השבוע גילתה הסופרת האמריקאית אמנדה פיליפאצ'י משהו מוזר בוויקיפדיה. בצלמה של הקטגוריה "סופרים אמריקאיים" נבראה תת קטגוריה: סופרות אמריקאיות, American Women Novelists. ומרגע שנוסדה תת-קטגוריה, החלו העורכים בוויקיפדיה למחוק את הסופרות ממין נקבה, אחת-אחת, לפי סדר אלפבתי, מהקטגוריה הראשית של סופרים אמריקאים לתת-הקטגוריה. סופרים ממין זכר, אזוטריים ככל שיהיו, נותרו בקטגוריה הראשית, אילו סופרת כמו לואיזה אלקוט, מחברת "נשים קטנות", הודרה ממנה.
פיליפאצ'י פרסמה מאמר בסוף השבוע בניו יורק טיימס והעלתה את הסברה שבגלל שרוב העורכים בוויקיפדיה הם ממין זכר, האנציקלופדיה המקוונת נוטה לסקסיזם כלפי נשים.
הבוקר הגיב אחד העורכים הבולטים בוויקיפדיה, ריאן קלדרי, והודה בקיומה של "בעיה מסוימת". בראיון לרשת הרדיו הציבורית NPR אמר קלדרי שיש סיבות אובייקטיביות לשינוי שעליו דיווחה פיליפאצ'י, אבל אין בהן כדי להסביר את התופעה, שלהערכתו היא רק קצה הקרחון של בעיית סקסזים זוחלת רחבה בהרבה.
הסיבות האובייקטיביות ברורות: "סופרים אמריקאים" מכילה יותר מ-3,900 ערכים, ורשימת שמותיהם לבדה מתפרשת על 200 עמודים. הודעה בראש העמוד ביקשה אם כן מהעורכים לשייך שמות סופרים לתתי קטגוריות במידת האפשר, כדי לתת צורה מסודרת לקטגוריה הארוכה מדי הזו. "רק חבל", מציינת פיליפ'צי, "שאין תת קטגוריה לסופרים אמריקאים גברים'". היא הוסיפה לחקור גילתה שכ-300 סופרות שבעבר נכללו בקטגוריה "סופרים אמריקאים" הוסרו ממנה כליל, וכעת מופיעות רק בתת קטגוריה לנשים. בהן הארפר לי, אן רייס, אמי טאן ודונה טארט. "סופרים גברים בוויקיפדיה, לעומת זאת - זניחים ככל שיהיו - זכו להיכלל בקטגוריה 'סופרים אמריקאים'. נראה שאף אחד לא שם לב".
פיליפ'אצי לא הסתפקה בהסבר הראשוני שקיבלה מוויקיפדיה והסבה את תשומת ליבן של חברות בפורום הסופרות WOM, בהן כמה "סופרות מאוד ידועות". "תגובות מזועזעות" הציפו את הפורום ועד מהרה פעולות עריכה החלו בתיקון העוול. בהיותן נשים, פרופיל המשתמש של חברות הפורום שונה מהותית מזה של עורך וויקיפדיה הממוצע. בכנס "וויקימאניה" 2011 שנערך בחיפה, מייסד וויקיפדיה ג'ימי וויילס אפיין את עורך וויקיפדיה זכר בן 26 עם דוקטורט, "גיק" בלשונו של ווילס. סקר מקיף ראשון של אוכלוסיית עורכי וויקיפדיה מצא כי רק 13 אחוז מהעורכים הן נשים. כתוצאה מהגיוון הנמוך והפער המגדרי, וויקיפדיה חזקה בערכים מתחומי הטכנולוגיה והמדע, אבל לוקה בביוגרפיות של נשים מפורסמות בהיסטוריה כמו גם בערכים שקשורים בטיפול בילדים בגיל הרך.
מיעוט הנשים העורכות הוא לא הגורם היחיד לפער המגדרי בוויקיפדיה. קבוצת חוקרים באוניברסיטת קליפורניה בברקלי מצאה ב-2011 שלצד חוסר השיוויון המספרי קימים הבדלים מגדריים בסוג ובכמות הפעולות, שהטו עוד את הכף לטובת הטון הגברי. ברבעון העליון של הוויקיפידיאנים הפעילים ביותר - אלה שעושים את מרבית עבודת העריכה - נשים השלימו רק 27 אחוז מהשינויים בערכים.
אצל יתר 75% המשתמשים מצא המחקר שיוויון מגדרי פחות או יותר בכמות השינויים. אבל הפעילים ביותר הם אלה ש"מכתיבים מדיניות, מכריעים ויכוחים ומבצעים פעולות חשובות אחרות, שהטיות של השקפת עולם ומזג עשויות להזדחל לתוכן", כותבים החוקרים. כאן הבעיה: "זו הקבוצה שבה ייצוג נשי דרוש יותר מכל, אבל זו גם הקבוצה שייתכן כי הכי קשה לפרוץ לתוכה".
פיליפא'צי וחברותיה לפורום ואלפים שבאו בעקבותיהן - ויצרו בינתיים בוויקיפדיה את תת הקטגוריה American Men Novelists - אכן לא נותרו בלי חבלות. במאמר פולו-אפ בניו יורק טיימס היא מעדכנת שמאז הופעת מאמרה, "עורכי וויקיפדיה לא מרוצים התנפלו על עמוד הוויקיפדיה שלי והתחילו להכניס בו שינויים, למחוק כמה שהם יכולים בלי (יש להניח) טכנית להפר את הכללים". הם הסירו קישורים למקורות חיצוניים (גם את מאמר הסקסיזם בוויקיפדיה כמובן), בעמוד שבלעדיהם סומן כחסר בציטוטים. כשמישהו מהעורכים החזיר את הקישורים למקומם, הם נעלמו מיד שוב.
הסופרת מג ווליצר אמרה הבוקר בראיון שהתקרית בדף הסופרים של וויקיפדיה היא רק סימפטום לא רק של הסקסיזם של וויקיפדיה, אלא של היחס המפלה כלפי נשים סופרות בחברה בכלל. עורך ויקיפדיה ריאן קלדרי ביקש למצוא נחמה בעובדה ש"הוויכוח חי, עירני ובועט, כולנו נלמד ממנו משהו. עד עכשיו, כמות ההתבטאויות בסוגיה החשובה הזו מעל וויקיפדיה כבר תופסת 33,000 מלים, שזה יותר מכתב היד של 'חוות החיות' של אורוול.
תגובות פייסבוק
12 תגובות על הסקסיזם של וויקיפדיה
ה-deletionists הורסים כל חלקה טובה בוויקיפדיה.
מי שמצביע - משפיע. מי שעורך, דעתו נשמעת. המצב הנוכחי אכן מעוות ומטופש, אבל בהתרעמות של פיליפאצ'י וחברותיה מהפורום יש איזו התפנקות יומרנית. עד עכשיו ויקיפדיה לא מספיק עניינה את הסופרות והקוראות האמריקאיות, לפחות לא מספיק בשביל לתרום לה ערכים ועריכה, ומכאן העיוות. בואו! כתובנה, ערוכנה, השתתפנה בדיונים, וכולנו נרוויח.
(הסיפור שמישהו הוסיף ומישהו מחק אינו זדון קונספירטיבי, אלא תופעה מוכרת ולא כה חשובה. כשקיימת מסה מספיק גדולה של כותבים בעלי דעות שונות, כל ערך מתאזן באופן בריא).
ומדוע רק נשים אחראיות לדעתך לקידום נשים ברשת?
חבר מביא חבר, וחברה מביאה חברה? כך זה צריך לעבוד?
אני מסכים איתך לגמרי. עריכה שבה מזיזים את הנשים לקטגוריה נפרדת ומשאירים את הגברים בראשית, היא גם סקסיסטית וגם מטופשת. רוב גברי של עורכים אינו מצדיק סקסיזם או טפשות.
מה שניסיתי לבטא הוא זה: ויקיפדיה מרוויחה מחוכמת-ההמון, ומפסידה מטפשותו. ככל שיהיו יותר כותבות וכותבים, יותר דעות וגישות, כך יידחקו הסקסיסטים הטפשים לפינה.
למיטב זכרוני (אבל לא בדקתי את זה בצורה רצינית. יש סיכוי לא רע שמה שאני כותב כאן שגוי) יצירת תת קטגוריה של "נשים " לקטגוריה "אנשים " נעשית בהסתברות גבוהה יותר על ידי מי שאכפת לו (או לה) שיהיה קל יותר למצוא את כל הנשים מ. זה לרוב חופף את האג'נדה הפמיניסטית ולכן יש הסתברות לא רעה שדווקא פמיניסטיות "ידירו" נשים בדרך זו לתתי קטגוריות.
כמה עובדות:
א. מאמר יכול להיות במספר קטגוריות. מאכל יכול להיות הן בקטגוריית "מאכל לבנוני" והן בקטגוריית "קינוחים".
ב. המדיניות של ויקיפדיה גורסת שערך לא צריך להיכלל בקטגוריה אם הוא נכלל בתת־קטגוריה שלה. לדוגמה: ערך לא ייכלל בקטגוריה "מאכלים" אם הוא נכלל בקטגוריה "מאכלים לבנוניים". אחת הסיבות לכך היא שאפשר לשאול את השרת מהם כל הערכים שבקטגוריה ובתתי־קטגוריות שלה (עבור הקטגוריה הראשית "מאכלים": מאכלים, מאכלים לבנוניים, פיצות, וכדומה).
ג. מכאן שגם לא מעט סופרים לא מופיעים בקטגוריה הראשית אלא "הודרו" ממנה לתתי קטגוריות. בדיון הוזכרה ה"אפליה" שננקטה כנגד סופרי מדע בדיוני.
ד. ברירת המחדל של ויקיפדיה היא להראות עד 200 ערכים בו־זמנית. גם קטגוריה של 300 ערכים היא קטגוריה גדולה. קטגוריה של 4000 ערכים היא קטגוריה ענקית. אם הקטגוריה כוללת 300 סופרות ו־3700 סופרים, תת־קטגוריה של סופרות היא תת־קטגוריה מועילה ותת־קטגוריה של סופרים אינה קטגוריה מועילה. הקטגוריה הזו גדולה מדי, וצריכים להזיז ממנה סופרים (הכללה של זכר ונקבה) לתתי קטגוריות.
ה. עורכי ויקיפדיה כותבים "ויקיפדיה" אם המילה מופיעה ללא אותיות תחיליות לפניה: "עורכי ויקיפדיה לא מרוצים התנפלו על עמוד הוויקיפדיה שלי".
צפריר כהן סבור שוויקיפדיה היא ש"מכתיבה את הכללים" ועל פיה יישק דבר.
לפיכך:
א. סופרת יכולה להיות בקטגוריה "סופרת לבנונית" או "סופרת קינוחים", אבל לא יכולה להופיע סתם בקטגוריה של "סופרים" (להזכירכם בשפה האנגלית אין הבחנה בין המינים; writers מתייחס לשני המינים).
ב. אם נמשיך על פי קו ההיגיון הזה, אז אפשר לכתוב את שמה של כל סופרת או יוצרת בקטגוריית "נשים" (זה הרי כולל כבר את כל הווריאציות של נשים...) ואז אין צורך כלל להכניס אותה לקטגוריית "סופרים".
ג. ולשיטתך, צריך לפתוח תת-קטגוריה לנשים סופרות מדע בדיוני (למשל, אורסולה לה גווין).
ד. אוי לנו שהגענו לימים ש"הקטגוריות גדולות מדי" ובכלל למה לבלבל את המוח עם עובדות ונתונים היסטוריים.
בקיצור, צפריר, הבה נחלק את כל בני האדם לתת-קטגוריות ואז הכול יהיה מסודר יותר וברור יותר.
צפריר סבור שוויקיפדיה היא שמכתיבה את הכללים בוויקיפדיה.
ויקיפדיה היא אנציקלופדיה. מטרתה להציג את הידע האנושי. יש המון ידע, ולכן צריך להציג אותו בדרכים נוחות. עץ הקטגוריות הוא אחד המכשירים שבו משתמשים להציג את הידע ביעילות ובנוחות.
קטגוריות הן רק אחד הכלים. לרוב לא מגיעים אליהם ישירות, אלא מתוך הערכים השונים. וחשוב להתייחס אליהן ככלי להשגת המטרה של ייצוג יעיל של ידע. דוגמה לקטגוריה שבה נעזרתי בעבר:
https://en.wikipedia.org/wiki/Category:14th-century_female_rulers
לא בדקתי שם יש תת־קטגוריה של סופרות מדע בדיוני. יכול להיות שיש מי שהתעניינו בקבוצה הזו וסברו ששווה לפתוח תת־קטגוריה נפרדת עבורה. קטגוריית סופרי המדע הבדיוני היא כנראה פחות גדולה ויכול להיות שלא עלה הצורך הדחוף לפרקה. למיטב זיכרוני בתחום המדע הבדיוני (להבדיל מתחום הפנטזיה) יש יחסית מעט כותבות.
הערה לגבי העובדות שציינתי למעלה: המספר "300" היה שגוי. מקריאה חוזרת הבנתי שהוא מייצג רק את מספר הסופרות באותיות הראשונות לפי סדר אלפביתי. מספר הסופרות האמריקאיות עד האות M (כולל) הוא כיום 558, ולכן אני מניח שמדובר בסה"כ על 700-1000 סופרות אמריקאיות. היחס הזה הוא כבר יחס פחות מובהק ולכן כבר מדובר על חלוקה פחות מועילה.
כלומר: יכול להיות שהקטגוריה מיותרת, אך לא מהסיבה שציינת. ההתקפה של אמאנדה פיליפאצ'י ושל כותבת המאמר הזה מעידה על בורות.
הערה לסיום: בעניין סופרות מדע בדיוני: בדקתי. אמנם מדובר ככל הנראה על קטגוריה לא מועילה כשלעצמה בגלל (השערה פרטית שלי: לא בדקתי) מיעוט הנשים בתחום. ר' היצור המוזר
https://en.wikipedia.org/wiki/Category:Women_science_fiction_and_fantasy_writers
מה זה, אין סופרות מד"ב ששמן מתחיל באות שאחרי R ?
מה עם הסופרת האהובה עלי קוני ויליס?
בתיה, כאמור מציגים שם 200 ערכים. יש קישור למטה להצגת ה־200 הערכים הבאים בקטגוריה. הערך של קוני ויליס נמצא בדף השני של הקטגוריה. כמו שכתבתי למעלה: קטגוריה של 300 ערכים (ליתר דיוק: 262, במקרה שלנו) היא קטגוריה גדולה.
ניתן לדייק שזה סימפטום של היחס המפלה כלפי נשים בחברה בכלל...
אני מנחש ׁבלי שבדקתי שאם נחלק את קבוצת העורכים בוויקיפדיה לתת קבוצות (גברים/נשים, לבנים/לא-לבנים, צעירים/מבוגרים, בלונדיניים/לא-בלונדיניים, דתיים/אתאיסטיים וכיוצ"ב) נגלה הטיות בדעות המובעות בערכים לטובת קבוצת הרוב של העורכים או אולי לטובת קבוצת הרוב של העורכים המעורבים בכתיבת/עדכון/פיקוח על ערך.
בכלל, ההנחה שאנשים כותבים בוויקיפדיה למען טובת המין האנושי הינה הנחה שיתקשו למצוא לה סימוכין...
כי קורונה
אחד מקיצורי הדרך המקובלים על מי שמתבטאים בענייני לשון תוך ויתור על ניתוח שיטתי של דוגמאות אמת, הוא הטענה כי דבר זה או אחר קל או קשה יותר לדוברים. ההולכים בדרך הלא בדוקה, הלא מדעית והלא רצינית הזאת משתמשים בקלות או בקושי כתירוץ זמין, כאילו ידוע להם מה קל או קשה, וכאילו ברור מאליו שכולנו רק מחפשים להקל על עצמנו, להפחית מן העומס שלנו בשעה שאנו מפיקים טקסט, בכתב או בעל פה.
לגישה הזאת אין בסיס והיא כוללנית ושטחית, אך דבר אחד היא מצליחה לקצר, כמעט תמיד: את הראייה של מי שמביט בדוגמאות הממשיות. יתרה מכך, היא מרכזת את תשומת הלב ב"למה" על חשבון ה"מה". והרי בלי "מה" אין כלל במה לדון, מה לנתח ומה להבין.
אחד המבנים הטריים והנפוצים שגישת "הדרך הקלה" מחמיצה, ובקלות יתרה, מתגלה בעברית החיה במשפטים שצורתם "כי" + [שם עצם].
ברגיל, אנחנו יודעים שאחרי "כי" יבוא משפט. המשפט יכול להיות משפט שמני, למשל: "אנחנו לא יכולים לקבל החלטה כי הוא לא כאן"; והוא יכול להיות משפט עם פועל, למשל: "הם לא נסעו לחו"ל כי הילד שלהם חלה". המשפט יכול להיות ארוך או קצר, פשוט או מורכב, ודומה שאין עליו מגבלות ממשיות.
והנה, אפשר למצוא בעברית שלנו, בוודאי לאחרונה, משפטים שצורתם: "הם החליטו שהם לא עושים חתונה גדולה, כי קורונה". לאחרונה מצאתי אפילו משפט כזה: "לא יכולתי להתווכח באותו רגע, כי עוינות". ומרגע שהמשפטים הללו צצים, אי-אפשר לא להיתקל בהם, כמובן.
אפשר לשלוף את "הדרך הקלה" ולומר שהדוברים "חוסכים מאמץ" ומקצרים, ניגשים ישר לעניין, בדוגרי צברי מהסוג המוכר. אלא שהטיעון הזה סובל מכמה וכמה בעיות. בראש ובראשונה, העובדות הן כפי שהן, והמשפטים נתונים לנו כפי שמצאנו אותם. שנית, לדוברים אין קושי להאריך, להתפתל, להעמיס ולהתפצל באמירות מורכבות מכל סוג, וקל לראות זאת בדוגמאות רבות מבוקר ועד ערב. שלישית, כל עניין הקלות הוא השערה לא בדוקה, ובשם הקלות היה אפשר להקל, אולי, במקומות אחרים ובצורות אחרות. ורביעית, גישה כזאת מחמיצה את ה"יש" המעניין שנגלה לנגד עינינו.
ראשית, המבנה. על אף כל המקובל בעניין מה שבא אחרי "כי", מסתבר שעברית עכשווית יוצרת מבנה תחבירי חדש. כעת עלינו לראות מה מופיע במקום שמיד לאחר "כי", במשפטים כאלו. האם יכול להיות שם מקור הפועל? לא מצאתי דוגמה כזאת. האם שם העצם יכול להיות מיודע בה"א הידיעה? יתכן, אבל עד כה לא נתקלתי בדוגמה כזאת (ואולי אחד הקוראים נתקל בדיוק בכך?).
שנית, המשמעות, כפי שהיא עולה מהתפקוד של המשפטים הללו. שם העצם שמופיע אחרי "כי" נוטה לתאר נסיבות כלליות. מכאן גם הנטייה שלו להופיע ללא ה' הידיעה לפניו. הנסיבות ידועות ומוכרות הן לדוברת והן לשומעים. מדובר במצבים השוררים במציאות הרחבה, או לפחות במציאות הכללית המשותפת לכל המעורבים.
שלישית, יש כאן אפשרות לקשור את משפטי "כי" + [שם עצם] לצורות אחרות, כמו "כי לא", "כי ככה", "כי דווקא" ועוד. כעת נוכל להבחין שכל שלוש הדוגמאות הללו, ובוודאי ישנן נוספות, מתייחסות אף הן לנסיבות כלליות השוררות בעת האמירה והידועות שם לשומעים, או לפחות עשויות להיות להם ברורות ללא הסבר נוסף. בדרך, נשים לב ש"כי לא" או "כי ככה" פחות נענות לניתוח החובבני והעצל של "דרך הקלות". יש בהן סופיות של קביעת הנסיבות כסיבה שמפורטת לאחר ה"כי". אפילו סופיות חותכת.
"דרך הקלות" אינה מקדמת הבנה או ידע, ניתוח או קישור בין פרטים ומבנים, ובכך אפשר להיווכח גם מהטיפול הקצרצר בנושא המסקרן שהדגמתי כאן. חשוב מכך לשים לב שללשון נוספים מבנים על ידי המימוש המעשי והחי שהדוברים עושים בחירות הלשונית. לא דובר אחד קובע, אלא הזרם הגדול של דוברים ודוברות רבים מאוד, במין דמוקרטיה גמישה של מספרים גדולים. מה שקובע הוא המשך השימוש, ובינתיים נראה שעתידו של "כי" + [שם עצם] מובטח והוא ימשיך להתקיים. אם הוא ייעלם, סביר שיחליף אותו מבנה אחר, או אולי מערך של מבנים, ובהם אין סיבה להניח שהקיצור או קלות האמירה יקבעו. בכל זאת, נוכל להסכים ש"כי קורונה" הוא משפט שקצת קשה לקצר. כי ככה. כי זהו.
תעלומה מרדימה
הפודקאסט של פרופ׳ האנה פריי וד״ר אדם רת׳רפורד כבר הומלץ כאן בעבר, אבל למי שאינם עוקבים אחריו ברציפות (וחבל) כדאי מאוד להאזין לפרק המוקדש להרדמה.
הפרופסורית (למתמטיקה) והדוקטור (לביולוגיה) יוצאים מדי פרק לפתור תעלומה מדעית, כפי שמרמז שם הפודקאסט The Curious Cases of Rutherford & Fry. הם כבר התעמקו בתכונותיו המסקרנות של המספר ״פאי״ ובמוזריות של המים, הם דיברו על סוגים שונים של רעל וארס שניתן למצוא אצל בעלי חיים וצמחים בטבע והם לימדו אותנו שבעה דברים שכל אחד צריך לדעת על קולו שלו. בפרק The Mind Numbing Medicine הם עוסקים בהרדמה - הליך שמבוצע באינספור מרפאות ובתי חולים בעולם מדי שעה, ובכל זאת - כך מתברר - הרפואה לא באמת יודעת איך הוא פועל. לצמד המדענים מצטרפת הפעם המומחית להרדמה פיונה דונלד (Fiona Donald) שמביאה שלל דוגמאות ומסבירה במה שונה ההרדמה הכללית ממצב של שינה עמוקה ולמה אנחנו לא מרגישים דבר במהלכה, וגם הפרופסור אירן טרייסי (Irene Tracey) שמציגה מחקרים ותגליות שעולם המדע מקווה לפענח בעזרתם את התעלומה הגדולה.
זהו אחד הפרקים המשעשעים והמסקרנים בפודקאסט מדע פופולרי מצוין של הבי בי סי, המוגש בשפה בהירה (כך שאין צורך להיבהל, ואפשר להאזין לו גם אם האנגלית שלכם אינה מדעית במיוחד).
מים נקיים קוטלים עמוק
ג'ונה לררהנחת צנרת המים הציבורית ברחבי ארצות הברית בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה...
X 3 דקות