המעצב ההולדני מארטן באס יצר עבור שדה התעופה סכיפהול, באמסטרדם, שעון יוצא דופן. באי הטרמינל שירצו לדעת כמה זמן נשאר עד הטיסה יגלו עבודת וידאו מפתיעה: שעון גדול, שנדמה כי זרועותיו מצוירות מחדש מדי דקה על ידי באס עצמו.
השעון הוא עבודת וידאו רצופה בת 12 שעות, ובה באס, הנראה במטושטש מאחורי ״חזית״ השעון, עמל במרץ למחוק ולצייר מחדש מדי דקה את מחוג הדקות, ומדי שעה את מחוג השעות, כדי לעמוד במרוצת הזמן.
צפו בדקה וקצת של השעון:
תגובות פייסבוק
2 תגובות על השעון האנושי החדש בשדה התעופה סכיפהול
https://www.youtube.com/watch?v=U4UOPZ0T354
אם אהבתם את זה שווה לראות את העבודה הזו שמופיעה גם במוזיאון ישראל:
https://www.youtube.com/watch?v=XBaOoQznm4E&feature=related
http://www.imj.org.il/exhibitions/presentation/he/exhibit/?id=869
הפתווה נגד רושדי
בראשית אוגוסט 2022 הותקף ונדקר הסופר הבריטי סלמאן רושדי, כשעמד לשאת דברים על חופש הביטוי וחופש ביצירה, במכון צ'וטקווה בניו יורק. הוא נפצע קשה. התוקף טען שעשה זאת כדי למלא אחר פסק ההלכה המוסלמי (הפתווה) שהוציא נגדו האייתולה חומייני בשנת 1989, שזעם על פרסום ספרו של רושדי ״פסוקי השטן״, ספר שעורר גלי מחאה לא רק באיראן אלא גם במקומות נוספים בעולם המוסלמי. הציווי לרצוח את ראשדי מעולם לא בוטל, ואף זכה לתוקף מחודש בשנת 2005 מידיו של עלי ח׳מנאי.
את התחקיר המקיף המביא את סיפורה של הפתווה, ואת סיפורו של רושדי שחי עשר שנים במסתור עד שחזר פעילות ציבורית גלויה, ניתן לשמוע בשני פרקי הפודקאסט ״פתווה״ של הבי סי סי. היריעה הנפרשת כאן רחבה: היא מסקרת אירועים שהתרחשו בבריטניה ובעולם במשך עשרים שנה, נוגעת ביחסים בין גזעים בחברה מעורבת, תוהה על הקשר בין הפתווה לאלימות גי׳הדיסטית בשנים הבאות, ועוסקת כמובן בשאלות של חופש הדיבור. בכל אלה משולבים קטעים מתוכניות טלוויזיה, סרטי קולנוע, ספרות ועוד.
שתי פצצות אטום וטיפה של חוסר מזל
סטיבן היילסאופטימיסטים מאמינים במזל הטוב, פסימיסטים משוכנעים שהמזל הרע הוא נחלתם. האם יתכן...
X רבע שעה
ובקרוב, אפתעה
ההזמנה הגיעה במייל, בולטת בים ההזמנות שמפלצת יחסי הציבור פולטת ביתר שאת מאז נרגעה המגפה. לא התוכן בלט, לא הנושא, לא האירוע ולא המשתתפים בו. עם כל הכבוד וכו', בלטה הכותרת: "בינה מלאכותית רגע לפני אסדרה רגולטורית". כעת, עם העתקתה לטקסט שלפניכם, בודק הכתיב בולע את הצפרדע ללא קושי: "אסדרה". ככל הנראה כיוון שהוא קולט, בבינתו המלאכותית במובן המקורי של המלה, שמדובר ב-asadrá, כלומר "אסדר אותה", אבל המארגנים ושלוחיהם התכוונו בעליל ל-asdará. כלומר לאחות ל"הַסְדָרָה".
במה מדובר כאן? במבט ראשון, יכולנו לחשוב שלפנינו דוגמה נוספת לזוגות מסוג "הספקה/אספקה". לפני שאנו שוללים את המקביליות, כדאי להזכיר ש"הספקה" היא הפעולה ו"אספקה" היא מה שמספקים. שם פעולה לעומת שם עצם, הבדל לא לגמרי דק, הבדל חשוב: המשאית מביאה אספקת מזון, למשל, והיא חלק ממערך ההספקה. אך אין זה המצב בזוג (המוזר, בינתיים) "הסדרה/אסדרה".
אמנם נצטרך לחכות, להמתין עד שנדע עד כמה "אסדרה" מתבססת בעברית העכשווית ובאיזו מובן בדיוק. אך הכנס המובטח נושא אופי משפטי, וגם הכותרת מעידה על כך, שכן מדובר בענייני "רגולציה", שעוד נשוב אליה מבחינה לשונית. "אסדרה רגולטורית" היא ככל הנראה קביעה של מסגרות ואמצעים חוקיים לפיקוח על פעולה של דבר, במקרה זה על פעולה (והפעלה ופיתוח, מן הסתם) של בינה מלאכותית.
ההקשר המשפטי חשוב כיוון שהוא סיבה לחשוד שלפנינו ניסיון לקבוע מונח ולתת לו קיום בהקשר לשוני מסוים, ההקשר המשפטי, התחיקתי. במובן הזה, תעלה מיד השאלה מה ההבדל בין "הסדרה" ו"אסדרה". כמעט יכולנו לומר – ההבדל בין "הסדרה סתם" לעומת "אסדרה". החשד הוא ש"הסדרה" היא, ובכן, עניין קצת לא מסודר. במלים פשוטות, מה שאפרים קישון כינה בשם "פרטצ'י". מה מסדירים במקומותינו? כל מיני מצבים שאינם תקינים וגידולי פרא שלאחר התפתחותם החופשית, התפתחות אפילו פרועה, מגיעים למסקנה שמוטב לעשות בהם איזשהו סדר ולתת להם חסות תחת כנפיו של איזה חוק מגונן. חריגות בנייה זועקות ל"הסדרה", למשל. הסטטוס-קוו הלא פורמלי גם הוא "הסדר", ועל הישיבות החוסות בצל "הסדר" יודעים כולנו. גם פעולה לא מורשית של גופים שאינם קיימים על פי חוק נכנעת לעתים להכרה שמידה מסוימת של סדר צריכה לנהוג בדברים, ומחליטים על "הסדרה". וכך, לאחר שורה ארוכה ולא בהכרח מסודרת של "הסדרות", יש שחיקה במונח ואופיו הלא מסודר והלא מוסדר בולט מדי ומכתים את שמו של שם העצם. מה עושים? מולידים אח חדש, טרי וזוהר בניקיונו, זהה בכל למונח המקורי, פרט לכך ש-ה' מוחלפת ב-א'. וכך ככל הנראה באה לעולם ה"אסדרה", מגוהצת, אפילו מעונבת, מוכנה להיות מוצגת על במה באירוע אקדמי בחסות משרד עורכי דין גדול, מבוסס וכבד ראש. "אסדרה" כזאת לא תהיה פרטצ'ית, אלא מסודרת-מסודרת-מסודרת.
לספקנים כדאי להזכיר שאין מדובר בפליטת קולמוס או מקלדת (או עט נובע בעל ציפורן זהב). בהזמנה לכנס מופיע המונח שלוש פעמים, בכותרת, בהסבר ובתת-כותרת המציגה את אחד המושבים בכנס. אין ספק שיש פה כוונת מכוון: הולכים לדבר על "אסדרה", ולהתוות צעדים מתוכננים לקראת קביעתה של רגולציה בתחום הבינה המלאכותית, עניין שיכול להיות טוב ומועיל בפני עצמו, ואינו הנושא כאן.
ובכל זאת, העין רואה את המלה העברית המתחדשת "אסדרה" ומיד נתקלת בתואר המוצמד לה: "רגולטורית". שוב אני נאלץ לומר שגם לכך עוד נשוב, אך יש טעם להזכיר ש"רגולציה" ו"רגולרי" וכל המלים העבריות הגזורות ממלים לועזיות (אנגליות לרוב) קשורות כולם ל-regula בלטינית, שהיא "סרגל" או "אמת מידה", ומקורה שלה בענייני מלוכה, ממשל ומשילות, כלומר בשליטה, ויסות ומדידה מתוך כוונה לשלוט. באורח בלתי נמנע, יוצא מכאן שיש לצורך דחוף ב"אסדרה" לא רק של הבינה המלאכותית, אלא של ה"רגולציה" וכל אחיותיה המילוניות. רק כך תובטח משילות מלאה, מהסרגל ועד לבינה המלאכותית.
מצד אחר, לא מן הנמנע שיתחולל בעברית שלנו תהליך רחב יותר של יצירת זוגות מסוג "הסדרה/אסדרה". מי יודע, אולי אם תצליח הסדרת ה"אסדרה", נראה את ה-א' הזאת בראש מונחים חדשים, פורמליים, מוגדרים היטב, אולי בעיקר משפטיים-מנהליים. כך למשל תוכל "הפתעה" להמשיך להיות ספונטנית, לא מאורגנת, כאוטית ופרועה. ואילו אחותה "אפתעה" תהיה כזאת שמתוכננת יפה, מאורגנת לפרטים, בחסות מומחים למשפט, לביטחון לאומי או כל מיני רגולטורים מסודרים למעשי. נחכה ונראה.