לא הכול ירוק

ממסטל וגם משכך כאבים, הקנאביס כבר כאן רשמית. אבל איך הוא משפיע על המוח שלכם ושל ילדכם?
X זמן קריאה משוער: 6 דקות

לא מזמן הגיעה אליי לקליניקה אמא לילד בן 16 שהתלבטה האם לאפשר לו לעשן קנאביס או לאסור זאת ולהילחם בכך בכל תוקף. אותה אם, כמו כולנו, קוראת בעיתון על מחקרים שמהללים את התרומה של הקנאביס לחולים, רואה שפוליטיקאים משקיעים סכומי עתק ב"דבר החם הבא" ומבחינה בכך שגם הסביבה מתחילה להתייחס לצמח הזה פחות כאל סם מסוכן ויותר כמוצר צריכה לגיטימי.

משתמשי קנאביס לעיתים אינם מודעים לכלל ההשפעות של הצמח על בריאות הגוף והנפש שלהם

דווקא בתקופה הזאת, שבה השימוש בקנאביס והדרישה ללגליזציה צוברים לגיטימיות גם בחברה הישראלית, אני מרגיש שעליי להשמיע את קולי כפסיכולוג קליני, המטפל במגוון אנשים, בהם גם משתמשי קנאביס, שלעיתים אינם מודעים לכלל ההשפעות של הצמח על בריאות הגוף והנפש שלהם.

ראשית חשוב להדגיש – הקנאביס אכן עוזר לחולים רבים להתגבר על מגוון רחב של מצבים רפואיים מורכבים. הוא משכך כאבים, עוזר למנוע בחילות אצל חולי סרטן שעוברים טיפולים כימותרפיים, מגביר את התיאבון אצל חולים שעוברים טיפולים שמדכאים אותו, תורם להקלה בהתקפי אפילפסיה, עוזר להפחית תסמינים של פוסט טראומה והרשימה עוד ארוכה.

בנוסף, איני חושב שצריך להוקיע מכל וכול את הקנאביס לשימוש בשעות הפנאי, אם יודעים לעשות זאת במידה ולא להגזים – בדיוק כמו שמספר כוסות יין או בירה בסוף השבוע הן לא סיבה להזדעק.

עם זאת, חשוב לי להאיר את השימוש בקנאביס באופן יומיומי וקבוע – אשר אינו נתפש כבעיה חמורה בקרב הקהל הרחב, אפילו לא בקרב חלק מחבריי למקצוע. הניסיון המקצועי שלי, וכן הנתונים בשטח ומחקרים בתחום, מלמדים כי מדובר בתופעה שעלולה להזיק לגוף ולנפש מבחינות רבות מאוד – בייחוד בקרב בני נוער ובקרב מי שאינם מסוגלים להעביר יום שלם בלי ג'וינט או שניים.

עוגיות, קנאביס

איך תשתו את הקפה שלכם? תצלום: מרגו אמאלה

סם ערמומי עם השפעה עמוקה על הנפש

אנחנו חיים בתקופה שבה הקנאביס נגיש וזמין יותר מאי פעם ונחשב מקובל, קליל ובלתי מזיק. אחת הסיבות שאנשים בוטחים בסם הזה כיום קשורה בכך שהם שמעו שהוא אינו ממכר. אכן, הגוף אינו מפתח תלות ביולוגית בסם, להבדיל מאלכוהול או סמים קשים כמו קוקאין והירואין. עם זאת, אכן ניתן לפתח בו תלות נפשית שקשה להשתחרר ממנה – כמו שקורה לרבים מאיתנו גם עם אוכל מזיק ואפילו טלוויזיה.

רבים מכורים לקנאביס ואפילו אינם מודעים לכך. חלק אינם מודים בהתמכרותם, אך מספרים שקשה להם לסיים את הערב בלי ג'וינט אחד לפחות

כיום רבים מכורים לקנאביס ואפילו אינם מודעים לכך. חלק מהמטופלים שלי אינם מודים בהתמכרותם, אך מספרים שקשה להם לסיים את הערב בלי ג'וינט אחד לפחות. חשוב גם לזכור שהקנאביס הוא סם ערמומי, אשר השפעתו על הנפש רחבה ומשמעותית יותר משאנחנו נוטים לשער.

צרכני הקנאביס רואים בו לא פעם סם משעשע וחברתי. הם צורכים אותו לבד או עם חברים, כדי לצחוק, לנהל שיחות עמוקות ולהנעים את זמנם. בפועל, הסם מספק מעין בריחה רגעית, אלחוש של החושים וטשטוש של תפישת המציאות.

בשיחות עם מטופלים, אני מקבל את הרושם שהקנאביס עוזר להתנתק מקשיים רגשיים ומתחושת בדידות ועוטף ברוגע ובאדישות. עם זאת, אנשים נוטים להתעלם מהאופן שבו החומר גורם להם להתנהג כלפי אחרים סביבם - בחלק מהמקרים הוא מוביל לניתוק ולחוסר קשב לאחרים.

הערמומיות של הקנאביס מתבטאת גם בעובדה שהוא לכאורה מאפשר הרגעה ואלחוש של קשיים גופניים ונפשיים, אך כאמור, עם הזמן מפתחים בו תלות רגשית עמוקה. לכן יש מי שצורכים אותו באופן קבוע בכל יום, דבר אשר עלול לגרום לפגיעה בזיכרון, ביכולות הקוגניטיביות, במוטיבציה ובפעלתנות.

קנאביס

זמין, אבל לא כל כך פשוט. תצלום: Get Buddingֿ

איך בדיוק משפיע הקנאביס על הגוף והנפש?

אם אתם צורכים קנאביס ומאזינים לתקליט של פינק פלויד, אתם חווים את השיר כמו שלא חוויתם אותו מעולם. זו הרגשה מדהימה ומיוחדת ללא ספק, אבל היא נובעת מהעובדה שהקנאביס משנה את התפישה שלנו.

הסם עלול גם לגרום לחרדה מוגברת, לחץ נפשי, פרנויה, עייפות קיצונית ואפילו השפעה שלילית על היכולת לחלום ולזכור חלומות  - ולחלומות שלנו יש השפעה רבה על יכולות הלמידה, הזיכרון וניתוח המידע

זה יכול להיות נחמד מאוד בבילוי בבית, אך גם עלול לסכן חיים אם נדרשים לבצע פעולות כמו נהיגה או התמצאות במרחב. צרכני קנאביס מדווחים לא פעם כי הזמן פתאום עובר לאט יותר לאחר העישון, הם חשים שהם מתקשים להעריך את המרחק מעצמים שונים וחווים לא פעם בלבול וקשיי התמצאות. מחקרים מראים כי הקנאביס גם גורם לירידה בקואורדינציה ובריכוז – שתי השפעות נוספות שעלולות להיות מסוכנות במצבים שדורשים קשב מרבי.

בנוסף, כדאי לזכור שבעוד שהאזנה לתקליט של פינק פלויד תחת השפעת הסם תיצור התרוממות נפש, במקרים אחרים הסם עלול גם לגרום לחרדה מוגברת, לחץ נפשי, פרנויה, עייפות קיצונית ואפילו השפעה שלילית על היכולת לחלום ולזכור חלומות – דבר שאמנם אינו נחשב מזיק, אלא שישנם מחקרים שמראים כי לחלומות שלנו יש השפעה רבה על יכולות הלמידה, הזיכרון וניתוח המידע.

לרוב, צרכני הקנאביס אינם מודעים בכלל לעובדה שהצמח משפיע עליהם לא רק בזמן השימוש – אלא גם בשאר שעות היום. אולם אנשים שמקבלים החלטה להפסיק להשתמש בקנאביס, בדרך כלל מבינים שהשינוי הזה קשה משחשבו. עם זאת, כאשר הם מצליחים לעשות זאת, רבים מספרים שזה מעורר אצלם רגשות חיוביים – מעבר מחוסר יעילות ומיקוד לתחושה של התעוררות, מרץ וערנות מוגברת.

חשוב לזכור כי הפסקת השימוש בקנאביס אינה תהליך פשוט. משתמשים קבועים שמפסיקים, סובלים לא פעם מ"תסמיני גמילה" שעלולים לכלול עצבות, תנודות חדות במצב הרוח, קשיי שינה, תיאבון ותשוקה מופחתים, חוסר שקט ואי נוחות פיזית. התסמינים מופיעים עקב הסתגלות לכמויות גדולות של קנאביס, שמפחיתה את הרגישות של הקולטנים במוח לחומרים הפעילים שבצמח.

מה אומרים המומחים?

ב-2017 התכנסו 16 מומחים מתחומים שונים במסגרת ועדה של האקדמיות הלאומיות למדעים, הנדסה ורפואה בארצות הברית. בדו"ח שפרסמו המומחים הם קבעו, תוך התבססות על מחקרים קודמים ורבים שנערכו בתחום, כי נהיגה תחת השפעת קנאביס עלולה לגרום לסיכון מוגבר לתאונות דרכים, וגם לפגיעה בלמידה, בקשב ובריכוז וכן לסיכון מוגבר לסכיזופרניה, דיכאון ובעיות נפשיות נוספות.

באשר להשפעת הקנאביס על בני נוער, ב-2015 פורסם דו"ח של האקדמיה האמריקנית לרפואת ילדים, שטוען כי השימוש בקנאביס בקרב ילדים ובני נוער ממשיך לעורר ״דאגה רבה בקרב רופאי ילדים בארה״ב. במסמך מפורטים מחקרים המראים כי שימוש בקנאביס בקרב בני נוער גורם לשינויים בהתפתחות המוחית,המשפיעים לרעה הן על מבנה המוח והן על תהליכים שונים בו, בדרכים שאינן ברורות לגמרי לחוקרים.

כאמור, נושא השימוש במריחואנה נחקר רבות. כיום מוצרי ה-CBD (קנאבואיד ללא חומר פסיכואקטיבי "ממסטל") מציפים את השוק בארה"ב, חברות הקאנביס מקבלות כותרות ראשיות במדורי הכלכלה ומיטב הפוליטיקאים נוהרים לנהל חברות מתפתחות בתחום. אך למרות כל זאת, מתברר כי ה-FDA לא שוכנע כי הקנאביס בטוח לשימוש, וקבע כי "ישנם סיכונים אמיתיים הקשורים ל-THC ו-CBD, ועדיין ישנם הרבה דברים בנושא שאיננו יודעים".

חשוב שנשריש בעצמנו את היכולת לצרוך דברים במידה, מסדרות בטלוויזיה, דרך סוכר וחטיפים משמינים ועד לאלכוהול וסמים, ונהיה ערניים להגזמה

אין לי כוונה לעשות דמוניזציה לצמח הקנאביס. לשימוש בצמח יש, כאמור, גם לא מעט יתרונות ותרומה אדירה לרפואה במגוון תחומים. בנוסף, חשוב להבין כי גם האלכוהול החוקי לגמרי, מזיק מאוד לגוף ולנפש – ועדיין אנשים צורכים אותו באופן קבוע.

המסר שאני מבקש למסור, בעיקר להורים לילדים, הוא הצורך במודעות – חשוב שכולנו נבין את הסיכונים, נדע איפה עובר הגבול בין צריכה לגיטימית להפרזה מסוכנת ונחנך גם את הדור הצעיר להכיר בצורה מעמיקה יותר את האופן שבו הקנאביס משפיע עליו – וניזהר מפיתוח תלות מסוכנת בו.

המסר הזה תקף גם לדברים אחרים שאנחנו צורכים – מסדרות בטלוויזיה, דרך סוכר וחטיפים משמינים ועד לאלכוהול וסמים. ברגע שנשריש בעצמנו את היכולת לצרוך דברים במידה – ונדע לטפל בעצמנו או לפנות לסיוע מקצועי אם אנחנו מרגישים שאנחנו מגזימים – כך נוכל לנהל חיים מאוזנים, בריאים ושלווים הרבה יותר.

איתמר פסקל הוא פסיכולוג קליני, מנהל מכון תל-אביב לפסיכותרפיה

תמונה ראשית: ירוק בוער. תצלום: Gras Grünֿ, ב-unsplash.com

Photo by GRAS GRÜN on Unsplash

מחשבה זו התפרסמה באלכסון ב על־ידי איתמר פסקל.

תגובות פייסבוק

> הוספת תגובה

7 תגובות על לא הכול ירוק

01
דניאל אייזן

יועיל נא האדון הפסיכולוג לסבר את אוזנינו בנתונים הבאים:
1. האם פסיכולוגיה היא מדע או תאוריה?
2. האם תיאוריה היא מחשבה בלבד אך לא אמת?
3. השוואה בין נזקי הרפואה האלופטית לנזקי הקנאביס.
4. השוואה בין השפעת ה"תרופות" הפסיכיאטריות והשפעת הקנאביס.
5.השוואה בין יעילות טיפול פסיכולוגי נגד דיכאון ובין שימוש בפסילובן וMDMA לטיפול בדיכאון.
לחרדתי מר פסקל לוקה בתסמונת הבורות החשוכה של הפסיכולוגים מהמאה הקודמת ומקדם דמגוגיה אנוכית ומזיקה.

02
יניב ישראלי

דניאל שלום, שמי יניב ואני בן 39. עישנתי מריחואנה מאזור הצבא עד גיל 32 באופן יומיומי. זה תרופה מבחינתי ולא סם מסוכן. הייתי לוחם בצבא וסבלתי מספטומים מסוימים של פוסט טראומה כמו רוב חבריי לשירות שאינם מודעים לכך (גם אני לא הייתי מודע בזמנו). יש סיבה שכל הישראלים נוסעים להודו אחרי הצבא ורובם ממש לא מעניין אותם התרבות והאוכל זה יותר הטולה היפה של גראס ב24 שקל....

מבחינתי אין ספק שמריחואנה ממכרת. הכתבה הזאת מתארת באופן מדויק ביותר את מה שאני חש כלפי הצמח הנפלא הזה, שאחר כך הפך לסיוט כי לא ידעתי לאזן.
התגובה שלך מאוד תוקפנית ומראה שאו שאתה גם משתמש יום יומי שאינו חש בהתמכרות ( יש לי חבר או שניים שזה באמת לא מפריע להם אבל הם במיעוט) או שאתה מכור שאינו רוצה להודות בבעיה. אני מאוד מתחבר ושמח על המאמר הזה. לילדים שלי אני ממש לא ארשה לעשן בבית ואמליץ להם לחכות עם זה עד גיל 21 לפחות.

היום אני מעשן פעם בשלושה שבועות גוינט לרוב בבית שאני בתקופות לחוצות . שאני מרגיש בדאון אני מתרחק ממנו כמו אש כי החזרה למעלה קשה לי מאוד. אני מקפיד מאוד שלא יהיה לי בבית כי אז אני יעשן כל יום. אני מכור למריחואנה והרבה מאוד מחבריי גם כן, רק רובם לא רוצים להודות
בכך. ומה איתך ידידי?? רק בריאות שמחה וחיוכים אמיתיים ידידי
לפי דעתי אלכוהול זה הסם הבעייתי שעליו צריך לתת את הדעת מבחינה חוקית... בכל רוב מקרי האלימות ותאונות הדרכים יש קשר ברור או עקיף לאלכוהול והייתי שמח אילו המחוקק היה מקפיד להכנס בשיכורים אלימים הרבה יותר ממסוטלים שפוגעים רק בעצמם ( לא צראה מישהו מסטול מתחיל מכות )

03
טליה

בגדול הוא אומר: "אני רופא אז קבלו את המילה שלי".
איפה הפניות למחקרים? מה זה האמירות המופשטות והמעורפלות הללו?
בקיצור, אני חושדת שהרופא מקבל כסף מחברות התרופות תמורת דמוניזציה. לכאורה.

04
ד"ר פנינית צפורי-בקנשטיין

התגובות הקיצוניות פה למעלה מוכיחות את מה שכבר ידוע מזמן- מי שחווה התמכרות לכל דבר שהוא ובפרט לחומרים פסיכואקטיבים כמו מריחואנה רואה את העולם בצורה חד צדדית ובלתי מאוזנת. המאוויים היחידים של אנשים בהתמכרות הם להשיג את הסם בכל מחיר ולכן דעתם משובשת. אל תחפשו מוסר. ערכים, אתיקה או אוביקטיביות אצל אנשים מכורים. פשוט אין להם שבב מכל זה.

    05
    פרופ'

    נהפוך הוא: דווקא רוב מי שמכור מודע ומכיר על בשרו במידה הרבה ביותר את הנזק שהתמכרותו גורמת באופן כללי ולו בפרט - אך פשוט כבר לא יכול/מסוגל לשלוט בה.

    ואני אפילו לא מוצא לראוי להתייחס לגיבוב השטויות הכוללני שכבוד ה-ד"ר ראתה לנכון להוסיף: "אל תחפשו מוסר. ערכים, אתיקה או אוביקטיביות אצל אנשים מכורים. פשוט אין להם שבב מכל זה."

06
אורי שלמה

שאלה לקוראים, האם ההשפעות השליליות של העישון הם תמידיות? או שמע הפגיעה בלמידה ובריכוז הינן לטווח הקצר לאחר העישון, וחולפות אחרי זמן ממושך של התנזרות מהשימוש?