זיקוקים

כך שוכחים מוזיקה

אנשי The Pudding, שהם אלופי תבל במצגות נתונים, מציגים ניתוח ויזואלי מרהיב של פער הדורות - בין בומרים, מילניאלים בני דור ה-X ובני דור ה-Z -  כפי שהוא בא לידי ביטוי בהעדפות המוזיקליות שלנו, איך אנחנו זוכרים מוזיקה ואיך, עם השנים, שירים מסוימים הולכים ונמוגים מן הזיכרון התרבותי שלנו.

המצגת שלהם מתבססת על ליקוט של 3.5 מיליון ״נקודות מידע״ ואתם מוזמנים להשתתף בחידון המוזיקה הגדול שלהם, שבו יוצגו לכם שירים, תוכלו לראות כמה מבני תקופתכם זיהו אותם ואם הם נזכרים או נשכחים ככל שחולפות השנים.

כנספח, אנשי הפודינג מנסים להרכיב את הקאנון המוזיקלי של הניינטיז.

מוחקת טנקים מהנוף

נדה טייבי (Neda Taiyebi) נלחמת בטנקים כשהיא חמושה במכחולים וצבע בלבד. האמנית האיראנית הופכת את הטנקים הנטושים שנותרו במה שהיו שדות הקרוב של קאבול, ליצירות אמנות.

טייבי, ילידת טהרן, עברה לפני שנים מספר להתגורר בקאבול, והתקשתה להשלים עם המראות שניגלו לעיניה. את הטנקים הסוביטיים הנטושים היא החליטה להפוך לאטרקציות שילדים יוכלו לשחק בהם ולאתרים שמבוגרים יוכלו ליהנות מהם גם. אחד הטקנים המצויירים שלה הפך לקפיטריה של תחנת המשטרה הסמוכה.

בראיון לגארדיאן, שנערך זמן לא רב אחרי שעברה להתגורר באפגניסטן, אמרה טייבי כי היא שואבת את השראתה מן הדוגמאות שאמה הייתה רוקמת על מפות, וכי באפגניסטן היא חווה חופש אמנותי גדול בהשוואה למולדתה איראן.

את הטנקים המצוירים אפשר למצוא בבלוג הזה.

יצירות של טייבי אפשר למצוא גם בגלריה הזו, המציגה מבחר של אמנים מוסלמים אקטיביסטים.

פצצות תום

״אני תום לרר... מעניק בזאת רשות להוריד מהאתר את מילות שיריי, בין שפורסמו או לא פורסמו, הוגנו בזכויות יוצרים או לא, ולעשות בהם כל שימוש שהוא...״

זה, בתרגום חופשי, נוסח ההודעה המופיעה בימים אלה באתר של אחד הכותבים החריפים והשנונים שידעה ארצות הברית במאה הנוכחית, תום לרר.

לרר, בן ה-92, ממשיך וכותב שהוא מרשה לכל המעוניינים להלחין מחדש את שיריו, לבצע אותם בכל צורה שתעלה על הדעת ובעיקר להחזיר אותם לחיים,  כנראה משום ש(למרבה הצער) עם עדיין רלוונטיים. רשימת השירים כוללת, בין השאר, את מה שהיו להיטי ענק כמו ״זיהום אוויר״, ״תועבה״, ״להרעיל יונים בפארק״, ״שלחו את המארינס״, ״מי הבא בתור״, ״ורנר פון בראון״, ״כולנו נמות ביחד בבוא היום״ ועוד ועוד.

השירים, חדים, שנונים וספוגים סטירה וביקורת חברתית נוקבת על כל מה שבין קפיטליזים לריאל-פוליטיק, בורגנות, מיליטריזם, שכתוב ההיסטוריה, גזענות, אפליה, התחסדות וכל התענוגות שהחברה שלנו מזמנת לכותב כמותו.

שימו לב: לרר מסייג ומציין כי מי שרוצה להשתמש בחומרים מוזמן למהר, כי יתכן מאוד שבקרוב יפוג תוקפו של האישור הנדיב.

(צילום תום לרר בתמונה הראשית: מתוך ויקיפדיה).

מד האושר

איך אפשר למדוד אושר? ה-Hedonometer הוא כלי המנתח את התבטאויותיהם של אנשים ברשתות החברתיות, כדי להסיק מתוכן עד כמה הם מאושרים או אומללים. מפתחיו, החוקרים פיטר דודס (Peter Dodds) וכריס דאנפורת׳ (Chris Danforth), מסבירים כי הם עוקבים אחר סביבות ״עשירות במידע״ וסופרים ללא הרף ביטויים חיוביים, המעידים על אושר, לעומת ביטויים המעידים על אומללות - וכך מציירים תמונת אושר של אוכלוסיות גדולות, בזמן אמת.

באתר שלהם הם מציגים את הנתונים שנלקחו מטוויטר מאז 2009 ועד היום. הניתוח כאן נעשה על פי התבטאויות באנגלית: כל מילה מקבלת ניקוד על סקלה האושר/אומללות. בגראף ניתן לראות את העליות והירידות באושר הכללי של משתמשי טוויטר, למשל, על רקע אירועים בעולם, בחלוקה לשנים, ימות שבוע ועוד. הניתוח שלהם מתבסס על התבטאויות במגוון שפות ובהן אנגלית, ערבית, קוריאנית, רוסית, צרפתית, פורטוגזית ועוד. . ניתן לעיין ברשימת המילים באתר.

תחת הלשונית Project באתר, תוכלו למצוא גם ניתוחי אושר/אומללות של סרטים, ספרים, מאמרים, התבטאויות של אישי ציבור ועוד.

מצב המזג

7700 תמונות הוגשו השנה לתחרות צילומי מזג האוויר שעורכת האגודה המטארולוגית המלכותית RMetS (הבריטית, כמובן) החוגגת השנה 170 שנה להיווסדה.

במקום הראשון זכה הצילום ״סופה״ (Blizzard) של רודולף סלגן (Rudolf Sulgan), המופיע כאן בתמונה הראשית.

במקום השני זכתה התמונה ״גבעות התה״ (Tea Hills) של וו טראנג הואן (Vu Trung Huan):

ובמקום השלישי, זכתה התמונה ״מפלצת״ (Monster) של מאיה קרליק (Maja Kraljik):

באתר התחרות ניתן לקרוא את הסיפורים המלאים מאחורי כל תמונה והסברים על הרגעים שהיא מייצגת בתוך מערבולות השינויים במזג האוויר המתרחשות בימינו.

בתחרות צלמי מזג האוויר הצעירים זכתה במקום הראשון קולסניק סטפני סרגיבנה (Kolesnik Stephanie Sergeevna), עם הצילום ״חייפ קפואים״ (Frozen Life):

בפרס חביבת הקהל זכתה התמונה ״אוצר באיקאל״ (Baikal Treasure) של אלכסיי טרופימוב (Alexey Trofimov):

עוד ברשימת המועמדים הסופיים:

“Sa Foradada Storm” בצילומו של: Marc Marco Ripoll

״Final Stand” בצילום Tina Wright

“Dam Wet” שצילם: Andrew McCaren

“A Thirsty Earth" בצילום של Abdul Momin

“El Chaltén” צילום: Francisco Javier Negroni Rodriguez.

מידע פנימי

ברשימת מקורות ההשראה שלו, מונה המעצב עטור הפרסים מליברפול מאליק תומאס (Malik Thpmas) מוזיקה, תרבות פופולארית, אופנה ואדריכלות. בסדרת העבודות שלו Inside Information הוא מציג את הקרביים של מיני מכשירים איקוניים, בהם המחשב מקינטוש של אפל, סניקרס, אורגן חשמלי ומצלמת קולנוע. השרטוטים נראים כמו שרטוטים טכניים, אבל תומאס מנסה לנתח את ההשפעות התרבותיות המגוונות שהביאו לעיצוב המוצר, ואת ההשפעות העצומות שהיו לו, על יוצרים ועל התרבות בכלל.

בשרטוט של מצלמת הקולנוע המהוללת Arriflex 35 IIC למשל, הוא כלל 60 סצנות מפורסמות מסרטים (ובהם גודזילה, הנוסע השמיני, מלתעות, סאטרדיי נייט פיבר, ספרות זולה ועוד). בשרטוט של האורגן Minimoog מתחבאות 28 סצנות מחווה למוזיקה אלקטרונית. היצירה האחרונה שלו, Sneakerheads, מצוירים רגעים היסטוריים של חדשנות בתולדות נעלי ההתעמלות.