מצע איקאה

מי מאיתנו קרא לאחרונה מצע של מפלגה? לאחדים מהקוראים יש בוודאי זיכרונות כאלו, מן העבר הרחוק. פעם, מפלגות טרחו לנסח את עקרונותיהן, ויותר מכך: לנסח תכנית עבודה, או לפחות מתווה מפורט למדי של עמדותיהן וכוונותיהן אם הבוחרים יציבו אותן בעמדה של השפעה, או יטילו עליהן לנהל את המדינה. הניסוח היה מלווה בדיונים במעגלים שונים – מנהיגי המפלגה, בעלי התפקידים בה, תומכיה ואולי גם חלקים בציבור הרחב. והתוצאה, "המצע", הייתה מסמך עם התחלה, אמצע וסוף, שהיה מודפס ומופץ לקראת הבחירות.

בין עקרונות, תכניות לפעולה וניסיון לשווק את המפלגה, המצעים נתנו לציבור בסיס להתייחסות ועוגן מסוים לדיון בנושאים מהותיים יותר או פחות, בשלל עניינים גדולים וקטנים המעסיקים את האזרח. מאז חלפו שנים ועל הזירה השתלטה הפוליטיקה האישית. ירדה קרנו של הדיון הציבורי והוא רוסק ליחידות זעירות, אלקטרוניות, בדמות סיסמאות עם נקודה אדומה בסופן, דברים המוטחים לחלל ותגובות מחודדות. גם הפוליטיקה הסקטוריאלית לא עשתה חסד עם המצע: אם אתה מייצג ציבור מוגדר מאוד, שענייניו מסתכמים באינטרסים ספציפיים שאפשר למנותם על אצבעות כף יד אחת, אין לך סיבה לנסח מצע לאומי רחב ומקיף.

ואי-אפשר להתעלם מתכונה נוספת של מצע רחב ומקיף כזה: אורכו.

עם השאלות הללו התמודדה לאחרונה המפלגה הספרדית "Podemos" ("אנו יכולים"), ועשתה זאת מתוך מודעות מלאה למצבו הקשה של מוסד המצע המפלגתי, אך גם בגישה שיווקית ואידאליסטית התואמת את מי הנושאת את כתר ה"אלטרנטיביות" ושבירת המוסכמות בפוליטיקה הספרדית.

המפלגה החליטה לפרסם מצע לאומי מקיף, מפורט ורציני. לכן השאלה המרכזית שעמדה בפני היוזמים הייתה כיצד אפשר לעורר עניין במסמך בן עשרות העמודים, וקשה מכך: כיצד אפשר לגרום לציבור הבוחרים בספרד גם לקרוא אותו.

התשובה המקורית הייתה לפרסם את המצע בפורמט של קטלוג של "איקאה". באותם הפונטים, באותו הסגנון הגרפי, בשפה צילומית המזכירה את הקונבנציה המוכרת של ענק הריהוט ואביזרי הבית השבדי. ויתרה מכך: הנושאים חולקו לפי אזורי הבית ותפקידיהם: סלון וחדר ילדים, מטבח ואמבטיה, חדר עבודה וחדר שינה, וגם תאורה. כך, למשל, ב"סלון" מדובר על תרבות, זכויות פנסיה וביטחון; בחדר השינה מדובר על הגירה, חירות דתית ומצפון – ואפשר לראות בכך דרך מתוחכמת למתוח ביקורת על הכנסייה הקתולית; בחדרי האמבטיה והשירותים מדובר על סניטציה וגם על ניקיון כפיים במנהל הציבורי; בחדר האוכל מדובר על דמוקרטיה, איכות החברה ושכר דירה.

הפרק על תאורה ואור מדבר על אנרגיה אך גם על יחסי החוץ ושוויון – ללמדך שמחברי המסמך ועורכי ה"קטלוג" לא נרתעו מרמיזות מטפוריות.

בין הצילומים המסוגננים במידה מופיעים, בפונט המוכר, רבים מסעיפי המצע. ניסוחם בהיר כמו ההסברים על הכונניות השבדיות ושימושיהן. הם עניינים מאוד, חפים בדרך כלל מהצהרות כלליות, כשההעדפה היא לפירוט של עניינים מעשיים: ביטול תקנה מסוימת, החלה של אמנה בינלאומית, טיהור אזור מזיהום, שינויים מוגדרים בחלוקת העוגה הלאומית ועוד. אדם יכול לדפדף באזור המעניין אותו ולדעת מה אומרת Podemos בכל עניין ומה בדעתה לעשות.

אך למעיין בחוברת ניתן לא רק מצע רעיוני אלא חזון לחברה הספרדית כפי שאנשי המפלגה רואים אותה ומבקשים לעצב אותה בעתיד.

זהו החלק המעניין ביותר.

בספרד הזאת אין מחוזות המבוצרים בזהות היסטורית מקומית, והיא אינה מורכבת מן המעמדות הישנים. היא כוללת צעירים וזקנים, נשים וגברים מכל צבע, נטייה ופרופיל אישי – כולל צאצאים של מהגרים מאפריקה, נכים המרותקים לכיסאות גלגלים ממונעים, נשים העומדות בראש משפחה, זוגות המפגינים שוויוניות מגדרית ועוד. וכל אלו מיוצגים לא רק בתצלומים אלא גם בהסבר קצר המפרט במה עוסק האדם בתצלום, מה הוא למד, היכן הוא משתבץ בחברה, בכלכלה, במרקם האנושי. החזון של Podemos הוא של חברה ספרדית חיה, מגוונת, גמישה, אמפתית, חברה שבה יש מקום לכל מי שחי בספרד, חברה של שוויון הזדמנויות, מימוש אישי וגם אחריות הדדית.

הסיסמה שהיא שמה של המפלגה, "אנו יכולים", מתגלה כאן גם כאמירה בוטחת ביחס לאזרח עצמו. כן, אתם יכולים לקחת את החוברת, לקרוא בה, להעמיק בנושאים (בסופה מובא כל הטקסט של המצע, ויש גם תוכן עניינים נוח וסיווג לפי נושאים). לא צריך להסתפק בנאומים ובמוצרי השיווק של יועצי התקשורת שכירי החרב. אפשר לחשוב, אפשר לשאול ולקבל תשובה, כי אנשי המפלגה הם כמוכם, גם הם אזרחים.

אין לדעת לאן יובילו הדברים במציאות הפוליטית. זאת מטבעה מורכבת לאין ערוך מקטלוג של "איקאה" וגם ממצע של מפלגה אלטרנטיבית. אך מול הייאוש והפרישה מן ההשתתפות בפוליטיקה המאפיינים ארצות רבות, הגימיק של Podemos מציע שאולי עוד אפשר לחזור לדון בנושאים עצמם. אולי אנחנו עוד יכולים.

מחשבה זו התפרסמה באלכסון ב


תגובות פייסבוק

> הוספת תגובה

5 תגובות על מצע איקאה