נאס״א, סוכנות החלל האמריקאית, לא מתכננת להשיק טיסות תיירות לחלל בקרוב, אבל לוח שנה פנימי שהופץ לעובדי הסוכנות, מציג לראווה פוסטרים שמזמינים אתכם לטוס עם נאס״א לטיול בחלל החיצון.
הפוסטרים אינם רציניים, כמובן, אבל הם כל כך יפים, שאי אפשר שלא לרצות לתלות אותם בבית. למרבה השמחה, נאס״א מציעה לנו לצפות ולהוריד את 14 הפוסטרים באיכות גבוהה, להדפיס אותם ולתלות.
אנחנו אוהבים במיוחד את שלושת הפוסטרים שעיצב הסטודיו Invisible Creature.
תגובות פייסבוק
תגובה אחת על הצצה ללוח השנה המרהיב של נאס״א
חצי כח
מדהימה שאת
לאחרונה נפוץ מבנה תחבירי עברי מסקרן, אולי קצת משונה, שדוגמה אופיינית לו היא הכותרת לקטע שאתם קוראים כאן: "מדהימה שאת". הדוגמאות רבות והן מתגלות גם בשיחות בעל פה וגם במקומות שמתאפיינים בכתיבה קצרה, נרגשת, ישירה, כלומר ברשתות החברתיות, בשלטי פרסומת, בגרפיטי ועוד.
מדובר במשפטים המורכבים משני אברים, שבהם הראשון הוא תואר ואילו השני כולל את "ש" ואחריו כינוי גוף, כמעט תמיד בגוף שני. מהמופעים של המשפטים הללו ברור כי מדובר בהבעות של הערכה ושבח, לא פעם נלהבות. הדובר משמיע את הערכתו למושא האמירה, אומר לו את דעתו עליו – כמעט תמיד דעה חיובית, אם כי פה ושם נתקלתי בדוגמאות להערכה שלילית כגון "דביל שאתה".
המבנה מעורר תמיהה טבעית, שכן הוא אינו תואם תבניות של משפטים עבריים מהסוג שאנו רגילים לקרוא בעיתון או בספר, כלומר בעברית היותר פורמלית או ספרותית. יתרה מכך, דומה שהמבנה הופיע רק בשנים האחרונות, מה שהופך את העיון בו לנדרש עוד יותר. מבחינת המשמעות, הבעת השיפוט מפיו של דובר למושא האמירה היא עיקר העניין. אך מה קורה כאן מן הבחינה התחבירית?
בספר הדקדוק של העברית העכשווית – שהיה צריך להיכתב ולמיטב ידיעתי אינו נכתב כלל – היה יכול להיות סעיף מיוחד להבעות שיפוט רגשיות מהסוג הזה. בסעיף כזה היינו מונים למשל את המבנה "טיפש שכמותך" או "טיפש שכמוך" שהמבנה שלהם קרוב מאוד ל"מדליק שאתה", כשבין שני המבנים יש גם דמיון במשמעות. באותו הסעיף היינו כוללים גם את המבנה החד-אברי "טיפש", "חכמה", "מדליק", "דביל" וכו' – מבנה של הטחת שיפוט באמצעות משפט שכולל תואר, לא יותר. מהמכלול התיאורי לא היה נפקד מקומו של המבנה הקרוב "איזה מהממים שאתם", שאלון עידן ב"הארץ" שם לב אליו והביע כלפיו סלידה מבחינת ההיגיינה הלשונית-חברתית – עניין לגיטימי תמיד, כידוע. אם היינו מחלקים את הסעיף בספר למבעים חיוביים לעומת מבעים שליליים, מבחינת השיפוט, היינו כוללים בתת-הסעיף של ההבעה השלילית גם את המבנה "חתיכת X" (עם הערה בדבר ההיגוי הדיבורי הנפוץ "חַתְכַת X"). מבחינת המבנים, יתכן שהיינו מגיעים למסקנה ש"טיפש שכמותך" הוא פורמלי או ארכאי יותר, ש"טיפש שכמוך" מעט יותר חדש ודיבורי, וכמובן – ש"טיפש שאתה" הוא העכשווי והדיבורי מכולם. בירור כזה היה מעלה את הצורך לבחון את ההבדל בין "חכמה שאת" ובין "חכמה" (במובן של הבעה כלפי שומעת שמיוחסת לה חוכמה), וסביר שהיינו אומרים שהאבר "שאת" ממלא שני תפקידים בעת ובעונה אחת: הבהרה אל מי מופנים הדברים ואיזושהי הדגשה, העצמה או הגברה של הקביעה והמבע באמצעות השימוש ב"ש-".
מעבר למיפוי הסמנטי של השימושים וההקשרים, עבור כל מבנה בנפרד ובאורח השוואתי בין המבנים כולם, היינו בכל זאת נדרשים לשאלות תחביריות נוספות. למשל, היינו שמים לב להבדל בין הגופים: אין דין הגוף הראשון כדין הגוף השני, ואילו הגוף השלישי שונה מהותית משני הראשונים, והמבנים הללו היו תורמים להבנה הכללית יותר הזו. בנוסף לכך, היינו מוצאים את עצמנו מבחינים שהמבנים הללו נהוגים בדו-שיח ולא בתיאור או בקידום של עלילה בסיפור, וגם זה נושא כללי שההבנה של המבנים הללו הייתה תורמת למיפויו המלא יותר.
ועם כל העבודה המדוקדקת, הרבה, לא היה נשלם מעשה התיאור וההבנה שעולה מתוכו. היינו נותרים עם תמיהה יסודית ביחס לתפקידים של "ש-". גם זה עניין שספר דקדוק של השפה העברית העכשווית היה נדרש לו. במילים פשוטות: מה עושה שם "ש"? מה תפקידו במבנים כמו "גדולה שאת"?
תשובה אחת, נכונה, פשוטה ובנאלית היא ש"ש" הוא חלק מהמבנה, מסמן את הבקע בין שני החלקים. הרי "גדולה את", משפט מסוג קיים ומוכר בהחלט בעברית שלנו, אינו מביע את אותו הדבר כמו "גדולה שאת", וגם אינו משמש בדיוק באותו הקשר או מצב. היתכן שגם הוא יכול להיות מובן כמשפט של קביעת שיפוט כלפי השומעת? בהחלט, אך יתכן שבדיקה יסודית של דוגמאות תגלה לנו שהוא מעט פחות חזק, פחות רגשי, פחות החלטי, פחות חותך וסופי. ולידו נצטרך להעמיד מבנה נוסף: "איזו גדולה את", ולהתמודד עם חלוקת המשמעויות והתפקידים של כל המבנים הללו.
ובכל זאת, עניין ה"ש-" מנקר ואינו מרפה. מה תפקידו? האם יש לו כאן תפקיד מסוג שאפשר לאתר במבנים אחרים? יתכן מאוד, כפי שיתכן שהוא מזכיר תפקידים של "ש-" בשפות מערב אירופיות מסוימות, שבהן הוא משמש כדי לחזק אמירה חותכת, להדגיש קביעה, להתבצר בעמדה בוויכוח ועוד.
את כל זאת איננו יודעים. עדיין. כלומר עד שתיעשה עבודה מדוקדקת, מבוססת על טקסטים, שיטתית, בדרך לכתוב סעיף בספר הדקדוק העברית העכשווית.
איזה שפה! חתכת אתגר! מדהימה שאת!
ימיו האחרונים של המוות
יובל נח הרריאנחנו מנהלים את חיינו מתוך ידיעה שיש בהם רק דבר ודאי אחד:...
X 12 דקות
מה מותר האדם מהתוכי?
סטיבן לואולמלים שלנו יש משמעות והיא עולה מתוך השימוש שאנו עושים בהן, וזאת...
X 10 דקות