מוסר בשרים

למה לשווק בשר כנתח טעים ונטול-גוף כשאפשר להחליפו בדימוי מיני של גוף האישה?
X זמן קריאה משוער: 4 דקות

קשה לומר שזה היה האירוע הספרותי של השנה, אבל בסוף אוקטובר שחררה הוצאת Bloomsbury Press מהדורה מיוחדת לכבוד 25 שנה לספר The Sexual Politics of Meat: A Feminist - Vegetarian Critical Theory מאת קרול אדמס. סביר להניח שרבים מחסידי תרבות האוכל – המלומדים הקולינריים שלנו – אינם מכירים את הפנינה הסודית הזאת, וחבל.

רוב הספרים שפונים לקהל הרחב במטרה לקדם רפורמה בהרגלי האכילה, מעדיפים פנטזיות בוטיק על פני התעמתות עם המציאות הקשה. לכן הם משמשים בעיקר כמתנות נחמדות שאתם נותנים לחבריכם אוהבי-התוצרת-המקומית ליום ההולדת. אבל אדמס, חברה ב"היכל התהילה של זכויות בעלי החיים", אינה מעוניינת לכתוב פנטזיה נחמדה ומעודדת. היא תוקפת סוגיה קונספטואלית מרכזית וכך מספקת מודל אנליטי שספרי המזון העכשוויים זקוקים לו נואשות. היא כותבת על מזון בהתלהבות ורצינות שאינן קשורות לסוגיית המזון לבדה.

אדמס מצהירה שהאובססיה הקולינרית שלנו לאכילת בשר קשורה בהכרח לניצול הפטריארכלי של הגוף הנשי.

הטיעון של אדמס הוא אלגנטי ומטריד בעת ובעונה אחת. היא מצהירה שהאובססיה הקולינרית שלנו לאכילת בשר קשורה בהכרח לניצול הפטריארכלי של הגוף הנשי. בקיצור, קיים קשר בל יינתק בין צמחונות לפמיניזם. הניתוח של אדמס מתבסס על מושג בלשני במקורו: "המסומן הנעדר" (Absent Referent). בעל החיים שאנו מגדלים רק כדי לשחוט ולהרוג – ואז לעבד, לארוז ולהכין – הוא המסומן הנעדר שמוסווה על-ידי נתח הבקר שמופיע על צלחתנו. "מאחורי כל מנת בשר", היא כותבת, "ישנו היעדר: מותה של החיה שאת מקומה תופס נתח הבשר". ייתכן שזוהי הבחנה מובנת מאליה, אבל אפשר לומר שזו בדיוק מהות העניין. התהליך כולו מסתתר לעיני כול.

קיימת התלכדות של אינטרסים התובעת שהמצב יישאר כפי שהוא, קרי שהרפרנט יישאר בגדר נעדר. בעלי חוות, חקלאים תעשייתיים, מגדלי תירס, מסעדנים, ואפילו מגדלי התוצרת המקומית – כולם מגדילים את סבירותו של ההיעדר, ולא בכדי. איזה צרכן שפוי בדעתו רוצה להרהר בבריה בעלת חושים והכרה בעודו בולע את רגלה? התלכדות אינטרסים זו עוזרת גם להסביר את חקיקת ה-ag-gag, שאוסרת על חשיפת התעללות בבעלי חיים בחוות – מעשה שמאיים להציל את הרפרנט מן ההעדר באופן גרפי וביקורתי במיוחד.

אבל – וכאן נכנס הסקסיזם לסיפור – חלק מבעלי האינטרסים בתחום הבשר פועלים לפי עיקרון מטריד אף יותר: למה לשווק בשר כנתח טעים ונטול-גוף כשאפשר, לאחר הסרת הרפרנט ממשוואת ההנאה, להחליפו בדימוי מיני של גוף האישה? אם זה נשמע לכם כמו קשקוש אקדמי, אז ברוכים הבאים למצגת של Sexual Politics of Meat, שאותה מעבירה אדמס דרך שגרה בקמפוסים ברחבי ארצות הברית. ראו כמה דוגמאות כאן, כאן וכאן לפני שתמשיכו בקריאה.

כפי שקורה עם רוב הממצאים האלגנטיים, מרגע שמפנים את תשומת לבנו לקשר הזה, אנו מתחילים לזהות אותו בכל מקום. העובדה שהאסוציאציות המתסכלות האלה מוחדרות למוחם הרדום של הצרכנים במשך זמן רב כל כך בלי שנשמע ולו ציוץ קטן של מחאה, היא מעיקה ביותר. אבל קשה להתכחש למציאות – אנחנו מתבוננים בפרסומות למוצרים ידועים שמתבססות על תרגילים מלוכלכים, כמו להקביל אישה שאוכלת כריך בשר לאישה המבצעת מין אוראלי בגבר, בלי להניד עפעף (ויתרה מזו, יש מי שמשבח את התעוזה הפרסומית). הקריאה בספרה של אדמס עושה מה שמעטים מן הספרים העוסקים במזון מצליחים לעשות: היא מעוררת בושה גם בבעלי התודעה המפותחת ביותר בינינו, על שלא שמנו לב ולא הגבנו בשלב מוקדם יותר במידת הזעם הנדרשת.

למודעות הזו יש השלכות. אם נתחיל לחשוב לעומק על משמעות טענותיה של אדמס – שהאלימות המבוצעת בבעלי חיים מבוצעת גם בנשים, ואולי אף נובעת מאותו דחף פטריארכלי – נהיה חייבים לתת דין וחשבון גם על המסר התרבותי שאנו משדרים כאשר אנו מתענגים על בשר (דבר שהמלומדים הקולינריים שלנו עושים כל הזמן). בדומה לכך, ואולי זה יישמע לכם מנוגד לאינטואיציה, עלינו לשפוט באותה צורה גם את ארגוני זכויות בעלי החיים. ארגונים שמבצעים שימוש מיני בגוף האישה כדי לקדם זכויות בעלי חיים – שלום לכם, PETA – צריכים לחשוב היטב על האירוניה שבשימוש בצורה אחת של ניצול כדי להילחם באחרת.

אף על פי שאדמס מעלה את טיעוניה כבר 25 שנה, עבודתה עדין לא זכתה לתהודה בעולמם של הכותבים הרציניים על מזון. אני תולה את האשמה להשמטה הזו באג'נדה הבררנית של חובבי המזון הרציניים. חבורת הרפורמטורים הזו מרגישה בנוח לקשר בין תעשיית הבשר להידרדרות סביבתית, אך היא נרתעת משילוב ספר כמו The Sexual Politics of Meat בקנון. מדוע? אולי כי קל להצדיק איזו חריגה אקולוגית קלה פה ושם, המבורגר ביום העצמאות, נקניקיה במגרש הבייסבול – מעידות קטנות ש"הסביבה" לא תבחין בהן. קל להיאחז בתוויות המזכות אותנו מאשמה, להתחבא מאחורי סיסמאות חסרות משמעות כמו "גידול בר-קיימא".

אבל בכל הקשור למיזוגיניה המצב שונה. צרכנים נאורים אינם יכולים לחרוג מדרכם או להסתתר מאחורי תוויות. אם אדמס צודקת, ואני חושב שהיא אכן צודקת, הרי שאכילת בשר עשויה להיות פעולה שמבזה נשים. האם אוכלי הבשר מוכנים לסבול מעט מיזוגיניה למען המסורת? מי מבין חברי האליטה הקולינרית, הפרוגרסיבית, מוכן להפוך את הרפרנט הזה - כלומר את שוויון זכויות לנשים – לנעדר?

 

ג'יימס מקוויליאמס הוא מרצה באוניברסיטת טקסס סטייט ומחבר הספרים: Just Food: Where Locavores Get It Wrong and How We Can Truly Eat Responsibly ו-Revolution in Eating: How the Quest for Food Shaped America.

Pacific Standard הוא כתב עת מקוון העוסק בבעיות הגדולות של החברה האנושית, הן המבוססת והן המתפתחת, ומספר על בני האדם המנסים לפתור אותן. אפשר לקבל את כתב העת בדואר אלקטרוני, ולעקוב אחריו בטוויטר.

מחשבה זו התפרסמה באלכסון ב על־ידי ג'יימס מקוויליאמס, Pacific Standard.
§ מחשבה | # מדעי החיים
- דימוי שערפרנס סניידרס, מראה של שוק על מזח (1635-1640). תמונה: Google Art Project

תגובות פייסבוק

> הוספת תגובה

15 תגובות על מוסר בשרים

03
עזר מבורך

פרופ אדמס מגזימה.
אבל, זה תרגיל יפה לנסות לתקוף את אותה בעיה מכיוון אחר לגמרי. גם בשר לא בריא, גם בשר לא הגייני, גם בשר גורם למחלות רבות ועכשיו גם בשר מעורר תחושות מיניות.
אבל, יש חסרון לתזה הזו. אולי נשים ישתכנעו אבל גברים ממש לא. למעט מספר קטן של גברים שיכולים לאמץ תאוריה זו, הרי הרוב שיקרא את התזה הזו ילך ויאכל יותר בשר:)

04
שנוקי

מזמן לא קראתי כאלה שטויות. ממש קש וגבבה. מצטער.
עולם החי, ואנחנו בתוכו, מתחלק לאוכלי בשר ולצימחונים.
הצימחונים שונים מאוכלי הבשר בהרבה מובנים (שיניים, שרירי לסת, מעיים, קיבה וכו').
בני האדם הם אומניבורים במקורם. אוכלי בשר וגם צמחים. יש לזה יתרון אבולוציוני. תשאלו את הקואלות.
בין בני האדם יש אנשים אלימים (גם נגד נשים, אבל לרוב אין לאנשים האלימים את דקות האבחנה הזו) ןאנשים לא אלימים.
מנסיון סובייקטיבי לא ראיתי מעולם הבדל ברמת האלימות בין צימחונים לאוכלי בשר. אפילו לא נגד נשים.
היטלר היה צימחוני אדוק אבל גם מהטמה גנדי. הגלדיאטורים לא נגעו בבשר למרות שהיו כאלה שאלימותם אומנותם וככה גם ג'ובס שהיה כנראה רחוק מלהיות מלאך. אבל גם הרמב"ם ודה ווינצ'י.
אין לדעתי שום קשר בין אלימות לאכילת בשר ואין גם צורך שיהיה קשר כזה. אני אוהב את אשתי ומת על סטייקים. בסדר הזה ובלי לערבב.

והכי חשוב: כשעומד בפניכם מאמר מהפכני, חדשני ומורד במוסכמות שווה קודם כל לנער אותו ולראות אם הטענות מחזיקות מעמד. אם לא, אין צורך להפיץ אותו. הרעש שאנחנו חיים בו מטביע את הדברים השווים תשומת לב.

    07
    גזר

    שנוקי צודק לחלוטין, אך לצערינו קולו כמו קולות של אחרים רציונאלים, הגדיונייים ושקולים מזמן הפך ללחש המושתק על ידי התרבות העכשוית שלנו בה -בעקבות יכולת המדיה המפותחות- הקיצונים הפראיים ובעלי המסר הרדוד והקליט ביותר בככר העיר בפייס, מנהלים יותר ויותר את האג'נדה המחשבתית של הרוב הדומם. ורוב זה בדיוק בגלל אותה מדיה חברתית גם הופך יותר ויותר חסר השכלה ומכך חסר שיקול דעת ויכולת הפרדה בין עיקר וטפל.
    אז מה יהיה ?
    להמשיך להלחם? לברוח למאדים?

    אגב חייבים לאסור אכילת גזר על ידי צמחוניות, מעורר חלחלה, ומעיד אלף עדים על אלימות ו"בביטיזם"

    08
    ציון

    בניגוד לשאר בעלי החיים לאדם יש את היכולת ליצור לעצמו שפע של מזון באמצעות הטכנולוגיה שפיתח ברבות השנים.
    יש דרך להחליף את הערכים התזונתיים החשובים שיש במזון מן החי על ידי תחליפים מלאכותיים שמספקים לחלוטין את אותם ערכים.
    לכן התירוץ שבני האדם אומניבורים (אין חולק על כך) ולכן הם חייבים לאכול בשר הוא עלוב.
    כשאתה אוכל את הסטייק תחשוב על כך שהוא היה פעם בעל עיניים ,אוזניים רגשות בדיוק כמו שיש לך כמו פחד, עצב שמחה וכעס. אין שום הבדל בין הפחד של הפרה כשהיא מבינה שהיא הולכת להישחט לבין הפחד שלך אם היית באותו מצב.זו אותה תחושה סובייקטיבית. ברגשות הבסיסיים אין הבדל בינינו לבין שאר היונקים (ואולי אף הדגים והזוחלים)
    ההבדל היחיד הוא שלנו יש רגשות שמערבבים קוגניציה כמו בושה, קנאה, חרטה אשמה וכו'
    להבין שפרה עוברת בדיוק את מה שאתה עובר מבחינת רגשות בסיסיים והיכולת לחוש סבל ולהיות בעל היכולת לספק את התחליפים התזונתיים שנדרשים לך מאותה פרה ועדיין לאכול סטייק הוא להיות אדם עם מצפון פגום ואמות מוסר בעייתיות. אין דרך אחרת להגדיר את זה.

11
Purpleyaler

אולי שווה להתייחס לטענה הזאת דווקא מהכיוון של אקו-פמיניזם. מערכת הכוחות בעולם המודרני שאנו חיים בו היא אלימה ולא שוויונית ברבדים שונים- האדם מול עצמו (מעמדות שונים בחברה), מול מגדרים ( ניצול של נשים ע"י גברים ), מול בע"ח והטבע ( אגילת בשר, פגיעה בסביבה). אותם היחסים שבנה האדם מול בע"ח כפי שהם מתבטאים בתעשיית הבשר המפיצה והמנצלת, ניתן לראות בדפוסים דומים ביחסים מול נשים. הכל נועד להסתובב סביב הגבר ולשרתו.
אפשר לקחת את זה יותר רחוק ולטעון כי בעבר האמונה הדתית השכיחה הייתה באלה ובאמת אדמה. כיום האדם מפשיטת את אמא אדמה מהיערות שלה, חודר אל בטנה עם אסדות, פוצע את פניה בכלי עבודה וכלי מלחמה, ומטנף אותה בזבל שמשאיר אחריו ללא דאגה לעתיד המשותף שלהם.
לא בהכרח מסכימה באופן מלא עם כל הטענות הללו, אבל זאת דרך לקשר בין זכויות נשים לאכילת בשר.

12
גזר שגדל על קבר

לציון,
אז? אז פרה מרגישה כך וכך, ויש לה מבנה רגשי מסויים. אז? אנו אוכלי בשר, כך נוצרנו, וגם אם יש תחליפים- כרגע האמת היא שאין באמת- אבל בא נאמר לצורך הדיון שאפשר ואכן אפשר להתקיים מצמחונות: אני רוצה להמשיך לאכול בשר, של פרה שיש לה רגשות מסויימים. למה זה לא נכון? מי הגדיר זאת?. היכן קו המוסר הכתוב הזה, החוק הזה?
לפי איזה חוק מוסרי נצעד?
הרי גם למאות אלפי החיות, מרמשים ועד עכברים ונחשים, המושמדים השמדה המונית בכל נטיעת חלקת גידול של עצי פרי, ירקות, או חיטה, אורז ותפוחי אדמה יש רגשות. אתה יודע כמה מילייוני חיוטת נשחטות בגלל המתיל ברומיד ששמים באדמה לנקות אותה, בין שאר המחטאים? אתה מודע לזה שכשאתה אוכל חסה היא ספוגה בדם של מאות משפחות עכברים המגדלים את צאצאיהן באהבה?
היכן עובר הגבול המוסרי?
אי אפשר לזרוק החלטה ורצון כך סתם מהבטן כי ראית תמונה של עגל באתר של טרוריסטים מתנו לחיות לחיות וזה מהפך לך את הרגשות. אלו שקרים ועוות של המציאות.
אמת מוסר מסויימת חייבת להתקיים במיננו כמובן, והמפתח שלו הינו מפתח אבלוציוני וטבעי, מהסיבה הפשוטה שאין מפתח יתר אובייקטיבי מזה, והוא עצמו עבר סלקציה אבולוציונית להיות מותאם לנו ולסביבה.
המוסר מוגדר כך: אנו חלק ממלכת החי ומנצלים אותה לטובותינו, כמו שאר החיות על האדמה הזו.
הניצול , אכילה של חיות אחרות ושימוש בהן לצרכינו, זה התנהגות נורמטיבית כמין על הפלאנטה, וכך היה מאז ומעולם. אבל מוסרית אנו עובדים בסדר גמור כמו שאר החיות סביבנו.
ברור שלא צריך לנצל את הטבע ולפגוע בו, צריך להגביל ציד ודיג ולשמור על הסביבה (כהערת אגב האדם רק במאות השנים האחרונות החל להבין את חשיבות השימור על הסביבה. עד אז ובמשך אלפי שנות התרבות ולפניה, הרסנו כל חלקת אדמה טובה ללא גבול כמו שעשו בני המאיה, האסייתיים, האירופאים המסופוטמים לסביבתם באלפי השנים האחרונות. לא היתה לנו שום מודעות לכח ההרסני שלנו על הסביבה- אז זו התפתחות מודרנית מבורכת).
אם לך יש בעיה לאכול ולנצל לטובתך במגוון תחומים את החיות האחרות, אין לך ברירה ואתה צריך פשוט למות, להפסיק להתקיים. כי פעם הבאה שאתה נוסע במכונית "הירוקה" על כביש אספלט לירושלים דע שאתה נוסע על קבריהן של מאות אלפי חיות שאתה ומינך השמדתם כדי שתוכל לנסוע בניחותא. למה מאות אלפי? שואה של מיליוני חיות, רק לכביש הזה.
הטיעונים שלך ושל שאר אנשי ה"תנו לחיות לחיות" למינהם, אינם טיעונים רציונאלים או אפילו רגשיים רציונאלים, אין בהם הגיון ואין בהם משהו מאוד חשוב: המשכיות. אלו טיעונים קיצוניים רדיקליים חסרי בסיס לוגי כל שהו שנובעים מסיבה אחרת לחלוטין מאהבת חיות: שנאת אדם תהומית ומוסווית, המתבטאת בהאנשת חיות וניסיון להציבם לפני האדם, בכל תחום, עד לפגיעה באנושות.
ואל תשכח להפסיק לקחת תרופות. בשביל המוסר....

13
גיל

(הכוונה לתגובה של שנוקי).
ציון, תהנה לך עם התחליפים המקוריים ובהצלחה. בניגוד אליך, אני מאמין שנועדנו לאכול כמו שאכלנו במשך מיליוני שנים, טרום מהפכת החקלאות.
ואני יושן טוב מאוד בלילה, גם אם לדעתך הצדקנית מצפוני לקוי.

14
שנוקי

ציון,
אני חושב שמי שחושב כמוך צריך לחיות חיים של צמחוני. אני פשוט מתקומם כנגד ההטפה שלך שמרמזת שאם אתה חושב כך אז אני צריך להסכים אתך ולהפוך לצמחוני.
האנשת חיות והנטיה להעניק להן זכויות שמוקצות בעולמנו לבני אנוש בלבד היא דבר מסוכן. רק לשם הטעון, אקח את ההגיון שלך הלאה כדי להראות לך עד כמה הבסיס עליו אתה בונה את המוסר שלך רעוע ומקרב אותך לצלחת שלי (מטאפורית, להרגע).
אתה משעין את טענותיך לצמחונות על העובדה שאני והפרה שאני הולך לאכול עוד מעט חולקים אותו סוג של רגשות. ראשית, ברור לי שזה נכון במידה רבה. אבל אני כופר במסקנה שלך שמשום כך לא צריך לאכול פרות. האם טענתך מרמזת שמי שלא חווה את אותם סוגי הרגשות מותר לי לאכילה? עגל שמת מוות מוחי מותר לאכול? וילד שמת מוות מוחי?
ומי שעולם הרגשות שלו מוגבל יותר מותר לאכילה? גזר מותר?
הרי כשהשוחט מחסל פרה הסיפור נגמר בחצי דקה (בערך). כשאתה תולש גזר מהאדמה ושם אותו במקרר אתה מזמן לו חודשים של עינויים נוראיים! קר. חשוך. לח. ומה מצפה לו בסוף? אתה מחסל אותו בשיניים בעודו בחיים!
אז נניח שלגזר יש מנעד רגשות מוגבל יותר. אבל האינטגרל של סבל הגזר (מנעד רגשות נמוך כפול זמן הסבל) גדול לפחות כמו אינטגרל הסבל של הפרה (מנעד רגשות גבוה כפול זמן סבל קצר).
אם היית מסתפק בפירות אולי היית יוצא מהתסבוכת הזו. הפרי הוא עסקה שהצמח עושה עם עולם החי. הוא מקריב כמה תאים חיים משלו כדי לשכנע חיות להפיץ את זרעיו. משיחות שלי עם חבר הודי משכיל מתברר שחלק מההינדים הם אוכלי פירות בלבד, בהתבסס על הרציונאל המפורט לעיל.
אצלי וכנראה גם אצל אוכלי בשר אחרים יש הבנה שהטעונים האלה אינם תקפים. חיה שאני מייצר למטרות אכילה מקבלת תקופת חיים מסויימת בעבור בשרה. היא לא הייתה קיימת בלי זה וזו העסקה שהיא מקבלת (ואכן, לא שואלים אותה, אבל גם לא שאלו אותי אם אני רוצה להוולד).
אנחנו, אוכלי הבשר במודע, רואים בעובדה שהקניבאליות הפכה לטאבו הישג נהדר וממש לא מובן מאליו של האנושות. לדעתי, אתה ושכמותך מסכנים את ההישג הזה בקלות דעת בזה שאתם משווים את זכויות החיות לזכויות בני האדם. זה לדעתי לא מרחיק באמת את החיות מהצלחת אלא מקרב במקצת את בני האדם לשם.
האדם הוא הרבה יותר חיה ממה שכולנו היינו רוצים להאמין. במלחמה בסוריה תועדו מקרי קניבליזם טקסי. אתה אולי מופתע. אני לא מצליח.
הסיכוי שאני ושכמותי נאכל אותך קטן מאוד (הייתי נזהר במצבים של רעב קיצוני ובידוד חברתי, ע"ע לנינגרד במבצע ברברוסה, הרעב הגדול בברה"מ, והמטוס שהתרסק באנדים). אבל לא הייתי מכליל את זה על כלל האוכלוסיה.

שבת שלום

15
שנוקי

ציון,
אני חושב שמי שחושב כמוך צריך לחיות חיים של צמחוני. אני פשוט מתקומם כנגד ההטפה שלך שמרמזת שאם אתה חושב כך אז אני צריך להסכים אתך ולהפוך לצמחוני.
האנשת חיות והנטיה להעניק להן זכויות שמוקצות בעולמנו לבני אנוש בלבד היא דבר מסוכן. רק לשם הטעון, אקח את ההגיון שלך הלאה כדי להראות לך עד כמה הבסיס עליו אתה בונה את המוסר שלך רעוע ומקרב אותך לצלחת שלי (מטאפורית, להרגע).
אתה משעין את טענותיך לצמחונות על העובדה שאני והפרה שאני הולך לאכול עוד מעט חולקים אותו סוג של רגשות. ראשית, ברור לי שזה נכון במידה רבה. אבל אני כופר במסקנה שלך שמשום כך לא צריך לאכול פרות. האם טענתך מרמזת שמי שלא חווה את אותם סוגי הרגשות מותר לי לאכילה? עגל שמת מוות מוחי מותר לאכול? וילד שמת מוות מוחי?
ומי שעולם הרגשות שלו מוגבל יותר מותר לאכילה? גזר מותר?
הרי כשהשוחט מחסל פרה הסיפור נגמר בחצי דקה (בערך). כשאתה תולש גזר מהאדמה ושם אותו במקרר אתה מזמן לו חודשים של עינויים נוראיים! קר. חשוך. לח. ומה מצפה לו בסוף? אתה מחסל אותו בשיניים בעודו בחיים!
אז נניח שלגזר יש מנעד רגשות מוגבל יותר. אבל האינטגרל של סבל הגזר (מנעד רגשות נמוך כפול זמן הסבל) גדול לפחות כמו אינטגרל הסבל של הפרה (מנעד רגשות גבוה כפול זמן סבל קצר).
אם היית מסתפק בפירות אולי היית יוצא מהתסבוכת הזו. הפרי הוא עסקה שהצמח עושה עם עולם החי. הוא מקריב כמה תאים חיים משלו כדי לשכנע חיות להפיץ את זרעיו. משיחות שלי עם חבר הודי משכיל מתברר שחלק מההינדים הם אוכלי פירות בלבד, בהתבסס על הרציונאל המפורט לעיל.
אצלי וכנראה גם אצל אוכלי בשר אחרים יש הבנה שהטעונים האלה אינם תקפים. חיה שאני מייצר למטרות אכילה מקבלת תקופת חיים מסויימת בעבור בשרה. היא לא הייתה קיימת בלי זה וזו העסקה שהיא מקבלת (ואכן, לא שואלים אותה, אבל גם לא שאלו אותי אם אני רוצה להוולד).
אנחנו, אוכלי הבשר במודע, רואים בעובדה שהקניבאליות הפכה לטאבו הישג נהדר וממש לא מובן מאליו של האנושות. לדעתי, אתה ושכמותך מסכנים את ההישג הזה בקלות דעת בזה שאתם משווים את זכויות החיות לזכויות בני האדם. זה לדעתי לא מרחיק באמת את החיות מהצלחת אלא מקרב במקצת את בני האדם לשם.
האדם הוא הרבה יותר חיה ממה שכולנו היינו רוצים להאמין. במלחמה בסוריה תועדו מקרי קניבליזם טקסי. אתה אולי מופתע. אני לא מצליח.
הסיכוי שאני ושכמותי נאכל אותך קטן מאוד (הייתי נזהר במצבים של רעב קיצוני ובידוד חברתי, ע"ע לנינגרד במבצע ברברוסה, הרעב הגדול בברה"מ, והמטוס שהתרסק באנדים). אבל לא הייתי מכליל את זה על כלל האוכלוסיה.

שבת שלום ושבוע טוב