עובד זר ברור שאני יודע אנגלית

אתה חושב לעצמך: ברור שאני יודע אנגלית. אני הרי יכול לצפות בסדרות אמריקאיות ללא כתוביות, ולהבין כמעט הכול. ואז אתה נוכח להכיר בפער העצום, המהדהד, שיש בין היכולת להבין משפט לבין היכולת לייצר משפט; זו האחרונה מושגת על ידך רק בעמל רב. את המשפטים הללו כתבתי בסטטוס שהעליתי לפייסבוק ימים ספורים אחרי שהיגרתי לסן פרנסיסקו, והם אחד הרשמים הראשונים שהיו לי לאחר הנחיתה ביבשת החדשה. מאז חלפה יותר משנה, ועל אף שכבר מאוד הייתי רוצה לומר בפסקנות שפג תוקפם, אינני יכול.

ההתמודדות עם השפה הזרה עדיין מלווה אותי מדי יום ביומו. אני מניח שזה טבעי, בהתחשב בפרק זמן הלא מאוד ארוך שאני נמצא כאן. אלא שמול ההתמודדות עצמה נשקפת כל העת הבבואה שלה, אני מכנה אותה מטא-התמודדות, והיא בעצם המבט שלי על עצמי, על אופן ההתמודדות שלי עם השפה הזרה. זהו מבט שמאופיין בתנודתיות: נזפני או חומל, מיואש או מעודָד. כשאני מנסה לכרות מתוכי את הסיבה לקיומה של אותה מטא-התמודדות, להבין מדוע למפגש היומיומי עם השפה הזרה יש נוכחות כה טורדנית בתודעתי, אני נוכח לדעת שהדבר נעוץ בעוצמת הרגש שהמפגש מעורר בי. בבסיס הדברים, מדובר בסיפור פשוט על אובדן. יום אחד אתה שח בשפת אמך, דיבורך רהוט, סגנונך מהוקצע, שפתך עשירה, ואילו ביום שאחרי כל זה ניטל ממך באחת. אתה מוטל אל מחוזות העילגות, מדבר במקוטע, לא מסוגל לבטא את עצמך במדויק, כפי שבאמת היית רוצה, אלא נאלץ להתפשר על הניסוח.

רק כשאתה עושה מאמץ להשתלט כליל על שפה זרה אתה תופס מהי עוצמתה של שפת האם שלך, ועד כמה היא חצובה בכל ממשותך. ההכרה הזו באשר לעליונותה המוחצת של העברית שלי על פני האנגלית שלי מתחדדת בכמה רמות. ראשית, ברמת המאמץ. את העברית שלי אני יונק ישר מהברז, והיא בתורה קולחת ממני, אני מרגיש נינוח לגמרי כשאני מדבר בה. לעומת זאת, האנגלית השגורה בפי אינה אינטואיטיבית, כי אם כזו שהיא פועל יוצא של יישום מודע של חוקיה הלשוניים. על כן יותר משאני מדבר באנגלית, התחושה שלי היא שאני שוקד על הרכבת משפטים באנגלית; אם הדיבור בעברית הוא שוטטות בנחת, טיול להנאתי בשעת בין ערביים, הרי שהדיבור באנגלית הוא הליכה נמרצת השכם בבוקר. שנית, ברמת השטף. ישנם רעיונות שרק בתלאובות אני מצליח להביע. פעמים אני מוצא את עצמי מתחיל לומר משהו, ואז נאלם בחפשי אחר מילה שאבדה לי או ביטוי שעדיין אינו שגור בלקסיקון שלי. פי נפער, מתעתד לומר דבר מה, אך כמו הושם עליו לפתע זמם, בת קול אינה יוצאת ממנו. לבסוף, ברמת הגימור. זו באה לידי ביטוי במצבים שבהם אני דווקא מפגין רהיטות, ומצליח לנסח מחשבה לשביעות רצוני. או אז אני סוכר את פי בסיפוק, כמו שחקן שהפליא זה עתה לבצע מונולוג במחזה, ממתין למוצא פיו של בן שיחי. רק כדי לגלות שזה, שעבורו האנגלית שפת אם היא, משיב לי בניסוח שוטף, זרוע מטבעות לשון, ולא זו אף זו, הוא עושה זאת בשוויון נפש.

ובכל זאת, אם צריך להצביע על אלומת אור בתוך הקדרות, הרי שהיא זו הנשלחת אל אוצר המילים. בסביבות גיל שנתיים-שלוש, כך מראים מחקרים על תהליך רכישת השפה, מתרחש שלב המכונה "פרץ לקסיקלי", שבמהלכו רוכש הילד מספר רב של מילים מדי שבוע ואפילו מדי יום. יהיה זה מדויק לומר, שמאז הגעתי לכאן אני מצוי בתהליך מתמשך כזה, במובן הזה – זו ילדותי השנייה. המונחים החדשים מגיחים לעברי מכל מקום – בכתיבה ובקריאה, בשיחה ובצפייה, ובכל המשלבים – מהלשון המליצית ועד לשפת הביבים (בהזדמנות, חפשו את פירוש המילה blumkin). ואני המום מהשפע ומהמגוון של האנגלית, מאינספור הביטויים, ומכך שאפילו למילה עם משמעות מאוד מסוימת (נניח, "להקיא") יש כל כך הרבה מילים נרדפות. המאגר הבלתי נדלה הזה, שבהחלט לא הייתי מודע אליו קודם לכן, מרתק אותי. צירוף הלשון "אוצר מילים" הפך זה מכבר למטאפורה שחוקה, כזו שאנחנו לא נותנים עליה את הדעת, אלא שלפחות לגביי מכלול המילים המצוי באמתחתי הוא רכוש יקר ערך, וכל הרחבה שלו היא בבחינת פעולה שמעשירה אותי.

אני תוהה לעצמי: כשיגיע הרגע לחזור ארצה, ואקרא את הדברים שכתבתי בפייסבוק כשרק הגעתי, האם יש סיכוי שהם ייראו לי זרים, דהויים, שייכים לעבר? הלוואי. אחת הסיבות, אם כי בהחלט לא העיקרית שבהן, לכך שאני עדיין כאן, היא שחזרה ארצה פירושה תבוסה שלי לשפה הזרה, ואילו אני מסרב להשלים עם נוקאאוט כבר באחד הסיבובים הראשונים, עוד לא מוכן להכריז על כניעה בקרב. אז מה אם זה אומר שבינתיים הכבוד העצמי שלי נתון למרמס פה ושם.

רק לפני שבוע ניסיתי להסביר לאמריקאי איפה נמצא הקוּלֶר. יעבור עוד זמן רב עד שיימחה מזכרוני תצלום עיני העגל שלו, אחרי שסרק את האיזור ולא הבין איך צידנית קשורה לעניין. ואתם, אל תהיו כמוני. אמרו water fountain.

מחשבה זו התפרסמה באלכסון ב


תגובות פייסבוק

> הוספת תגובה

24 תגובות על ברור שאני יודע אנגלית

01
עלית

בקשר לקולר, בשפה של מאות מיליוני דוברים יש המוני מושגים שיש להם יותר ממונח אחד כך שהאי-הבנות האלה קורות גם לדוברים ילידיים, אם זה מנחם אותך.

04
דנה

אחרי 3 שנים בגרמניה, רוויות בזיגזוגים מהירים בין גרמנית לאנגלית לעברית, אני יכולה להגיד: אני ממתינה לפוסט שבו תכתוב על איך אתה מאבד את האחיזה בעברית שלך. בהצלחה...

    05
    דוד

    מזדהה לגמרי. אחרי זיגזוג בין עברית איטלקית ואנגלית יש לפעמים תחושה של פירה שפות שנוגס קצת בכל שפה ומערבב אותה באחרת. פעלים באנגלית בהטייה איטלקית ושזירה של שתי אלה בעברית בלי לשים לב..

08
דודי

יופי של פוסט. מזדהה מאוד. אחרי 8 שנים באוסטרליה אני עדיין נתקע פה ושם, אם כי אני מוצא שמילים באנגלית משתרבבות לי לתוך העברית.. לאט לאט אני מוצא את עצמי במן No Mans land, לא בעברית ולא באנגלית (אופס, זה קרה לי שוב).

אגב, גם כשתרגיש שהתגברת על השפה, עדיין לא תגיע לארץ המובטחת.. בשלב הזה, ואני מניח שקצת קודם, אתה תגלה שקיימים הרבה הבדלי תרבות, דברים קטנים שתמיד יבדילו בינך - המהגר - לבני המקום. לדעתי *זה* האתגר הגדול. כי בסופו של דבר הצד השני יבין גם את "Tell me please" וגם את "Can you please tell me".

ואגב, כאן קוראים לקולר באבל (bubler).

יופי של כתיבה! בתור מישהו שבילה פרק זמן משמעותי מחייו הבוגרים בסין, עברתי את התהליך על זה על סטרואידים והוא עדיין לא נגמר.

אגב, אחת מהמילים הנפוצות באנגלית לברזיה היא water cooler ככה שמי שדיברת סתם היה ראש קטן. דווקא water fountain המון פעמים יכול להתפרש גם כמזרקה. תעשה חיפוש תמונות לשני הצירופים ותראה.

יופי של כתיבה! בתור מישהו שבילה פרק זמן משמעותי מחייו הבוגרים בסין אני מאוד מזדהה, עברתי את התהליך על זה על סטרואידים והוא עדיין לא נגמר.

אגב, אחת מהמילים הנפוצות באנגלית לברזיה היא water cooler ככה שמי שדיברת סתם היה ראש קטן. דווקא water fountain המון פעמים יכול להתפרש גם כמזרקה. תעשה חיפוש תמונות לשני הצירופים ותראה.

    11
    אביב פרץ

    הי רן, תודה רבה! אתה צודק לגבי watercooler, אלא שאני אמרתי cooler, וההבדל משמעותי, וכמו כן אני מניח שהמונחים המקובלים משתנים בין מקומות שונים בארה״ב. ספציפית כאן בעמק הסיליקון השימוש הרווח הוא דווקא water fountain.

13
רונן קלמר

בכל שהות ארוכה שלי של כמה חודשים במדינה דוברת אנגלית, תמיד קיים תהליך של כמה ימים-שבועות של מעבר מחשיבה בעברית לאנגלית, בכתיבה/קריאה/שמיעה זה כמעט לא קיים כי אני מבצע אותם יומיומית גם בישראל, אבל בדיבור יש תהליך של חשיבה למציאת המילה המתאימה ולפעמים הבנה בדיעבד שגרמת לאנשים להבין משהו אחר לחלוטין.
מתסכל לגלות גם בכתיבה שהמשמעות הטריוויאלית שטבועה בך מהשימוש בעברית נגררת לטקסט ומשנה את החוויה של הקורא (unlocked the door לעומת פתחתי את הדלת).
אני מאמין שזה דבר שנרכש רק אחרי מגורים ארוכים בארץ היעד והתקלות בסיטואציות רבות, עד שלא בישלתי במטבח אמריקאי ורכשתי בסופר בלונדון לא עלו לי תהיות איך אומרים "מלח לימון" למשל.
לו רק יכולתי לעבור כבר ולהתחיל את התהליך הקשה של ההסתגלות, כי לחיות כאן זה החלק הקשה באמת.

    15
    הייטקיסט, סיליקון ואלי קיפוח

    אלו שני דברים שונים. water fountain זו ברזיה כמו של בתי ספר. Water cooler זה כמו מיני בר של מי עדן. האמריקאים מאד טובים בהבחנות קטנות ופדנטיות.

16
אהדה

בשלוש השנים שלי בארה"ב (לפני מליון שנה) רכשתי בעיקר אמפטיה גדולה מאוד לעולים החדשים בארץ. ראיתי איך אני הופכת לעולה חדשה בארה"ב בכל המובנים - לא רק השפתיים. העדר ידע על התרבות על כל מרכיביה ורבדיה היתה בעוכרי. לא הכרתי אף שיר ילדים. לא הכרתי קללות. לא ידעתי מה ההבדלים בין קבוצות הכדורגל. בקיצור עולה חדשה. הפתרון היה פשוט: חזרנו לארץ מולדת. הההה , איזו רווחה. פנאן אגוזים.

17
אלה

פוסט מרגש ומדויק להכאיב.
שש עשרה שנה בהולנד, מדברת אנגלית עם בן הזוג (הרגל שקשה מאוד לשנותו), עברית-הולנדית עם הילדים, הולנדית סבירה אותה אני מבינה טוב יותר ממה שאני מצליחה לדבר ("פער העצום, המהדהד, שיש בין היכולת להבין משפט לבין היכולת לייצר משפט;)
ובשנים האחרונות העברית מתחילה לחמוק ממני. מילים יומיומיות, שכיחות נעלמות באמצע המשפט. מעולם לא חשבתי שזה יקרה לי שאשכח מילים בעברית.
הפער העצום בין שפת אם לשפה נרכשת.

18
ניר אלוני

תראו מה כתב על זה משורר בשם שאול:
הָאָדָם אֵינוֹ אֶלָּא קַרְקַע אֶרֶץ קְטַנָּה,
הָאָדָם אֵינוֹ אֶלָּא תַּבְנִית נוֹף־מוֹלַדְתּוֹ,
רַק מַה־שֶּׁסָּפְגָה אָזְנוֹ עוֹדָהּ רַעֲנַנָּה,
רַק מַה־שֶּׁסָּפְגָה עֵינוֹ טֶרֶם שָׂבְעָה לִרְאוֹת,
כָּל אֲשֶׁר פָּגַע בְּמִשְׁעוֹלֵי־טְלָלִים יֶלֶד
מִתְלַבֵּט, נִכְשָׁל עַל כָּל גּוּשׁ וְעִי־אֲדָמָה,
(http://benyehuda.org/tchernichowsky/haadam_eino_ela.html)
אז מסתבר שהאדם הוא יותר תבנית שפת אמו, לא חשוב כמה רחוק ייסע וכמה שפות אחרות יילמד.
דרך אגב: מבחן למי שאימץ שפה חדשה, תנסו לספור את השיניים של המסרק. או בכלל לספור משהו, לעשות חשבון בקול... באיזו שפה הכי קל לכם?

19
דוד הלל

עבורי, המשל לזה הוא נגינה. קח נגן שמנגן מצוין על פסנתר, ותבקש ממנו לנגן על גיטרה. גם אחרי שהוא יקנה שליטה מסוימת בכלי החדש, עדיין המוזיקה שייצר לא תערב לאזנו.

22
jerome

כתוב יפה.
גם אני כל משפט בעבודה חושב מה אני אומר כדי לא לצאת מפגר. בבית עם האישה אני מדבר אנגלית שזורמת כי לא אכפת לי לטעות. ואני מדבר ברמה גבוה. זה יהיה לתמיד.
מה שלא ציינת - המבטא. מעבר לאוצר מילים. המבטא מאד חושב.
שתוכל להגות SNICKERS וSNEAKERS בצורה שונה, תדע שאתה בכיוון הנכון.

23
זאב

דיברת אביב על אוצר מילים. בצד זה נוכח אתגר לא פחות מעיק של המבטא. גם אם תובן כהלכה, תרגיש לרוב כי אתה אאוטסיידר. בסיטואציות מסויימות זה מגדיר יחודיות, בהרבה מצבים זה מציק