סוף השנה מגיע, ואיתו הסיכומים. בעוד אמצעי התקשורת למיניהם מרכיבים רשימות של "הכי", אנחנו ב"אלכסון" מעדיפים, כהרגלנו, ללכת עם העובדות ולהביא אותן לקוראינו בשקיפות, כפי שהן. הסתכלנו בנתונים ובדקנו מה היו עשרת המאמרים הנקראים ביותר בשנת 2015, מבין כל השפע שפרסמנו השנה, שכן אתם גם מרבים לחזור אחורה ולקרוא מאמרים משנים קודמות.
רגע לפני הרשימה עצמה, אנחנו מנצלים את ההזדמנות כדי לקיים מסורת נוספת של סוף השנה: להבטיח הבטחה ולהביע משאלה.
אנחנו מבטיחים שנמשיך לדבוק במלה הכתובה, לפרסם מאמרים מרתקים, ארוכים ומרחיבי דעת. נמשיך להעשיר אתכם במחשבות, מדי פעם להעניק לכם "קריאות", וכל העת גם לשעשע ולטרוד את שלוותכם בזיקוקים. ומשאלתנו לשנה הקרובה היא שתמשיכו ליהנות, להגיב, להשתתף, לתמוך ולתרום ולהיות איתנו, כי אנחנו כאן בשבילכם.
אז רגע לפני חגיגות סוף השנה, הנה הרשימה של עשרת המאמרים הנקראים ביותר מבין המאמרים שפורסמו השנה ב"אלכסון":
1. אושר גזור ושמור, יעקב בורק
2. אם אתה בתוכי, מי אני?, סם קין, Psychology Today
3. מדוע נשים עוזבות את ההייטק?, רייצ'ל תומס, Medium
4. השעון הביולוגי מתקתק לאט, ג'ין טוונגי, Atlantic
5. לסביות לא סופרות אורגזמות, הארה אסטרוף מראנו, Psychology Today
6. הפילוסוף שהציל אותי, אליסון גופניק, Atlantic
7. ימיו האחרונים של המוות, יובל נח הררי
8. הפורנוגרפיה טובה לך, מריה קוניקובה, AEON
9. וכל השאר הוא רעש, יעקב בורק
10. טובים במיטה, ג'ניפר בלייר, Psychology Today
תגובות פייסבוק
3 תגובות על ממה הכי נהניתם ב-2015?
יש אכזבה מכך שאלה הנקראים ביותר הם ממש לא בהכרח המאמרים הטובים ביותר. בעיני כמובן. קוראים לזה פופוליזם. זה מה יש (אפילו ב"אלכסון").
שלום מאיר,
אנחנו שמחים שאתה נהנה מ"אלכסון" ומתכניו. "עשרת הנקראים ביותר" הם פשוט כך: בדקנו מה היו עשרת המאמרים שפורסמו ב-2015 ושזכו למספר הקוראים הרב ביותר. ללא עמדה, ללא בחירה מצדנו - לכן אין מדובר בפופוליזם אלא בשיקוף מה שהקהל קרא יותר מכל. תמשיך לקרוא את מה שמעניין אותך, הפץ בין חבריך וכך תשפיעו על עשרת הנקראים ביותר לשנת 2016. שנה טובה ומוצלחת מכולנו.
מאיר שבת שלום רב. לא נראה שהמאמרים המתפרסמים באלכסון הם פופוליסטים ואינם מתי מרים להיות כאלה בעיקר בגלל הנושאים ובמחשבות שבהם. המשך יום וערב נעימים ושלווים
גם הגֶנים אינם נצחיים
נתניאל קומפורטבדורנו נדמה שהגֶנים הם פסגת הידע האנושי, אך יש לזכור שלמדע אין...
X 10 דקות
טעות בזיהוי
ראשית התעלומה בגופה שנמצאה במקום בעל השם המסקרן Goat’s Hole Cave, בחצי האי גוואר אשר בווילס. החוקרים הראשונים שהגיעו למקום נדהמו לגלות בו שלל ממצאים משונים ואז גם התברר שמדובר בשרידי אדם בני יותר מ-34 אלף שנה. בהיעדר עדים, הארכיאולוגים נאלצו לעשות כמיטב יכולתם ולטוות סיפור רקע: מדובר באישה, כנראה זונה, שנקברה במקום רחוק מן הקהילה שלה, וגופתה עוטרה במיני סימנים פולחניים. אבל משהו בכל זאת לא הסתדר... וחקירה נוספת גילתה סיפור אחר, מסעיר ונוגע ללב.
ניל אוליבר, ארכיאולוג ומגיש טלוויזיה בריטי, מגיש את הפודקאסט Neil Oliver's Love Letter to the British Isles. מאה הפרקים המתוכננים, שכ-70 מהם כבר באוויר, אמורים לספר את סיפורם של האיים הבריטיים מנקודת מבט אישית מאוד - מקומות שנמצאו בהם ממצאים מיוחדים, מקומות שאוליבר הגיע אליהם והותירו בו רושם עמוק. אוליבר התחיל את מסעו באחד הקצוות הדרום מזרחיים של האי הבריטי, במקום שבו הים מכרסם ללא הרף בצוקים ובתים צונחים אל המים, שם נמצאו עקבות בני אדם בני מיליון שנה. ההמשך מסודר גם הוא כרונולוגית, ופרק 2, Mistaken Identity - West Glamorgan, עוסק בשרידים הקדומים ביותר של אדם מודרני שנמצאו בבריטניה. בהמשך, אוליבר לוקח את המאזינים לאתרים הקשורים לאירועים ואישים שעיצבו את ארצו, חושף פרטים לא מוכרים, מציג נופים ומבנים מזוויות לא מוכרות ומנסה להבין איך כל אלה עדיין באים לביטוי בחיינו כיום. וכפי שמבטיח שם הפודקאסט, אכן מדובר במכתב אהבה יפהפה.
סיפורי דגים
יעקב בורקהאצת החיים היא תופעה חדשה ומשונה. כמו דגים, אנחנו חומקים מהכריש, מחפשים...
X 5 דקות