אמנות הדיבור לתינוקות

חשבתם שמספיק פשוט לדבר לתינוק שלכם כדי לעזור לו לרכוש שפה? ייתכן שטעיתם
X זמן קריאה משוער: 4 דקות

יש רק חוק אחד לגבי דיבור לתינוקות: עדיף לדבר מאשר לא לדבר. אבל החוק היחיד הזה יכול להשפיע על מהלכם של חיים שלמים. זהו המסר שמדינת ג'ורג'יה מנסה להעביר בעזרת "דבר איתי תינוק" (Talk With Me Baby), תוכנית ציבורית המוקדשת לאמנות הדיבור לתינוקות. החל מינואר הקרוב אחיות יודרכו לגבי האופן הטוב ביותר לדבר לתינוקות כדי לעזור להם לרכוש שפה, בהתאם למחקרים האחרונים בתחום חקר המוח. אחר כך הן יעבירו את המידע הזה להורים שיפגשו, וכך יעשו גם גננות ותזונאים. ג'ורג'יה מקווה לחשוף כל ילד שיוולד ב-2015 באזור אטלנטה לסגנון הדיבור הזה, והשאיפה היא להגיע לכל התינוקות ברחבי המדינה עד 2018.

התכנית היא הניסיון האחרון והמקיף ביותר לספק "תזונה לשונית" לילדים בארצות הברית: לדאוג שייחשפו לכמות ולמגוון של מילים בזמן שהוא קריטי להתפתחות המוח. יוזמות דומות קמו גם בעיר פרובידנס שברוד איילנד, שבה ילדים לובשים אפודות מיוחדות שעוקבות אחרי כל מילה שהם שומעים, ובהוליווד, שם קרן קלינטון מעודדת תוכניות טלוויזיה כמו "הורים במשרה מלאה" ו"כתום הוא השחור החדש" לכלול סצנות שמציגות דוגמאות טובות לדיבור לתינוקות. "הרעיון הוא ששפה חשובה למוח כמו שמזון חשוב לגדילה פיזית", אומרת איראן וולדון, מנהלת Get Georgia Reading, אחד הארגונים שלוקחים חלק ב"דבר איתי תינוק".
"לא צריך חוקר מוח כדי להגיד שעדיף לספק הורות תומכת יותר ויותר גירויים", אומרת מרתה פארה, חוקרת קוגניציה מאוניברסיטת פנסילבניה בפילדלפיה. "אבל חקר המוח מצביע על נתיבים ספציפיים שההתערבות דרכם כדאית יותר."

תזונה לשונית זכתה לתשומת לב לפני שני עשורים בעקבות מחקרם של הפסיכולוגים בטי הארט וטוד ריזלי מאוניברסיטת קנזס. הארט וריזלי עקבו אחרי 42 משפחות עם ילדים צעירים במשך מספר שנים, כשהם מתעדים את מספר ואת סוג המילים שהורים אמרו לילדיהם במהלך יום טיפוסי. הנתונים שאספו גילו תופעה מדאיגה: ילדים בני שלוש ממשפחות אמידות הספיקו לשמוע כ-30 מיליון מילים יותר מאשר בני גילם העניים. מאז קושרה חשיפה לשפה למספר מיומנויות קוגניטיביות, כולל תשומת לב, זיכרון והתפתחות רגשית. מחקרים לגבי ילדים דו-לשוניים, שנחשפים למגוון גדול יותר צלילים, טוענים שהם טובים יותר במשימות כמו התעלמות ממידע לא-רלוונטי ומעבר ביו פעילויות שונות. ילדים שנחשפים ליותר מילים בשלב מוקדם הם גם בעלי אוצר מילים גדול יותר ובגיל שנתיים יכולת עיבוד המילים שלהם בזמן אמת טובה יותר.

ממצאים אלה ואחרים שכנעו את קובעי המדיניות ששיחות תכופות ואיכותיות יותר יכולות לעזור לילדים מרקעים מוחלשים להתקדם בבית הספר ובחיים. "תקשורת יומיומית יכולה לעזור לילדים ללמוד מילים, לבנות אוצר מילים, וכן – לפתח את המוח שלהם", אמרה מזכירת המדינה לשעבר, הילרי קלינטון, בוועידה שנערכה באקדמיה למדעים של ניו יורק, שבה נידונו התערבויות מסוג זה. "תקשורת כזו יוצרת בסיס להצלחה זמן רב לפני שהילד דורך לראשונה על מפתן הכיתה. למרבה הצער, רבים מהילדים שלנו אינם זוכים לתמיכה שלה הם זקוקים כדי לשגשג ולממש את הפוטנציאל שלהם".

המצב הזה מורגש בחומרה בג'ורג'יה, שבה 27 אחוז מהילדים ב-2012 היו עניים – נתון שגבוה בחמישה אחוזים מהממוצע בארה"ב – ויותר ממחצית מהם זכאים לארוחות חינמיות או מסובסדות בבתי הספר. המטרה הספציפית של "דבר איתי תינוק" היא לשפר את רמות הקריאה המדכדכות בבתי הספר במדינה – רק שליש מהילדים קוראים בשטף בגיל שמונה – אבל היא תוערך גם לפי השפעתה הכללית על רווחת הילדים, שתימדד לפי נתונים כמו שיעור התלמידים המסולקים מבתי הספר.

שנת החיים הראשונה היא זמן נפיץ במיוחד לגדילה עצבית. תינוקות אמנם אינם מדברים עדיין, אולם מוחותיהם כבר מזהים צלילים טיפוסיים של דיבור לפי תכיפות הופעתם. בשלב זה הם מסוגלים להבחין בניואנסים בשפות שונות זו מזו כמו סינית ושוודית, יכולת שהם מאבדים עם התבגרותם. חשיפה לשפה חייבת לקרות פנים-אל-פנים. במחקר שערכה פטרישיה קוהל מאוניברסיטת וושינגטון נחשפו תינוקות ממשפחות דוברות אנגלית לקריאה ומשחק בסינית מנדרינית, ב-12 מפגשים שכל אחד מהם ארך 25 דקות.

חלקם בילו את הזמן הזה פנים-אל-פנים עם דובר מנדרינית מלידה, בזמן שאחרים צפו בתכנים זהים בדי-וי-די או האזינו להקלטה בזמן שהביטו בדובי. הקבוצה הראשונה למדה להבחין בין הברות מנדריניות כמו תינוקות שגדלו בטייואן, מיומנות שהשתיים האחרות לא רכשו. באמצעות "דבר איתי תינוק" רוצים וולדון וצוותה להדגים להורים דיבור יעיל ממקור ראשון. טריק אחד הוא לדבר ב"הורית", הנימה האיטית והמתנגנת שמבוגרים נוטים לאמץ כשהם מדברים אל ילדים – מחקרים מראים כי פעוטות מקדישים יותר תשומת לב לדיבור כזה מאשר לדיבור רגיל. טיפ נוסף הוא לדבר על משהו שכבר משך את תשומת לבו של הילד, כמו רכבת שעוברת או צעצוע, במקום לנסות לגרום לו להתמקד במשהו אחר.

הכוונה היא שאנשי המקצוע ידגימו את אופן הדיבור הרצוי תוך כדי עבודה. אחות שתלמד הורים חדשים איך לרחוץ את תינוקם, למשל, תוכל לפנות אל התינוק ולהסביר לו את המתרחש, בזמן שהמבוגרים מאזינים. כמו כן מתוכננת אפליקציה מיוחדת להורים, שתכלול סרטונים עם דוגמאות של דיבור לתינוקות ותציע נושאים תלויי-מיקום לשיחה. ארגונים אחרים חוקרים בינתיים את השפעתה של תזונה לשונית על ילדים. יוזמת "שלושים מיליון מילים" בשיקגו מלמדת תכנית לתזונה לשונית בת שנים עשר חלקים, אשר מתמקדת ב"שלוש הה"א": התחברות, הרבה דיבור והחלפת תורות. ג'סיקה פולק, אם לשלושה, השתתפה בתוכנית לפני מספר שנים. היא אומרת שהתוכנית עזרה לה לפתח שיחה על דברים שעניינו את התינוק שלה. "הבנו שאנחנו צריכים להתחבר למה שהם רוצים לעשות ותשומת הלב שלהם תגדל", היא אמרה. "סיפרתי על זה להרבה אנשים."

"שלושים מיליון מילים" מגייסת משתתפים לניסוי מבוקר אקראי, אשר יעקוב אחר התקדמותן של 200 משפחות משיקגו. מחצית מהן יעברו הדרכה בתזונה לשונית, כדי לראות איזו השפעה יש להתערבות כזו על רמת המוכנות לבית הספר.
"ככל שאנו לומדים יותר על המוח ועל הקישוריות שלו, כך הניסיון שלנו להשפיע יעיל יותר", אומרת דנה סוסקינד, מייסדת הארגון. "מוחות אינם נולדים. הם נבנים".

(c) 2014 Reed Business Information - UK. All Rights Reserved.
Distributed by Tribune Content Agency, LLC

מחשבה זו התפרסמה באלכסון ב על־ידי אביבה רטקין, New Scientist.


תגובות פייסבוק