המצפן הפנימי של הציפור

אט אט מתחיל להתפזר מקצת מהערפל האופף את נדידת הציפורים. מזה שנים ידוע, כי לעופות הנודדים יש מעין מצפן בעיניים, המסייע להם בניווט בעזרת השדה המגנטי של כדור הארץ.  אך לניווט אמיתי לא די במצפן, אלא נחוצה גם מפה. היכן היא? איך היא פועלת?  חוקרים מאוניברסיטת אולדנבורג בגרמניה  ניסו לסלול דרך לפתרון התעלומה.

הם חקרו ציפורי שיר שנודדות בלילה, שבגופן מצבורי ברזל בחלק הקדמי ביותר – במקור. גם קו תקשורת דומה שנמצא, שמוביל מהמקור למוחה של הציפור: הסעיף העייני של העצב המשולש. אך שלא כצפוי, גם כשנותק הקו המשוער, עדיין הצליחה הציפור שבעת הדודים למצוא את דרכה. האם זכרה את הדרך?

בהמשך נחקרה ציפור השיר קנית קטנה, הנודדת בלילות האביב לסקנדינביה מקאלינינגרד, מובלעת רוסית לחופו המזרחי של הים הבלטי, בין פולין לליטא. החוקרים חזרו על הניסוי הקודם בהבדל אחד: הם העתיקו את כל העופות 1000 ק"מ מזרחה, ושחררו אותן שם. הבחירה בציר מזרח-מערב נעשתה כי בו לא די בתרומתם של גרמי שמים כמו כוכב הצפון.

תוצאת הניסוי היתה מרשימה: הציפורים בהן נותק העצב התבלבלו וזיכרונן מנדידות קודמות לא היה להן הפעם לעזר. קבוצת הביקורת, לעומת זאת, הצליחה לגבור על התקלה ולהגיע לאזור הרביה בסקנדינביה  כמדי שנה בשנה.

הייתכן שאותו סעיף עצב, שמוביל מהמקור למוח ושפעילותו התקינה היתה הכרחית להתמצאות, קשור בחוש נוסף ובלתי מוכר – חוש מפה? לדעת חלק מהחוקרים, יש כבר עדויות למפה קוגניטיבית בבעלי חיים (בנוסף לנו): כשמעבירים דבורים למקום חדש, הן יודעות לשוב לכוורת בקו ישר.

בעלי חיים רבים נעזרים בניווט בנקודות ציון חזותיות מקומיות. הצרעה, ששמה בישראל צרזאבית הדבורים, כשהיא יוצאת מקינה, מקפידה לחוג סביב הפתח ונדמית כמשננת בזיכרונה נקודות ציון. בניסוי הקיפו את קן הצרעה באצטרובלים למשך כמה ימים, ולאחר מכן העתיקו אותם למקום קרוב, בשעה שהצרעה נעדרה. עם שובה, מיהרה לחפש את פתח הקן ליד האצטרובלים.

גם חוש הריח יכול לעזור בניווט למרחקים קצרים יחסית. אך הקָניות שבניסוי יצאו לדרכן לפאתי מערב מסביבה בלתי מוכרת להן לחלוטין.

רעיון חדש הבריק במוחותיהם של החוקרים: היתכן שעלה בידי הציפורים לרתום להכנת המפה המשוערת תחושה של ג'ט לג? האפשרות נבדקה ונשללה.

נותרה השערת הניווט המגנטי. תומכים בה נתונים נוספים: המגנטיות של כדור הארץ משתנה ממקום למקום בעוצמתה. מאחר שכדור הארץ אינו שטוח אלא עגול, למגנטיות בכל מקום יש פרמטרים נוספים: נטיה מגנטית ושיפוע מגנטי. יחד עם זה, תכונות המגנטיות על פני כדור הארץ אינן מסודרות באופן עקבי, ולכן גורסים מדענים שניווט למרחקים ארוכים על פי מפה כזאת הוא קשה מדי לבעלי חיים. על כך עונים בינתיים החוקרים שערכו את הניסוי, שבעלי החיים הנודדים הרחק הלוך ושוב (ביניהם גם צבי ים ודגי סלמון), אינם זקוקים לבקיאות במפה מגנטית רחבה, אלא די להם בכזו של נתיב נדידתם.

אכן נמצא, כי התכונות המגנטיות במקום אליו הועתקו הקָניות נבדלו מאלו שבאתר המקורי: הן היו מוגברות הן בעוצמה והן בנטיה.

חוש המפה העלום נבדק גם ביוני דואר. הסתבר שהן שבות אל השובך גם כאשר סעיף העצב המוביל ממקורן למוח מורדם. האם ממצא זה מפריך באיבה את התיאוריה שבהקמה? לא בהכרח, שהרי טווח תעופתן של יוני הדואר הוא קצר יחסית – עד 50 ק"מ (לעומת 1000 ק"מ במקרה של הקנית). יתכן שבטווח כזה יכולות יוני הדואר להסתפק בנקודות ציון חזותיות בתוספת כאלה של ריח.

מקורות:המחקר של חוקרי אוניברסיטת אולדנבורגמחקר ההמשך עם התזוזה במיקוםסקירה מחקרית על התודעה אצל בעלי חיים

מחשבה זו התפרסמה באלכסון ב על־ידי שושי שמר-בלוך.

תגובות פייסבוק

3 תגובות על המצפן הפנימי של הציפור

02
Zrubavel Ikhilov

הרעיון נשמע מעניין אבל סגנון הכתיבה לא כל כך מצליח להעביר את המסר. אולי עדיף לתרגם תרגום חופשי בסגנון כתיבה עברי במקום לכתוב אנגלית במילים עבריות.