מותו של עורך המדיה החברתית

עד לפני שנה הם היו קיימים בכל ארגון תקשורת, ממקומון קטן בישראל עד סוכנות אי-פי העולמית. הם סללו את הדרך שבה מידע חדשותי צריך לעבור לצרכנים בעידן האינטרנט, אנתיטזה לפרינט הגוסס, לטלוויזיה הכבדה, לרדיו האיטי, וכמובן לאתרי הווב המיושנים. הם, עורכי המדיה החברתית, סימלו את "העתיד".

בחודש שעבר הודיעה רויטרס שהיא מפטרת את מתיו קייז, הסגן של עורך המדיה החברתית שלה בעולם. אתמול הודיע העורך עצמו, אנתוני דה-רוזה, שהוא פורש ממשרתו הנוצצת כדי לעבוד בסטארט-אפ. רויטרס כבר הודיעה שהשניים לא יוחלפו ושמשרותיהם למעשה מתבטלות.

קייז פוטר על רקע "עבירות אתיות חמורות בעבודתו", אמר מנכ"ל הסוכנות כאשר פירסם בצעד חריג את החלטתו. אולם רבים חושבים שקייז דווקא ביצע את עבודתו כפי שצריך: הוא יצר חשבונות פיקטיביים המהללים את הדיווחים של רויטרס, הוא העלה בטוויטר דיווחים לא מאומתים של כתבי הסוכנות שהוא אסף במערכת הפנימית, ולבסוף הוא גם הורשע בהדלפות לארגון "אנונימוס". דה-רוזה ניסה לגונן עליו וככל הנראה התפטר במחאה.

מה אמור עורך המדיה החברתית לעשות? איש לא יודע בוודאות. בפאנל מיוחד שהתקיים סביב השאלה הזאת במכון פוינטר לתקשורת ב-2009, אמרה עורכת המדיה החברתית של הניו יורק טיימס, ליז הרון, שהתפקיד "אינו מבשר את העתיד, ולמעשה הוא יתקיים להערכתי רק בתקופת הביניים שבה אנו חיים, עד אשר כל עיתונאי ועיתונאי יהיה סוג של עורך מדיה חברתית. אני חוזה שבעוד חמש שנים מהיום, איש לא יידע מה זה היה".

שנה אחר-כך ליז הרון עברה ל"וול סטריט ג'ורנל". הניו יורק טיימס מינה לה מחליפה, ג'ניפר פרסטון, ותוך זמן קצר ביטל את המשרה והחזיר את פרסטון לדסק. "האמת היא שאין צורך במשרה הזאת," אמרה אז פרסטון, "מדיה חברתית איננה עבודה. היא חלק מתהליך הייצור של כל ידיעה, היא שייכת לכל העיתונאים". מעברו השני של האוקיינוס, עורכת המדיה החברתית של ה"גרדיין", מג פיקארד, הביעה את הערכתה שעורך מדיה חברתית מוצלח בעצם הופך את עבודתו-שלו למיותרת, כי כל הכתבים בארגון לומדים את העבודה בזכותו.

המתח בין נושאי המשרה החדשה לבין ארגוניהם הלך וצבר תאוצה. אנשי תקשורת משני צידי המתרס -- בין אם הם דוברי משטרה ובין אם כתבי פלילים -- חונכו לבדוק בקפידה עובדות לפני כל פרסום. דובר ממשלתי רגיל לבדוק כל מלה המופיעה בהודעה רשמית, עיתונאי שוקל כל משפט בדיווחיו. אולם עורכי המדיה החברתית בארגונים אלה פועלים הפוך בדיוק: המהירות היא התכונה החשובה בעבודתם, לא האמינות. מכאן עד למריבות בתוך הארגון, הדרך מאוד קצרה.

Screen Shot 2013-05-30 at 13.44.22
ב-19 באפריל השנה התנהל מרדף משטרתי חסר תקדים בהיקפו אחרי שני האחים אשר ביצעו את הפיגוע במרתון בוסטון, והתבררו במלואם ממדי הנזק שיכולה לגרום הזריזות הזו לארגוני תקשורת. רוב עורכי המדיה החברתית לא היו בזירת הפיגוע, בניגוד לכתבי התחום, ודיווחיהם ההיסטריים התבססו על הרעש הבלתי פוסק של ערוצי הטלוויזיה. במאמר חוצב להבות שפורסם בתוך האירוע, קרא עורך האתר רב ההשפעה TheAwl לעיתונים להורות לאנשיהם להפסיק "להגיב לרעש באמצעות רעש". גרוע מכך, לחלק מהכתבים בעיתונים הגדולים יש יותר עוקבים (כלומר, בעצם קוראים) מאשר עורכי המדיה החברתית הרשמיים של הארגון. הוויכוח עבר מחדרי החדשות למרחב הווירטואלי. 

אתר Buzzfeed, כשלעצמו יצרן רעש לא קטן, מנסה היום למפות את מה שנשאר מההבטחה הגדולה ההיא, ומגיע למסקנה שברוב העיתונים, ויתרו בפועל על עורך מדיה חברתית מאז אירועי בוסטון. בעיתונים שעדיין מחזיקים עורך כזה, הוא עוסק בדברים נוספים במקביל. נראה שהנבואה של הגרדיין התגשמה באופן הפוך: עורכי המדיה החברתית אכן הפכו את משרותיהם למיותרות, אבל לא בגלל שהם היו טובים מדי.

מקורות:האם עורך המדיה החברתית שלך הורס לך את הארגון, באתר TheAwlהמפץ הגדול של המדיה החברתית 2013: תרשים המריבות הפנימיות באתר chartgirlאתר מכון פוינטר לעיתונות על המשבר בתחום המדיה החברתית The Social Media Editor is Dead באתר באזפידריכוז הטענות נגד עורך המדיה החברתית של רויטרס, באתר לוס אנג'לס טיימסמתיו קיז על פיטוריו מרויטרסרויטרס על פיטוריו של מתיו קיז

מחשבה זו התפרסמה באלכסון ב

תגובות פייסבוק

תגובה אחת על מותו של עורך המדיה החברתית

01
שגיא המל

התקופה הזו שאנו נמצאים בה מולידה תופעות מעניינות: מיזמים אינטרנטיים והמצאות ופיתוחים וחברות מסחריות קמים ונופלים באותה תדירות שבה נשמעים נאומי משיחתם למלוכה (על ידי עיתונאים ומבקרים ואנשי מקצוע) והספדים על ירידה מגדולתם. כל שני וחמישי, כמו שנוהגים לומר.
מוקדם מדי להכריז על 'מותו של משהו' לאחר תקופה כה קצרה. כמו שיש רבים כיום שכבר מספידים את פייסבוק. כל ההספדי-בזק הללו לא עושים טוב למספידים. מישהו יודע כיום איך תיראה פייסבוק עוד שנתיים? איך ייראה תפקיד עורך מדיה חברתית עוד חמש שנים?