הדיון מתלקח: ו׳ החיבור נגד הפסיק

פסיק אוקספורד נכנס לבר. מזמין ג׳ין, וטוניק
X זמן קריאה משוער: 3 דקות

אין הרבה סימני פיסוק שזכו לשיר משלהם, ודווקא סימן פיסוק אזוטרי כמו פסיק אוקספורד זכה לכך: "למי פסיק אוקספורד מזיז בכלל?" שואלים הוומפייר וויקאנד בשיר בשם זה. אבל מסתבר שלהרבה אנשים. מדובר באחד הנושאים החמים בעולם המופלא של הפיסוק: האם להוסיף פסיק לפני האיבר האחרון במשפט כולל באנגלית, ולמי שאינו דובר דקדוקית שוטפת, האם לכתוב "ראיתי את הכלב, החתול והציפור" או "ראיתי את הכלב, החתול, והציפור".

הכלל בעברית קובע באופן חד משמעי שאין להוסיף פסיק לפני "והציפור" במקרה זה: "לא יבוא פסיק לפני ו' החיבור אם היא מחברת בין מילים או צירופי מילים ברשימה", אומרת האקדמיה. באנגלית, לעומת זאת, הוויכוח עודנו ניטש בין שתי אסכולות: אסכולת אוקספורד, המזוהה עם אוניברסיטת אוקספורד שבבריטניה ועם הוצאת הספרים שלה, Oxford University Press, אשר תומכת בשימוש בפסיק, והאסכולה שמתנגדת לכך.

באופן מעניין הפסיק מקבל את רוב התמיכה שלו ממדריכי סגנון בארצות הברית, ובבריטניה מולדתו הוא אינו פופולרי ביותר. הניתוח הזה קושר זאת למגמה של הפחתת השימוש בסימני פיסוק בעולם דובר האנגלית בכל מקום שאיננו ארצות הברית. השמרנות הדקדוקית של האחרונה הביאה לכך שהיא משמרת קונבנציות מן המאה ה-19. אולם פרט לשמרנות גרידא, חיבתם של האמריקאים לסימן הפיסוק מובנת לאור שאיפתם לבהירות יתר בכל דבר ועניין.

המאבק למען הבהירות הוא המניע כביכול את תומכי הפסיק, אשר יכול למנוע אי הבנות כמו זו שעלולה להשתמע מהמשפט הבא, שהופיע בכתבה על זמר הקאנטרי מרל הגרד: "בין המרואיינים היו שתי נשותיו לשעבר, כריס כריסטופרסון ורוברט דובאל." כמובן שבמקרה הזה מינם של שני האחרונים עשוי לעזור לכם להחליט שהם אינם נשותיו של הגרד, אבל באופן תיאורטי הייתם יכולים להתבלבל ולחשוב כך. הבלבול הזה יכול לקרות באנגלית במקרים תכופים יותר מאשר בעברית, שבה מילות יחס מונעות בדרך כלל את אי ההבנה, כמו בהקדשה הכפי הנראה מזויפת הזו: To my parents, Ayn Rand and God, שהתרגום הנכון שלה לעברית יהיה "להוריי, לאיין ראנד ולאלוהים". מילות היחס מבהירות לנו שמדובר בשלושה אנשים שונים, לעומת מבנה התמורה של "להוריי, איין ראנד ואלוהים", שממנו משתמע שהורי הכותבת הן איין ראנד ואלוהים (בהצלחה עם זה). דוגמא מתורגמת נוספת מתוך ה- Chicago Manual of Style:  "היא צילמה את הוריה, את הנשיא וסגנית הנשיא" אומר שהיא צילמה ארבעה אנשים שונים (לפחות, בהנחה שיש לה רק שני הורים), ואילו במקרה של "היא צילמה את הוריה, הנשיא וסגנית הנשיא" ברור לנו שהיא צילמה את שני הוריה בלבד.

ההתנגדות לפסיק אוקספורד טוענת שבמקרים מסוימים הוא כלל אינו מונע בלבול (כמו למשל "לאמא שלי, איין ראנד, ואלוהים" – עדיין לא ברור אם אמא שלי היא איין ראנד או לא), ובעיקר שהוא מיותר. אנשים מצליחים להבין זה את זה בהרבה שפות שבהן לא נהוג להשתמש בפסיק כזה, כמו עברית, דנית, צרפתית ועוד. כשמביטים בכתבי יד עתיקים שאין בהם סימני פיסוק כלל (סימני הפיסוק המודרניים התפתחו רק לאחר המצאת הדפוס, וכללי הפיסוק באנגלית קיימים רק מהמאה ה-17) וגם לא רווחים בין המילים (מופיעים בלטינית רק מן המחצית השנייה של האלף הראשון לספירה), ההיתלות בפסיק כה מסוים נראית מטופשת למדי. בכל אופן, מה שמעניין הוא מדוע נושא פעוט כמו פסיק או היעדרו מפלג את העולם הדקדוקי במשך שנים כה רבות. זה לא הנושא הדקדוקי היחיד (אגב, אפשר לטעון שהוא אינו נושא דקדוקי כלל) שמעורר באנשים מידה מבהילה של רגשות, לעתים גם להגנת אמונות מוטעות (כן, בהחלט מותר ואף רצוי לשים פסיק בין שני משפטים מאוחים). אולם נוכל להעלות את ההשערה שאילו לא היו קוראים לו "פסיק אוקספורד" אלא "פסיק ג'רזי" גורלו היה מעט אחר. אחרי הכול הוא מספק לכותבים את האפשרות לזהות את עצמם במשיכת קו קטנטנה עם מסורת אקדמית נפלאה.

פסיק אוקספורד באינפוגרפיקה וסקירה קצרה של הטיעונים המנצחים של הצדדים השונים

מחשבה זו התפרסמה באלכסון ב


תגובות פייסבוק

> הוספת תגובה

4 תגובות על הדיון מתלקח: ו׳ החיבור נגד הפסיק

יש לעניין הזה פתרון פשוט, ואני תמה על דוברי האנגלית שמתעקשים להשתמש כאן בפסיק. הפתרון הוא להשתמש בנקודתיים כאשר מדובר ברשימה מפרטת. כלומר: "להוריי, לאיין ראנד ולאלוהים" - רשימה סתם. "להוריי: אברהם ושרה" - רשימה מפרטת.
ויש בעברית עוד אלמנט לשוני שפותר לפעמים את הבעיה - חזרה על מילת היחס או על אות השימוש. חזרה כזאת מסמנת שמדובר בקבוצה נפרדת של שמות: "לאמא שלי, איין ראנד ולאלוהים" (*ל* לפני המילה אלוהים).

כתבה מצויינת באתר משובח.
התחלתי לקרוא תוך כדי חשש מהרמת אף בלשנית, אבל נסחפתי במהירות לתוך הנושא בעניין.
תודה למחברת, שעזרה לי להעמיק, ולהבין. ;)

03
איציק

במקרים האלה, נראה לי שעדיף היה להוסיף את הפסיק האחרון:
"היום הייתי במשתלה וקניתי גרניום, אמנון ותמר ופטוניה."
"פגשנו זוגות מהתיכון - את דני ורינה, יוסי ושולה ואבי ורונית."

כשיש היררכיה פנימית ברשימות (מקווה שהסברתי נכון).