נראים, נשמעים ומטופלים

המגפה אילצה מטפלים ומטופלים לבצע שינוי שנראה כעת בלתי נמנע: לעבור לאונליין
X זמן קריאה משוער: 17 דקות

כשמספר הנדבקים בנגיף COVID-19 בארצות הברית זינק לפתע מעלה, והורו לנו להישאר בבית, הפסיכולוגית של סירָה הציעה לה לעבור לטיפול מקוון. "לא ממש רציתי", היא אומרת, אם כי לבסוף לא הייתה לה ברירה.

אבל כשהן החלו לערוך את הטיפולים בשיחות וידאו גילתה המטופלת בת העשרים וארבע שיש לכך יתרונות. היא גילתה שההצצה לחיים הפרטיים של המטפלת שלה – למשל כשהפעמון מצלצל ברקע – "עושה אותה אנושית יותר". הן יכולות להביט יחד בגיליונות עבודה ולצפות בסרטונים, גם אם לפעמים יש בעיות בחיבור לרשת. סירָה מעדיפה מפגשים פנים אל פנים, אבל בעתיד היא רוצה להיות מסוגלת לבחור בכל פעם את האפשרות שמתאימה לה יותר.

המגפה הפכה בן לילה את הטיפולים בווידאו, בטלפון או בהתכתבות להכרח מבחינת מטפלים ומטופלים בארה"ב ובעולם כולו, ובהם גם מי שמעולם קודם לא ערכו שיחת וידאו. בתקופת משבר שכזאת היה חשוב ביותר לוודא שאנשים יוכלו לפנות לטיפול או להמשיך בטיפול קיים.

יכול להיות שהטעימה הפתאומית שרבים מאיתנו קיבלו השנה תהפוך את הפגישות המקוונות לצורה טיפולית מקובלת

תחום הטיפולים המקוונים צבר תאוצה עוד לפני המשבר הנוכחי – אנו מזהים צמיחה בעשור הראשון של המאה העשרים ואחת – אבל יכול להיות שהטעימה הפתאומית שרבים מאיתנו קיבלו השנה תהפוך את הפגישות המקוונות לצורה טיפולית מקובלת. "אני לא חושבת שאפשר להחזיר את הגלגל לאחור", אומרת הפסיכולוגית הקלינית איב לין נלסון (Nelson), המנהלת הארצית של רשת הבריאות הטֶלֶהתנהגותית (Telebehavioral) בקנזס.

וויי-פיי, אות סלולרי, קליטה, תקשורת

הטיפול יכול להתחיל. תצלום: פראווין קומאר מאטיוונאן.

מערכת היחסים בין מטפל למטופל היא מערכת יחסים ייחודית, ואופן ההתמודדות של שני הצדדים עם המעבר לטיפולים מרחוק מעניין את מי שרוצים להפיק את המרב מכל סוג של פגישה חשובה מרחוק, החל מהוראה וכלה בראיונות עבודה. לא תמיד פשוט ליצור שותפות בין מטפל למטופל בלי לשבת יחד בקליניקה, אבל מומחים אומרים שטיפול בטלפון או בווידאו יכול להיות יעיל לא פחות מטיפול פנים אל פנים, ואף יש לו יתרונות, הן לוגיסטיים והן אישיים מאוד. גם פסיכולוגים שהגיעו רק לאחרונה לתחום המקוון וגם פסיכולוגים שעוסקים בכך כבר זמן רב, מפתחים מגוון מיומנויות ורגישויות שעוזרות להם לטפל באופן מצוין גם מרחוק.

לפגוש את המטופלים בכל מקום שבו הם נמצאים

הרבה אנשים אינם גרים בקרבת פסיכולוגים. "אנחנו פשוט מעטים מדי, ולעתים קרובות אנחנו מרוכזים באזורים עירוניים יותר", אומרת נלסון. עשרות מיליוני אמריקנים גרים באזורים הסובלים ממחסור בפסיכולוגים ובפסיכיאטרים, ומטפלים על המסך או בטלפון עשויים להיות מבחינתם חבל הצלה חיוני. "זה נותן לנו את האפשרות להגיע לאנשים שאחרת לא היו מקבלים שום טיפול – ואולי אפילו מתאבדים", אומרת קרלי מקורד (McCord), מנהלת תוכנית הטיפול הטֶלֶהתנהגותית באוניברסיטת טקסס A&M, שמעניקה שירותים בכל המדינה. "כמעט חצי מהמטופלים שלנו מגיעים אלינו עם חשיבה אובדנית".

אפילו עבור הגרים במרחק נסיעה מפסיכולוגים, הגישה אליהם דרך הטלפון שבכיס או המחשב שבחדר הסמוך עשויה להקל על ההחלטה לפנות לטיפול

אפילו עבור הגרים במרחק נסיעה מפסיכולוגים, הגישה אליהם דרך הטלפון שבכיס או המחשב שבחדר הסמוך עשויה להקל על ההחלטה לפנות לטיפול: מומחים טוענים שפגישות מקוונות יכולות לשכך חששות בנוגע לפרטיות ולסטיגמות. "בייחוד אם גרים בעיר קטנה – הישיבה בחדר המתנה והפגישה עם אנשים מוכרים עלולה להיות מוזרה, ו[הטיפול המקוון] יכול לעזור בזה", אומרת שאנון סאווֶר-זוואלה (Sauer-Zavala), פסיכולוגית קלינית ומרצה באוניברסיטת קנטקי.

ויש גם מי שמתקשים להגיע לפגישות מסיבות גופניות כמו מחלה או נכות, ובאמצעות טיפולים מהבית הם מסוגלים לעקוף את הקשיים האלה. לפעמים סיבת הפניה לטיפול היא בעצמה משוכה. "ישנם מטופלים הסובלים מטראומה שגרמו להם אחרים, והם אינם מרגישים בטוחים לעזוב את הבית בשלבים מסוימים של הטיפול", אומר הפסיכיאטר גרנט ברנר (Brenner), שערך טיפולים מרחוק עוד לפני פרוץ המגפה.

אמנם לפני הופעת הקורונה היתה הטלתרפיה בבחינת ארץ לא נודעת בעבור מטפלים ומטופלים רבים, אבל דיווחים מלמדים שהשימוש בפרקטיקה הזאת גובר בהדרגה כבר שנים. מאמר שהתפרסם בכתב העת Journal of the American Medical Association מדווח שבשנים 2005-2017 גדל שיעור הטיפולים מרחוק בממוצע של 56 אחוז מדי שנה בקרב לקוחותיה של תוכנית ביטוח בריאות פרטית נפוצה. דיווח שהתפרסם ב־Health Affairs זיהה שיעור צמיחה דומה בשנים 2004-2014 בקרב הנרשמים לתוכנית Medicare באזורים כפריים. "הטכנולוגיות נעשו טובות יותר, מהירות יותר וזולות יותר", אומרת נלסון, שעוסקת בטיפולים מרחוק כבר כעשרים שנה.

ריכוז, מסך, צעירה, התכוונות

עניין של כוונה והתכוונות. תצלום: Thought Catalogue

ההתפתחויות האלה גם מרחיבות את מגוון האפשרויות הזמין למטופלים, שזקוקים לא אחת למטפלת או מטפל עם ארגז הכלים הקליני המתאים, עם הרגישויות המתאימות, או עם הרקע התרבותי המתאים.

ויש מצוקות שמצריכות פתרונות מוכחים וממוקדים. גרג גארדנר (Gardner), מטפל אוסטרלי שכבר ערך בעבר טיפולים בווידאו ובטלפון, נזכר במטופלת שסבלה מנדודי שינה רוב חייה הבוגרים: "היא רצתה לעבור טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) בשביל נדודי שינה, ואני לא חושב שהיה מישהו באזור שלה עם ההכשרה הנדרשת לזה". היא התייחסה ברצינות לטיפולי הווידאו שלה עם גארדנר, למדה על מצבה וניהלה יומני שינה, וככה "פשוט חיסלנו את הבעיה תוך ארבע פגישות", הוא אומר. "זה שכנע אותי שמדובר בכלי מצוין".

טיפולים מרחוק יכולים לעזור גם למטופלים עם הפרעת אישיות גבולית להגיע למטפלים המתמחים בטיפול דיאלקטי, המותאם לטיפול בבעיה זו. ולאנשים עם פוסט טראומה יהיה קל יותר לקבל טיפול בחשיפה ממושכת

בדומה לכך, אומרת מקורד, טיפולים מרחוק יכולים לעזור גם למטופלים עם הפרעת אישיות גבולית להגיע למטפלים המתמחים בטיפול דיאלקטי, המותאם לטיפול בבעיה זו. ולאנשים עם פוסט טראומה יהיה קל יותר לקבל טיפול בחשיפה ממושכת, שהיא שיטה מבוקשת מאוד.

ניית׳ן ברנדון (Brandon), פסיכולוג מג'ורג'יה שעוסק בטיפול מרחוק כבר שלוש שנים, אומר שהוא נתן מענה גם למטופלים המעוניינים בשיטות ספציפיות מבוססות ראיות, כמו טיפולי CBT לחרדה. וזה לא היתרון היחיד שהוא מייחס לנכונות שלו לטפל מרחוק: "היה לי מטופל מאזור כפרי, הומו צעיר, שהתקשה מאוד למצוא פסיכולוג – ובאופן כללי היה לו קשה עם העובדה שאין באזור שלו אף הומו אחר שהוא יכול היה לדבר איתו". הוא התחיל לעבוד עם ברנדון, שהוא בעצמו הומו ומבין היטב את הסוגיות הלהטב"קיות. ההישג הזה לא היה אפשרי לולא הטיפולים המקוונים.

דומה אבל שונה

גם בשיחות וידאו או בטלפון, טיפול הוא טיפול, עם או בלי ספה. ובכל זאת, כפי שגילינו כשמסיבות יום ההולדת ופגישות הצוות שלנו עברו לאינטרנט בגלל הקורונה – וכפי שפסיכולוגים מעידים בעצמם – השינוי במדיום משפיע במגוון דרכים על אופי השיחה ועל האפשרויות הגלומות בה.

חמש עשרה שנות מחקר מלמדות שטיפולים מרחוק מועילים לבעיות נפשיות נפוצות לא פחות מטיפולים פנים אל פנים. במאמר מ־2018 שראה אור בכתב העת Psychological Services, הפסיכולוגית טרייסי וארקר (Varker) ועמיתיה ליקטו ראיות בנוגע ליעילותה של טלתרפיה בטיפול בהפרעות חרדה, דיכאון, פוסט טראומה והפרעת הסתגלות.

סמרטפון, תפוזים, מים, בריכה

יעיל לעומק, מגיע לפנטזיות. תצלום: קייט תאם.

הראיות בנוגע לטיפולים טלפוניים "מלמדות שהם יעילים [באופן כללי] לא פחות מטיפול פנים אל פנים – וודאי טובות יותר מהיעדר טיפול", אומרת וארקר. ובאשר לטיפולי וידאו – אמנם חלק גדול מהמחקרים בנושא זה מתמקדים במדגמים של יוצאי צבא, ולכן אולי אינם מייצגים באופן מושלם את הציבור הרחב, אבל החוקרים בכל זאת הגיעו למסקנה חיובית דומה בנוגע לשיחות וידאו כפלטפורמה טיפולית. לאור היעדר ראיות איכותיות מספיק בנוגע לצ'אטים בזמן אמת, נקבע שיעילותם "אינה ידועה". ישנם אפילו פסיכולוגים וחברות טלתרפיה שעורכים טיפולים בהתכתבות לא בזמן אמת, אבל החוקרים לא בחנו את יעילותו של כלי זה.

לפי מחקרים, הטלתרפיה תוכל להועיל גם לטיפול בבעיות נוספות. סקירת מחקרים שהתפרסמה לאחרונה בנושא טיפולי טלתרפיה בהתמכרויות, מלמדת שטיפולי וידאו עשויים להיות חלופה יעילה לטיפולים פנים אל פנים, אם בסקירה צוינו מגבלות מתודולוגיות מסוימות כמו גודל מדגם קטן.

בפועל, מודים המומחים, המצב אינו תמיד ברור כמו בניסויים אקראיים מבוקרים. פסיכולוגים ופסיכיאטרים צריכים להפעיל שיקול דעת בנוגע לכל מטופל בנפרד, ולהחליט אם הוא או היא מתאימים לטלתרפיה. וצריך לזכור גם שלפגישות מרחוק יש קשיים ייחודיים שאינם קיימים בטיפולים פנים אל פנים – מתקלות טכניות וחיבור אינטרנט מגומגם, ועד התנהגויות שמעמידות במבחן את הנורמות הטיפוליות.

גארדנר נזכר במטופל עם פוסט טראומה שחרג מהגבולות באופן בעייתי מאוד בזמן הטיפול מרחוק. "בחלק מהפגישות הוא היה במשרד שלו, ומהר מאוד זה הגיע למצב שאנשים נכנסו וניהלו איתו שיחות בזמן הטיפול. הוא התחיל לענות למיילים". מטופל אחר ערך את הטיפולים מהמכונית שלו: "בקושי הצלחתי לראות אותו", אומר גארדנר.

חשוב לקבוע זמן ומקום מוגדרים לעבודה הטיפולית, הוא אומר. "אנשים באים עם הנחות משלהם לאופן שבו שיחות וידאו אישיות אמורות להתנהל. צריך להציב גבולות ברורים, למשל: 'את חייבת לבוא בזמן'; 'אתה צריך להיות לבוש בצורה מכובדת'; 'את צריכה להיות במקום שקט הרחק מאנשים אחרים'". כלומר יש לדבר מפורשות על כללי ההתנהגות שעליהם אנו מקפידים באופן טבעי בפגישות פנים אל פנים. ויש גם הכנה ייחודית לטיפול מרחוק: חשוב מאוד שמטפלים יקבלו מראש את הסכמת המטופלים, ידעו בדיוק איפה המטופלים נמצאים בזמן הטיפול, ויכינו תוכנית חירום למקרה של סכנה לפגיעה עצמית.

טיפולי וידאו וטיפולים טלפוניים מגבילים, ולעתים אף מבטלים, את היכולת לראות מחוות גוף והבעות פנים שמהן יכולים המטפלים להסיק מסקנות לגבי התחושות הפנימיות או התגובות של המטופלים

טיפולי וידאו וטיפולים טלפוניים מגבילים, ולעתים אף מבטלים, את היכולת לראות מחוות גוף והבעות פנים שמהן יכולים המטפלים להסיק מסקנות לגבי התחושות הפנימיות או התגובות של המטופלים. את החשש הזה ציינו שני הצדדים בסקרים שנערכו לאחרונה. "לפעמים אני אפילו לא רואה פרצוף שלם. קשה יותר לזהות ניואנסים בנשימה", אומרת ג'ניפר פְרארי (Frary), פסיכולוגית שעברה לטיפולים מרחוק מאז פרוץ המגפה. היא מתייחסת, לדוגמה, להרמה של כתפיים: "הרבה פעמים, כשהמטופלים מתוחים או כשמשהו משמש עבורם טריגר רגשי, הכתפיים שלהם מתרוממות באופן טבעי. ובטיפולים מרחוק – תלוי איפה המטופלים יושבים – לא תמיד אפשר להבחין במחווה הזאת".

כדי לגשר על הפער הזה, המטפלים צריכים קודם כול להיות מודעים למה שהם עלולים להחמיץ, וגם לדבר בצורה מפורשת יותר. בשיחות טלפון, "את לא תמיד יודעת אם מישהו מוסח לגמרי ומשחק סוליטייר, או אם הוא חושב לעומק על מה שעלה בפגישה", אומרת מקורד. "ואת אומרת לעצמך, איך אני אמורה לדעת מה קורה פה? אז פשוט שואלים: 'שמתי לב שיש לנו הרבה רגעים של שתיקה בפגישות האלה. אני לא יודעת אם אתה חושב בהם, או אם אתה מוסח'". היא גם טוענת שעם הניסיון, פסיכולוגים יכולים לפתח "מין חוש שישי" לאיתור אותות בלתי נראים. "ברגע שבונים מערכת יחסים, קל יותר לפענח את הנימה של המטופלים ואת הקצב שלהם".

לא קל לבנות קשר בלי לפגוש את המטופלים פנים אל פנים, אבל ברנדון אומר שזה נהיה פשוט יותר עם הזמן. לדבריו, שאלות פתוחות מעודדות את המטופלים להעמיק בתשובות שלהם. "שתיקה לא ממש מועילה לטיפול מרחוק, בייחוד בטלפון", הוא אומר. כדי לחזק את הקשר כדאי לנסות להתאים את עצמך לנימה ולרמת האנרגיה של המטופלים, וגם להשתמש בחוש הומור.

טלפון, חוגה, שרפרף, סגול

ומותר גם לצחוק, כי לא האמצעי קובע. תצלום: לוק סאות׳רן

בִּי, מטופלת בת שבע עשרה, חששה שהמטפלת שלה אינה קולטת כל מיני תנועות ומחוות שהיא עושה – ואשר מבהירות איך היא מרגישה – מאז שהן עברו לטיפול ב־FaceTime. אבל בסופו של דבר הן התחילו לדבר יותר בחופשיות על מה שעוזר ולא עוזר בטיפולים האלה. "בכל פעם שהמטפלת שלי אומרת משהו, היא שואלת אותי בצורה מפורשת, 'איך את מרגישה לגבי זה?'"

לא תמיד הטלתרפיה גורעת מידע. לפעמים היא מספקת לפסיכולוגים הצצה אל הסביבה הטבעית של המטופלים ואל אורח החיים שלהם

אבל לא תמיד הטלתרפיה גורעת מידע. לפעמים היא מספקת לפסיכולוגים הצצה אל הסביבה הטבעית של המטופלים ואל אורח החיים שלהם. "אפשר לראות את החתולים או את הילדים שלהם מתרוצצים ברקע. אפשר לראות איפה הם מציבים – או לא מציבים – את הגבול [בינך לבין החיים הפרטיים שלהם]", אומר ברנדון. הוא מסביר שמטופל עם דיכאון, למשל, יכול "סתם לשכב במיטה בזמן טיפול, וכשאתה רואה שהוא אינו מסוגל לצאת מהמיטה ולהתלבש, זה חושף היבטים מסוימים של הדיכאון שלו, מצב הרוח שלו. וגם כך אפשר ללמוד עליו משהו".

השלב הבא

מטפלים ומטופלים מסתגלים בדרכים שונות לטיפולים מרחוק, והנכונות שלהם לקבל את השינוי הזה לא תמיד מתפלגת לפי החוכמה הסטריאוטיפית המקובלת. אמנם וארקר אומרת שהיא נתקלה בתסכולים טכנולוגיים מסוימים אצל נבדקים בני שבעים ושמונים, אבל נבדקים מעט צעירים יותר מסתדרים טוב יותר. אנה, בת 61, אומרת שנדרשו לה שתיים-שלוש פגישות כדי להרגיש בנוח, אבל עכשיו היא כבר אינה מרגישה כאילו היא איבדה משהו מהותי. "אני רואה את הבעות הפנים של הפסיכולוגית שלי, את החיוך שלה, ואני מבינה מתי מישהו באמת מקשיב, אז במובן הזה אני לא מרגישה שמשהו חסר".

יש אנשי מקצוע שהופתעו לטובה. כמו רבים אחרים, סוייר-זוואלה ((Sauer-Zavala, שעורכת טיפולים למטרות מחקר, נאלצה לעבור לשיחות וידאו. "אני חושבת שלפני כן, הרבה אנשים, וגם אני, היו אומרים, 'זה לא אותו דבר. כל כך הרבה ילך לאיבוד'. אבל גם עם מטופלים שפגשתי רק באופן מקוון, הפגישה הראשונה אמנם הייתה קצת מוזרה, אבל מאז הכול בסדר. ברור לי שהם מרגישים שמקשיבים להם".

פסיכולוגים קליניים רבים במשרה מלאה, שהעבירו את רוב או את כל המטופלים שלהם לווידאו או לטלפון בעקבות הקורונה, דיווחו על תשישות הולכת וגוברת. אחדים מהם מייחסים זאת למאמץ הנוסף שנדרש כדי לעקוב אחרי הבעות הפנים של המטופלים או לבהייה הממושכת במסך.

יום שלם של פגישות וידאו עלול לגרום למטפלים להרגיש כמו אחרי צפייה של יום שלם בטלוויזיה – אחרי מספר פגישות רצופות מתחילים לרחף קצת

יום שלם של פגישות וידאו עלול לגרום לנו להרגיש "כמו אחרי צפייה של יום שלם בטלוויזיה – אחרי מספר פגישות רצופות מתחילים לרחף קצת", אומר ברנדון. ולכן הוא אומר שחשוב לעשות הפסקות התאוששות בין השיחות.

פרארי אומרת שהעבודה באפריל הייתה "מתישה", אך מוסיפה שאולי היה קשה לפסיכולוגים להפריד בין המתחים הקשורים לקורונה למתחים הנובעים מהמעבר הבלתי נמנע לטלתרפיה. "קשה לדעת איך היינו מרגישים אם זה לא היה קורה בזמן מגפה".

מידת ההתרחבות של הטלתרפיה תהיה תלויה, בין היתר, בשינויים שייערכו בעתיד הקרוב ברגולציה ובמדיניות ההחזרים של חברות הביטוח. במהלך המגפה, הממשלות המקומיות והממשל הפדרלי בארה"ב הקלו זמנית חלק מהמגבלות שבימים כתיקונם מרחיקות מטפלים ומטופלים מסוימים מטלתרפיה – תקנות שדורשות מפסיכולוגים לעבור הסמכה במדינת מגוריהם, למשל, או קנסות על אי ציות לחוק המפקח על השימוש במידע פרטי של מטופלים. והיקף ההחזרים שחברות הביטוח נותנות על טיפולים מרחוק משתנה ממדינה למדינה.

"השאלה היא: האם נחזור למקום שהיינו בו לפני הקורונה? אף אחד לא יודע לענות על זה עכשיו", אומרת מיי וא קוונג (Kwong), מנהלת "המרכז למדיניות בריאות מקוונת". "אני חושבת שחלק מהשינויים יתפסו. המגפה עזרה לאנשים להבין שזהו כלי רב ערך במערכת הבריאות שלנו. זאת הייתה חשיפה אדירה לצרכנים".

לדעתה של מקורד, השינוי הפתאומי שפסיכולוגים ופסיכיאטרים נאלצו לבצע כדי להמשיך לטפל בלקוחות במהלך שעת החירום הזאת, מבהיר לנו שצריך להתייחס לטלתרפיה ברצינות רבה יותר בעתיד.

"אחת הסיבות לבלגן הגדול כל כך, היא שיש לנו דור שלם של פסיכולוגים שאף פעם לא ערך טיפולים מרחוק, והם היו צריכים להתחבר מעכשיו לעכשיו כדי לדאוג למטופלים שלהם", היא אומרת. "אנחנו חייבים לשמר את הדבר הזה כדי שנהיה מוכנים בפעם הבאה".

שרשרת האירועים הקשה של המגפה נתנה למטפלים ולמטופלים הזדמנות לחדשנות. אבל את הלקחים שלמדנו בתקופה זו של טיפולים מרחוק – הצורך להרחיב את טווח שיתופי הפעולה האפשריים, הצורך לדבר מפורשות כשאותות חזותיים הולכים לאיבוד, חשיבת הצבת גבולות כדי שהפגישות יהיו מועילות – ראוי להפיץ גם מחוץ לקליניקה הווירטואלית.

שעון חול

גבולות. תצלום: Aron Visuals

המדריך לשיחה טיפולית רצינית – ממרחק

אחרי שעות רבות של שיחות עמוקות וטעונות דרך מצלמות רשת, פסיכולוגים ופסיכיאטרים למדו רבות על הדרכים השונות להפיק את המירב מהמדיום. הנה חלק מהמלצותיהם. הן עשויות לשפר את איכותה של כל שיחה חשובה שאתם עורכים, גם בטיפול וגם מחוץ לו.

א. הציבו גבולות

אם השיחה שאתם עורכים חשובה לכם, הגדירו את ציפיותיכם ואת הנימה ההולמת. לפעמים די לבקש מאחרים להגיע בזמן, לא לשבת ליד אנשים שעלולים לשמוע אתכם, ולא לאכול בזמן השיחה.

ב. הגבילו את הסחות הדעת

מצאו מקום שקט ככל האפשר ונסו למזער את הסחות הדעת האפשריות במכשיר שלכם. הפסיכולוג סת' גיליהן (Gillihan) מציע לסגור אפליקציות ותוכנות שעלולות לפגוע באיכות הווידאו, ולהשתיק התראות שיכולות לקפוץ באמצע השיחה.

ג. התרווחו

כל שיחה עמוקה יכולה להתארך – אז ודאו שאתם יושבים בנוח. וגם חשבו היטב היכן להציב את המסך שלכם. הפסיכולוגית אנני סניידר (Snyder) התחילה להציב את המסך שלה רחוק מספיק כדי שהמטופלים יראו אותה כפי שהיו רואים אותה אילו ישבו מולה בקליניקה. הדבר העניק להם תחושה מוכרת, והעניק לה את האפשרות להשתמש במחוות גוף, ו"כך אפשר גם להביט באופן טבעי הצדה, למעלה והרחק מהפנים של המטופלים" במקום לנעוץ בהם מבט כל הזמן.

ד. עשו הפסקה לפני שאתם מתחילים

חשוב שהמטופלים יקדישו מעט זמן לפני הפגישה כדי לעשות סדר במחשבות או כדי להבין על מה הם רוצים לדבר. זה יעזור להם להיכנס להלך הרוח המתאים, אומר ניית׳ן ברנדון – זה כמו לנהוג או לשבת בחדר ההמתנה לפני פגישה פנים אל פנים. אם אתם מתכוננים לשיחה רצינית מכל סוג שהוא, תנו לעצמכם רגעים מספר כדי להתנתק ממה שעשיתם קודם לכן.

ה. תארו בקול את מה שאי אפשר לראות

מכיוון שאותות לא מילוליים מסוימים – כמו נדנוד של הרגל, או אנחה – קשה יותר לזהות בשיחת וידאו, חשוב לומר דברים בקול רם, מסביר ברנדון. זה רלוונטי במיוחד לשיחות טלפון: "אם משהו הסעיר אתכם, כבר לא מספיק להיראות נסערים. צריך לומר, 'זה נשמע קשה, אני נסער מאוד לשמוע את זה'". אם הראש שלכם מורכן כי אתם רושמים הערות, תבהירו את זה במקום להתעלם מהמטופל.

ו. צרו "קשר עין"

אם אתם קרובים למכשיר, גיליהן מציע שתמקמו את הראש בחלק העליון של המסך: "כשהם מביטים בפנים שלכם, המבט שלהם יהיה קרוב יותר למצלמה (בהנחה שהיא בחלק העליון של המחשב), כאילו הם מביטים אליכם".

ז. השקיעו מחשבה ברקע

כשמטופלים נכנסים לקליניקה שלכם בפעם הראשונה, הם עשויים לראות דברים שיקנו לכם הילה אנושית יותר – תמונה משפחתית, פוסטר, ספרים על המדף. כשהפגישה הראשונה היא פגישה מרחוק, ומאחורינו יש קיר ריק ותו לא, "אין להם במה להיאחז", אומר ברנדון. "אם הייתם עכשיו בקליניקה, מה הייתם רוצים שהם יראו?"

במובנים מסוימים שיחות טלפון עדיפות על שיחות וידאו כי זה דומה יותר לאידיאל הפסיכואנליטי של שכיבה על הספה

ח. שאלו את עצמכם: אולי טוב לשמוע מלראות?

הפסיכיאטר גרנט ברנר ערך טיפולי שמע רבים. במובנים מסוימים, הוא אומר, שיחות טלפון "עדיפות [על שיחות וידאו] כי זה דומה יותר לאידיאל הפסיכואנליטי של שכיבה על הספה. זה משחרר את המוח מהצורך לעקוב אחרי מידע חברתי. זה עוזר לנו לא לחשוב מה האדם האחר חושב עלינו".

ט. המשיכו לתחזק את הקשר בין הטיפולים

השיחה אינה חייבת בהכרח להסתיים עם תום שיחת הווידאו – אפילו אם אתם פסיכולוגים או פסיכיאטרים. "אולי תמליצו על ספר שנוגע למה שדיברתם עליו", אומר ברנדון, "או על כל משאב אחר שיכול לתת למטופלים את ההרגשה שאתם חושבים עליהם גם אחרי שהפגישה נגמרה".

מרגנית

יש אור ועולם ופרספקטיבה וחיים רוחשים תמיד. תצלום: ארון ברדן

להותיר רושם בחמש עשרה שניות בלבד

לעתים די ברגעים ספורים ובנוכחות מרגיעה כדי לעזור למישהו לעשות צעד לקראת טיפול. בתגובה לעלייה בביקוש לטלתרפיה השנה, וכדי לעזור למטפלים להגיע אל אנשים המעוניינים בטיפול, כתב העת Psychology Today הזמין את המטפלים ברשומותיו להציג את עצמם בסרטון של 15 שניות או פחות. אלפי אנשי מקצוע צילמו מאז את הסרטונים האישיים האלה והעלו אותם.

מה הסוד לסרטון היכרות מוצלח? אנחנו נותנים לפסיכולוגים ולפסיכיאטרים האלה מספר עצות: דברו בטבעיות, התלבשו במקצועיות, הציבו גוף תאורה מאחורי המצלמה, השתמשו ברקע ניטרלי והחזיקו את הטלפון מעל גובה העיניים – כדי להימנע ממבט מאיים מלמעלה.

בעזרת הטיפים האלה מצאו אנשים מקצוע דרכים חדשות לשדר ברגעים ספורים את האישיות שלהם ואת המחויבות שלהם למקצוע. כדי להגיע למטופלים שיפיקו את מרב התועלת מעזרתם, מטפלים רבים מדברים על תחומי המומחיות שלהם במיקוד ובתמציתיות. הם אומרים, למשל, שהם מתעניינים ב"בריאות נפשית ורבייתית של נשים״ או ב"מתבגרים ומבוגרים שסובלים מחרדה ומדיכאון". רבים גם נותנים הצצה לסביבת עבודה מזמינה (ציור שליו, או פסל מינימליסטי) אך לא עמוסה.

רשמים ראשוניים הם בעלי חשיבות מכרעת בכל קשר משמעותי, והם חשובים בייחוד למי שמחפשים התאמה טובה בין מטפל למטופל. בהיעדר טיפולים פנים אל פנים, מדריך המטפלים שלנו כולל מגוון דרכים באמצעותן ניתן לעשות צעד ראשון בדרך לקשר חזק.

מאט יוסטון (Matt Huston) הוא עורך משנה בכיר בכתב העת Psychology Today.

Reprinted from Psychology Today. Copyright 2020 Sussex Publishers LLC. Distributed by Tribune Content Agency. The original article was published here.

תורגם במיוחד לאלכסון על ידי תומר בן אהרון

תמונה ראשית: העיקר התקשורת. תצלום: highdog, אימג׳בנק / גטי ישראל

מאמר זה התפרסם באלכסון ב על־ידי מאט יוסטון, Psychology Today.

תגובות פייסבוק

> הוספת תגובה

4 תגובות על נראים, נשמעים ומטופלים

01
בקליניקה

מעודד מאד ונדרש בימים אלה. כמטפל, המאמר מצדיק כמה אינטיאיציות וגם את הניסיון שצברתי בחודשים האחרונים. אבל לטווח הארוך אנחנו חייבים לחשוב על משמעות המפגש האישי - ואפילו על השאלה עד כמה הוא דרוש, דרוש תמיד או בכלל. תודה לאלכסון!

02
רופוס

מאמר נפלא, מסכם את המהפך שעברה צורת הטיפול, שלא השתנתה במשך עשרות שנים.
אחד היתרנות הבולטים, כפי שגם נאמר במאמר, היא היכולת לראות את המטופל בסביבה הטבעית שלו, ולהיחשף לדברים שאילו היה מגיע לקלינקה, לא היינו נחשפים אליהם.

03
רון

נדמה שיותר קל להתחיל טיפול מרחוק מאשר בקליניקה. סיבה אחת - הפונה אינה/ו צריך להחצין את הרושם שהמטפל עושה מיד או במשך השעה, כי יכול לצאת מהמסך. הוא/היא יכול/ה להחליט אילו תגובות להראות למטפל.