ממסטל וגם משכך כאבים, הקנאביס כבר כאן רשמית. אבל איך הוא משפיע על המוח שלכם ושל ילדכם?
X זמן קריאה משוער: 6 דקות
לא מזמן הגיעה אליי לקליניקה אמא לילד בן 16 שהתלבטה האם לאפשר לו לעשן קנאביס או לאסור זאת ולהילחם בכך בכל תוקף. אותה אם, כמו כולנו, קוראת בעיתון על מחקרים שמהללים את התרומה של הקנאביס לחולים, רואה שפוליטיקאים משקיעים סכומי עתק ב"דבר החם הבא" ומבחינה בכך שגם הסביבה מתחילה להתייחס לצמח הזה פחות כאל סם מסוכן ויותר כמוצר צריכה לגיטימי.
משתמשי קנאביס לעיתים אינם מודעים לכלל ההשפעות של הצמח על בריאות הגוף והנפש שלהם
דווקא בתקופה הזאת, שבה השימוש בקנאביס והדרישה ללגליזציה צוברים לגיטימיות גם בחברה הישראלית, אני מרגיש שעליי להשמיע את קולי כפסיכולוג קליני, המטפל במגוון אנשים, בהם גם משתמשי קנאביס, שלעיתים אינם מודעים לכלל ההשפעות של הצמח על בריאות הגוף והנפש שלהם.
ראשית חשוב להדגיש – הקנאביס אכן עוזר לחולים רבים להתגבר על מגוון רחב של מצבים רפואיים מורכבים. הוא משכך כאבים, עוזר למנוע בחילות אצל חולי סרטן שעוברים טיפולים כימותרפיים, מגביר את התיאבון אצל חולים שעוברים טיפולים שמדכאים אותו, תורם להקלה בהתקפי אפילפסיה, עוזר להפחית תסמינים של פוסט טראומה והרשימה עוד ארוכה.
בנוסף, איני חושב שצריך להוקיע מכל וכול את הקנאביס לשימוש בשעות הפנאי, אם יודעים לעשות זאת במידה ולא להגזים – בדיוק כמו שמספר כוסות יין או בירה בסוף השבוע הן לא סיבה להזדעק.
עם זאת, חשוב לי להאיר את השימוש בקנאביס באופן יומיומי וקבוע – אשר אינו נתפש כבעיה חמורה בקרב הקהל הרחב, אפילו לא בקרב חלק מחבריי למקצוע. הניסיון המקצועי שלי, וכן הנתונים בשטח ומחקרים בתחום, מלמדים כי מדובר בתופעה שעלולה להזיק לגוף ולנפש מבחינות רבות מאוד – בייחוד בקרב בני נוער ובקרב מי שאינם מסוגלים להעביר יום שלם בלי ג'וינט או שניים.
סם ערמומי עם השפעה עמוקה על הנפש
אנחנו חיים בתקופה שבה הקנאביס נגיש וזמין יותר מאי פעם ונחשב מקובל, קליל ובלתי מזיק. אחת הסיבות שאנשים בוטחים בסם הזה כיום קשורה בכך שהם שמעו שהוא אינו ממכר. אכן, הגוף אינו מפתח תלות ביולוגית בסם, להבדיל מאלכוהול או סמים קשים כמו קוקאין והירואין. עם זאת, אכן ניתן לפתח בו תלות נפשית שקשה להשתחרר ממנה – כמו שקורה לרבים מאיתנו גם עם אוכל מזיק ואפילו טלוויזיה.
רבים מכורים לקנאביס ואפילו אינם מודעים לכך. חלק אינם מודים בהתמכרותם, אך מספרים שקשה להם לסיים את הערב בלי ג'וינט אחד לפחות
כיום רבים מכורים לקנאביס ואפילו אינם מודעים לכך. חלק מהמטופלים שלי אינם מודים בהתמכרותם, אך מספרים שקשה להם לסיים את הערב בלי ג'וינט אחד לפחות. חשוב גם לזכור שהקנאביס הוא סם ערמומי, אשר השפעתו על הנפש רחבה ומשמעותית יותר משאנחנו נוטים לשער.
צרכני הקנאביס רואים בו לא פעם סם משעשע וחברתי. הם צורכים אותו לבד או עם חברים, כדי לצחוק, לנהל שיחות עמוקות ולהנעים את זמנם. בפועל, הסם מספק מעין בריחה רגעית, אלחוש של החושים וטשטוש של תפישת המציאות.
בשיחות עם מטופלים, אני מקבל את הרושם שהקנאביס עוזר להתנתק מקשיים רגשיים ומתחושת בדידות ועוטף ברוגע ובאדישות. עם זאת, אנשים נוטים להתעלם מהאופן שבו החומר גורם להם להתנהג כלפי אחרים סביבם - בחלק מהמקרים הוא מוביל לניתוק ולחוסר קשב לאחרים.
הערמומיות של הקנאביס מתבטאת גם בעובדה שהוא לכאורה מאפשר הרגעה ואלחוש של קשיים גופניים ונפשיים, אך כאמור, עם הזמן מפתחים בו תלות רגשית עמוקה. לכן יש מי שצורכים אותו באופן קבוע בכל יום, דבר אשר עלול לגרום לפגיעה בזיכרון, ביכולות הקוגניטיביות, במוטיבציה ובפעלתנות.
איך בדיוק משפיע הקנאביס על הגוף והנפש?
אם אתם צורכים קנאביס ומאזינים לתקליט של פינק פלויד, אתם חווים את השיר כמו שלא חוויתם אותו מעולם. זו הרגשה מדהימה ומיוחדת ללא ספק, אבל היא נובעת מהעובדה שהקנאביס משנה את התפישה שלנו.
הסם עלול גם לגרום לחרדה מוגברת, לחץ נפשי, פרנויה, עייפות קיצונית ואפילו השפעה שלילית על היכולת לחלום ולזכור חלומות - ולחלומות שלנו יש השפעה רבה על יכולות הלמידה, הזיכרון וניתוח המידע
זה יכול להיות נחמד מאוד בבילוי בבית, אך גם עלול לסכן חיים אם נדרשים לבצע פעולות כמו נהיגה או התמצאות במרחב. צרכני קנאביס מדווחים לא פעם כי הזמן פתאום עובר לאט יותר לאחר העישון, הם חשים שהם מתקשים להעריך את המרחק מעצמים שונים וחווים לא פעם בלבול וקשיי התמצאות. מחקרים מראים כי הקנאביס גם גורם לירידה בקואורדינציה ובריכוז – שתי השפעות נוספות שעלולות להיות מסוכנות במצבים שדורשים קשב מרבי.
בנוסף, כדאי לזכור שבעוד שהאזנה לתקליט של פינק פלויד תחת השפעת הסם תיצור התרוממות נפש, במקרים אחרים הסם עלול גם לגרום לחרדה מוגברת, לחץ נפשי, פרנויה, עייפות קיצונית ואפילו השפעה שלילית על היכולת לחלום ולזכור חלומות – דבר שאמנם אינו נחשב מזיק, אלא שישנם מחקרים שמראים כי לחלומות שלנו יש השפעה רבה על יכולות הלמידה, הזיכרון וניתוח המידע.
לרוב, צרכני הקנאביס אינם מודעים בכלל לעובדה שהצמח משפיע עליהם לא רק בזמן השימוש – אלא גם בשאר שעות היום. אולם אנשים שמקבלים החלטה להפסיק להשתמש בקנאביס, בדרך כלל מבינים שהשינוי הזה קשה משחשבו. עם זאת, כאשר הם מצליחים לעשות זאת, רבים מספרים שזה מעורר אצלם רגשות חיוביים – מעבר מחוסר יעילות ומיקוד לתחושה של התעוררות, מרץ וערנות מוגברת.
חשוב לזכור כי הפסקת השימוש בקנאביס אינה תהליך פשוט. משתמשים קבועים שמפסיקים, סובלים לא פעם מ"תסמיני גמילה" שעלולים לכלול עצבות, תנודות חדות במצב הרוח, קשיי שינה, תיאבון ותשוקה מופחתים, חוסר שקט ואי נוחות פיזית. התסמינים מופיעים עקב הסתגלות לכמויות גדולות של קנאביס, שמפחיתה את הרגישות של הקולטנים במוח לחומרים הפעילים שבצמח.
מה אומרים המומחים?
ב-2017 התכנסו 16 מומחים מתחומים שונים במסגרת ועדה של האקדמיות הלאומיות למדעים, הנדסה ורפואה בארצות הברית. בדו"ח שפרסמו המומחים הם קבעו, תוך התבססות על מחקרים קודמים ורבים שנערכו בתחום, כי נהיגה תחת השפעת קנאביס עלולה לגרום לסיכון מוגבר לתאונות דרכים, וגם לפגיעה בלמידה, בקשב ובריכוז וכן לסיכון מוגבר לסכיזופרניה, דיכאון ובעיות נפשיות נוספות.
באשר להשפעת הקנאביס על בני נוער, ב-2015 פורסם דו"ח של האקדמיה האמריקנית לרפואת ילדים, שטוען כי השימוש בקנאביס בקרב ילדים ובני נוער ממשיך לעורר ״דאגה רבה בקרב רופאי ילדים בארה״ב. במסמך מפורטים מחקרים המראים כי שימוש בקנאביס בקרב בני נוער גורם לשינויים בהתפתחות המוחית,המשפיעים לרעה הן על מבנה המוח והן על תהליכים שונים בו, בדרכים שאינן ברורות לגמרי לחוקרים.
כאמור, נושא השימוש במריחואנה נחקר רבות. כיום מוצרי ה-CBD (קנאבואיד ללא חומר פסיכואקטיבי "ממסטל") מציפים את השוק בארה"ב, חברות הקאנביס מקבלות כותרות ראשיות במדורי הכלכלה ומיטב הפוליטיקאים נוהרים לנהל חברות מתפתחות בתחום. אך למרות כל זאת, מתברר כי ה-FDA לא שוכנע כי הקנאביס בטוח לשימוש, וקבע כי "ישנם סיכונים אמיתיים הקשורים ל-THC ו-CBD, ועדיין ישנם הרבה דברים בנושא שאיננו יודעים".
חשוב שנשריש בעצמנו את היכולת לצרוך דברים במידה, מסדרות בטלוויזיה, דרך סוכר וחטיפים משמינים ועד לאלכוהול וסמים, ונהיה ערניים להגזמה
אין לי כוונה לעשות דמוניזציה לצמח הקנאביס. לשימוש בצמח יש, כאמור, גם לא מעט יתרונות ותרומה אדירה לרפואה במגוון תחומים. בנוסף, חשוב להבין כי גם האלכוהול החוקי לגמרי, מזיק מאוד לגוף ולנפש – ועדיין אנשים צורכים אותו באופן קבוע.
המסר שאני מבקש למסור, בעיקר להורים לילדים, הוא הצורך במודעות – חשוב שכולנו נבין את הסיכונים, נדע איפה עובר הגבול בין צריכה לגיטימית להפרזה מסוכנת ונחנך גם את הדור הצעיר להכיר בצורה מעמיקה יותר את האופן שבו הקנאביס משפיע עליו – וניזהר מפיתוח תלות מסוכנת בו.
המסר הזה תקף גם לדברים אחרים שאנחנו צורכים – מסדרות בטלוויזיה, דרך סוכר וחטיפים משמינים ועד לאלכוהול וסמים. ברגע שנשריש בעצמנו את היכולת לצרוך דברים במידה – ונדע לטפל בעצמנו או לפנות לסיוע מקצועי אם אנחנו מרגישים שאנחנו מגזימים – כך נוכל לנהל חיים מאוזנים, בריאים ושלווים הרבה יותר.
איתמר פסקל הוא פסיכולוג קליני, מנהל מכון תל-אביב לפסיכותרפיה
תמונה ראשית: ירוק בוער. תצלום: Gras Grünֿ, ב-unsplash.com
תגובות פייסבוק
7 תגובות על לא הכול ירוק
יועיל נא האדון הפסיכולוג לסבר את אוזנינו בנתונים הבאים:
1. האם פסיכולוגיה היא מדע או תאוריה?
2. האם תיאוריה היא מחשבה בלבד אך לא אמת?
3. השוואה בין נזקי הרפואה האלופטית לנזקי הקנאביס.
4. השוואה בין השפעת ה"תרופות" הפסיכיאטריות והשפעת הקנאביס.
5.השוואה בין יעילות טיפול פסיכולוגי נגד דיכאון ובין שימוש בפסילובן וMDMA לטיפול בדיכאון.
לחרדתי מר פסקל לוקה בתסמונת הבורות החשוכה של הפסיכולוגים מהמאה הקודמת ומקדם דמגוגיה אנוכית ומזיקה.
דניאל שלום, שמי יניב ואני בן 39. עישנתי מריחואנה מאזור הצבא עד גיל 32 באופן יומיומי. זה תרופה מבחינתי ולא סם מסוכן. הייתי לוחם בצבא וסבלתי מספטומים מסוימים של פוסט טראומה כמו רוב חבריי לשירות שאינם מודעים לכך (גם אני לא הייתי מודע בזמנו). יש סיבה שכל הישראלים נוסעים להודו אחרי הצבא ורובם ממש לא מעניין אותם התרבות והאוכל זה יותר הטולה היפה של גראס ב24 שקל....
מבחינתי אין ספק שמריחואנה ממכרת. הכתבה הזאת מתארת באופן מדויק ביותר את מה שאני חש כלפי הצמח הנפלא הזה, שאחר כך הפך לסיוט כי לא ידעתי לאזן.
התגובה שלך מאוד תוקפנית ומראה שאו שאתה גם משתמש יום יומי שאינו חש בהתמכרות ( יש לי חבר או שניים שזה באמת לא מפריע להם אבל הם במיעוט) או שאתה מכור שאינו רוצה להודות בבעיה. אני מאוד מתחבר ושמח על המאמר הזה. לילדים שלי אני ממש לא ארשה לעשן בבית ואמליץ להם לחכות עם זה עד גיל 21 לפחות.
היום אני מעשן פעם בשלושה שבועות גוינט לרוב בבית שאני בתקופות לחוצות . שאני מרגיש בדאון אני מתרחק ממנו כמו אש כי החזרה למעלה קשה לי מאוד. אני מקפיד מאוד שלא יהיה לי בבית כי אז אני יעשן כל יום. אני מכור למריחואנה והרבה מאוד מחבריי גם כן, רק רובם לא רוצים להודות
בכך. ומה איתך ידידי?? רק בריאות שמחה וחיוכים אמיתיים ידידי
לפי דעתי אלכוהול זה הסם הבעייתי שעליו צריך לתת את הדעת מבחינה חוקית... בכל רוב מקרי האלימות ותאונות הדרכים יש קשר ברור או עקיף לאלכוהול והייתי שמח אילו המחוקק היה מקפיד להכנס בשיכורים אלימים הרבה יותר ממסוטלים שפוגעים רק בעצמם ( לא צראה מישהו מסטול מתחיל מכות )
בגדול הוא אומר: "אני רופא אז קבלו את המילה שלי".
איפה הפניות למחקרים? מה זה האמירות המופשטות והמעורפלות הללו?
בקיצור, אני חושדת שהרופא מקבל כסף מחברות התרופות תמורת דמוניזציה. לכאורה.
התגובות הקיצוניות פה למעלה מוכיחות את מה שכבר ידוע מזמן- מי שחווה התמכרות לכל דבר שהוא ובפרט לחומרים פסיכואקטיבים כמו מריחואנה רואה את העולם בצורה חד צדדית ובלתי מאוזנת. המאוויים היחידים של אנשים בהתמכרות הם להשיג את הסם בכל מחיר ולכן דעתם משובשת. אל תחפשו מוסר. ערכים, אתיקה או אוביקטיביות אצל אנשים מכורים. פשוט אין להם שבב מכל זה.
נהפוך הוא: דווקא רוב מי שמכור מודע ומכיר על בשרו במידה הרבה ביותר את הנזק שהתמכרותו גורמת באופן כללי ולו בפרט - אך פשוט כבר לא יכול/מסוגל לשלוט בה.
ואני אפילו לא מוצא לראוי להתייחס לגיבוב השטויות הכוללני שכבוד ה-ד"ר ראתה לנכון להוסיף: "אל תחפשו מוסר. ערכים, אתיקה או אוביקטיביות אצל אנשים מכורים. פשוט אין להם שבב מכל זה."
שאלה לקוראים, האם ההשפעות השליליות של העישון הם תמידיות? או שמע הפגיעה בלמידה ובריכוז הינן לטווח הקצר לאחר העישון, וחולפות אחרי זמן ממושך של התנזרות מהשימוש?
נכון, טוב ויפה. אבל למה להאזין לפינק פלויד? הדימוי הקטן הזה והסטריאוטיפ שעומד מאחוריו, מסגירים את אג'נדת הכותב
תנו להן שמות
ניצן המבורגבעברית, רבים מהאברים הנשיים האינטימיים מכונים במילים ממין זכר. האם הגיע הזמן...
X 5 דקות
אני, אתה וחיות אחרות
רוג'ר סקרטוןפילוסופים ותיאולוגים במסורת הנוצרית ראו בבני האדם יצורים נבדלים מחיות אחרות, הודות...
X 5 דקות
עם חשבון
אני חושב שראיתי אותה נולדת, עם כל הקשיים והכאבים, ההיסוסים והמכאובים. במשך כעשרים שנה הרגישו רבים שהיא נדרשת, שיש בה צורך, אך התקשו להחליט כיצד היא תיראה. כפי שקורה לעתים קרובות, הלחץ היה אמריקני. שם, מעבר לים, מכל הסיבות הטובות ומתוך כוונות טהורות, דובר על "accountability". מכר ממוצא אמריקני, שעבד בתחום ביקורת הפנים וגם השתייך במשך תקופה מסוימת למשרד מבקר המדינה, לא חדל מלהלין על הצורך במקבילה עברית למושג שעבורו היה יומיומי ושהחל לחלחל לתקשורת ולשיח הפוליטי והכלכלי. לבסוף, היא באה לעולם. לא יפה, לא נאה להגייה, לא נוחה, ובכל זאת – היא כאן: "אחריותיות".
אמנם אפילו בשנת 2013 עוד התעקשה האקדמיה ללשון העברית שהמקבילה העברית ל-accountability תהיה "אחריות דיווח", אך המציאות עשתה את שלה ודוברי העברית פסקו לטובת "אחריותיות", שהפכה לחלק מהלקסיקון המקובל. באנגלית, accountability מציינת את האפשרות להיות accountable, כלומר לשאת באחריות, להידרש לתת הסבר פורמלי בגלל עניין כלשהו. כמו כן, מציין המונח קביעה כללית שאדם או גוף אחראים לדבר ונושאים בתוצאות של האחריות, וגם קבלה מרצון של אחריות לדבר ולתוצאותיו. כלומר, מדובר באפשרות, בסיכוי ובסיכון לשאת באחריות. באנגלית, הבסיס account נוגע לחשבון, במובן המוכר לנו בעברית ב"לתת דין וחשבון", אך יש לזכור ש-account באנגלית הוא גם "דיווח" ו"סיפור השתלשלות הדברים". מכאן ש-accountability היא האפשרות שנידרש לתת דיווח ולהסביר את מהלך הדברים, כשמשתמע מכך שיש לנו אחריות עליהם.
באנגלית, הדברים מסתדרים יפה: שם העצם account מאפשר את התואר accountable שהוא הבסיס לשם העצם המופשט accountability. אמנם ציניקנים יאמרו, ולא בלי מידה של צדק, שכל עניין ה"אחריות" בעולמם של דוברי העברית בימינו קצת רופף ומקרטע, אבל נתמקד כאן בשאלות הנוגעות למורפולוגיה העברית שלפנינו, כלומר לתצורת המלים ומה מתאפשר מבחינת הצורות העבריות. מהבחינה הזאת, "אחריות" אינה נוחה לגזירה וקשה להפיק ממנה מלים חדשות.
לא לגמרי ברור מהו מקור המלה העברית "אחריות". נראה כי היא קשורה לעמידה מאחורי דבר אבל אולי (גם?) לזיקה לאחריתם של דברים, כלומר לתוצאתם. לענייננו, העובדה שהיא אינה קשורה לשורש פורה מבחינת הפעלים הבנויים עליו מגבילה את האפשרות לגזור ממנה באורח טבעי ונוח. אילו הבסיס למקבילה עברית ל-accountability היה נגזר מן השורש "חשב", בגלל החשבון המגולם ב-account, ואיתו גם ה"דין וחשבון", היו מן הסתם אפשרויות אחרות ליצירת מקבילה עברית כזאת. כך או אחרת, דומה שהלחץ ליצור מונח עברי סביר גבר על שיקולי היופי והאלגנטית המורפולוגית, וכך קיבלנו את "אחריותיות" המשונה.
ובכל זאת, יש טעם לשים לב כי הצורן האנגלי -able- היוצר שמות תואר, והסיומת האנגלית -ability היוצרת שמות עצם מופשטים המביעים אפשרות ויכולת, יוצרים לחץ מתמיד על אוצר המלים העברי שלנו. הדבר ניכר במלים עבריות כמו "קומפטיבילי" ו"קומפטיביליות", "אדפטבילי" ו"אדפטביליות", שמקבילות להן על בסיס שורשים עבריים נמצאות בשלבים שונים של היווצרות והיקלטות, שאת סופם אין לשער. הפרודוקטיביות של הצורות האנגליות גדולה מאוד, באנגלית, והן נפוצות בתחומים המעשיים השונים שענייניהם מעסיקים גם את דוברי העברית.
למשל, לאחרונה התראיינה בעתון "הארץ" פרופסור אניטה היל האמריקנית, הזכורה כמי שהעידה בשנת 1991 בפני הסנאט האמריקני בעת הדיון באישור המועמד לבית המשפט העליון קלרנס תומס, וטענה שהוא הטריד אותו מינית כשעבדה אצלו. בראיון שערכה איתה תמר קפלנסקי נשאלה היל על "תרבות הביטול", ובין היתר ענתה כך: "זו לא שאלה של ביטול, אלא של מה שנקרא אחריותיות, החובה לתת דין וחשבון על התנהגויות מסוימות".
ככל הידוע, פרופסור היל אינה דוברת עברית, ולכן עלינו להניח שהמשפט הוא תרגום של דבריה באנגלית. האם ההרחבה "החובה לתת דין וחשבון על התנהגויות מסוימות" היא תרגום של דברים שהיא אמרה, או שמא מדובר בהבהרה של המלה המשונה "אחריותיות", שטרם קנתה לה אחיזה מלאה בעברית? הצירוף "אלא של מה שנקרא" מעלה חשד שבתרגום הוספה ההבהרה, וכי בדרך ניתנה לנו הצעה רכה ומושכלת לאמץ את המלה "אחריותיות", שחוזרת בראיון שלוש פעמים. אחת מהן מעניינת אף היא, דברים שמובאים מפיה של היל: "השאלה היא מהי אחריותיות, מה נחשב לקיחת אחריות". שוב, אין מסתפקים במלה "אחריותיות" אלא מצמידים לה הסבר, פרפראזה.
אם אמנם מדובר בתוספות מטעם המראיינת או המתרגמים, הרי שאין סיבה לפליאה. מזה שנים רבות כך עושים עיתונים עבריים המציעים לקוראיהם מלים מחודשות, עוזרים להם להבין את משמעותן ומחליקים אותן בהקשרים המתאימים, כמו סירופ רפואי ממותק המוגש בכף חמימה אל פיו של ילד. הדוגמאות לכך רבות מאוד ואחדות מהמופלאות ביותר מצויות ב"מילון המלים האובדות" של עוזי אורנן.
באורח מרתק ומשעשע, אותו ראיון עברי יפה עם פרופסור אניטה היל כולל מילה נוספת בעלת תצורה הכוללת את האלמנטים האנגליים המצויים ב-accountability, כפי שאנו רואים בדוגמה הבאה: "לסיפורים ולמרואיינות האלה מגיעים בדיוק אותם סטנדרטים ואותה קרדיביליות כמו לסיפורים אחרים".
למונח האנגלי credibility, כלומר "מידת האפשרות לתת אמון" נמצאה מקבילה עברית, "מהימנות". מישהו צריך לתת דין וחשבון על השכחתה המרומזת באותו ראיון.