עושר וסימפטיה

האם הכסף משחית? מחקר חדש מחזק את האזהרה המופיעה ביוונית עתיקה כבר באיגרת הראשונה אל טימותיוס: לפי פרופ' מרים קושאקי מאוניברסיטת הרוורד, אשר פרסמה את הממצאים במאמר משותף עם פרופ' קריסטין סמית-קראו מאוניברסיטת יוטה, מספיק שרק נחשוב על כסף ומיד אנחנו בסכנת הידרדרות להתנהגות לא אתית, שקרים וגניבה.

המחקר בחן למעלה מ 300 תלמידים למנהל עסקים, אשר חולקו לשתיים: קבוצה אחת התבקשה לחשוב על משפט שקשור בכסף, "היא פיזרה כסף בנדיבות", בעוד הקבוצה השנייה התבקשה לחשוב על משפט שלא קשור למזומן כלל, "היא הלכה על דשא".

אחרי שמחשבות נכנסו לראשם של הסטודנטים החלו הניסויים. כל אותם סטודנטים שחשבו על כסף קיבלו החלטות מפוקפקות. בניסוי אחד, הם הודו שהיו מסוגלים לגנוב חפצים קטנים כמו נייר מהמדפסת בעבודה. אחר כך שיחקו משחק בו הם יכולים לבחור אם לספר לחברם סיפור אמתי תמורת שני דולר, או סיפור שקרי תמורת חמשיה. אלה שהרהרו על בזבוז כסף מוקדם יותר שיקרו פי שניים מאלה שהרהרו על דשא.

האם התלמידים האלה שקרנים אגואיסטים שכל מה שמעסיק אותם הוא קידום עצמי, או שהם פשוט עושים אנשי עסקים טובים? כדי לקבוע את המניע החוקרים ערכו שאלון שנועד להפריד בין בצע כסף לבין עסקים. מתברר שאותו רצון להצליח בעסקים קשור קשר ישיר להתנהגות לא אתית ותחושות כוח ותחרות. "הממצאים מראים שההתנהגות המוסרית שלנו יכולה להיות מושפעת מהתת מודע, וממניעים שלא ידועים לנו", הסבירה פרופ' סמית קרואו בראיון לסי-אן-אן.

הנטייה לשקר ולרמות היא לא ההתנהגות הכי גרועה שיוחסה עד כה לאנשים עשירים. בסדרת מחקרים שנערכה באוניברסיטת ברקלי גילו החוקרים שאנשים המוגדרים כעשירים הם פחות אדיבים, פחות ישרים ובעלי יכולת הזדהות נמוכה במיוחד.

באחד המחקרים מסדרת הניסויים שנערכו, כשבעלי הממון נשאלו לגבי התנהגות לא מוסרית, עלתה במחקר ההשערה שהם מרגישים נוח יותר משאר בני אנוש לעבור על כללי המוסר, כמו למשל, לרמות בעובדות על מנת להגדיל רווחים. אולם הסבר אלטרנטיבי היה שעשירים מרגישים שיוכלו לחמוק מעונש. זו גם הסיבה שהם מודים בהתנהגות לא אתית, בעוד שאנשים עם פחות כסף שומרים את הרמאויות שלהם לעצמם. ניסוי נוסף בחן אדיבות של עשירים בכביש ומצא שנהג במכונית הונדה ממוצעת יעצור להולך רגל שלוש פעמים יותר בכל נסיעה מאשר נהג עשיר במרצדס חדשה. 

באופן לא מפתיע, קיים פער גדול גם לגבי היחס הערכי לרווח, ברוח נאומו המפורסם של גורדון גקו בסרט "וול סטריט" של אוליבר סטון: "תאוות בצע היא דבר טוב". הצמדת שליליות לתכונה זו היא תופעה השמורה לאנשים שאינם לעשירים: אותם אנשים עשירים שמבלים את חייהם במיקסום רווח בכל מצב לא עושים את זה כי הם עשירים, אלה פשוט כי הם מאמינים שאין בזה דבר פסול.

לאור הממצאים, נראה שהתקרבות לבעלי מעמד כלכלי נמוך היא האופציה החברתית הסבירה יותר: לא רק שאנשים במעמד זה ישקרו לכם פחות, הם גם נחמדים יותר. מהמחקרים עולה כי הם בעלי יכולת הזדהות גבוהה יותר מחבריהם העשירים, ושהם נהנים ממה שחוקרים מכנים "דיוק אמפתי". מדוע? להערכת החוקרים, אנשים מהמעמד הנמוך חיים בסביבה שיש בה איומים וסכנות רבים יותר: עליהם לאמץ אסטרטגיות שונות כדי לשרוד, ואחת מהן היא הסתמכות על הסביבה לקבלת תמיכה. הסתמכות על שכנים הופכת את אנשי המעמד הנמוך לבעלי יכולת הזדהות וזיהוי מצבים רגשיים טובה יותר, יכולת המאפשרת ליצור קשרים חברתיים חזקים יותר.

אנשים עשירים הודו במחקר שכמעט אין להם חברים במעמד סוציו-אקונומי נמוך. כך שגם אם אתם נמצאים בצד העני של הסקאלה, אתם יכולים להתנחם בעובדה שבניגוד לעשירים, אתם מוקפים באנשים נחמדים. ■

מקורות:המחקר אודות עושר ואמפטיה ב- Journal of Organizational Behavior and Human Decision Processesראיון עם פרופ' קריסטין סמית-קראו אודות הממצאים העיקרייםהמחקר אודות עושר ואמפטיה באתר National Academy of Sciences of the United States of Americaהאם העשירים אכן שונים מאיתנו, דיווח ב"טיים מגזין" אודות הממצאים