פצצות תום

״אני תום לרר... מעניק בזאת רשות להוריד מהאתר את מילות שיריי, בין שפורסמו או לא פורסמו, הוגנו בזכויות יוצרים או לא, ולעשות בהם כל שימוש שהוא...״

זה, בתרגום חופשי, נוסח ההודעה המופיעה בימים אלה באתר של אחד הכותבים החריפים והשנונים שידעה ארצות הברית במאה הנוכחית, תום לרר.

לרר, בן ה-92, ממשיך וכותב שהוא מרשה לכל המעוניינים להלחין מחדש את שיריו, לבצע אותם בכל צורה שתעלה על הדעת ובעיקר להחזיר אותם לחיים,  כנראה משום ש(למרבה הצער) עם עדיין רלוונטיים. רשימת השירים כוללת, בין השאר, את מה שהיו להיטי ענק כמו ״זיהום אוויר״, ״תועבה״, ״להרעיל יונים בפארק״, ״שלחו את המארינס״, ״מי הבא בתור״, ״ורנר פון בראון״, ״כולנו נמות ביחד בבוא היום״ ועוד ועוד.

השירים, חדים, שנונים וספוגים סטירה וביקורת חברתית נוקבת על כל מה שבין קפיטליזים לריאל-פוליטיק, בורגנות, מיליטריזם, שכתוב ההיסטוריה, גזענות, אפליה, התחסדות וכל התענוגות שהחברה שלנו מזמנת לכותב כמותו.

שימו לב: לרר מסייג ומציין כי מי שרוצה להשתמש בחומרים מוזמן למהר, כי יתכן מאוד שבקרוב יפוג תוקפו של האישור הנדיב.

(צילום תום לרר בתמונה הראשית: מתוך ויקיפדיה).

 

זיקוק זה התפרסם באלכסון ב

תגובות פייסבוק