יופי חיצוני מתפתח בעקבות הידידותיות

למורת רוחה של התקינות הפוליטית, מאפייני יופי אנושי רבים הם אוניברסליים. על כך מצביעים הררי עדויות מחקריות, שהשאלה המרכזית העולה מהם היא, מדוע הברירה הטבעית מבכרת יופי על פני כיעור? כלומר, איזו תועלת גרמה למינים שונים בטבע לפתח סממנים הנחשבים ליפים ומהן התכונות עליהן יופי מעיד? אלה שאלות כבדות משקל במיוחד לאור העובדה, שבין אם אנחנו מודים בכך או לאו, סממני יופי (פרצופיים בעיקר) משפיעים על התנהגותנו בבחירת בני זוג, מועמדים למשרות, ואפילו ביחסנו לצאצאים. לפחות 15 מחקרים הראו כי ילדים יפים יותר (גם מגיל אפס, כפי שמחקר אחד הראה) מקבלים יחס מועדף מהוריהם, אפילו אם אותם הורים האמינו שזה לא נכון. מחקר אחד, למשל, שהשקיע עשור בצפייה באימהות בסופרמרקטים, מצא כי רק אחוז אחד מהפעוטות הלא יפים (כפי שהם דורגו על ידי מעריכים חיצוניים שלא היו מודעים להשערות המחקר) נחגרו למושביהם שעל גבי עגלות הקניות (לעומת 13% בקרב הילדים היפים).

במהלך השנים הצטברו עדויות רבות לגבי התכונות שעליהן יופי מעיד, אך כאן התמונה נעשית סבוכה יותר, משום שלא תמיד ברור טיב הקשר בין סממני היופי לבין התכונות הפיסיות והפסיכולוגיות. למשל, לאחרונה פורסם מחקר הבוחן את הנטייה של בוחרים להצביע למועמדים פוליטיים יפים. מה הקשר? החוקרים ניסו להראות כי נטיה זו קשורה לרתיעה ממחלות: בוחרים מאזור עם סיכון בריאותי גבוה יותר (או לחילופין, בניסוי מקביל, נבדקים שהאזינו לסיפור המערב מוטיב של תחלואה), העדיפו מועמדים אטרקטיביים יותר חיצונית, בהשוואה לבוחרים מאזורים עם סיכון בריאותי נמוך (או נבדקים שהאזינו לסיפור עם מוטיבים שלא קשורים לתחלואה). זה הגיוני בהחלט, בהנחה שיופי אכן מעיד בהכרח על בריאות. גיל גרינגרוז, שכתב על המחקר בבלוגו, ניסח אנלוגיה פשוטה כדי להבהיר קשר זה: "אם אנשים בוחרים מנהיג בזמן משבר בטחוני בגלל שיש לו ניסיון צבאי, אולי הם גם מעדיפים מנהיג שנראה בריא כשיש סיכון בריאותי בסביבה".

מחקרים הדגימו זה מכבר את הקשר בין יופי חיצוני לבין בריאות, פוריות (המתקשרת, כמובן, גם היא לבריאות אך גם למציאת בן זוג), אינטליגנציה, פופולריות חברתית ועוד ועוד. אך זיקה ומתאם סטטיסטי אינם מעידים על סיבתיות. יופי הוא רק תכונה נחשקת אחת מיני רבות בבחירת בן זוג או במתן יחס לזולת, וייתכן כי בתהליך הברירה הטבעית התכונות הטובות נכרכו יחד בלי שיהיה ביניהן בהכרח קשר. כך, למשל, רוב העשירים ובעלי המזג הנוח עשויים להיות יפים ולהיפך, אך זה לאו דווקא אומר שיש קשר ישיר בין תכונות אלה לבין יופי.

לכן שאלה שמעניינת חוקרים רבים היא, מהן התכונות הנקשרות באופן ישיר ליופי. כך למשל התעורר פולמוס סביב השאלה מהי התכונה הגורמת לבעלי חיים להעדיף סימטריה, שהיא מרכיב מרכזי ביופי; האם סימטריה אכן התפתחה כסממן של בריאות וחוסן, או שמא כתוצאה מכך שהיא פשוט מקלה על זיהוי הזולת? ומה לגבי מאפייני יופי אוניברסאליים נוספים שנמצאו, כמו מידה גבוהה יחסית של שטיחות הפנים, גודל קטן יחסית של אף ולסת ביחס לגודל הפנים, יחס מסוים בין גודל הגולגולת לבין אורך הפנים ועוד. בניסוי אידיאלי, היינו משתמשים בברירה מלאכותית כדי לבחון קשרים סיבתיים ארוכי טווח. למשל, היינו מזווגים רק בין בני אדם בעלי אינטליגנציה גבוהה (ללא קשר לבריאות ושאר תכונות נחשקות) ובוחנים את השתנות מאפייניהם החיצוניים במשך עשרות שנים; או מזווגים רק בין בני האדם החסונים והבריאים ביותר, וכעבור דורות בוחנים האם הצאצאים יפים יותר בעיני הרוב ובאילו מדדים. לרוע המזל מבחינה מחקרית (ולמרבה המזל מבחינה מוסרית), אי אפשר לערוך ניסוי שכזה על בני אדם. אך מכיוון שאנחנו חולקים רבים ממאפייני היופי הפרצופי עם מינים אחרים, מחקר שפורסם לאחרונה ב- Quarterly Review of Biology, מראה כי קיים קשר סיבתי הדוק בין יופי לבין מיומנויות חברתיות המאפשרות ומייצרות קרבה וידידות.

איירין אליה, אנתרופולוגית-ביולוגית מקיימברידג' שפרסמה את המחקר, השתמשה במאגר הנתונים של דמיטרי בֵלייאב, גנטיקאי רוסי, שמשנת 1959 ועד היום ערך ברירה מלאכותית בקרב זן שועלים. מטרתו היתה אחת ויחידה: לזווג בין השועלים בעלי מיומנויות חברתיות ידידותיות, כדי לייצר גזע מִשְני שלחוואים יהיה קל יותר להתמודד עמו (באופן דומה לביותו האבולוציוני של הכלב והתרחקותו מאבותיו הזאבים). במרוץ הדורות, פני השועלים אמצו מאפייני יופי רבים המשותפים גם לבני אדם, הקשורים בעיקר ליחס בין גודל איברי הפנים לבין הפנים עצמם.

בתור יצורים חברתיים, אין זה מפתיע שמיומנויות חברתיות המייצרות קרבה וידידות ייחשבו בקרב בני אדם לתכונות נחשקות. אולם מחקרה של אליה לוקח תובנה זו צעד אחד קדימה ומציע שאלה הן גם התכונות שגורמות לנו במשך הזמן להיות יפים יותר. כיוון שמדובר בתהליך מתמשך (כפי שמראים מחקרים המשווים סממני יופי אוניברסאליים על פני דורות רבים) מחקרה של אליה מזמין לשער כי לפחות במדדים מסוימים, בני אדם הולכים ונעשים יפים יותר ככל שהם מפתחים מיומנויות חברתיות המאפשרות קרבה וידידות. ובתקווה שלא הגענו לסוף הדרך, מעניין יהיה לדמיין כיצד ייראה היופי בעתיד.

מקורות"מבט שועלי ביופי אנושי"- המחקר של איירין אליהמאמרים על המחקר באתר האקונומיסט ובאתר ההוצאה לאור של אוניברסיטת שיקגו.

מחשבה זו התפרסמה באלכסון ב


תגובות פייסבוק

> הוספת תגובה

7 תגובות על יופי חיצוני מתפתח בעקבות הידידותיות

03
מנוליטו

האם היופי הוא אוניברסלי או בעניי המתבונן.. האם המחשבה יוצרת מציאות.. או המציאות יוצרת המחשבה.. יופי יופי...הוא עניין יחסי לכאורה ... וכל עניין יחסי משמע כיעור לא..וכך הלאה והלאה.. והלאה.. עד הסוף היפה...

04
גיא

המאמר מעולה : מחקרים רבים מראים שהאנושות הופכת "יפה" יותר היפים בוחרים את היפות ולהפך. בכך מבטיחה האנושות צאצאים יפים יותר משמע סימטריים יותר משמע ידידותיים וחברותיים יותר. לא צריך להיות מדען אטום ולא צריך גם הוכחות מתמטיות וסטטיסטיות, ההגיון הבריא יכול להבחין בצדקת הדברים יופי הוא תנאי הישרדותי בסיסי היפים יקבלו תשומת לב רבה יותר, חינוך טוב יותר, עבודה טובה יותר, זיווג טוב יותר ומכאן יהיו מסופקים יותר ומכאן בריאים יותר. יופי אינו בעיני המתבונן יופי הוא נוסחא גנטית לשיפור תנאי הקיום.

05
יהודית

החלק החשוב בכתבה חסר!
מה גורם לנו משיכה לאנשים יפים/בריאים???
כל הכתבה רק מדגישה את הרעיון שאנשים נמשכים ליופי אך לא מסבירה למה!

07
נעם

לגבי ניסוי העגלות בסופרמרקט- ילדים קטנים יותר הם בעלי מראה חמוד יותר ולכן אולי ידורגו כיפים יותר. יש סיבה בטיחותית לחגור אותם, ייתכן ובסך הכל מצאו קשר די ברור בין גיל הילדים לשאלה האם ההורים חגרו אותם או לא. בדקו את המתאמים עם הגיל? יש קישור לניסוי?