הפרעות שינה מסוג חדש

בנובמבר אשתקד פירסם צוות של המרכז לחקר התאורה, ממכוני המחקר המובילים לחקר האור בארה"ב, ממצאים ראשונים בדבר השפעת הקריאה באייפד ובאייפון לפני השינה. התוצאות היו כה מבהילות עד שהאחראי על הצוות, Rensselaer Polytechnic Institute, שקל לגנוז את הפרסום.

מהבדיקה עלה שדי בחשיפה של שעתיים לסמארטפון או כל התקן אלקטרוני בעל תאורה עצמאית (כמו האייפד) כדי להשמיד את כמות המלטונין שהגוף שלנו מייצר באופן טבעי במהלך לילה שלם. מלטונין הוא הורמון השולט בשעון הפנימי של הגוף, ודחייה או ביטול של יצור המלטונין יוצרים הפרעת שינה.

בפברואר השנה חזרה ראש הצוות, פרופ' מריאן פיגיירו, על עיקרי הטענות בראיון ל"סיינטיפיק אמריקן" והוסיפה שמחקרים נוספים הצביעו על סכנה שחשיפה קבועה לתאורה מסוג זה (למשל, הרגל קריאה לפני השינה באייפד או באייפון) עלולה להזיק למקצב הצירקדי, מקצב שפועל במחזוריות של כ-24 שעות ונועד להתאים את פעילותו של האדם להשפעתה המשתנה של השמש לאורך היממה. במלים אחרות, קריאה חד פעמית של אייפד בתאורה עצמית גבוהה יכולה להפריע את שנתו של הקורא; אולם קריאה קבועה בטאבלט בתאורה גבוהה במשך שעתיים לפני השינה יכולה להזיק ליכולתו של הגוף להבחין בין יום ללילה.

הממצאים תרמו רבות לתזה ההולכת ותופסת תאוצה בקרב רופאי ילדים, לפיה מה שאנו מכנים היום הפרעות קשב וריכוז הן במקרים רבים הפרעות שינה שטרם אובחנו, ואילו הפרעות הריכוז אצל הילד הן רק הסימפטום של הפרעות שינה אלו. במאמר שהתפרסם אתמול בניו יורק טיימס, קורא פרופ' וצלב תאקאר מאוניברסיטת ניו יורק לשקול מחדש את ההגדרות הקיימות להפרעות קשב וריכוז, ולהעביר את תקציבי המחקר הקשורים בהן לחקר הפרעות השינה שטרם אובחנו.

יש קושי כפול בשינוי הפרדיגמה המחוייב מהאבחנה הזאת: הקושי הראשון הוא שבני אדם בכלל ורופאים בפרט יעדיפו תדיר אבחנה שניתן לטפל בה באמצעות טיפול תרופתי, ואילו הפרעות שינה דורשות שינוי התנהגותי של הפציינט ואין להן פתרון שקל לבלוע. הקושי השני הוא שילדים הסובלים מהפרעות שינה לאו-דווקא מרגישים זאת במשך היום.

מחקרים שנעשו בשנתיים האחרונות ביחידה להפרעות שינה של בית החולים הכללי במסצ'וסטס הצביעו על עלייה חדה בשיעור הילדים הסובלים מהפרעות שינה בקרב הפציינטים, אולם הם גם הצביעו על כך שמספר התלונות על ההפרעה באוכלוסיה הכללית לא עלה. הסיבה היא שעל-פי המחקר, ילדים הסובלים מהפרעות שינה דיווחו על קושי להתרכז ועל קושי לבצע שורה של מטלות קוגנטיביות, אולם לא דיווחו על עייפות. החוקרים סבורים שבדרגה מסוימת של הפרעת שינה, הגוף מפסיק לדווח על עייפות ועובר לכיבוי מערכות חלקי,  למשל ירידה בריכוז. אף כי המחקרים עסקו בילדים, המחקר מציין שסביר להניח שהוא הדין גם לגבי מבוגרים.

עד שהמחלוקת תוכרע, אפשר לחזור לפני השינה לקרוא דווקא בספרים מודפסים, או לכל הפחות לעבור להגדרות של פונט לבן על רקע שחור, המוריד את דרגת התאורה הפנימית של המכשיר.

ומותר גם להתנחם בתוצאה נוספת שהעלתה במחקרה פרופ' פיגיירו: בשעות הבוקר, קריאה באייפד בתאורה מקסימלית דווקא מווסתת את המלטונין, מזרימה לגוף אנרגיה ולעיתים גם מצמצמת דיכאון והפרעות עונתיות נוספות. את זה עיתון הבוקר עוד לא יודע לעשות.

מקורות:
המחקר המקורי מ-2012 של המרכז לחקר התאורה
הראיון עם מריאן פיגיירו בסיינטיפיק אמריקן
המאמר של פרופ' וצלב תאקאר בניו יורק טיימס
דיווח על המחקר בבית החולים הכללי במסצ'וסטס
מחשבה זו התפרסמה באלכסון ב


תגובות פייסבוק

3 תגובות על הפרעות שינה מסוג חדש

    03
    רם

    זו בעיה שקיימת בכל מכשיר בעל מסך עם תאורה אקטיבית ובעצם גם בנורות בעלות אור לבן, לעומת זאת קריאה במסכי EINK דווקא מרדימה, בדומה לקריאת ספר (http://bit.ly/143d7BP).

    במחשבים וגם בטלפונים חכמים אפשר להשתמש בתוכנות שמסננות את התדרים הכחולים (הופכות את האור הלבן לצהבהב) ומונעות את השיבוש המוחי הזה בייצור המלטונין (חשוב לא רק לאיכות השינה אלא גם למניעת סרטן), flux למשל (http://bit.ly/143ebWh).