שקיעתה של ויקיפדיה

הקהילה שבנתה את האנציקלופדיה הגדולה בהיסטוריה הולכת ומתכווצת בקצב מסחרר, אף על פי שיותר אנשים מאי פעם מסתמכים על שירותיה. האם זה סופו של העידן האידיאליסטי באינטרנט?
X זמן קריאה משוער: 17 דקות

האתר המדורג שישי בעולם במספר המבקרים, פועל בצורה שונה משאר האתרים בעשירייה הפותחת. הוא לא מנוהל על-ידי תאגיד מתוחכם, אלא על-ידי קבוצה נטולת מנהיג של מתנדבים המזדהים בפסבדונים ומתנצחים זה עם זה דרך קבע. נדיר שהאתר מוסיף אפשרויות חדשות במטרה לפתות גולשים; למעשה, הוא השתנה מעט מאוד לאורך עשור. ובכל זאת, מדי חודש נצפים 10 מיליארד עמודים בגרסה האנגלית של ויקיפדיה לבדה. כשאירוע חדשותי מרכזי מתרחש, כמו הפיגוע במרתון בוסטון, צצים להם תוך שעות ערכים מפורטים עם סימוכין מדויקים, ומתפתחים מדי דקה.

מכיוון שאין עוד מקור מידע חופשי כמוהו, שירותים מקוונים רבים מסתמכים על ויקיפדיה. חפשו משהו בגוגל או שאלו את סירי שאלה באייפון שלכם, ולעתים קרובות תקבלו פיסות מידע שנלקחו מהאנציקלופדיה והוצגו בפניכם כעובדות.
אך ויקיפדיה ושאיפתה המוצהרת "לקבץ את כל הידע האנושי" נמצאות בצרות. כוח המתנדבים שבנה את אוניית הדגל של הפרויקט, ויקיפדיה האנגלית – וחייב להגן עליה מפני ונדליזם, רמאויות ומניפולציות – התכווץ ביותר משליש מאז שנת 2007, וממשיך להתכווץ. נראה כי המשתתפים שנותרו אינם מסוגלים לתקן את הפגמים שמונעים מוויקיפדיה להפוך לאנציקלופדיה איכותית בכל קנה מידה, כולל אלה של הפרויקט עצמו. אחת הבעיות המרכזיות שעדיין לא נפתרו היא הכיסוי המוטה של האתר: הערכים שלו על פוקימון וכוכבות פורנו נרחבים, אבל העמודים שלו על סופרות או מקומות באפריקה שמדרום לסהרה שטחיים. לא קל למצוא ערכים מהימנים לחלוטין. מתוך 1,000 המאמרים שמתנדבי הפרויקט תייגו כבסיס לאנציקלופדיה טובה, הרוב לא מגיע אפילו לדירוג האיכות הממוצע בקנה המידה של ויקיפדיה עצמה.

המקור העיקרי לבעיות האלה אינו מסתורי. הקולקטיב הרופף שמתפעל את האתר כיום, שלפי ההערכות 90 אחוז מחבריו הם גברים, הוא ביורוקרטיה אימתנית. האווירה הקשה מרתיעה מצטרפים חדשים שעשויים להרחיב את הכיסוי של האתר.
בתגובה, קרן ויקימדיה, מלכ"ר הכולל 187 איש ומשלם על התשתית המשפטית והטכנית של ויקיפדיה, מארגנת מעין משימת הצלה. הקרן לא מסוגלת להורות לקהילת המתנדבים לשנות את אופן פעולתה. אבל בעזרת שינויים באתר ובתוכנה של ויקיפדיה, היא מקווה לנתב אותה למסלול יציב יותר.

ויקיפדיה חשובה להרבה יותר אנשים מאשר עורכיה והסטודנטים שלא הספיקו לקרוא את החומר לשיעור. יותר גולשים מאי פעם משתמשים במידע הנמצא בה, ישירות או דרך שירותים אחרים

הקמפיין של הקרן יחולל שינויים גדולים ראשונים מזה שנים באתר שהפך למעין קפסולת זמן מימיה הראשונים, המקרטעים של האינטרנט, ונראה רחוק מאוד מכל האתרים החברתיים והמסחריים הנוחים לשימוש השולטים בה כיום. "אופייה הנוכחי של ויקיפדיה היה מקובל מאוד בשנת 2001, אבל מאז האתר הולך ומתיישן," אומרת סו גרדנר, מנכ"לית הקרן, שתופסת שתי קומות חדגוניות בבניין עם מעלית מקולקלת במרכז סן פרנסיסקו. "זה למעשה הניסיון שלנו להתעדכן." היא ומייסד ויקיפדיה, ג'ימי ויילס, אומרים שהפרויקט צריך למשוך קהל חדש כדי להתקדם. "הסוגיה המהותית ביותר היא גיוון בקרב העורכים," אומר ויילס. הוא מקווה "להגדיל את כמות העורכים בתחומים שצריכים עבודה."

הצלחת המאמץ הזה תלויה בכמות האנשים שעדיין מאמינים ברעיון של שיתוף מידע מקוון למען טובת הכלל – האידיאל שהזניק את ויקיפדיה בתחילת דרכה. אבל הניסיון הרה גורל; ויקיפדיה חשובה להרבה יותר אנשים מאשר עורכיה והסטודנטים שלא הספיקו לקרוא את החומר לשיעור. יותר גולשים מאי פעם משתמשים במידע הנמצא בה, ישירות או דרך שירותים אחרים. ובינתיים, ויקיפדיה חיסלה את החלופות או דחקה אותם במורד תוצאות החיפוש של גוגל. בשנת 2009 סגרה מיקרוסופט את "אנקרטה", שהתבססה על תוכן מכמה אנציקלופדיות ידועות. אנציקלופדיה בריטניקה, שגובה 70 דולר לשנה על גישה מקוונת ל-120,000 הערכים שלה, מציעה רק קומץ ערכים חופשיים, וגם אלה מכוסים בבאנרים ומודעות פופ-אפ.

מצטרפים חדשים אינם רצויים

כשוויקיפדיה הושקה בשנת 2001, היא לא היתה אמורה להיות מקור מידע בזכות עצמו. ויילס, סוחר אופציות שהפך ליזם אינטרנטי, ולארי סאנגר, דוקטור טרי בפילוסופיה, הקימו את האתר כדי לקדם את נופדיה, אנציקלופדיה מקוונת חינמית שנוסדה על-ידי ויילס והסתמכה על ערכים שכותבים מומחים. אחרי שנה, נופדיה הציעה אוסף מוזר של 13 ערכים בלבד בנושאים כגון ורגיליוס וסגנון הנגינה בכינור האופייני למחוז דונגל באירלנד. סאנגר וויילס קיוו שוויקיפדיה, שבה כל אחד יכול לפתוח או לשנות ערך, תייצר במהירות מאמרים חדשים שמומחים יוכלו לשייף.

ולארי סאנגר

ולארי סאנגר

מייסדי ויקיפדיה, ג'ימי ויילס

מייסדי ויקיפדיה, ג'ימי ויילס

כשוויילס וסאנגר ראו את ההתלהבות שבה אנשים מאמצים את הרעיון של אנציקלופדיה שכל אחד יכול לערוך, הם הפכו את ויקיפדיה במהירות לפרויקט המרכזי שלהם. בסוף שנתה הראשונה היו בוויקיפדיה כבר יותר מ-20,000 ערכים ב-18 שפות, והצמיחה שלה האיצה במהירות. בשנת 2003 הקים ויילס את קרן ויקימדיה כדי שתתפעל את השרתים והתוכנה שעליהם התבסס האתר, ולגייס כסף כדי לתמוך בהם. אבל השליטה על התוכן באתר נותרה בידי הקהילה שחבריה מכונים "ויקיפדים". לאורך השנים הבאות הם יצרו את האנציקלופדיה הגדולה בהיסטוריה. ללא היררכיה מסורתית, הם פיתחו הנחיות ותהליכי עבודה מתוחכמים לכתיבת ותחזוקת ערכים. הקריצה היחידה שלהם להיררכיה היתה בחירת קבוצה קטנה של "אדמיניסטרטורים" בעלי סמכויות מיוחדות כגון מחיקת ערכים או החרמה זמנית של עורכים אחרים (ישנם כיום 635 אדמינים פעילים בוויקיפדיה האנגלית).

בעיני רבים, הפרויקט היה נלעג או מזעזע. ויקיפדיה ירשה ואימצה בחום את הציפיות התרבותיות שלפיהן אנציקלופדיה אמורה להיות סמכותית, מקיפה ומבוססת על הרוח הרציונלית של תנועת ההשכלה. אבל היא זרקה לפח מאות שנים של שיטות עבודה מקובלות. במודל המבוסס, ועדי יועצים, עורכים וכותבים שנבחרים מהדרגים האינטלקטואלים הרמים ביותר של החברה, יוצרים רשימה של כל מה שכדאי לדעת, ואז מכינים את הערכים הנדרשים. ויקיפדיה זנחה את שיטות התכנון הריכוזי ולא נעזרה במומחים המקובלים. למעשה, כלליה מרפים את ידיהם של מומחים מכיוון שאת העבודה שלהם, כמו את זו של כל אחד אחר, אפשר לשכתב תוך דקות. לחילופין, ויקיפדיה העלתה על נס את התפיסה שלפיה מאמרים צריכים להצטבר במהירות, בתקווה שיום בורחסיאני אחד, אוסף הערכים יכסה כל נושא בעולם.

ההתקדמות היתה מהירה. בוויקיפדיה האנגלית לבדה היו כבר כ-750,000 ערכים בסוף שנת 2005, כשהעלייה בכיסוי התקשורתי ובהשתתפות הפכו את הפרויקט מאתר משונה לחלק מחיי היומיום. בערך באותו זמן השיגו הוויקיפדים את הישגם הגדול ביותר כהתארגנות הקולקטיבית נטולת ההנהגה – הישג שלמעשה הוביל לדעיכה בהשתתפות שרודפת את האתר כיום. בשלב כלשהו בשנת 2006, העורכים המבוססים התחילו להרגיש שהשליטה באתר חומקת מבין ידיהם. ככל שעלה מספר העורכים החדשים – בין שכוונותיהם היו טובות ובין שלא – התחילו העורכים הוותיקים להרגיש שמשימת בקרת האיכות נעשית בלתי אפשרית. לאור הפרופיל הציבורי הגבוה של ויקיפדיה ומחויבותה לאפשר לכל אחד לתרום לערכים, גם באנונימיות, עדכונים רבים היו מעשים של ונדליזם ותו לא. תקריות ידועות, כגון הופעתו של מאמר המכפיש את העיתונאי ג'ון זיגנטאלר, העלו שאלות מהותיות לגבי מיקור המונים של אנציקלופדיה, או כל דבר אחר.

כיום יש בוויקיפדיה באנגלית 4.4 מיליון ערכים; יש גם 23.1 מיליון ערכים נוספים ב-286 שפות אחרות. אבל הכללים הנוקשים והאווירה החשדנית שהגיעו עמם יצרו תופעת לוואי בלתי מכוונת

כפי שאפשר לצפות מוויקיפדים, התגובה הגיעה לאחר סדרה של דיונים נימוסיים, ויכוחים מעיקים וקרבות האבקות מקוונים – אבל היא היתה מתוחכמת. המתנדבים הפעילים ביותר של הפרויקט הציגו אוסף חדש של כלי עריכה והליכים ביורוקרטיים שמטרתם להילחם בעריכות רעות. הם יצרו תוכנה שאפשרה לעורכים לסקור במהירות שינויים אחרונים, לדחות אותם או לנזוף בעורכים אחרים בלחיצת עכבר בודדת. הם שילחו באתר "בוטים" אוטומטיים שמסוגלים לבטל שינויים שלא עומדו כראוי, או כאלה שנראו כוונדליזם, ולשלוח התראות לעורכים העבריינים.

האמצעים הנוקשים החדשים עבדו. הוונדליזם נבלם וכמות המאמרים הפוגעניים והשערוריות פחתה. האנציקלופדיה המתייצבת המשיכה לצמוח בהיקפה ובאיכותה, והפכה לנדבך אינטרנטי בסיסי. כיום יש בוויקיפדיה באנגלית 4.4 מיליון ערכים; יש גם 23.1 מיליון ערכים נוספים ב-286 שפות אחרות. אבל הכללים הנוקשים והאווירה החשדנית שהגיעו עמם יצרו תופעת לוואי בלתי מכוונת. המצטרפים החדשים לקבוצת העורכים של ויקיפדיה, אלה שעשו עריכות ראשונות, מהוססות – וגם טעויות בלתי נמנעות – לא התלהבו להישאר באתר. הם לא נהנו להידרס על-ידי מכבש העריכה האימפרסונלי והיעיל. מספר העורכים הפעילים בוויקיפדיה האנגלית, שהגיע לשיא בשנת 2007 עם יותר מ-51,000, דועך מאז בגלל הפגיעה בהיצע העורכים החדשים. בקיץ האחרון רק 31,000 איש היו יכולים להיחשב לעורכים פעילים.

"את התקופה שמ-2007 ועד עכשיו אני מקטלג כעידן השקיעה של ויקיפדיה," אומר ארון האלפייקר (Halfaker), דוקטורנט באוניברסיטת מינסוטה שעבד בשביל קרן ויקימדיה כעובד קבלן ופרסם השנה את ההערכה המפורטת ביותר לגבי הבעיה הקיימת. "נראה שוויקיפדיה מכשילה את עצמה בהשגת המשאב הזה, עורכים חדשים."

המחקר של האלפייקר, שאותו ערך עם עמית ממינסוטה וחוקרים מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי ומאוניברסיטת וושינגטון, ניתח את יומני הפעילות הגלויים של ויקיפדיה. התמונה המצטיירת היא של קהילה הנשלטת על-ידי ביורוקרטיה. מאז שנת 2007, כשאנשים החלו להרגיש את נחת זרוען של הבקרות החדשות, הלכה ועלתה הסבירות שעריכה של משתתף חדש תימחק באופן מידי. לאורך אותה תקופה צמח גם שיעור המחיקות הנעשות על-ידי כלים אוטומטיים. לא מפתיע, אם כן, שלפי הנתונים ירדה הסבירות שמצטרפים חדשים בעלי כוונות טובות ימשיכו לערוך בוויקיפדיה חודשיים לאחר ההתנסות הראשונה שלהם.

ב-2011, חוקרים הראו שהמאמרים הנערכים בעיקר על-ידי נשים – כאלה שלכאורה אמורים להיות מעניינים יותר לנשים – היו קצרים באופן משמעותי מהמאמרים שנערכו על-ידי גברים או על-ידי גברים ונשים יחד

במאמר שכתבו על ממצאים אלה מציעים החוקרים לעדכן את המוטו של ויקיפדיה, "האנציקלופדיה שכל אחד יכול לערוך." הגרסה שלהם: "האנציקלופדיה שכל אחד שמבין את הנורמות, מְחַבְרֵת את עצמו, עוקף את חומת הדחייה האימפרסונלית הסמי-אוטומטית, ועדיין רוצה לתרום מזמנו ומרצו, יכול לערוך."

מכיוון שוויקיפדיה לא הצליחה לחדש את מאגר העורכים שלה, עדיין קיימת בה נטייה לתכנים טכניים, מערביים ובעלי אופי גברי. בשנת 2011, חוקרים מאוניברסיטת מינסוטה ושלושה בתי ספר אחרים הראו שהמאמרים הנערכים בעיקר על-ידי נשים– כאלה שלכאורה אמורים להיות מעניינים יותר לנשים – היו קצרים באופן משמעותי מהמאמרים שנערכו על-ידי גברים או על-ידי גברים ונשים יחד. במחקר אחר מאותה שנה, מאוניברסיטת אוקספורד, התגלה ש-84 אחוז מהערכים המיוחסים למקום כלשהו, עסקו באירופה וצפון אמריקה. יותר ערכים הוקדשו לאנטרקטיקה מאשר כל מדינה באפריקה או דרום אמריקה.

השדרוג

 מנכ"לית ויקימדיה סו גרדנר ב-2012

מנכ"לית ויקימדיה סו גרדנר ב-2012

כשגרדנר נשאלת על הדעיכה במספר העורכים, היא מסבירה שהיא מטפלת בנושא רק כאמצעי זהירות מכיוון שאין ראיות לכך שזה פוגע בוויקיפדיה. אבל לאחר כמה דקות של שיחה, ברור שהיא מאמינה כי ויקיפדיה זקוקה לעזרה. כעיתונאית מקצועית שניהלה את חטיבת התפעול המקוונת של ה- Canadian Broadcasting Corporation לפני משרתה הנוכחית, היא שואלת אנלוגיה מחדר החדשות כדי להסביר מדוע מגמות הן חשובות. "הוויקיפדים מזכירים לי כתב זקן ורגזן שמכיר את מדריך הכתיבה בעל פה," היא אומרת. "אבל איפה הכתבים הצעירים והרעבים? הכתב הזקן והרגזן לא יוצא לסקר שריפה בשלוש בלילה. זאת משימה בשביל הבחור החדש שמלא במרץ ופוטנציאל. לא זורמים מספיק כתבים צעירים לתוך ויקיפדיה."

אחד הרעיונות שהעלו החוקרים, המתכנתים והמעצבים בקבוצות האלה הוא כפתור "תודה", התשובה של ויקיפדיה ל"לייק" הידוע של פייסבוק

בשנת 2012, הקימה גרדנר שני צוותים – הנקראים כיום "צמיחה" ו"תכונות ליבה" – כדי לנסות לעצור את השקיעה בעזרת שינויים באתר ויקיפדיה. אחד הרעיונות שהעלו החוקרים, המתכנתים והמעצבים בקבוצות האלה הוא כפתור "תודה", התשובה של ויקיפדיה ל"לייק" הידוע של פייסבוק. מאז חודש מאי יכולים עורכים ללחוץ על כפתור התודה כדי להפגין במהירות את הערכתם לערכים מוצלחים שכתבו אחרים. זו הפעם הראשונה שהם מקבלים כלי שעוצב אך ורק לשם הגשת משוב חיובי על עריכות מסוימות, אומר סטיבן וולינג, מנהל מוצר בצוות הצמיחה. "תמיד היו כלים שאפשרו, בקליק אחד, להגיב באופן שלילי על עריכות," הוא אומר. "אבל מעולם לא הייתה דרך פשוטה לומר, "שמע, זה ממש טוב, תודה." הקבוצה של וולינג מנסה בעיקר לעשות חיים קלים יותר לעורכים החדשים. אחד הרעיונות שנבדקו הוא המלצות יזומות לפעילויות, שיכוונו מצטרפים חדשים למשימות קלות כגון הגהת מאמרים. הצוות מקווה שכך יהיה לאנשים זמן לצבור ביטחון לפני שהם מפרים כלל ונחשפים לצד הפחות נעים של ויקיפדיה.

אולי אלה נראים כמו שינויים קטנים, אבל כמעט אין סיכוי שהקרן תשכנע את הקהילה לתמוך במהלכים גדולים יותר. הנקודה הזו מתבררת כשבוחנים את הניסיון של הקרן לשלב באתר את גישת העריכה שרוב האנשים מכירים: זו שנמצאת בכל מעבדי התמלילים הידועים. מאז תחילת דרכה של ויקיפדיה, העריכה בה נעשתה בעזרת "תחביר ויקי", שפה שמכאיבה לעין הלא מיומנת. היא גורמת למשפט הראשון בערך האנגלי על ארצות הברית להיראות כך:

The '''United States of America''' ('''USA''' or '''U.S.A.'''), commonly referred to as the '''United States''' ('''US''' or '''U.S.''') and '''America''', is a [[federal republic]]{{cite book |title=The New York Times Guide to Essential Knowledge, Second Edition: A Desk Reference for the Curious Mind |year=2007 |publisher=St. Martin's Press |isbn=978-0312376598 |page=632}}{{cite book|last=Onuf|first=Peter S.|title=The Origins of the Federal Republic: Jurisdictional Controversies in the United States, 1775-1787|year=1983|publisher=University of Pennsylvania Press |location= Philadelphia |isbn=978-0812211672}} consisting of 50 [[U.S. state|states]] and a [[Federal district (United States)|federal district]].

אחרי שנים של תכנון חשפה הקרן, סוף סוף, עורך חזותי, ממשק שמחביא את תחביר הוויקי ומציע חוויית עריכה פשוטה – מה שרואים הוא מה שמקבלים. העורך החזותי נפרש לניסוי באתר בחודש יולי מתוך ציפייה שהוא יהפוך במהרה לכלי קבוע בוויקיפדיה. אבל בעולמה ההפוך של האנציקלופדיה שכל אחד יכול לערוך, לא מעט אנשים חושבים שפישוט תהליך העריכה הוא בזבוז זמן. תכונותיו של העורך המתנדב המסור – גרדנר מונה תארים כגון "דקדקן," "קטנוני," ו"בטוח בעצמו אינטלקטואלית" – אינן תכונות המקלות על קבלת שינויים כמו העורך החזותי.

לאחר שהקרן הפכה את העורך החזותי לברירת המחדל בעריכה, הוויקיפדים מרדו והתלוננו על באגים בתוכנה. בספטמבר נערך סקר של הקהילה, והמסקנה הייתה שיש להחביא את הממשק החדש כברירת מחדל. הקרן התנגדה בתחילה, אבל באותו חודש, אדמיניסטרטור שנבחר על-ידי הקהילה הפיץ שינוי לקוד של ויקיפדיה שמאפשר להחביא את העורך החזותי. הקרן נכנעה. היא הפכה את העורך החזותי לאופציונלי – וכיום פרויקט הדגל שמטרתו לעזור למצטרפים חדשים נסתר בפועל מעיניהם, אלא אם הם חופרים בהגדרות החשבון ומפעילים אותו.

רבים ממתנגדי העורך החזותי חולקים על התפיסה שהוא יעזור לוויקיפדיה. "אני לא חושב שזו התרופה שהקרן מחפשת," אומר אוליבר מוראן, מתכנת אירי שביצע אלפי עריכות מאז שנת 2004 ואחד האדמיניסטרטורים הבכירים. כמו ויקיפדים בולטים אחרים, הוא חושב שיש התנשאות באמירה שתחביר הוויקי מרחיק אנשים מסוימים. "תראו משהו כמו טוויטר," הוא אומר. "אנשים קלטו מיד איך משתמשים בסולמיות ובשטרודלים." חלק גדול מהביקורת על העורך החזותי נובעת גם מתחושה נוספת, שהפרויקט מוכיח כי הקרן שמחה לעשות שינויים חד-צדדיים בפרויקט שיתופי לכאורה. מוראן אומר שהעורך החזותי נפרש בלי שנאספו מספיק רשמים מהמתנדבים שבזיעת אפיהם נבנתה ויקיפדיה.

כשמוראן מתבקש לאבחן את הבעיה האמתית של ויקיפדיה, הוא מדבר על התרבות הביורוקרטית סביב כללי העריכה, שנעשו סבוכים מאוד לאורך השנים. הדף שמסביר את המדיניות המכונה "נקודת מבט נייטרלית" אחד מ"חמשת עמודי התווך" היסודיים של ויקיפדיה, הוא באורך של כמעט 5,000 מילים. "זה המחסום האמיתי: עודף מדיניות," הוא אומר. אבל יהיה אשר יהיה התפקיד שהביורוקרטיה ממלאת בצרותיה של ויקיפדיה, קשה מאוד לדמיין כיצד אפשר לצמצם אותה. אם מישהו יוכל לעשות זאת, אלה הוויקיפדים עצמם, אך העורכים הנלהבים ביותר נאחזים כיום בסיסמאות הביורוקרטיות. במקום לקיים דיון משמעותי, קל להם יותר לצטט ממדיניות נקודת המבט הנייטרלית או לאיים בביטחון מלא להעלות עניינים ל-ArbCom (וועדת הבוררות לפתרון מחלוקות).

לא כל הוויקיפדים חולקים על הערכותיה של קרן ויקימדיה או על הפתרונות שהיא מציעה. אבל גם יוזמות שיגיעו מהשטח יפלו קורבן לנטייתה של הקהילה לערוך דיונים מוגזמים על עצמה.

מתוך 5,200 הוויקיפדים בכל השפות, 50 אחוז משקיעים באתר יותר משעה ביום, ו-20 אחוז עורכים במשך שלוש שעות ביום ויותר

בחודש יולי 2012 פתחו כמה עורכים דף המכונה WikiProject Editor Retention (שימור עורכים בפרויקט ויקי), בניסיון ליצור מקום לסיעור מוחות והעלאת רעיונות שיעזרו למצטרפים חדשים, ולטפח אווירה ידידותית יותר. כיום החלקים הפעילים ביותר בדף השיחה של הפרויקט הזה כוללים תלונות על "בריונות מצד אדמיניסטרטורים," דיונים השואלים האם "ויקיפדיה הפכה לבית משוגעים מחורבן," והאשמות כגון "פתחת חשבון היום רק כדי להיכנס בי?"

טובת הכלל

צילום מסך של הלוגו של ויקיפדיה

צילום מסך של הלוגו של ויקיפדיה

אף על פי שכיום יש הרבה פחות עורכים פעילים בוויקיפדיה מאשר בנקודת השיא שלה, כמות ואורך הערכים ממשיכים לגדול. זה אומר שלמתנדבים שנותרו יש יותר משימות, וגרדנר אומרת שהיא מרגישה את ההשלכות: "נדמה לי שקהילת העורכים חשה מעט מותקפת ומותשת." סקר שערכה קרן ויקימדיה בשנת 2011 מראה שוויקיפדיה גוזלת זמן רב מהעורכים הפעילים. מתוך 5,200 הוויקיפדים בכל השפות, 50 אחוז משקיעים באתר יותר משעה ביום, ו-20 אחוז עורכים במשך שלוש שעות ביום ויותר. כנראה שמערכות הבקרה של ויקיפדיה מסוגלות למנוע ונדליזם, אומר האלפייקר, אבל העבודה המורכבת יותר, קרי שיפור, הרחבת ועדכון הערכים, עשויה להיפגע: "כשפחות אנשים עובדים, מתבצעת פחות עבודה."

כשנושא האיכות עולה, כל הגורמים המשויכים לוויקיפדיה מציינים לעתים קרובות שהאתר הוא עדיין "פרויקט בהתהוות." אבל אמירות כאלה הן חסרות משמעות מכיוון שהתוכן של הפרויקט נמצא בשימוש. כשמנוע החיפוש של גוגל משתמש בתוכן מוויקיפדיה כדי לענות על שאילתה, או כשמערכת סירי של אפל משתמשת בו כדי לתת תשובה לשאלה, המידע מוצג כמהימן. משתמשי גוגל מוזמנים לדווח על אי-דיוקים, אבל רק אם הם מזהים אותו ואז מקליקים על לינק שלא קשה לפספס. גם אז, המשוב מגיע לגוגל, לא לוויקיפדיה עצמה.

כיום ג'ימי ויילס הוא רק ויקיפד רגיל, אבל עדיין יש לו השפעה רבה על העורכים וקרן ויקימדיה. הוא מתייחס בביטול לטענות שהפרויקט רק ייעשה גרוע יותר, אבל מאמין גם שהאתר לא יוכל להשתפר משמעותית בלי תזרים של עורכים חדשים בעלי תחומי עניין ודגשים שונים. "כשקוראים את הערך על תקן USB אפשר לראות שהוא ממש מדהים. הוא מאיר את כישורי הליבה שלנו כקהילה של חנונים טכנולוגים. אבל כשמביטים בערכים על אנשים מפורסמים מתחום הסוציולוגיה, או על משוררים אליזבתניים, הם מוגבלים וקצרים למדי, ואפשר לשפר אותם," הוא אומר. "סביר להניח שזה לא יקרה עד שנגוון את הקהילה שלנו."

גרדנר מסכימה שהרשת של היום היא סביבה עוינת למאמצים שיתופיים בלתי תלויים, וממשילה אותה לעיר שאיבדה את הפארקים הציבוריים שלה. "אנו מבלים את זמננו בכמות קטנה של אתרים תאגידיים גדולים," היא אומרת

ויילס מקווה שהעורך החזותי ימשוך אנשים דומים לעורכים הקיימים, אך בעלי תחומי עניין שאינם גבריים או טכנולוגיים – כפי שהוא מנסח זאת, "חנונים שהם לא חנונים של מחשבים." אבל הוא כן חושש שפישוט העריכה בוויקיפדיה משול להודאה בכך שהפרויקט לא מושך אנשים שאינם חנונים של מחשבים.

מגמות תרבותיות רחבות יותר מקשות על הפנייה לנתח גדול יותר מהאוכלוסייה. עם עליית האתרים המסחריים, החיים המקוונים התרחקו מקהילות מיקור המונים פתוחות המנהלות את עצמן, כמו זו שמתפעלת את ויקיפדיה, אומר קליי שירקי (Shirky), מרצה בתוכנית התקשורת האינטראקטיבית באוניברסיטת ניו יורק. שירקי הוא אחד מתומכיו הגדולים ביותר של רעיון, שהיה פופולארי בעשור הקודם, לפיו האינטרנט מעודד זרים לחבור זה לזה ולהשיג דברים בלתי אפשריים לארגון קונבנציונאלי. ויקיפדיה היא הוכחה לכך שיש דברים בגו. אבל האינטרנט של היום נשלט על-ידי אתרים כמו פייסבוק וטוויטר, שם אנשים מתחזקים פידים אישיים ואגוצנטריים. מעבר לסביבות חיצוניות מסוימות, כמו משחקים מקוונים רבי משתתפים, רק כמות קטנה יחסית של אנשים מתקשרים זה עם זה בחלל וירטואלי.

רוב האנשים משתמשים במכשירים ניידים שאינם מתאימים לעבודה יצירתית מורכבת, ומבכרים אפליקציות נקיות ובלתי תלויות על פני עמודי אינטרנט עמוסים ומקושרים. שירקי, המשמש כיועץ לקרן ויקימדיה, אומר שאנשים הרגילים למודל הזה יתקשו להבין כיצד ומדוע כדאי להם לתרום לוויקיפדיה או לכל פרויקט כמוה. "פייסבוק הוא התרבות ההשתתפותית הגדולה ביותר כיום, אבל צורת ההשתתפות שם שונה," הוא אומר. "זו אגירה, לא שיתוף פעולה."

גרדנר מסכימה שהרשת של היום היא סביבה עוינת למאמצים שיתופיים בלתי תלויים, וממשילה אותה לעיר שאיבדה את הפארקים הציבוריים שלה. "אנו מבלים את זמננו בכמות קטנה של אתרים תאגידיים גדולים," היא אומרת. "אנחנו צריכים עוד מרחבים ציבוריים ברשת." למעשה, גרדנר עוזבת את הקרן בסוף השנה בחיפוש אחר פרויקטים שיעסקו בדיוק בבעיה הזו. היא טוענת שלמרות כל הצרות שלה, ויקיפדיה היא אחד הפארקים הציבוריים היחידים ברשת שלא ייעלמו.

אין ספק שהיא צודקת, וויקיפדיה לא תיעלם. תחת פיקוחה של גרדנר, כמות הכספים שגייסה קרן ויקימדיה מדי שנה למען האתר צמחה מ-4 מיליון ל-45 מיליון דולר. מכיוון שלאנציקלופדיה אין הרבה תחרות, מפתחי ווב ימשיכו לבנות שירותים שיתייחסו לתוכן המופיע בה כעובדה, ואנשים רגילים ימשיכו לחפש בה מידע.
אך ייתכן שהיא לא תצליח להתקרב עוד למטרתה הנעלה: קיבוץ כל הידע האנושי. קהילת ויקיפדיה בנתה מערכת ומשאב ייחודיים בתולדות הציביליזציה. היא התגלתה כיריב שווה, אם לא קטלני, לדרכים המקובלות לבניית אנציקלופדיות. אבל אותה קהילה גם הקימה מחסומים שמרתיעים את המצטרפים החדשים הנדרשים כדי לסיים את המשימה. אולי היה מוגזם לצפות שקהל של זרים באינטרנט יצליח לעשות דמוקרטיזציה של הידע האנושי. ויקיפדיה של היום, על אף בעיות האיכות והעדר הגיוון, עשויה להיות האנציקלופדיה הטובה ביותר שתהיה לנו.

©2013 Technology Review, INC. Distributed by Tribune Media Services, Inc.

מאמר זה התפרסם באלכסון ב על־ידי טום סימונייט, MIT Technology Review .

תגובות פייסבוק

> הוספת תגובה

76 תגובות על שקיעתה של ויקיפדיה

02
בטריה מהמטריקס

כמו בכל דבר מי שמאורגן יכול להשפיע על ערכים בויקיפדיה
בעקר תאגידים אבל לא רק
למשל בערכים ישראלים יש צנזורה ימנית חזקה. כל הכנסה של עובדות אחרות מוסרת במהירות רבה

זו בעיה מהותית, לא בעיה של עורך

    03
    שלומית קדם

    לאחר קריאת תגובתך, נכנסתי לשלושה ערכים שנבחרו באקראי מתוך הקטגוריה:ישראל - "קואליציית נשים לשלום", "ארבע אמהות לשלום" ו-"בת שלום", מדגם קטן מקטגוריה של עמותות שמאל ועמותות למען השלום. לא עברתי על ל הגרסאות הקדומות בערכים אלה ובאחרים, אבל ידוע לי שיש לעתים נסיונות של אנשי ימין בוויקיפדיה להסיר, למחוק או לשנות עובדות, אלא שבוויקיפדיה יש גם עורכים מן השמאל, כמו גם עורכים שאינם נות ים להשקפותיהם האישיות להנחות אותם ומקפידים על דיוק אנציקלופדי. מה שברור הוא, שאין כאן בעיה מהותית או הנחיה מגבוה, וזו בהחלט בעיה של עורך זה או אחר, המוטה לכיוון זה או אחר. זאת בשונה ממה שמתרחש בוויקיפדיה האנגלית, שם ניתשת מלחמה מתמדת בין עורכים ישראלים לבין אסלמיסטים לאומנים, המחדירים שקרים וסילופים חדשות לבקרים. המבק שם קשה ומר, משום שעורך ישראלי שמנסה לשחזר עריכה שקרית בעליל (ומצרף מקורות לטענתו) ישוחזר שוב ושוב עד שייחסם. המאבק בהטיות מימין בוויקיפדיה העברית מתנהל דרך קבע ועל פי רוב בהצלחה.

04
בטריה מהמטריקס

ללא קשר למי הנטיה
ידע ושליטה בו הם אקט פוליטי כלכלי
היומרה לכן להציג גירסא אחת מוסכמת, היא יומרה בעייתית (שגם היא עמדה פוליטית, לדעתי נאיבית)
וכאן ויקיפדיה לא נותנת מענה לנושא ריבוי הגירסאות

05
שלומית קדם

ויקיפדיה איננה עוסקת במחקר מקורי ומסתמכת על עובדות מוכחות ומתועדות בלבד. במקרה של גרסאות שונות, מובאות כל הגרסאות העובדתיות (בתנאי שיש להן מקור מוסמך). הטיה הנסמכת על משאלת-לב, זיכרון לא מתועד או בדיה מועדת למחיקה, ואחת היא מאיזה צד של המפה היא באה.
לפעמים מצליחה להסתנן לוויקיפדיה אמירה המוצגת כעובדה ואיננה נבדקת מיד, זאת עקב מיעוט העורכים הפעילים. זה כישלון שלנו שאנו משתדלים לתקן, ואין זה משנה אם אי-הדיוק נגרם עקב בערות, בלבול מושגים בתום לב או אקט פוליטי כלכלי, כדבריך.
ולסיום - ויקיפדיה היא אנציקלופדיה פתוחה לכל; אם אתה נתקל בשגיאה או בהטיה שאתה יכול להוכיח במקור מוסמך, אתה מוזמן לתקן בגוף הערך או להעיר בדף השיחה שלו, כל מקרה לגופו.

06
עידו עברי

נכון, יש הרבה בעיות בויקיפדיה העברית, וגם הקהילה לא חפה מאחריות לכמה מהתופעות שמתוארות בכתבה (מחיקה מהירה, חוסר מתן מענה לעורכים חדשים, ויכוחים חסרי שחר על קוצו של יוד), ועדיין - התועלת עולה על החסרונות. בהרבה. מצטרף לדבריו של דוד שי, המטרה שלנו היא להנגיש ידע חופשי, לכולם, ולפי כמות המשתמשים של ויקיפדיה העברית, אנחנו בסה"כ מצליחים.

הכי קל לצקצק בלשון... מזמין את כל מי שחושב לתרום להיכנס ל-http://wikimedia.org.il ולכתוב לנו.

07
בן הארץ!

ויקפדיה לא זקוקה לשינויי אסטרטגי !!
וכן זקוקה לשינויי תפיסתי , בהפניית ופיתוחמ , באותם מקומות בהם כמות המידע בחסר כמו באפריקה וכדומה , ובאותם נישות שנמצאות במידע חסר , כי נכון להיום ב,ה חלק לא מבוטל מהמידע והידע כנראה כבר מופיעה ואיין זמינות למידע חדש זמין מה שלהבנתי מוריד את מספר הכותבים!!