להדפיס רקמה אנושית

בסרטו של אלמודובר, "העור שבו אני חי" מוצא המדען גיבור הסרט שיטה לייצר עור אנושי משופר. גיליון ה- 5 באפריל 2013 של כתב העת Science, מציג מחקר שתוצאותיו מצמצמות במעט את הפער בין המציאות שהיכרנו לבין המדע הבדיוני שבסרטו של אלמודובר.
בשנים האחרונות טכנולוגיית המדפסות התלת ממדיות תופסת תאוצה בעולם הרפואה, בעוד חוקרים מצליחים ליצור באמצעותן תחליפים מתוחכמים לחלקי גולגולת, לסת ופנים, וכעת גם רקמה המחקה את התנהגות תאי העור. הרקמה עשויה עשרות אלפי טיפות בנפח של פיקוליטר (טריליונית הליטר), המכילות ביוכימיקלים שניתן למצוא בתאי עור. הטיפות הזעירות דבקות אחת לשניה באמצעות ליפידים דמויי ממברנת התא. בחלק מהרקמות, החוקרים אף יצרו נקבוביות שדימו תעלות יונים ואל תעלות אלה הם הזריקו חומרים שבאמצעותם בחנו את התקשורת בין תאי הרקמה. בשל היכולת הראשונית לייצר רקמת תאים מורכבת שכזו, התקווה היא לא רק שהיא עשויה לתפקד כעור מושתל בעתיד, אלא גם להחליף אולי רקמות מוח פגומות.

לצפיה בוידאו פעולת המדפסת ותמונות התוצאה הסופית, לחצו כאן.

פרט מעניין זה התפרסם באלכסון ב