הכריתה המונעת של אנג'לינה ג'ולי

השחקנית אנג'לינה ג'ולי חשפה היום במאמר אדיטוריאלי בניו יורק טיימס שהיא עברה מסקטומיה כפולה, ניתוח שבמהלכו הוצאה התכולה הפנימית של שני שדיה, והוחלפה בסיליקון.

ג'ולי אינה חולת סרטן. היא עברה את הניתוח בגלל שהיא נושאת את הגן BRCA1, שהיה הגורם המרכזי במות אמה, בגיל 56, מסיבוכים של סרטן השחלות. הימצאותו של הגן נפוצה יותר בקרב נשים יהודיות ממוצא אשכנזי מאשר בשאר הקבוצות האתניות.

רופאיה של ג'ולי העריכו שסיכוייה לחלות בסרטן השד עמדו על 87 אחוזים, כתבה במאמרה, וסיכוייה לחלות בסרטן השחלות עמדו על 50 אחוזים. לאחר התלבטויות, היא החליטה לצמצם את הסיכון שלה ללקות בסרטן, ולעבור את הניתוח. יצויין כי על-אף שנהוג לכנות בעברית מסקטומיה מסוג זה "כריתת שדיים כפולה", השם עלול להטעות שכן לא מתבצעת בניתוח כריתה, אלא ריקון של השריר ומילויו בחומר סינתטי.

ג'ולי עצמה מציינת במאמרה שהעדות החיצונית היחידה לניתוח שעברה היא צלקות קטנטנות. "אינני מרגישה פחות אשה. אני מרגישה מחוזקת בכך שבחרתי בחירה שאינה מצמצמת כהוא זה את נשיותה", כותבת ג'ולי ומבהירה שבן זוגה, בראד פיט, תמך בהחלטתה לכל אורך הדרך ונכח בניתוחים.

מאמרה של ג'ולי נקרא "הבחירה הרפואית שלי", ואין ספק שגם לדמות ציבורית, זוהי קודם כל בחירה אישית. אולם לא כל הרופאים מריעים לפרסום המאמר, ורבים מהמומחים המגיבים למאמר מזהירים מגל של ניתוחים מונעים, שבחלק מהמקרים עלולים להיות מיותרים.

דובר המכון הלאומי האמריקאי למלחמה בסרטן הביע הוקרה לאומץ ליבה של ג'ולי, אולם ביקש להבהיר שהנתונים שהיא פירסמה נכונים לה ולה בלבד, ואינם תואמים את הסטטיסטיקה הכללית. בעוד ג'ולי מדברת על 87 אחוז סיכויים לחלות בסרטן השד, הרי שהנתונים הכלליים מצביעים על 65 אחוזים בקרב נושאות הגן. רק חלק קטן מקבוצה זו נושאות מוטציה של הגן המזניקה את הסיכון ל-87 אחוזים. הסיכון לחלות בקרב נשים שאינן נושאות את הגן עומד על 15%.

אשר לסרטן השחלות, הסיכון באוכלוסיה הכללית עומד על 1.4%, ורק 15% סיכון בקרב נשים הנושאות את הגן, ולא 50% דבריה של ג'ולי. אפילו נשים הנושאות את המוטציה המסוכנת של הגן הן עדיין בעלות סיכוי גבוה יותר לא לחלות, שכן רק ב-40 אחוזים מהמקרים האלה מתפרצת המחלה.

בבריטניה, למשל, הסיכון אף נמוך יותר: באוכלוסיה הכללית, רק פחות מ-1% מהנשים הן בעלות סיכון גבוה לחלות בסרטן השד, ול-2% נוספים יש "סיכון בינוני". אלה ואלה מקבלות בדרך כלל טיפול תרופתי מונע. ארה"ב עומדת בראש רשימת המדינות המערביות שבהן רופאים ממליצים על ניתוח מונע במקום טיפול תרופתי מונע.

פרופ' גארת' איוונס מהמרכז הלאומי למלחמה בסרטן במנצ'סטר, אנגליה, תקף את ג'ולי בראיון לבי-בי-סי וכינה את הנתונים שהיא פירסמה הבוקר בניו יורק טיימס: "אוסף של מספרים אקראיים חסרי ביסוס המביישים אותה ואת העיתון אשר אישר את פרסומם". פרופ' איוונס אמר שגם בקרב נשים הנושאות את המוטציה, "אין שום דרך לכמת את הסיכון, מלבד לומר שבדרגה מסוימת של מוטציה בגן, הסיכון הוא אי שם בין 50% ל-95%".

הפולמוס קשור בוויכוח רחב יותר, ובמרכזו התועלת של הארגונים הפילנטרופיים המבקשים "לעורר את המודעות" לסרטן השד. בעלי טורים רבים בעיתונות האמריקאית מצביעים על העובדה שאין באמת בעיית מודעות -- נשים רבות אף מדווחות שהן מודעות מדי לסכנה שבסרטן השד -- אלא שהטיפולים המונעים ואפילו הבדיקות הנפוצות לא נחקרים די הצורך, ויעילותם מוטלת בספק.

בנוסף, הבדיקה שג'ולי עברה נגישה רק לבעלי ביטוח רפואי יקר, והיא פתוחה לפיכך רק ל-20% מהנשים בארה"ב.

אינטרסים כלכליים רחבים משרתים הן את התומכים בניתוחים המונעים -- בדרך כלל, בתי החולים הגדולים בארה"ב -- והן את התומכים בטיפול תרופתי מונע, מסוג טאמוקסיפן. משרד הבריאות בארה"ב נוטה לתמוך בבתי החולים, בעוד משרדי הבריאות באירופה מצדדים בטיפול תרופתי.

"בסופו של דבר, השאלה האמיתית היא: מה התועלת במיפוי הגנים שלנו," כותבת בכתב העת המדעי "לנסט" פרופ' מג מקארתור, אונקולוגית מבית החולים כריסטי'ז בלונדון. "עלי לתמוך בכל פציינטית שבוחרת לעבור ניתוח מונע, אולם זו החלטה אישית שאינה מתאימה לכל אחת. מה שאנו זקוקים לו אינו פרסומים סנסציוניים להעלאת המודעות לסרטן, אלא מחקרים רציניים שיקבעו מה עדיף, ניתוח מונע או התעלמות מודעת".

מקורות:"הבחירה הרפואית שלי", מאת אנג'לינה ג'ולי, באתר הניו יורק טיימסהנתונים הרשמיים אודות נזקי הגן BRCA1 באתר CNNהסופרת הפמיניסטית רות פאולר במתקפה על מאמרה של ג'וליפרופ' אמה פארלונס תומכת בניתוח מונע, באתר הבי-בי-סיכתב העת הרשמי של האגוד האמריקאי לרפואה אונקולוגית