וכעת, כשאני חלש וקצר נשימה ושריריי המדולדלים מסרטן אינם חסונים כשהיו, אני שם לב שמחשבותיי מתמקדות לא בעל־טבעי או ברוחני, אלא במשמעותם של חיים טובים ובעלי ערך – ההגעה לתחושה של שלווה פנימית. מחשבותיי נודדות לשבת, יום המנוחה, היום השביעי של השבוע ואולי אף היום השביעי של החיים עצמם, שבו יכול אדם להרגיש שעבודתו הושלמה וסוף סוף, במצפון שקט, לנוח.
זו הפסקה המסיימת את "שבת", הטור האחרון (והיפהפה) שפרסם אוליבר סאקס בניו יורק טיימס, שבועיים בלבד לפני שמת היום בניו יורק, בגיל 82.
עוד סאקס באלכסון: סיפורים שסיפרנו לעצמנו
צילום: אריק צ'רלטון
תגובות פייסבוק
לסגור את פער המילים
בר חיוןפעוטות ממעמד סוציואקונומי נמוך צוברים פיגור בהתפתחות השפה. אפשר לצמצם אותו. |...
X 5 דקות
היא שותקת
פטריק פלאנריהיא שותקת, מייצבת את ידיה, זוקפת את ראשה, מביטה בי לשנייה אחת...
X 9 דקות
הרבה רוח, מעט תבונה
אור אלכסנדרוביץ'רדידותו של השיח האדריכלי בנוגע לנושאים של סביבה מביא ליצירתה של ארכיטקטורה...
X חצי שעה