יא סמולני אומו

קוראי הטוקבקים מביניכם ודאי מצאו עצמם משתאים מדי פעם כנגד הקללה האפקטיבית כל כך "סמול". סמול הוא לא סתם שמאל כמובן; החלפת השין בסמך מכוונת ללעוג, אבל יותר מכך - האיות המעוות מצייר ישות פוליטית מעוותת, מרושעת אפילו. וכל זה קורה בעזרת החלפה של אות אחת, שאינה משנה אפילו את ההגייה.

בעוד ההשפעה של "סמול" חזקה כל כך עד שהיא נשמעת כנושפת בעורפו של כל "שמאל" תמים, נדמה ש"אומו" ו"הומו" משרטטות מודל אחר של קיום בצוותא. "אומו" ספגה לתוכה את התפקיד של "הומו" כקללה, וכך גם אנשים מתקדמים ומודעים יכולים להמשיך לצעוק "יא אומו" כי אומו הוא לא הומו  - גבר יכול להיות הומו, כלומר להימשך לבני מינו, מבלי להיות "אומו",  כלומר כל הסטריאוטיפים השליליים המיוחסים להומואים. בלי להתייחס לבעייתיות שבדרישה המובלעת ליצירת הומואיות לא-אומואית, כמובן שהאבחנה הזו עובדת בעיקר לגבי אנשים שמודעים לכך שאמור להיות הבדל בהגייה של שתי המילים האלה, וכך עולה החשד שהם פשוט החליפו את הלעג לקבוצה אחת בלעג לקבוצה אחרת.

אפשר להאשים בלעג, בהתנשאות או פשוט בעצלנות גם סופרים שמשתמשים בכתיבה לא קונבנציונלית כדי לאפיין צורת דיבור של דמות ילדותית/חסרת השכלה/שייכת למעמד הנמוך או לקבוצת מיעוט אתני -- בעיקר כאשר אופן הכתיבה השונה (של מילים כמו tok במקום talk, או של wos במקום was ושל sed במקום said) אינו מייצג בעצם צורת הגייה שונה. השוני היחיד הוא הנראה לעין, ולכן מכונה התופעה  eye dialect. אולם בדרך כלל הקבוצה האתנית/מעמדית/תרבותית עצמה היא זו שמאמצת כתיבה כזו, במודע, כאמצעי לכינון זהותה. כך למשל ראפרים אמריקאיים משתמשים באיות "שחור" במילות השירים שלהם, ופעמים רבות השמות שלהם או של הסגנונות שבהם הם יוצרים הם איותים אלטרנטיביים (gangsta rap).

האיות השונה יוצר מעין סימן מסחרי, וייתכן שזה משום שאנו רגילים לכך שכך נראים סימנים מסחריים: השימוש באיותים לא שגרתיים בשמות מוצרים עלה בעקבות החוק האמריקאי להסדרת סימנים רשומים מ-1946, שאינו  מתיר לרשום סימנים שדומים לסימנים מסחריים קיימים או שהם שמות משפחה.

קהילות שמשתמשות בכתיב שונה אפשר למצוא גם ברוסית. המם Преве́д מורכב מדוב בשם מדבד המתפרץ לסיטואציות שונות ומברך את הנמצאים באיות שגוי של המילה שלום. לפחות שני זרמים של איות אלטרנטיבי (אחד מהם מכונה "השפה האולבנית" וזה סיפור אחר ומעניין) חיים ובועטים באינטרנט הרוסי כדי להביע התנגדות לסדר הפוליטי הקיים או לסדר בכלל.

דוגמה לשינויי כתיב מינוריים יחסית שנטענים במשמעות עצומה היא השינויים שערכו האמריקאים בכתיב האנגלי. השמטת האות u ממילים כמו colour ו-honour או הפיכת centre ל-center לא היו רק עניין של נוחות, אלא גילמו את הרוח האמריקאית שמשאירה את העולם הישן ותחלואיו מאחוריה. אלא שהאמריקאים לא התכוונו לעצור שם; סביב מפנה המאה העשרים קידמו בלשנים, אנשי ציבור ומילונאים (כמו נח וובסטר ובנג'מין פרנקלין) רפורמה מקיפה, שתשים קץ לשרירותיותו של האיות האנגלי.  הנשיא רוזוולט הורה למשרדי הממשלה לאמץ רשימה של שלוש מאות מילים מעודכנות ראשונות ב-1906, אך הקונגרס ביטל את ההחלטה מאוחר יותר באותה שנה, ולא נותר אלא להצטער עבור המדינאים ואנשי הצבא הישראלים, שוודאי היו נשכרים אילו האיות של bomb אכן היה הופך ל-bom.

למרות ביטול הרפורמה, חלק מההצעות שהסתובבו באותן שנים לא נעלמו; הן הפכו לאיותים אלטרנטיביים שהם קבילים בהקשרים מסוימים. כמו למשל בפרסום. הקיצור, התחושה של "גובה העיניים" (בינינו, למי אכפת מדקדוק? כנסו), היכולת למשוך תשומת לב וליצור משמעויות חדשות הופכות את האיותים הבלתי שגרתיים לחביביהם של הפרסומאים. בין אלה ניתן למנות את האיותים lite (light) ו-nite (night); Lite הפך לסיומת כה מקובלת בשמות מוצרים, עד שכמו במקרה של "אומו" נוצר בידול מסוים בינו ובין המילה המקורית, והוא הפך לצורה הנפוצה יותר בשמות של תוכנות למשל (Adobe Flash Lite).

אך כפי שאיות אלטרנטיבי יכול להיות ביטוי לרוח של קדמה, כותבי אנגלית שמודעים לשורשים הגרמניים או הצרפתיים שלה עשויים דווקא לחקות איות "ישן" בתקווה להשיב עטרה ליושנה. יכול להיות שזה מה שעמד מאחורי בחירות האיות של ראשי ארגון הקו קלוס קלאן שהחליפו את ה-C של clan ב-K, כבמעין חזרה לאיות עתיק ו"טהור" יותר בסגנון גרמני  בכל מקרה,KKK  קליט יותר מ-KKC, לכל הדעות. לפי המדווח התפתחה אצל חברי הארגון אובססיה של ממש להחדרת האות k  לכמה שיותר מילים, והיא אכן הפכה למזוהה עם גזענות ופשיזם: כך למשל סמולנים היפיים השתמשו באיות Amerika  בשנות הששים כדי להביע סלידה מאותה ישות פשיסטית שמולדתם הפכה להיות, לעומת America החופשית והטובה.

עם זאת, השימוש באות K אינו מוגבל להקשרים גזעניים. היא מזוהה גם עם אנרכיסטים בכל השפות:  Skuaters הם סקווטרים מגניבים שלא שמים על הכתיב המקובל, וכך גם בספרדית - movimiento okupa) – ובשפות אחרות שבהן היא אינה מופיעה בדרך כלל, כמו בפורטוגזית.

עוד החלפה נפוצה היא של האות S ב-Z: כל דבר שנגמר ב-Z הוא בהגדרה מגניב יותר, וכך חשבו כנראה גם במפלגה הסוציאליסטית בספרד בראשותו של חוזה לואיס רודריגס ספאטרו (Zapatero שמתחיל ב-Z): המפלגה החליפה את האות S במלים שונות בסלוגנים שלה כסימן היכר – למשל Igualdaz (במקום Igualdad), תופעה שכמו במקרה של ה-KKK אומצה גם על-ידי מתנגדיו של ספאטרו.

אם נחפש משהו משותף בכל שגיאות האיות המכוונות האלה, שיכולות להביע דברים כה שונים מפטריוטיות עד בגידה, מזיוף לאמת ומלעג לסתם הומור, הרי זה שהן שייכות לקבוצה מסוימת ומגדירות אותה (ולכן לא התייחסתי כאן לשינויי איות בשירה, שמתקיימים בעולם של משורר בודד). הן יכולות להיראות כמו שיבושי לשון, אבל בעצם הן ביטוי לשליטה בשפה ולביטחון של המשתמשים בה ביכולת שלהם ליצור את הכללים מחדש מבלי להיחשב לבורים. כותבי העברית, בהשוואה, עדיין זהירים מאד. ניצני אנרכיה איותית אפשר למצוא אולי בתופעות אינטרנט כמו שולת!!!1, אבל העברית עדיין מחכה למהפכן שיהפוך את כל הטי"תים לת"וים.