מיהו שחור?

כלפי חוץ, ברזיל מציגה עצמה כארץ של חירות, שוויון ומיזוג בין גזעים. שלושה גזעים הם היסודות של האוכלוסייה הברזילאית: אירופי, אפריקני וילידִי פרה-קולומביני, שכונה בעבר "אינדיאני". לכאורה, הברזילאים מקבלים בהבנה, אפילו בגאווה, את היותם צאצאים של מיזוג בין בני הגזעים השונים. מי שמבקר בברזיל מתרשם מכך שעל פי חזותם, הברזילאים הם אכן כאלו, ועל פי גישתם לזולת, בוודאי לתייר, הם נטולי תסביכים בכל הנוגע למוצא, לגזע ולצבע העור. זאת הייתה אחת הסיבות לכך שסטפן צווייג, שגלה לברזיל לאחר שנמלט ממולדתו אירופה, אחרי שנפלה בידי הנאצים ותורת הגזע שלהם, חשב שברזיל היא "ארץ העתיד", כשמו של הספר שכתב עליה.

רשמית, ברזיל נוטה להסביר שבעיות חברתיות כמו עוני, בערוּת, פערים חברתיים-כלכליים, פערים בחינוך ועוד, מקורם במציאות כלכלית, בגודלה העצום של הארץ שיש בה 190 מיליון תושבים. הרי מדובר במדינה המשתרעת על שטח גדול בהרבה משטחה של אירופה. הבעיות מוסברות גם בגורמים נוספים כמו פערים בין העיר והכפר, מחסור בתשתיות, מבנים פוליטיים מיושנים, סוגים של פיאודליזם אזורי ועוד. אלא שלאחרונה פרץ לזירה הציבורית הגורם האמיתי לרבות מהבעיות הללו: שאלת הגזע ותופעת האפליה על רקע גזעי.

העניין עלה באורח מתמיה במיוחד דווקא סביב פרשה הנוגעת למשרד החוץ הברזילאי. במסגרת מדיניות של שוויון הזדמנויות, משרד החוץ עורך מכרזים שבהם הוא קורא לברזילאים הרואים את עצמם מתאימים, להציג את מועמדותם לקריירה בשירות החוץ של מדינתם. בארץ מוכת אבטלה, שבה השירות הציבורי הוא נתיב מובטח לחיים מסודרים ולפרנסה סבירה, מספר הפונים רב מאוד. מודעים לאוכלוסייה המגוונת, קבעו מי שקבעו, שהמועמדים המבקשים לגשת למכרז ידורגו על פי שורה של קריטריונים, ובהם קריטריון של גזע. לשם כך, על המועמד פשוט לרשום בטופס האם הוא שחור (או בלשון נקייה "צאצא של אפריקנים"). מועמדים הנהנים מהאפליה המתקנת הזאת זכאים לסכום נאה, המאפשר להם לטוס לברזיליה ולשהות בה בתקופת ההכשרה לקראת השלבים הבאים במכרז. לשחורים נשמרו 20% מהמקומות הזוכים במכרז.

ואז נכנס לתמונה דוקטור מתיאס אברמוביץ'. בהיר עור, ירוק עיניים, הוא לא היסס לרשום בטופס שהוא עונה על הקריטריון העיקרי לקבלת המלגה, והצהיר על עצמו שהוא "Afrodescendente", צאצא של אפריקנים.

לא היה בכך שום דבר מיוחד. האיש התמודד בשאפתנות על הסיכוי להיות דיפלומט ברזילאי.

והנה מסיבה לא ברורה, החליטו לבדוק את האפשרות להעמיד לדין את אברמוביץ'. יש מי שאומר שהוא הצהיר מה שהצהיר בתום לב, כיוון שסבתו הייתה שחורה. הפרקליטות מתכוונת לחקור. אך לא ברור איך ומה יחקרו. כיצד יוכיחו שהוא אינו שחור? הדיון הציבורי שהתעורר סירב לשכוך. האם להיות שחור פירושו להיות בעל עור כהה? עד כמה כהה צריך להיות עורו של אדם כדי שהוא יוכל להצהיר כי הוא שחור? אינספור ברזילאים בהירים מאוד הם צאצאים של שחורים, או של בני תערובת עם שחורים, כאלו שמוצאם השחור ניכר על עורם. שלא לדבר על כך שרבים אף אינם יודעים בדיוק את ההרכב הגזעי של כל מי שמעטרים את אילן היוחסין שלהם.

בינתיים, החקירה מסתעפת. 60 מקומות שוריינו למה שהעיתונות הגדירה "אנשים כאלו". כלומר, היו 300 מקומות, ו-60 שוריינו לשחורים. ועדה של משרד החוץ הזמינה 100 מועמדים להופיע בפניה. כולם היו כאלו שהצהירו שהם "צאצאים של אפריקנים". אחד אחד הם נכנסו לחדר. 47 מהם נפסלו מיד, והם עלולים להיות מואשמים במתן תצהיר כוזב. לכל ברור: הם לא נראו שחורים בעיניהם של אנשי הוועדה, ברזילאים כמוהם, שרובם הגדול גם הם בוודאי בני-תערובת.

העניין מסתבך עוד יותר. כי בעוד שחקירת מתיאס אברמוביץ' מתקדמת, עלה בתקשורת המקרה של דָנִילוֹ סִילְבֶרְיו. האיש הוא מתמודד עיקש במיוחד על משרה בשירות הציבורי, ולשם כך הוא נעזר בתכנית ממשלתית המסייעת לממש את האפליה המתקנת. במשך חמש שנים הוא ניגש לתכנית, ביקש וקיבל בכל פעם סיוע על סך 25 אלף רֶאַייש (סכום שערכו באותן שנים היה בין 8,000 ל-12אלף דולר), והתמודד במכרזים. כעת, הוא ניצב בפני אפשרות שייפסל באשמת הונאה.

סילבריו מלין על כך מרה: "כל הסביבה רואה בך שחור, אבל ועדה שהוקמה לצורך כך מחליטה שאינך שחור?" האירוניה היא שהציון של סילבריו במכרז עשוי לאפשר לו לזכות במשרה ללא קשר למקומות השמורים לשחורים, אך אם יורשע במתן הצהרה כוזבת, הוא ייפסל לצמיתות. מועמדים נוספים, שנפסלו בטענה שאינם שחורים, מנהלים מאבק משפטי ודורשים להתמודד כשחורים. המנגנון הממשלתי האמון על האפליה המתקנת, מדבר על "נוכלים", "שחורים שקריים", "אפריקנים של נוחות" ואפילו עושה שימוש בכינוי גנאי המבוסס על המלה הפורטוגזית ל"גזר", לציון מועמדים לבנים שמבלים ימים במכוני שיזוף, כדי להציג עצמם כשחורים ולזכות בהעדפה במכרזים למשרות הנחשקות.

לפי נתונים של הלשכה הממשלתית לסקרי משק בית של ברזיל, כמעט 54% מאוכלוסיית המדינה מורכבת מ"שחורים", כלומר "negros". הללו מחולקים לכ-9% שהם "pretos" (מלה המציינת "שחור" במובן של צבע) ואילו 45% הם "pardos", מונח מורכב, לא ברור, המציין בני תערובת של שחורים עם בני גזעים אחרים, ובכלל זה עם לבנים.

בינתיים, ארגון לא ממשלתי הלוחם בהונאות בכל הקשור לאפליה מתקנת בתחום הגזע, בירך את משרד החוץ הברזילאי על מאבקו ברמאים לכאורה. במכתב גלוי מטעם הארגון נעשה ניסיון לעשות סדר בהגדרה של pardos. ובכן, לשיטתם יש שלוש תת-קבוצות: pardo-preto, pardo-pardo ו-pardo-branco. מה שמציב בפנינו אתגר תרגומי. הכוונה היא לכך שיש pardo שניכר בו מוצאו האפריקני, יש pardo שהתערובת שלו אינה ברורה, ויש pardo שניכר בו שיש לו גם מוצא לבן.

משרד החוץ הברזילאי סירב להגיב.

עד לכתיבת שורות אלו, גם לא נמצאה עדות לכך שמישהו בברזיל, בעיתונות או ברחבי הרשת, שאל מה היה הסיווג הגזעי של אנשי הוועדה של משרד החוץ. בארץ של שוויון אמיתי, 54% מהם היו שחורים.

 

תצלום ראשי: חגיגה לאלה האפרו-ברזילאית Yemanjá. תצלום: Fotos GOVBA, Rafael Martins/AGECOM

מחשבה זו התפרסמה באלכסון ב


תגובות פייסבוק

תגובה אחת על מיהו שחור?

01
דני

במדינה כמו ברזיל, עם הערבוב הזה בין "גזעים" (מונח בעייתי כשלעצמו) אולי אין כלל מקום לאפליה מתקנת על בסיס גזע או צבע עור אלא רק על בסיס סוציו-אקונומי. גם הוא חשוף לרמאויות כמובן, אבל לפחות לא על הבסיס הרגיש של צבע.