משפחות רבות מצאו את עצמן ב-1971 מפוצלות משני עבריו של הגבול שנמתח בין הודו לפקיסטן. בלב האזור שניטשה בו המלחמה ניצב הכפר הונדרמאן (Hundarman), כפר זעיר שהיה פעם נקודה על דרך המשי, וכל שנותר ממנו הוא בתי אבן בני יותר ממאה שנה, ותושבים מעטים שנותרו שם לאחר שרובם ברחו עם פרוץ הקרבות. אבל דווקא שם, בכפר הזעיר שהיה לגמרי לא נגיש עד 2011 משום שהיה מוקף מוקשים, נבנה ״מוזיאון זיכרונות המשפחה״. המוזיאון יוצא הדופן נועד לשמר את המסורת שאנשי האזור מתקשים עתה להעביר מדור לדור בעל פה, בגלל המרחק, הגבולות והעוינות.
את הקמת המוזיאון יזם איליאס אנסרי (Ilyas Ansari) שהקדיש לשם כך את בית משפחתו בכפר. ביחד עם קבוצה של תושבים-פעילים הוא ליקט ומציג שם מאות חפצים אישיים, צילומים וסיפורים משפחתיים וגם מכתבים מן המלחמה, שכתבו זה לזה קרובי משפחה שלא נפגשו כבר עשרות שנים. אם תרצו לנסות לבקר במוזיאון, כדאי שתקראו קודם את הכתבה המעניינת על המקום שהתפרסמה באתר אטלס אובסקורה.
תגובות פייסבוק
הסוס לא חזר
הסוס לא חזר.
סוסו לא חזר.
כל הסוסים האחרים חזרו,
אך הסוס שעליו רכב
אביו של הילד הַמְּתֻלְתָּל בביתנו –
הסוס הזה לא חזר.
כמו עץ גדול שנסחף
במפגש שני נהרות-עד
הסוס שמעליו לָחַם
נפל תחתיו.
תרגם מטמילית עתיקה: דוד שולמן. מתוך "דקדוק האהבה", הוצאת ארנה מס, ירושלים, תשע"ב 2012.
בעקבות באך
אריק סיבליןמלבד שקספיר, אין כנראה עוד אישיות בולטת באמנות המודרנית שעליה אנו יודעים...
X חצי שעה
קיימת וגם יודעת
מאסימו פיליוּצ׳יהמודעות אינה מסתורית וגם אינה אשליה: היא מציאות ביולוגית ממשית ויעילה ביותר...
X רבע שעה