כך גיליתי שחיקו את המוצר שהמצאתי ומכרו אותו בכל העולם
X זמן קריאה משוער: 3 דקות
לפני כשנה העליתי פרוייקט מימון המונים בקיקסטאטר בשם פונהנדל, המדובר באובייקט הומוריסטי, אשר תכליתו ידית החזקה וצילום מעט בארוקית למכשיר האייפון. הפרוייקט עלה בקול תרועה, עם כמה עשרות אלפי צפיות בסרטון, לא מעט איזכורים ברשת אך מעולם לא הגיע ליעד הגיוס ואפילו לא קרוב לכך.
מבחינתי הפרוייקט היה מעין בלון ניסוי, להבין ולראות כיצד פרוייקט במימון המונים מתנהל, איך עובדת המטא-מערכת, החל מה-PR הנדרש והקובע את היקף החשיפה (ומכאן גם את היקף הגיוס) ועד לקשר הבלתי אמצעי עם התומכים בפרוייקט. מבחינה זו, פלטפורמות מימון המונים למיניהן יוצרות תיווך ישיר בין יוצר לקהל, לא עוד מוצר הנמצא על מדף אלא שבירת הקיר הרביעי. כך יכולתי להתווכח מחד עם סעודי שטען כי כספי הפרוייקט יופנו לאלימות ישראלית ומאידך לקבל פידבקים מתומכים ומדיה מהונג קונג, דרך אנגליה ועד מערב ארה"ב. במובן זה, אותן פלטפורמות הופכות לאירוע תרבותי, בו תומכים ויוצרים נוטלים חלק אמיתי ביצירת סיפור משותף.
בתמונה מימין ניתן לראות את המוצר מתוך הקמפיין כפי שפורסמה ע"י בלוג עיצוב, לאחריה תמונה של חברה סינית המשווקת העתק של המוצר (עוד טרם ייצורו), תמונה של האריזה של המוצר/חיקוי שהזמנתי לעצמי ולבסוף תמונה שהועלתה של המוצר בשימוש אי שם בפנמה.
אך הסיפור ממשיך עוד מעבר לטיים-ליין של הפרוייקט, היכן שהמציאות פוגשת בעצמה. כמה שבועות לאחר תום הזמן הקצוב לפרוייקט לגיוס הכסף הנדרש למימונו, מתוך ההרגל הכפייתי לגגל את שם הפרוייקט ולראות היכן הוא הוזכר, או אילו תמונות הועלו ע"י אילו אתרים, ראיתי כי התוצאות שונות מאילו להן ציפיתי. תחת אותה מילת חיפוש נמצא אותו מוצר שלעולם לא יוצר, משווק עם אריזה תואמת ואף אותו לוגו. יותר מכך, חיפוש תחת ההאשטאג באינסטגרם הוביל לתמונות של משתמשים עם המוצר, מסין ועד פנמה. כמובן שהצעד הראשון היה להזמין לעצמי את אותו המוצר שתוכנן והופק אך לא זכה להיות ממומן, ולאחר מכן לשאול - מה עכשיו?
לאחר חיפוש מעמיק התברר שישנם כמה יצרנים בכמה וריאציות של המוצר. עוד התגלה כי הוא משווק במספר אתרים המקושרים כולם לאותו מפיץ. יותר מכך, נעשה שימוש בכל החומר השיווקי - הטקסטים אשר ליוו את השקת הפרוייקט (עד לרמת ההיפרלינקים...), תמונות ואף לוגו, כאמור. מבחינתי כיוצר/ממציא הדבר היה כמחמאה, פרוייקט כושל אשר זוכה להעתקים, ועוד נמכר בשלל אתרים, הפך להצלחה, גם אם לא חומרית אז לפחות ברמת החיוך וההנאה. שמחתי לראות כיצד אותו רעיון כן התממש ובא לידי ביטוי במציאות. במקביל ניסיתי לנהוג באחריות ולהבין על מה ניתן להגן וכיצד (המוצר היה רשום כפרוביז'ונאל, רישום מקדים של פטנט בארה"ב). לאחר מספר פגישות עם אי אילו עו"דים אשר מבטיחים הון בתמורה להון בהוצאות משפטיות הבנתי כי את המרץ והכח יש להשקיע ביצירה הבאה ולא במרדף אחרי תביעה או בתי משפט.
מוצרים ופרוייקטים זוכים ללא הרף לחיקויים. בחלק מהמקרים, החיקוי הזול מגיע לשוק עוד לפני המוצר האמיתי, כמו Pressy, הכפתור הנוסף למכשירי אנדרואיד. ויש אף מקרים בהם משתמשים בפלטפורמת מימון ההמונים עצמה כדי לשווק חיקויים כדוגמת המדפסת של TangiBot המהווה העתק זול (מבחינת המחיר) של makerbot.
אני חושב כי הפלטפורמה עצמה (לסוגיה השונים) והקשר אותו היא יוצרת עם התומכים הוא ללא תחליף, והעתקים למוצרים (קיימים או לא) תמיד יהיו חלק נכבד מן הכח המניע את היצירה. אם לא הועתקת כנראה שלא הצלחת. אמנם גישה פשרנית וסלחנית כלפי העתקות עלולה לנבוע מחוסר היכולת לרדוף אחר העתקות ומעתיקים מחד גיסא, ומההבנה שכל "המצאה" היא רק גלגול של רעיון קודם מאידך. ממנוע הקיטור של ג'יימס וואט ועד לפלטפורמה של קיקסטארטר עצמה, הזוכה לרפליקות בינ"ל ומקומיות, כל קונפיגורציה של רעיון עונה על צורך, מומצא או אמיתי, אחרת לא הייתה קיימת. והאבולוציה זקוקה לכל הרעיונות, קטנים כגדולים, כדי להתקדם. לאן? זו כבר שאלה אחרת.
יונתן אסולין הוא מפתח וממציא מוצרים.
תגובות פייסבוק
3 תגובות על חיקוי ללא מקור
כל הכבוד על הרוח הספורטיבית! תכלס צובט בלב...
ברוך הבא למועדון - מועדון היוצרים שעבודתם הועתקה לפני שהספיקו להגיד "קניין רוחני"...
יתרונות בחברות במועדון:
- העתיקו אותך? מחמאה גדולה! חושבים שהמוצר שלך מצוין! שווה!
- הצלחת לרכוש העתק? יש לך את המוצר שיצרת ביד! שווה!
אתה מוכשר, ללא ספק, אז קדימה לעיצוב הבא!!
המאמר הזה הוא העתק מאמר שפרסמתי לפני כמעט שנה.
שכחה / סוף משחק
אלה מושקוביץ-וייסלפתע, כולם נעלמו. איבדתי משהו. . | על הכיסא שלו ישב גבר אחר....
X 6 דקות
המדריך המדעי המקוצר
בריאן קוקס, הפיזיקאי לא השחקן, ורובין אינס, הקומיקאי, מגישים כבר שנים ביחד את הפודקאסט The Infinite Monkey Cage, מבית הבי בי סי, שבו הם מארחים מדי פרק פאנל של מומחים וקומיקאי/ת אורח/ת לדיון בשאלות מדעיות מעניינות. באפליקציות, הפודקאסט שלהם מסווג כ״קומדיה״, אבל האמת היא שמדובר באחת מתוכניות המדע הפופולרי המשובחות שניתן למצוא, ובין אם הם תוהים מי מוצלח יותר, דבורים או צרעות, או מלבנים סוגיות הנוגעות לחומרים המרכיבים את השמש; בין שהם מדברים על געשיות קיצונית או על החיים הסודיים של הכרישים, מעניין אצלם. תמיד.
וכעת נולד להם פודקאסט-בן, The Infinite Monkey's Guide To - מדריך ממוקד, המורכב כולו מקטעים נבחרים שנערכו מתוך תוכניות המוצלחות ביותר ב-27 העונות הקודמות. התוצאה היא לא פחות מפנינה, מלאה באורחים שנונים ודיונים ממוקדים מאוד, למשל - בארבעת הפרקים שכבר עלו לרשת - על טיסה בחלל, אפוקליפסות והעל-טבעי (כלומר, האם יש דבר כזה בכלל) וגם פרק מיוחד המוקדש לתות שדה. מאזינים ותיקים לתוכניות של אינס וקוקס אינם יכולים לשכוח את השאלה ״איך יודעים שתות שדה מת?״ החוזרת ועולה מדי פעם לקול מצהלות הקהל. בסדרה הנוכחית מוקדש לנושא מיני-פרק שיבהיר גם למי שאין להם מושג במה מדובר היכן ולמה נולד הדיון הזה.
איילת השחר
אני רוצה את איילת השחר
היכן איילת השחר
חבריי אויביי
חפשו את איילת השחר
היא נעלמה הלכה עירומה
נעלמה עם מי?
חפשו בכל מקום
תגידו שאני אדם ללא גאווה
אדם שמקבל הכול
מה אכפת לי? אני רוצה את איילת השחר
שלושה ימים ושלושה לילות
הייתי רוצח ומתאבד
גנב, רמאי, זייפן
בתולה פגומת-מין
מענה את המוכים
ג'ירפה בעלת שני ראשים
תחטאי עבור כולם חטאי עבור כולם
תחטאי עם הנוכלים
תחטאי עם הסַמָּלים
תחטאי עם רובאי חיל הים
תחטאי בכל האופנים
עם היוונים ועם הטרויאנים
עם האב ועם עוזר הכומר
עם המצורע של פּוֹזוּ אַלְטוֹ
לאחר מכן אתי
אמתין לך עם מהומות תפילות מופעי סוסים
אוכל אדמה ואומר דברים כה רכים ופשוטים
שאת תתעלפי
חפשו בכל מקום
טהורה או מדורדרת עד לשפלות הבזויה ביותר
אני רוצה את איילת השחר
מנואל בנדיירה (Bandeira), שנולד ב-1886 והלך לעולמו ב-1968, היה משורר, מבקר ספרות ומתרגם ברזילאי, יליד העיר רסיפה.
תרגם מפורטוגזית: יורם מלצר