חצי חצי

כשאני אינני אני

מה קורה כשחלק מהותי בנו נעלם או משתנה באורח קיצוני? האם אנחנו עדיין אנחנו?

בכך עוסק הפרק Me Minus Me של הפודקאסט This American Life, והפעם במושב הטייסת יושבת בים אדוונמי (Bim Adewunmi) שמחליפה זמנית את המנחה הקבוע איירה גלאס.

אדוונמי משוחחת בפתיח עם מונה צ׳לבי, אמנית, עיתונאית העוסקת בנתונים ומידע (בעיקר ב״גארדיאן״ הבריטי), שאם עדיין לא ביקרתם באינסטגרם שלה, כדאי לכם למהר. אבל הסיפור המעניין ביותר בארבעת חלקי הפרק הוא סיפורו של סנדי אלן. סנדי הוא טרנסג׳נדר שעבר את השינוי רק בשלהי שנות העשרים לחייו, ובילדותו, כילדה, היה לו קול בדולח. הוא החל לשיר בגיל צעיר ממש, ואט אט השירה והמופעים על הבמה הפכו לחלק מרכזי מחייו ולחלק עצום מן ״העצמי״ שלו. הוא ידע שזריקות טסטוסטרון ישפיעו באופן דרמטי על קולו, ולפני שהתחיל להשתמש בהן הקליט שירים שנהג לבצע, שירים שאהב בנעוריו ושירים שחלם לבצע כשקולו יישמע גברי יותר. הקלטת נשמעת - לדבריו - כמו טקס זיכרון, ובעצם סוג של טקס פרידה, בימים שבהם היה בטוח שלא יוכל יותר ליהנות משירה. תהליך ההסתגלות היה מורכב מאוד וארוך, ובמהלך הראיון עמו אפשר לשמוע את השינוי מתרחש - פיזית ובעיקר נפשית.