שינוי בהתנהגות יכול להביא לשינוי באישיות
X זמן קריאה משוער: 2 דקות
האם אתם מרגישים שאתם רוצים להיות יותר פרודוקטיביים בעבודה? שאתם רוצים להפסיק להיות מודאגים כל הזמן? לגלות יותר אמפתיה לזולת? אם התשובה היא כן, תדעו שאתם לא לבד, לפחות אם נשפוט לפי כמות הספרים והסמינרים לעזרה עצמית שמנסים למכור לנו דרכים לשינוי האישיות שלנו. אבל מה באמת דרוש כדי לשנות את האישיות?
במאמר שהתפרסם בשנת 2014 ב-European Journal of Personality, החוקרים מארי הנקה (אוניברסיטת ציריך), ויבקה בליידורן (אוניברסיטת קליפורניה בדייוויס), יאפ דניסן (אוניברסיטת הומבולדט, ברלין), ודסטין ווד (אוניברסיטת ווייק פורסט) הציגו סכמה המתארת שלושה תנאים מקדימים לשינוי אישיות עצמאי. לפי סכמה זו, כדי לשנות מאפיין אישיות כלשהו אדם צריך:
- להרגיש שהשינוי של מאפיין האישיות הוא רצוי או הכרחי
- לחשוב שהשינוי אפשרי
- לקבע את השינויים ההתחלתיים ולהפוך אותם להרגל
בשלב הראשון של הסכֶמה, שינוי המאפיין ההתנהגותי יכול להיות "רצוי" כשלעצמו (למשל, להפוך ליותר יציב מבחינה רגשית), או להיות אמצעי לקידום מטרה מסוימת (למשל, להפוך לחביב יותר על הבריות כדי להשיג קידום בעבודה).
עם זאת, אין די ברצון או בהכרח לשנות מאפיין אישיות כדי להצליח בכך; כדי לנסות ולשנות את ההתנהגויות שקשורות במאפיין האישיות, דרושה גם אמונה ששינוי כזה הוא אכן אפשרי. אם האדם מאמין שהשינוי אפשרי, הוא מתחיל לשנות את ההתנהגות שלו, ומחליף את ההתנהגויות הישנות והבלתי רצויות בהתנהגויות רצויות בסיטואציות הקשורות למטרה הספציפית שלו (לדוגמה, להפוך לידידותי וקואופרטיבי יותר בעבודה).
כדי שהשינויים ההתנהגותיים ההתחלתיים יתקבעו ויהפכו לשינויי אישיות יציבים, יש לחזור באופן עקבי על ההתנהגות הרצויה בקונטקסט המתאים. התאמה עקבית של התנהגות לסיטואציה תביא בסופו של דבר לכך שההתנהגויות החדשות, שבתחילה הצריכו מאמץ, יהפכו לתגובות אוטומטיות, כלומר שהקשרים מסוימים יהפכו לטריגרים שמעוררים את ההתנהגות הרצויה (לדוגמה, במקום שתצטרך לעשות מאמץ מודע כדי להיות נחמד לעמיתיך כשאתה פוגש אותם, עם הזמן תתנהג כך שלא במודע בסיטואציות כאלו).
האם סוג כזה של שינוי התנהגות, מוכוון מטרה, משקף שינוי אישיות של ממש? כותבי המאמר סבורים שכן וטוענים שאם כמה מקורות (למשל, דיווח עצמי, דיווח של חברים או עמיתים, תצפיות על התנהגות על ידי צד שלישי) מראים כולם שינוי התנהגותי יציב ועקבי לאורך זמן, אפשר להניח שהשינויים ההתנהגותיים משקפים שינויים ממשיים באישיות.
אנחנו עשויים גם לתהות אם לתכונות שלנו יש השפעה על המטרות שלנו או להפך – שאלת הביצה והתרנגולת הידועה. במאמר נטען כי המטרות שלנו יכולות להשפיע על התכונות שלנו ולהביא לשינוי בהן. מחקרי אורך שיבחנו, באמצעות שיטות מדידה שונות, את מידת הרְצִיּוּת של מאפייני האישיות, של מטרות אישיוֹת ושל שינוי אישיות לאורך זמן, יעמיקו את ההבנה שלנו בנוגע למערכת היחסים שבין מטרות לבין שינוי אישיות עצמאי.
תגובות פייסבוק
4 תגובות על עשה ותשתנה
זה נקרא "טיפול קוגנטיבי התנהגותי" (CBT) או בגרסה הנוספת שלו - "תכנות נוירו-לשוני" (NLP).
"אחרי המעשים נמשכים הלבבות"
It works - been tracking same myself. Good short resources: http://www.amazon.com/Mini-Habits-Smaller-Bigger-Results-ebook/dp/B00HGKNBDK
אני פשוט לא מאמין ש"מאמר" כל כך טריוויאלי וחסר כל חידוש או יחודיות מתפרסם כאן. אולי פספסתי משהו???
הנמר של שלמה המלך
שלומית כהן-אסיףכָּךְ מִן הַחַיּוֹת לָמַד שְׁלֹמֹה אֶת סוֹד הָאָדָם. סיפור לחג. | שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ...
X 2 דקות
ירח כחול בעברית
כפי שקורה מדי פעם עם ביטויים בלשון, מרגע שהם מתגלים לך לראשונה הם אינם מפסיקים להופיע. תשומת הלב נטענת בתוכן הראשוני והדריכות פועלת ברקע, כך שמה שנראה לך כמופע חד פעמי, אולי כגחמה לשונית של דובר זה או אחר, מסתבר כביטוי שכובש לו מקום ושאולי כבר זכה לתפוצה רחבה.
כן, הדבר קורה מדי פעם, ולא לעתים נדירות. ולעצם העניין והמקרה: איך אומרים בעברית עכשווית שמשהו קורה או מזדמן לעתים נדירות, לעתים רחוקות מאוד?
באנגלית קיים הביטוי once in a blue moon, כלומר "פעם בירח כחול", ואין צורך להיות חוזה בכוכבים או בעל השכלה באסטרונומיה כדי לדעת שהירח, על פי רוב, אין מנהגו להיות כחול. הירח נראה כסוף, לבן-אפור, אולי בצבע כהה יותר, עמום, בגוון של בז' כהה, ולא פעם גם צהוב. לכן, הביטוי האנגלי מבטא התרחשות נדירה בהחלט. הירח יכול להיות כחלחל, אולי אפילו כחול, אך הדבר אינו קורה לעתים מזומנות. יש יופי בביטוי האנגלי, שיוצר בדמיוננו תמונה ברורה שמשלבת דבר רגיל, הירח בשמיים, לא בלתי אפשרית, אך נדירה בהחלט.
בספרדית, כשרוצים לומר שמשהו קורה "פעם ב...", כלומר לעתים נדירות מאוד, אומרים שהוא קורה cada muerte de obispo, כלומר "מדי מותו של בישוף". הביטוי נפוץ יותר באמריקה הלטינית מאשר בספרד. בישופים, כמובן, מתים, אך ההנחה היא שבכל רגע נתון אין מספר עצום של בישופים, בוודאי לא בתודעתם של אנשים בני אזור מסוים, שחיים בזיקה לבישוף מסוים, אולי שניים, ולכן מותו של בישוף הוא מבחינתם עניין נדיר. צד אחר אפשרי של הביטוי מתייחס לכך שבישופים הם אנשים מפונקים ומטופלים יפה, שאינם עובדים קשה וגם אינם מסתכנים פיזית, ולכן תוחלת החיים שלהם גבוהה מהממוצע, ומותם הוא אירוע נדיר ביחס למותם של אנשים מקרב צאן מרעיתם, בני תמותה רגילים.
בספרד עצמה רווח ביטוי שכיום אינו תקין פוליטית, מקביל ל"מדי מותו של בישוף" – cada muerte de un judío, כלומר "מדי מותו של יהודי". מנקודת המבט שלנו, כיהודים שגדלו על סיפורי רדיפת בני עמנו בספרד, הביטוי עשוי להישמע מוזר. לא כן מבחינתם של ספרדים נוצרים מהשורה, שכן חלק מהסטריאוטיפ שלהם ביחס ליהודים היה שיהודים חיים שנים רבות יותר. ואולי מקפל הביטוי גם ציפייה מרושעת לכך שיהודי ימות סוף סוף, כשהעוינות כלפי היהודים מבוטאת גם בתחושה סובייקטיבית שיהודים מתים בתדירות נמוכה יותר, ושמותו של יהודי הוא אירוע נדיר, מן הסתם נדיר מדי.
אז איך מבטאים בעברית עכשווית את הביטוי "פעם בירח כחול" האנגלי או את "מדי מותו של בישוף" הספרדי?
העברית של היום הולידה מתוכה ביטוי חדש למדי: "פעם באף פעם". כך אומר קצין משטרה בעקבות אי-סדרים באצטדיון "בלומפילד" בדרבי התל-אביבי של סתיו 2022: "יש סדרנים שבאים פעם באף פעם למשחקים ומנצלים את ההזדמנות לעשות עוד כמה מאות שקלים". חנות לציוד ספורט מפרסמת מבצע הנחות לנעלי התעמלות: "זה קורה פעם באף פעם אצלנו..." ובטיקטוק העברי משתמשת רוצה לבטא את העובדה שהיא מעלה וידאו כחריגה ממנהגה: "...מעלה פעם באף פעם..." ואילו בסרטון אחר מראים לנו צעירות ששיערן פרוע ומוזנח ומוסיפים טקסט: "יש כאלה שחופפות פעם באף פעם...". גם אולרים שווייצריים נמכרים "במחירים של פעם באף פעם" ואמרגנים מפרסמים את פעילותם העונתית במילים "קיץ ברוך בפסטיבלים מיוזעים וצפופים ובהופעות של פעם באף פעם, בדיוק כמו שחשקנו והתגעגענו" (אינני אחראי על ההנחות המקופלות במשפט הזה, כמובן). ואם רציתם למצוא מופע אחד, ראוי במיוחד, תוכלו ללכת בעקבות המלצה על "מחווה לאחד הזמרים, אחד כזה שמגיע לעולם פעם באף פעם, אז זה פרדי...", ומיד בא הסבר שאין מדובר בפרדי מרקורי אלא ב-Freddie Pipe, זמר כה נדיר שאני מודה שגם לאחר אזכורו איני יודע מי הוא.
אוסיף כאן הערה כמו-מתמטית, במה שנקרא באנגלית טובה tongue in cheek, כלומר במידה של אירוניה. "פעם באף פעם" הוא עניין משונה לוגית: לכאורה יש כאן חלוקה של אחד באפס. אלא שאת הביטוי צריך להבין כפי שהוא, וברור לנו מה הוא מציין. כך, ללא מטפורה, ללא תמונה בדמיון, ללא מצע של הקשר תרבותי, נולד בעברית העכשווית ביטוי שאומר בערך את מה שאומרים הביטויים היפים באנגלית ובספרדית. על טעם אפשר וצריך להתווכח, אבל העובדות הרי הן מונחות לפנינו. ללא חן ובחוסר אלגנטיות, נולד ביטוי עברי חדש, והוא מופיע עוד ועוד, בהחלט לא פעם באף פעם.
חצי מדהים
יורם מלצראנחנו חיים בעידן של הבטחות מופרזות ואכזבות מכוונות. האם נדע לשוב לדרך...
X 6 דקות