קוראים חדי-עין יוכלו להבחין בהיעלמה של מלה קטנה מעל ללוגו שלנו: מעצב האתר, אברהם קורנפלד, הוריד הלילה את האזהרה "בטא".
יציאה מה-βήτα , מלה יוונית אשר באה מהעברית "בית", היא מוסכמה כלל-אינטרנטית שלפחות לדעת יוצריו, אלכסון יצא מתקופת החסד ומוכן לעמוד לביקורת הקוראים.
חצי שנה חלפה מאז לידתו של אלכסון, ומה שהחל כרעיון לכתב-עת צנוע, תקופתי ומצומצם נהפך לפלטפורמה אינטרנטית תוססת, מקור משיכה לרבבות ישראלים אשר חיפשו ברשת העברית אתר אשר לא יעליב אותם. מבחינתם, אלכסון -- מלה עברית הבאה מהיוונית -- אכן נהפך לבית. ההצלחה דחפה יותר ויותר כותבים איכותיים להעדיף את הבמה שאלכסון מעמידה לרשותם.
אלכסון מאמין בכוחה של המלה, ולכן מתפרסמים בעמודיו טקסטים ארוכים, מלומדים ומעמיקים אשר כמוהם כבר נדיר למצוא בעברית. הנה, למקרה שהחמצתם, עשרת המאמרים הנקראים ביותר באלכסון מראשיתו:
1. פיטר גריי, תנו לילדים לשחק.
2. טוד ב. קאשדן, מה עושים האנשים המאושרים?
3. יעקב בורק, אויבו של הטוב ביותר
4. אתגר קרת, גברים אינם בוכים
5. רנה מרגלית, שפה גברית, שפה נשית
6. סם קין, אם אתה בתוכי, מי אני?
7. לאה איני, העידן השטני
8. ג'יימס סומרס, כך נולד טירוף
9. דיוויד פרידמן, האוכל הבריא האמיתי
10. מרי צ'וי, יש לי אשה שאוהבת אותי
אבל אלכסון גם מאמין בפינות ובמדורים -- מדורנו מעניין למדי הוא מהעמודים הפופולאריים ביותר באינטרנט העברי -- ולכן טבעי שעם סיום הבטא נחנוך שני מדורים חדשים:
המדור פומ"ו מציג רעשים ויזואליים מרחבי הרשת שיכולים לעניין את קוראי אלכסון. שמו של המדור מבוסס על התסמונת אשר הוסברה בעמודינו בחודש שעבר, Fear Of Missing Out, אבל יש שיעדיפו את הגירסה העברית אשר המצאנו לראשי התיבות האלה, "פוחדים מהחמצות".
ואילו מדור הכנסים החדש מבקש להציג את הכנסים המעניינים ביותר המתקיימים בישראל, האקדמיים והציבוריים.
מהו אלכסון ומה מטרותיו? עמוד אודות שבאתר נותן תשובה כללית אחת, אך התשובה הפרטנית שאנו נותנים מדי יום נמצאת באופי המאמרים שאנו מפרסמים, כמו כדי לומר- לזה אנו מכוונים. וכל קורא עברית המאמין בכוחה של המלה הכתובה יוכל בקלות לשער על-פי בחירותינו את השאיפות התרבותיות של אלכסון.
תגובות פייסבוק
39 תגובות על ברוכים הבאים (שוב) לאלכסון
באמת אתר נהדר! אם כבר מקפידים על התוכן והלשון, וטוב שכך, כדאי לדעת ש׳אודות׳ היא טעות בעברית וצריך להיות ׳על אודות׳. זו היא אמנם שגיאה נפוצה ביותר אבל אם הרף כל כך גבוה כדאי לשקול לתקן.
תודה רבה אופיר.
קצרה היריעה כאן מלהתעמק בגילגול המלה "אודות" באינטרנט העברי, נתקלתי לראשונה בפולמוס כזה ב-1994, בימי כקפטן אינטרנט.
כתיאור האקדמיה ללשון, "המילה אודות לבדה, ללא מלת היחס 'על', נפוצה בימינו באתרים במרשתת ככותרת לדף שבו מובא מידע על האתר (תרגום של about)."
אזכיר כאן כי בלשון ימי הביניים המילה אודות באה לעתים בלי המילה 'על' בתפקיד של שם עצם. משמעותה בדרך כלל 'קורות', 'עניינים', כגון "על כל אלה האודות אבֹא לשבח ולהודות" (ר' מאיר אלדבי, שבילי האמונה, חתימה). זה בעצם הגילגול שהרשת העברית בחרה לאמץ.
מכיוון שאלכסון נולד 19 שנה אחרי קביעת המוסכמה האינטרנטית הישראלית, החלטנו לאמץ אותה ולא לנסות להכתיב את השימוש התקני כביכול. יש לי רק תכונה אחת משותפת עם יוליוס קיסר: איני יוצא למלחמות אבודות מראש.
יפה ונכון!
... וגם עם אמברוזיוס בישוף מילנו, לו מיוחסת האימרה: ברומא התנהג כרומאי :=)
ברכותיי לאתר ולמערכת על היציאה מבטא (ועל הכניסה "הביתה"). היטבתם להגדיר זאת, אכן מצאתי באתרכם אתר שלא מעליב אותי.
ישר כח על העשייה ורוב תודותיי.
איך קונים מנוי?
שלום איתי, כל התכנים של אלכסון נגישים ללא תשלום. אתה מוזמן לקנות כרטיס לכנס הראשון לקוראי אלכסון אם ברצונך לתמוך בפעילותנו. לקבלת אלכסון במייל שבועי, עליך רק למלא את כתובת המייל שלך כאן בתחתית העמוד.
תמשיכו כך!
תודה ניב, כך נעשה!
ברכות על כתב העת אשר אכן ברובו תואם מאוד את החזון המוצהר, לדעתי. מלבד דבר אחד דטרמיננטי. אתה מדגיש את הפן העיברי, וברשותך אני ארחיב את זה לישראלי. אז איך אפשר לדבר על פלטפורמה המייצגת הומניזם עיברי בלי שתהיה בה אף התייחסות למצב המדיני בארץ, ולחטאים המבוצעים פה כלפי בני אדם באופן יומיומי? כל הערכים שאתם מנסים לייצג ולממש מתרוקנים מתוכן על ידי ההתעלמות מהכיבוש (סליחה). זה קיים במגזין שלכם כנפקד, כנוכחות אשר הייתה צריכה להיות, והיעדרה הוא בעל משמעות רבה. כל עוד תמשיכו בדרך זו תהיו כתב עת אינטלקטואלי, מעמיק, פילוסופי וכו', אבל נטול הומניזם עיברי.
השאלה הזו מנקרת בי מהיום שהאתר עלה לאוויר. בחברה שלנו, פלטפורמה כמו שלכם אינה יכולה להרשות לעצמה להתעלם מדברים כגון זה. אני שמח על ההזדמנות להעלות את השאלה הזו בפנייך ואשמח לשמוע את דעתך (ואת דעת הקוראים האחרים גם למען האמת).
ברכות
שלום ארז,
תודה רבה על הברכות.
"אלכסון" הוקם על מנת להגיש לקורא חומרים אשר מופיעים לעיתים נדירות, אם בכלל, באינטרנט העברי. עם יד על הלב, האם זה המצב עם הכיבוש? שאלה בגוגל העברי על כיבוש מביאה 644,000 אתרים וידיעות, ואילו החיפוש "הומניזם" מניב 28,900.
זאת ועוד, אלכסון רואה עצמו כמרחב שיחה נקי מהאלימות המאפיינת את השיח האינטרנטי בסוגיות אקטואליה, ולפיכך הדיון שאתה מבקש לעורר אינו יכול באמת להתקיים בו. אבל פתוחות לפניך לעניין זה כאמור אלפי במות אחרות; ערכי יסוד כמו השכלה, אחווה, מדע, שיוויון או אהבה אינם זוכים בשיח העברי לשום במה אחרת.
לכן המצב המדיני עולה לעיתים במאמרינו, אבל רק אם הכותב אכן מצא לו פרספקטיבה גבוהה -- "אלכסונית" -- המצדיקה את הפרסום הזה דווקא אצלנו.
אבל איני רוצה לחמוק משאלתך, הכוללת הנחה שאיני מסכים איתה, והיא שהדרך להגשים את ההומניזם הישראלי (מה שאין לנו עניין לעשות, שהרי לא במקרה בחרנו במלת התואר "העברי") היא שכנוע הקוראים שהכיבוש הוא רע. הבעיה, לפי הנחתך, היא שאנשים לא הבינו עדיין שזה לא בסדר. לו רק הסביר זאת אלכסון, ההומניזם הישראלי היה בהישג יד.
כמי שפרסם או סייע לפרסם בוודאי רבבות אייטמים על חטאי הכיבוש במסגרות שונות על-פני השנים, אני חושד שהישראלים, כולל הימניים ביותר שבהם, יודעים היטב שהכיבוש אינו הומניסטי, בין אם יודו בכך ובין אם לאו.
מה שאינם יודעים הוא מדוע בכלל עליהם לאמץ את ההומניזם הזה שבו הם כמעט שמחים לפגוע. ערכי יסוד מובנים מאליהם במדינות נאורות הועלמו ממערכת החינוך הישראלית, מהגן עד האקדמיה, ואפילו ישראלים משכילים מאוד מתקשים למצוא בתוך השפה שלהם דיונים אינטלגנטיים בערכים אלה.
אנחנו רוצים למלא את החלל הזה. אנחנו מאמינים שעלינו לסלול דרך ארוכה מאוד כדי שהומינזם אמיתי יגיע לליבו של הקורא העברי, ושאין בכגון אלה קיצורי דרך כלשהם.
אני מודה לכם מכל הלב על העמדתו של אתר אלכסון לרשותנו, אזרחים ישראלים רבים כמוני, המותשים ממבולי הברברת הזורמת אלנו ללא הרף מכלי התקשורת השונים ומנפחת את ראשינו בחדשות ותכנים אחרים שרובם גורמים לנו צער, כעס, ומצב רוח רע.
אנו רואים בכם את התשובה ההוליסטית למצוקה הרוחנית בה אנו שרויים. כמה טוב להכנס לעת ערב להיכל הזה - אלכסון, שכולו תרבותו וחוכמה, ולהתענג על איזו כתבה טובה, ובכך להעשיר ולהעצים את הידע שלנו. מאחל לעושים במלאכה הרבה שנים של עשייה פורייה באלכסון.
היי דב;
ראיתי שזה בחינם. רציתי להביע תמיכה בצורה חומרית, וגם לתת מחמאה בהפוכה.
עלו והצליחו
נכון - אני מצטרפת לשמחה ולתודות על כתב עט אינטרנטי אינטליגנטי, כתוב עברית טובה ומוגש גראפית בצורה מרעננת שלא הכרנו עד כה (בעברית, על כל פנים). עונג צרוף! וגם - אכן הצורה הנכונה היא ׳על אודות׳. כדאי לדעת ולתקן. אוסיף בהמשך קישור לאתר האקדמיה על כך - להרחבת הדעת.
יישר כוח לכל העושים במלאכה!
ובשעה טובה על המעבר מגרסת ביתא לגרסה ״רגילה״!
מכיוון שהתגובות כאן הפכו להיות זירת "דברים שרציתי להגיד", אוסיף כמה דברים משלי.
ראשית, עניין טכני פשוט: כשמתרגמים מאמר שנגיש ברשת, למה לא מצרפים קישור למאמר המקורי? יש אתרים שמגזימים באנוטציה באמצעות קישורים, אבל במקרה הזה נראה לי שמדובר במינימום.
שנית: מדוע רק מאנגלית? כשמתרגמים רק מאנגלית נשארים תקועים בעולם החשיבה האנגלו-סקסוני (יש גם לא מעט בהודו, אבל זכורים לי תרגומים מתת-היבשת; הכתיבה הפוליטית של ארונדהוטי רוי עוד מחכה). מבלי להכנס לביקורת של זה האחרון, עושר רב טמון במחקר, תיאוריה, ביקורת, וחשיבה עכשיווית שנעשים גם בצרפתית / איטלקית / ספרדית / גרמנית - ובמחינת הקורא העברי אלה נעדרים לחלוטין (אלא אם עברו תיווך ו/או "הכשרה" מצד העולם האנגלי).
הי אב"ר,
אנחנו אכן מקבלים לא מעט בקשות כאלה, בין השאר מקוראים שרוצים לשלוח את המאמר לחברים שאינם דוברי עברית, או הזקוקים למאמר המקורי לצרכי ביבליוגרפיה ובדיקת מונחים. אבל חלק מהמאמרים המקוריים נמצאים מאחורי חומת תשלום (למשל, אלה של הפייננשל טיימס, נייצ'ר, פסייקולוג'י טודיי ועוד), ובאופן פרדוקסלי ניתנים לקריאה חופשית רק בעברית; ובחלק אחר של המאמרים הסכמי הזכויות קובעים עבורנו כלינק את העמוד הראשי של כתב העת המקורי, מתוך רצון של בעל הזכויות לקדם את המקור בכללותו (זה המצב למשל עם אאון ועם "אטלנטיק").
אנחנו בדיאלוג עם בעלי הזכויות על האפשרות לכוון את הקוראים למאמרים המקוריים, לפחות בחלק מהזמן, ואני מקווה שאכן נמצא לזה פתרון בקרוב.
אתר טוב ומהנה לקריאה! קורא אותכם מהרגע שהופעתם ואמשיך! תודה על מדורים חדשים ותודה בכלל!
תודה רבה ניקולאי, זה מעודד!
אני מתרשם שבמקביל לשיח האחר שמנסה (ומצליח) לייצר "אלכסון", מתאספת פה ומתרקמת לה קהילה של אנשים שהייתי חפץ בחברתם ובקרבתם.
יישר כח.
תודה יובל, אני מסכים איתך לגמרי וזו גם תחושתנו. לכן אנחנו עורכים כנס ראשון לקוראים ומקווים למצוא דרכים נוספות לחבר בין הקוראים ליצירת קהילה אינטלגנטית, מעניינת ומשפיעה.
תודה רבה לכם על אתר מצוין.
תודה עומר!
מצטרפת לברכות ולתודות!
ביליתי כאן שעות נהדרות ומרתקות והפצתי גם לחברים, שאהבו מאוד את המאמרים שהעברתי להם.
מקווה שתמשיכו במלוא המרץ!
שאלה לגבי קריאה בפורמט ebooks -
האם אתם מתכננים פיצ'ר של שליחת מאמרים לספרים אלקטרוניים? נדמה לי של aeon יש פיצ'ר בסגנון, שהשתמשתי בו ולדעתי היה מוצלח מאוד.
אני מתארת לעצמי שאולי זה לא טריוויאלי לבצע בצורה מושלמת בעברית, אבל כיוון שהמכשיר שלי (קינדל) תומך בעברית באופן מובנה, אני מתארת לעצמי שזה אפשרי ואולי אף כדאי.
מה אתם חושבים?
תודה רבה ציפי! לא מעט אנשים קוראים אותנו בטאבלט, אבל איני בטוח שיש להם העדפה לאפליקציה של קינדל (או אף לקריאה במכשיר קינדל עצמו). אנחנו מדי פעם שוקלים להגדיר את האפשרות הזאת, אבל כפי שניחשת, עלינו להבטיח קודם שלא תתעוררנה בעיות בקריאת עברית -- היפוך אותיות, קיטוע משפטים שבהם מופיעה אנגלית, הפיכת מספרים ועוד.
אני מניח שככל שיצטרפו קוראים קבועים לאלכסון, כך נרצה להעניק להם מגוון אפשרויות קריאה, ולכן אנחנו מתנסים בפורמט הספר האלקטרוני, ומקווים שנוכל לחשוף פיילוט ראשון בתקופה הקרובה.
דב וכל העוסקים במלאכת הקודש. תודה והרבה בהצלחה. הצלחה שלכם היא הצלחה לישראליות ולעברית. פרט קטן ולכאורה חסר חשיבות מול המיזם הנפלא: גופן האתר מיוחד ונאה. בחירה חכמה ומבדילה. גם ציון זמן הקריאה הוא רעיון מבריק. תתפתחו ואל תתקלקלו. שוב תודה.
תודה רבה גל, ננסה לא לקלקל!
תודה רבה על החזון , הרצון וההשקעה.
אם יורשה לי לבקש משהו במעמד המכובד,
אשמח אם תציינו עבור יצירות האמנות שבהם אתן משתמשים לעיתים
בראש המאמרים את שמן ומקורן .
תודה רבה.
Apologies for the English.
Although it is not my natural inclination to talkback, I have decided to make an exception this time,in order to thank Dov.
First for Alaxon - I can recognize the effort and work put into this project, made free and in abundance. But specifically for his answer to Erez's question.
I am an Israeli visual artist, living abroad. I have my opinions on Israeli politics and general attitude, but my work does not respond directly to that. Frequently I need to excuse myself for not making work about 'The conflict'. Dov's answer to Erez hit the nail on the head when it comes to the holistic thought behind egalitarian humanism.
Thanks Yaron! It's a pity you couldn't be with us at Alaxon's first conference, yesterday evening at the Tel Aviv Arts Museum: the writer (and Alaxon's contributor) Haim Beer addressed precisely this issue.
מקומכם האינטרנטי מזמין לחלוק את המחשבות שבדרך כלל עפות מאיתנו לפני שנתפס העט-בקצב המוטרף בו אנו חיים.
תודה
רק אתמול שמעתי על "אלכסון" (כן, אצל לונדון וקירשנבאום).
ברכות חמות לכם ולנו
תודה נאווה, ברוכה הבאה!
גם אני ואיך לא שמעתי פעם ראשונה על העיתון בתכנית של לונדון וקירשנבאום. ומיד פתחתי את הטבלט וניכנסתי. ממש אנחת רווחה-סוף סוף עיתון בעיברית נקייה ופשוטה עם מגוון נושאים רחב ומעניין. זה לוקח זמן מהקריאה בספר אבל לפחות זה מעניין מהנה ומעורר תמיד סקרנות ומחשבה. הרבה תודה על היוזמה הברוכה ואני מודה שכבר חיכיתי לדבר הזה הרבה זמן(אחרי מחשבות סטודיו ועיתוני ספרות למיניהם שנמוגו מתרבותינו). נירשמתי לניוזלטר שלכם ןשמחתי מאד לקבלו היום למייל שלי. אני מקווה שנשימתכם תארך ואזכה להנות מעיתון זה שנים רבות.
אמן ואמן. תודה שולה, המשך קריאה מהנה!
שלום רב
ברכות על היוזמה והבצוע
אשמח להיות מנויה של כתב העת המקוון שלכם
חג שמח
נילי יגיל
שלום נילי, בשמחה, את רק צריכה להוסיף את כתובת המייל שלך כאן למטה ולשלוח. אם תיתקלי בבעיה, את מוזמנת לבקש עזרה במייל contact@alaxon.co.il
כל הכבוד לכם ובאמת תודה
אתר מדהים ומעניין במיוחד בכל הנושאים שמסקרנים ומושכים אותי אני מוצא מקור מידע עדכני ומקצועי והפניות מתאימות
ואשר על כן אני גם מעביר מאמרים רלוונטים לחברי
תודה רבה על הפרוייקט המעולה
והמשיכו נא בדרך זו
שמשי
אנשי המערה
תום ביאליקלכולנו יש מגבלות תפישתיות ותודעתיות. האתגר הוא לשכנע אחרים בתגליות, באמת המתעדכנת. |...
X 9 דקות
אני פמיניסטית, אבל...
״אני פמיניסטית, אבל...״ כך נפתח כל פרק בפודקאסט The Guilty Feminist, כי פמיניזם תמיד מלווה באשמה, ואין פמיניסטית שאין לה ייסורי מצפון. דבורה פרנסס-וייט (Deborah Frances-White) - קומיקאית, מנחה ואקטיביסטית שפרשה את סיפור חייה המטלטל והמפתיע בסדרה משלה ברדיו של הבי בי סי, מנחה את הפודקאסט העצמאי הזה, שבו היא מארחת נשים ממגוון מעמדות, מוצאים, מקצועות, מדינות והשקפות, לשיחות על עניינים בוערים.
וייט - אוסטרלית לשעבר וכיום חיה בלונדון - משתמשת בהומור כדי לרכך את האווירה. למשל: ״אני פמיניסטית, אבל פעם, במהלך צעדה-הפגנה, נכנסתי לחנות כלבו כדי להשתמש בשירותים, ופתאום ראיתי איזה קרם פנים ועמדתי שם וניסיתי אותו וכשיצאתי, ההפגנה כבר חלפה...״. השיחות שלה (למשל, עם קומיקאיות כמו סופי היגן, סינדו וי או ג׳סיקה פוסטקיו) תמיד מצחיקות אבל עוסקות בנושאים חשובים, מזווית ראייה נשית: כסף, מבוכה, אותנטיות, אי שוויון נסתר, מעמדן של נשים בקהילה הצוענית, נשים במקצועות הרפואה בזמן המגפה (בין האורחות בפרק הזה, הקומיקאית והשחקנית ג׳ו ברנד שהייתה במשך שנים אחות פסיכיאטרית), או חייהן של טרנסיות שחורות.
לא הרבה גברים מתארחים בפודקאסט של וייט ולכן הפרק עם אדי איזרד (Izzard) הוא יוצא דופן וגם מומלץ. איזרד הוא אקטיביסט, שחקן, סטנדאפיסט, סופר וגם רץ מרתונים (בעבר רץ 43 מרתונים ב-51 יום, כדי לגייס כספים לצדקה). הוא גם טען כל חייו שהוא לסבית הכלואה בגוף של גבר, והמופעים שלו אתגרו שוב ושוב את גבולות החשיבה על מגדר ועל הבדלים בין גברים ונשים. בשנים האחרונות הוא לא מסתפק בלבוש נשי, ומבקש שיפנו אליו - אליה בלשון נקבה. היא גם אתאיסטית ובכלל חכמה, מצחיקה ויודעת לספר סיפורים נפלאים.
אני בתוכך
נורית מלצר-פדוןכשאנחנו מאבדים אדם יקר, משהו ממנו נותר בזכרוננו, אך בתודעתו של המת,...
X 3 דקות