לסגור את פער המילים

פעוטות ממעמד סוציואקונומי נמוך צוברים פיגור בהתפתחות השפה. אפשר לצמצם אותו
X זמן קריאה משוער: 5 דקות

 אילו שפה היתה חיונית אך ורק לצורך תקשורת, אפשר להניח שפחות חשוב היה מתי פעוטות יתחילו להבין מילים ולדבר. אך הקשר העמוק בין רכישת שפה וכישורים קוגניטיביים שונים (ניתוח מידע, הסקת מסקנות וכיו"ב) הוא קשר שמשתקף שנים מאוחר יותר גם במבחני אינטליגנציה ובהישגים בלימודים. קל להבין, אם כן, כמה קריטית החשיפה לשפה בגיל צעיר. השאלה כמה צעיר. ב- 1995 התפרסם מחקר שנמשך עשור שלם והשווה את מידת החשיפה לשפה בין פעוטות שנולדו למשפחות ממעמדות סוציואקונומיים שונים. החוקרים, בטי הארט וטוד ריסלי מאוניברסיטת קנזס, מצאו כי בגיל שלוש הפעוטות מהמעמד הסוציואקונומי הבינוני-גבוה שמעו 30 מיליון מילים בממוצע יותר מהפעוטות מהמעמד הנמוך, מה שהוביל לכישורי שפה גבוהים יותר. כמו כן, פערים אלה התגלו כמשמעותיים בכל הקשור להתפתחות קוגניטיבית והצלחת הילדים בלימודים בשנים לאחר מכן.

הפער בין החשיפה לשפה אינו נובע בהכרח ממודעות שיש להורים בני המעמד הבינוני-גבוה למחקרים כאלה ואחרים. ככל הנראה, בדרך כלל מדובר פשוט בפנאי שהורים אלה יכולים להרשות לעצמם להקדיש לילדיהם או לחילופין, לרכוש את שירותיהם של מטפלים המקדישים את זמנם למטרה זו.

מחקר שהתפרסם בסוף 2012 על ידי אן פרלנד ושותפיה מאוניברסיטת סטנפורד, גילה כי הפער מתחיל אף מוקדם יותר ממה שנהוג היה לחשוב בעקבות המחקר מ- 95', וכי כבר בגיל 18 חודשים פעוטות למשפחות ממעמד נמוך צוברים פיגור של חודשים ספורים בהתפתחות שפתית. הפיגור נצבר הן בכמות המילים שיודעים הילדים והן במהירות זיהוין (פער של 200 מילישניות). זה אולי נשמע לא משמעותי אך פרלנד מסבירה כי זהו הבדל עצום. בעיקר חשוב לזכור, כי פער זה צובר תאוצה עם הזמן: תוך חצי שנה בלבד, כאשר הילדים מגיעים לגיל שנתיים, פעוטות ממעמד סוציואקונומי נמוך צוברים פיגור של חצי שנה ובגיל חמש, הפער בכישורי השפה מתרחב לשנתיים.

הסיבה לקצב גידול הפער, היא משום שילדים לומדים מילים חדשות מקונטקסט ולכן, כל מילה חדשה שנלמדת מאפשרת למידה של מילים רבות נוספות. כך הלמידה אינה מצטברת בטור לינארי (מילה ועוד מילה), אלא באופן אקספוננציאלי (בחזקה). אם למשל, התינוק מכיר רק את המילה "מדרכה" במשפט "הכלב יושב על המדרכה", מתוך ההקשר וההצבעה הוא עשוי להבין גם את שאר המילים מהר יותר מתינוק שאינו מכיר אף מילה.

אפקט זה מקבל גם ביטוי כאשר בוחנים את התפתחות המוח עצמה. תינוקות נולדים עם 100 מיליארד נוירונים ולאחר לידתם הקישורים בין תאי העצב מתרבים בקצב אדיר. עד גיל שלוש, נצברים בערך קוודריליון (אלף טריליון) קישורים וההתנסויות ותהליכי למידה הם אלה שקובעים אילו קישורים יתחזקו. פערים בעושר ההתנסויות והלמידה משפיעים באופן ישיר על היווצרות קישורים והתחזקותם.

למעשה, נראה שהרבה לפני שפעוטות מתחילים ללמוד מילים המוח כבר מכין את עצמו ללמידת שפה. במחקר שפורסם לפני שבועיים בכתב העת של האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים (American Academy of Pediatrics), עולה כי באופן די מדהים, גם פגים בני יומם צברו יתרונות בעצם חשיפתם לשפה. בשבועות הראשונים לחייהם של הפגים החוקרים השתמשו במערכת ממוחשבת כדי לספור לכמה מילים התינוקות נחשפים באופן ישיר, וכך להשוות בין אלה שנחשפים למעט מילים לבין אלה שנחשפים ליותר. מחקרים קודמים כבר גילו כי מספר מילים רב יותר גרם לפגים להפיק בעצמם יותר קולות, אך המחקר הנוכחי הראה גם הבדלים בשלב מאוחר יותר: בממוצע, בכל מאה מילים נוספות אליהן נחשפו התינוקות, נצבר יתרון של עוד שתי נקודות במבחן התפתחות שפתית כעבור שנה וחצי.

כיוון שהפער המשמעותי בין המעמדות מתחיל לצבור תאוצה בגיל 18 חודשים, חוקרים ואנשי חינוך מנסים להבין מה ניתן לעשות בנידון. אחד הכלים שנחקרים הוא מכשיר המנתח שפה בסביבת התינוק . מכשיר זה, שפותח במקור כאביזר מחקרי, מקביל במהותו לפדומטר (מד-צעדים). כפי שגאדג'ט לביש המצויד בפדומטר סופר צעדים ומבשר למשתמש כמה צעדים עליו להשלים מדי יום כדי לנהל אורח חיים בריא, כך סופר המכשיר מילים שנאמרות לתינוק. מחקר שנערך לאחרונה על ידי דנה זוסקינד, מראה כי השימוש במד-מילים זה בשילוב עם הדרכה מקצועית משפר התפתחות שפתית בעשרות אחוזים. האירוניה היא, כמובן, שגם אם טיפול שכזה יוצע להורים בתשלום, מי שלא יוכל ליהנות ממנו ככל הנראה, הם אותם פעוטות בני המעמד הסוציואקונומי הנמוך.

אולם חוקרים רבים ואנשי חינוך תולים תקווה בעצם המודעות לסוגיה ולפחות בארה"ב, נבחנות דרכים שונות לחשוף הורים מכל המעמדות לשני עקרונות חשובים: ראשית, לעצם הידיעה כי חשיפה לשפה מגיל מוקדם מאוד הינה חיונית ביותר להתפתחות קוגניטיבית; ושנית לחשיבות וטיב הדיבור הישיר אל הפעוטות. כלומר הכמות חשובה, אך גם האיכות. אז להלן כמה עצות חשובות:

1. מעבודתה של פרנלד ושותפיה, נראה שאין קיצורי דרך: חשיפה לשפה באופן עקיף (באמצעות טלוויזיה למשל) אינה מסייעת ממש בהקניית אוצר מילים. צריך להקפיד לדבר אל הפעוטות באופן ישיר, גם אם נדמה שהם אינם מבינים דבר.

2. מחקרים הראו כי שפת תינוקות, המאופיינת בטון גבוה ומתיילד, לוכדת את תשומת הלב של פעוטות ומסייעת להם ברכישת שפה. הצרה היא שפעמים רבות, יחד עם הניגון המתיילד רוב ההורים מנמיכים את משלב השפה ורמת אוצר המילים לרמה כמעט אפסית. מחקר שפורסם לאחרונה מראה כי דיבור במשפטים מורכבים ומגוונים לילדים סביב גיל שנה וחצי, מסייעים לצקת הקשרים ומשמעויות טעונים ועשירים יותר. למשל: במקום לומר: "הנה תפוז", מוטב לומר "בוא נשים את התפוז בקערה הזו, יחד עם הבננה, התפוח והענבים".

3. קונוטציות, באופן כללי, הן כלי נוסף ליצירת הקשרים ומשמעויות. במקום להסתפק בתופעה עצמה, קשרו אותה לתופעה אחרת. כך, לדוגמה, המשפט "הכלב מכשכש בזנב", פחות אפקטיבי מ"תראי כמה תפוח הזנב של הכלב- הוא הרבה יותר גדול ועבה מהזנב הדק של החתול".

4. קריאת ספר במשך 10 דקות מדי יום (או תיאור התמונות באופן מאולתר) מוסיפה אוצר מילים שבדרך כלל הורים אינם משתמשים בהם ביומיום.

5. נסו לשלב שיחות בפעילויות שונות. למשל, במקום לשים מוסיקה כאשר אתם מכינים ארוחת צהריים, נסו לספר מה אתם עושים.

מקורות"בראשית היתה המילה"- מאמר באקונומיסט אודות הממצאים של אן פרנלד ועל שיטות התמודדות עם הפער בהתפתחות שפה."פגים צוברים יתרון כאשר מבוגרים מדברים אליהם"- מאמר ב- Science Daily אודות המחקר."שפת תינוקות מסייעת לרכישת שפה"- מאמר בטלגרף."דיבור במשפטים ארוכים ממריץ התפתחות שפה"- מאמר ב- CBS אודות מחקר על טיב השפה בה מומלץ לדבר לתינוקות, כולל טיפים נוספים.

מחשבה זו התפרסמה באלכסון ב

תגובות פייסבוק

תגובה אחת על לסגור את פער המילים

01
הנודניק

לא מוזכר פה כישרון.
בחנו במחקרים האלה כישרון של ההורים?
אולי זה פשוט גנים?
הורים מוכשרים יוצרים גם מעמד סוציואקונומי גבוה וגם ילדים מוכשרים אבל בין המעמד לילדים אין שום קשר סיבתי?