זה אמנם לא קורה בישראל, אבל מדי חורף קופאים אגמים רבים מסביב לעולם ואפשר ללכת עליהם. אבל רק מעטים ונדירים הם האגמים שמימיהם הופכים לקרח שקוף כזכוכית צלולה. כך זה נראה:
זה אמנם לא קורה בישראל, אבל מדי חורף קופאים אגמים רבים מסביב לעולם ואפשר ללכת עליהם. אבל רק מעטים ונדירים הם האגמים שמימיהם הופכים לקרח שקוף כזכוכית צלולה. כך זה נראה:
תגובות פייסבוק
לא הרגתי ג'וק
רן לויהתמורות והתהפוכות של החיים רק מעצימות את הדרישה שעלינו לדרוש מעצמנו: להיות...
X 17 דקות
שיחות קלילות על ספרות טובה
הסופרת מאריס קרייזמן (Maris Kreizman) מתארת את הפודקאסט שלה כ״שיחות קלילות אך אינטימיות עם אחדים מן הסופרות/ים המוצלחים ביותר של ימינו״. בפודקאסט The Maris Review היא אכן משוחחת עם כותבות וכותבים צעירים, שמות שרבים מהם לא יהיו מוכרים לקוראים ישראלים מאחר שטרם תורגמו לעברית, אבל השיחות איתם מרתקות.
קרייזמן אינה קלילה כפי שנדמה. סגנון הראיון שלה נינוח, ידידותי, נעים ולא רשמי, אבל השיחות מעמיקות, הן מוקדשות בעיקר לתהליכי הכתיבה ולמקורות ההשראה של כותבים וקל מאוד לשקוע בהאזנה להן. דייוויד סדריס, אחד המוכרים והאהובים מבין המרואיינים של קרייזמן, למשל, מביא שפע אנקדוטות שהתרחשו במהלך הכתיבה ומתוודה שקל לו הרבה יותר לכתוב על מצבים קשים ומביכים מאשר על רגעי שמחה ונחת. הסופרת הניגרית טומי אוברו (Tomi Obaro) מדברת על ילדותה, כילדה שחורה בסביבה שהייתה כמעט כולה לבנה, ועל דמויות יפות בספרות, ואילו ג׳וליה מיי ג׳ונאס (שספרה ״ולדימיר״ מככב ברשימות רבי המכר בארץ בימים אלה) מספרת מדוע העדיפה לא לתת לגיבורה המספרת שלה שם.
זה עניין של פרספקטיבה
איתן מןהרבה לפני הסריקה התלת-ממדית, ניסו אמנים ואדריכלים להשתחרר מנקודת המבט המוגבלת שלהם...
X 9 דקות