מרשמלו או מיץ שזיפים

האינטרנט הופכת אותנו לחסרי סבלנות. זה בנוסף לרשימה הארוכה של האופנים שבהם השימוש שלנו בטכנולוגיה מדלדל לכאורה את יכולותינו האנושיות, הופך אותנו לטיפשים, מוסחֵי דעת ומנותקים חברתית.

הנה הטיעון כולו: בעולם החדש והאמיץ הזה של סיפוק מידי, אנחנו לעולם לא נדרשים להמתין. רוצים לקרוא ספר שזה עתה שמעתם עליו? הזמינו אותו בקינדל שלכם והתחילו לקרוא תוך שניות. רוצים לצפות בסרט שהחברים בעבודה מרכלים עליו בפינת הקפה? ברגע שתגיעו הביתה, זנקו אל הספה והקליקו על נטפליקס. מרגישים בדידות כשאתם קוראים או צופים בסרט? הקליקו על טינדר ודפדפו ימינה, עד שמישהו יופיע בפתח.

וזה עוד לפני שנכנסו למגוון ההולך וגדל של מוצרים ושירותים על פי דרישה, העומדים לרשותכם במרבית הערים הגדולות כמו ניו יורק, סן פרנסיסקו וסיאטל. הודות לשירותים כמו אינטקארט, אמזון פריים וטאסק-ראביט, אתם יכולים לקבל הביתה, בתוך דקות, כל מוצר או שירות שעולה בדעתכם.

הסיפוק המידי הזה אמנם נוח, אבל מלווה בחשש שהוא מזיק לאחת המעלות האנושיות שהתפתחו לאורך הדורות: היכולת לחכות. טוב, הציפייה עצמה אינה המעלה. המעלה היא השליטה העצמית והיכולת להמתין היא רק אות למידת השליטה העצמית שלכם.

יתרונות דחיית הסיפוקים

הכול התחיל במבחן המרשמלו, שעמד במרכזו של המחקר המיתולוגי על אודות שליטה עצמית של ילדים. בשנות השישים, הפסיכולוג ולטר מישל (Mischell) מאוניברסיטת סטנפורד, הציע לילדים בני ארבע הזדמנות לאכול מרשמלו אחד... או במקום זה, לחכות ולקבל שניים. במחקר נוסף שנערך מאוחר יותר, התגלה כי הילדים שחיכו לשתי (!) חתיכות מרשמלו גדלו להיות מבוגרים בעלי שליטה עצמית ניכרת יותר. כפי שתיארו זאת מישל ועמיתיו:

"אלה שהמתינו זמן ממושך יותר בגיל ארבע, תוארו כעבור למעלה מעשר שנים על ידי הוריהם כמתבגרים בעלי יכולות אקדמיות וחברתיות מפותחות יותר מחבריהם, והיו מסוגלים להתמודד טוב יותר עם תסכולים ולעמוד בפני פיתויים".

מהתבונה הבסיסית הזו נולדו אינספור מאמרים המתארים את ערכה של השליטה העצמית והשפעה בחיים. מתברר כי היכולת להמתין היא משאב נפשי חשוב מאין כמותו: אנשים שחסרים שליטה עצמית מספקת כדי להמתין למשהו שהם מעוניינים בו, מסתבכים בצרות בכל מיני מישורים. כפי שמדווחת אנג'לה דקוורת' (Duckworth), שליטה עצמית מנבאת...

"בין השאר: הכנסה, ניהול חסכונות, ביטחון כלכלי, יוקרה במקום העבודה, בריאות גופנית ונפשית, שימוש בחומרים ממכרים, ו(היעדר) הרשעות פליליות בבגרות. מדהים לגלות את שליטה עצמית היא מדד ניבוי טוב לא פחות מאינטליגנציה כללית או מעמד סוציואקונומי משפחתי".

ההשלכות מרחיקות הלכת האלה של השליטה העצמית הן שהובילו פסיכולוגים, מחנכים, קובעי מדיניות והורים לשים דגש על שליטה עצמית בילדות. מייקל פרסלי (Presley), למשל, בחן את יעילות השכנוע העצמי (כשאתם מספרים לעצמכם שכדאי לכם לחכות), השכנוע החיצוני (כשאומרים לכם לחכות) ואת השפעתן של אסוציאציות (כשאתם מתבקשים לחשוב מחשבות משמחות) כאסטרטגיות המאפשרות לילדים להתגבר על פיתויים. אבל שליטה עצמית אינה מועילה רק לילדים. עבדולה ג'. סולטן ועמיתים הראו כי תרגילים בשליטה עצמית עשויים להועיל גם למבוגרים, ולצמצם את מספר הרכישות האימפולסיביות.

אם שליטה עצמית היא משאב רב עוצמה כל כך – וניתן לשלוט בו באמצעות פיתוח התודעה – לא מפתיע שאנחנו מגלים חשדנות כלפי טכנולוגיות המייתרות אותה, או גרוע מזה, מערערות את היכולת שפיתחנו במאמץ רב כל כך, לדחות סיפוקים. אתם יכולים למלא את חייו של הילד שלכם (או של עצמכם) בתרגילי קשיבוּת ופיסות מרשמלו דחויות, אבל כל עוד הכול – החל בגלידה וכלה במריחואנה – נמצא במרחק קליק אחד בלבד, המלחמה שלכם על השליטה העצמית נידונה לכישלון.

ממתינים למיץ שזיפים

אבל מתחת לערימות המאמרים בזכות ערכה המחשל של דחיית הסיפוקים, ניתן למצוא מספר ממצאים שמעניקים תקווה לרוח האנושית, גם בעידן האינטרנט שבו הכול חייב לקרות ממש עכשיו. מעניין במיוחד הוא מחקר משנת 2004 של סטיבן מ. נאוליס (Nowlis), נעמי מנדל (Mandel) ודבורה בראון מקייב (Brown McCabe) על השפעת ההמתנה בין בחירה וצריכה על ההנאה מצריכה.

נאוליס ועמיתיו שמו לב שמחקרים רבים שעסקו בדחיית סיפוקים הניחו שאנחנו ממתינים למשהו שאנחנו ממש רוצים. אבל בואו נודה: לא כל מה שאנחנו מזמינים אונליין מעורר בנו שכרון חושים כמו מרשמלו. פעמים רבות, מה שהאינטרנט מספקת לנו הוא לכל היותר ככה-ככה. האספקה השבועית של נייר הטואלט מאמזון. הספר ההוא על אסטרטגיות שיווק שהבוס שלך התעקש שכולם בחברה חייבם לקרוא. העונה החדשה של בנות גילמור.

החוקרים סיפקו דוגמה קונקרטית: "משתתפים שנאלצו להמתין לשוקולד, נהנו ממנו יותר מאלה שלא נאלצו להמתין", ואילו "משתתפים שנאלצו לחכות על מנת לשתות מיץ שזיפים, נהנו ממנו עוד פחות מאלה שלא היו חייבים להמתין".

בכול הנוגע לדחיית סיפוקים מקוונת, אנחנו מתמודדים לעתים קרובות הרבה יותר עם מיץ שזיפים ולא עם שוקולד. כמובן, ההמתנה לשוקולד עשויה להאדיר את נפש האדם – וכפי שנאוליס ועמיתיו הראו, ההמתנה הזו עשויה אפילו להגביר את ההנאה ממה שציפינו לו.

מקורות:

The significance of self-control,  Angela L. Duckworth, Proceedings of the National Academy of Sciences of the United States of America, Vol. 108, No. 7 (February 15, 2011), pp. 2639-2640, National Academy of SciencesIncreasing Children's Self-Control through Cognitive Interventions,  Michael Pressley, Review of Educational Research, Vol. 49, No. 2 (Spring, 1979), pp. 319-370, American Educational Research AssociationBuilding consumer self-control: The effect of self-control exercises on impulse buying urges,  Abdullah J. Sultan, Jeff Joireman and David E. Sprott, Marketing Letters, Vol. 23, No. 1 (March 2012), pp. 61-72, SpringerThe Effect of a Delay between Choice and Consumption on Consumption Enjoyment, Stephen M. Nowlis, Naomi Mandel and Deborah Brown McCabe, Journal of Consumer Research, Vol. 31, No. 3 (December 2004), pp. 502-510, Oxford University PressWhy Self-Discipline Is Overrated: The (Troubling) Theory and Practice of Control from Within,  Alfie Kohn, The Phi Delta Kappan, Vol. 90, No. 3 (Nov., 2008), pp. 168-176, Phi Delta Kappa International

אלכסנדרה סמואל (Samuel) היא כתבת טכנולוגיה, חוקרת ומרצה. ספרה Work Smarter with Social Media ראה אור בשנת 2015 בהוצאת Harvard Business Review Press. את הדוקטורט שלה במדעי המדינה כתבה באוניברסיטת הרוורד, וזה האתר שלה.

הקטע המקורי הופיע באתר JSTOR Daily, כאן.

תורגם במיוחד לאלכסון על ידי דפנה לוי

תמונה ראשית: מרשמלו, תצלום: קנט לנדרהולם