חידת המתמטיקאי האלמוני

יטנג זאנג, מתמטיקאי אלמוני אשר עבד ברשת הסנדוויצ'ים "סאבווי" בזמן שחיפש לשווא משרה באוניברסיטה אמריקאית, פרסם מאמר המקדם באופן משמעותי את אחת הבעיות העתיקות ביותר במדע המתמטיקה, השערת המספרים הראשוניים התאומים.

עורכיהם של כתבי עת למתמטיקה מקבלים חדשות לבקרים מאמרים של אלמונים הטוענים שהם פיצחו חידה קרדינלית זו או אחרת, ובמבט ראשון, המכתב שנחת ב-17 באפריל בתיבה של כתב העת  Annals of Mathematics לא היה שונה.

עורכי כתב-העת, אשר נוסד ב-1884 והרואה אור בחסותה של אוניברסיטת פרינסטון, מעולם לא שמעו על הכותב, מרצה למתמטיקה בן 50 מאוניברסיטת ניו המפשייר בשם יטנג זאנג. ברזומה המצורף ציין זאנג שהוא קיבל את הדוקטורט שלו בתחום אחר מאוניברסיטת פרדו (אינדיאנה), הידועה בעיקר בזכות המחלקה שלה להנדסת תעופה ובזכות הישגי הסטודנטים שלה בתחרויות כדורסל. במבט ראשון, זה לא נראה מבטיח.

אבל במבט שני, נראה היה שד"ר זאנג מצליח בשמונה עמודים בהירים ומנומקים להוכיח שישנם אינסוף זוגות של ראשוניים תאומים, וש

dp

וזאת אינסוף פעמים: ההפרש בין הראשוני לבין הראשוני הבא אחריו חושב על ידי זאנג באופן המדוייק ביותר שבוצע עד כה, בהמשך להגדרות של הנורבגי ויגו ברון מ-1915.

הדו"ח של הלקטור המדעי חזר כעבור שלושה שבועות, מהירות-שיא בסטנדרטים של כתבי עת אקדמיים. הדו"ח היה ארוך יותר מהמאמר עצמו, אבל ניתן היה לסכם אותו בשלוש מלים: יטנג זאנג צודק.

השמועה פשטה במהירות בעולם הקטן של המתמטיקה התאורטית, והחל מירוץ צמוד בשאלה מי האוניברסיטה שתזכה לארח את התצוגה המדעית של ד"ר זאנג. המחלקה למתמטיקה תאורטית של הרווארד היא שהצליחה לארגן ראשונה אודיטוריום ובוחנים מתאימים.

ביום שני שעבר, 13 במאי, הדהים זאנג את גדולי המומחים שהתכנסו באירוע הסגור והחשאי כאשר התברר להם שהוא פתר את הבעיה לא בזכות גישה חדשה, כפי שבדרך כלל קורה, אלא בזכות התעקשות סבלנית להתקדם צעד-צעד, ספרה-ספרה, בגישה של דניאל גולדסטון, המתמטיקאי אשר הצביע על הדרך כבר ב-2005 אך לא הצליח להתקדם בה.

"ההישג של זאנג הוא לא יאמן דווקא בגלל שעשרות מתמטיקאים הלכו באותו המסלול ונכשלו," הודה דניאל גולדסטון עצמו באירוע. "חידת הראשוניים התאומים נחשבה לבעיה שאולי לעולם לא תיפתר עד שהוא הופיע".

ד"ר זאנג, אשר נולד בסין והגיע לארה"ב ללימודים בגיל 18, לא הצליח למצוא עבודה באקדמיה האמריקאית אחרי הדוקטורט שלו. במשך שמונה שנים, עד שהתקבל כמרצה זוטר באוניברסיטת ניו המפשייר,  הוא התפרנס ממתן שיעורים פרטיים לתלמידי תיכון, מראיית חשבון ואף מאריזת סנדוויצ'ים בסניפים של רשת המזללות "סאבווי".

אנדרו גראנוויל, תאורטיקן ידוע מאוניברסיטת מונטריאול, הסביר זאת כך באתר של קרן סיימונס לקידום המתמטיקה: "אף אחד לא הכיר אותו. הוא פשוט בא משום מקום ופותר בעיה שגדולי המומחים בתחום לא הצליחו לפתור למרות ניסיונות חוזרים ונשנים. ואז, כשהם מנסים להבין מי הוא, מתברר שזה בכלל לא התחום שלו".

זאנג עצמו, ביישן כמו באגדות, נמנע מהצהרות גדולות : "כל זה קורה קצת מהר מדי בשבילי, זה מבלבל. לא עשיתי את זה בשביל תהילה או בשביל כסף. אני אוהב לעבוד בשקט עם עצמי, וזה מה שעשיתי".

לשאלת ד"ר אריקה קלרייך מקרן סיימונס השיב זאנג בפשטות: "כן, בהחלט, אני עובד כבר על משהו חדש, ומקווה להגיע לתוצאות טובות".

מקורות: הגדרת אוניברסיטת פרינסטון לבעיית הראשוניים התאומיםהשערת המספרים הראשוניים התאומים בוויקיפדיה העבריתהדלפת הפרנזטציה של זאנג בהרוורד בבלוג של פיטר וולט הראיון עם ד"ר זאנג באתר של קרן סיימונסהמאמר של דניאל גולדסטון מ-2005 אשר סלל את הדרך לפתרון   הנפה של ארטוסתנס, אלגוריתם פשוט למציאת המספרים הראשוניים 

מחשבה זו התפרסמה באלכסון ב

תגובות פייסבוק

> הוספת תגובה

8 תגובות על חידת המתמטיקאי האלמוני

מעניין לציין שלמיטב זכרוני, מקובל לחשוב שלרוב ההישגים המשמעותיים בתחום המתמטיקה מגיעים חוקרים צעירים במיוחד, ושמתמטיקאים מבוגרים מסתפקים בהוראה.
כאן יש שיטה שמתאימה בדיוק למבוגרים יותר, חקירה איטית וסבלנית לאורך זמן.

05
רקימ

ההפך בדיוק. בחברה של ימינו, בניגוד מוחלט לעבר, כל אחד יכול לפרסם ולהתפרסם. ערוצי התקשורת הם אינסופיים.

07
philoshit

זו לא פעם ראשונה או אחרונה שהגאונים הללו נחבאים אל הכלים. גולש גלים מובטל בשם גארט ליזי, שהוא במקרה גם דוקטור לפיזיקה, יצר תיאוריה חדשה ב-2006 שאיחדה את כל החלקיקים והכוחות בפיזיקה. עד היום לא ברור האם הוא צדק או לא: http://bit.ly/1cdcaIO