לעשות ילדים בימינו

אבל אפשר לא לעצור פה. אם נשים קבלו תרומת רחם מאימותיהן, למה גברים לא יקבלו תרומת רחם? השתלת עובר מבחנה, הריון עם תמיכה הורמונלית מתאימה וניתוח קיסרי לסיום?

אבל גיל- אתה מתייחס למצב הנתון הספציפי במסגרת הסדר הנוכחי ומשטרי ההצדקה הנוכחיים.
לא בטוח שבמציאות המתבססת על הגיון אחר לגמרי- היה נותר רעיון הרחם מחוץ לגוף האישה כל כך "לא אפשרי מבחינה ביולוגית". גם לא מצבם של אותם תינוקות שגוועים מבלי שניתן לאמצם. נראה לי שהכותבת מתייחסת לאפשרות בה נמתחו ונתגמשו דרכי המחשבה שלנו על הורות, אימהות, תפקידי מגדר, וגם ביולוגיה. ובעקבותיהן, בתקווה, גם דרכי הפעולה.

כן, לכן מדע בדיוני הוא חשוב כל כך- מאפשר לפחות לדמיין מציאות אחרת. אני לא בטוחה שתקציבי עתק ומיטב המחקרים מוקדשים למצוא דרכים אלטרנטיביות לילודה עצמה. אני לא בקיאה בזה מההיבט הביולוגי-מדעי-מחקרי אבל כן קראתי על אי אילו סברות בנוגע לאפשרויות בתחום שאולי היו עולות על הדעת סביב כל תופעה אנושית אחרת שכרוכה בכל כך הרבה סבל וסיכון (רק היום הופיעה בקטן בעמוד האחורי של העיתון ידיעה על בחורה בת 25 שנפטרה מרעלת הריון). בעיניי זה מעורר חשד. ולו רק בגלל שלידה, הנקה ואימהות הם בין האמצעים האפקטיביים ביותר לשמר יחסי כוח. אולי זה נשמע כמו איזו תיאורית קונספירציה אבל אני חושבת שזה גם בגלל שנראה לנו כל כך ברור וצלול שפשוט לא קיימת שום אפשרות אחרת.
ולגבי האימוץ אני שוב- לא מתווכחת בנוגע לעובדות הספציפיות שהעלית רק בנוגע לשאלה- איפה מושקעים משאבים ומאמצים? בארץ למשל כל כך הרבה אנרגיה מנותבת לעידוד ילודה, שאתה חייב לתהות אילו אמיתות חברתיות (וביולוגיות) ניתן היה לשנות לו זה היה בראש סדר העדיפויות של מישהו, מסיבות כלכליות ו/או אידאולוגיות ( לא שיש הבדל בהכרח).

זה מזכיר לי טור של עלי מוהר שנקרא "פרדוקס היין". הוא מתאר איך כל האמריקאים התחילו לרוקן את חנויות היין שלהם כי יצא מחקר שהראה כמה הצרפתיים מאריכים חיים למרות התזונה שלהם והועלתה ההשערה שמא אולי שתיית יין אדום היא הסוד. ועלי מוהר כתב- האם באמת חושבים שאפשר פשוט למהר לשתות יין, ככה בנפרד מכל שאר הרכיבים (הרבים מספור)- ויהיה לזה אותו האפקט?
אז לגבי לידות. אין כמעט שום התנהגויות שאנו רואים בחיי היום יום שמזכירות תקופות בהן באמת לא היו בנמצא טכנולוגיות מפותחות ולא היה אלא לפעול כפי ש"אפשרה האבולוציה". למה דווקא שם (ששוב-אני לא יכולה להעלות על הדעת עוד פרטיקה בת ימינו שנראית כה פרימיטיבית) זה חשוב כל כך? למה שם זה צריך להיות כפי ש"נועד בטבע" כל כך? ומי אמר שלשמר את אופן הלידה, בעוד שכל שאר רכיבי הקיום כה שונים, זה דבר מה בעל ערך בכלל? אין ספק שאחת הדרכים הכי משמעותיות לשנות מן היסוד את אותם גורמים בלתי נראים וכה קשים לכימות שנשים נלחמות עליהן שנים- סליחה- הדרך הכי משמעותית, חד משמעית- תהיה לנתק את כורח הלידה (שעוד דגש כל כך חזק מושם בשנים האחרונות על זה שתהיה טבעית בנוסף לכל)- מהגוף הנשי. זה ישנה את שוק העבודה ואת מבנה התא המשפחתי כליל. בתור ספקן אתה בטח גם חושד בסטאטוס קוו הקיים בנושא לא? :)
ונכון! אם אני לא טועה בארץ הסבסוד גדול באופן יוצא דופן גם מבחינת כמות הנסיונות המותרים, גם מבחינת גיל האישה וגם מבחינת כמות הילדים שכבר יש לה קודם לטיפול.

לי זה נראה פרימיטיבי. והאוכל הוא דווקא דוגמה טובה כי גם הוא לא ממש קשור כיום לייעודו המקורי תסכים איתי (ובמקרים רבים הוא אכן נכנס באמצעות אינפוזיה, אם יש צורך בכך). ואני לא יודעת מה זה בניגוד לטבע. דלז אמר שהטבע הולך תמיד נגד עצמו.

בכל אופן אין ספק שאנחנו רחוקים בדעותינו. כמו גם בנקודות המוצא שלנו (כן, אלו ה'טבעיות', פיזיות, וחברתיות) סביב סוגיית הלידה וההורות.

הי מיטל- ראשית אני יכולה להבין ולהזדהות עם העדפותייך ובחירותייך ואף מריעה לך עליהן, באמת- אני חושבת שהן נתפסות כמובנות מדי מאליהן נכון לעכשיו בעוד שאמורות להתפס כבחירה אינדיבידואלית של מי שיש לה הכוחות והיכולות.
אני לא מבקרת מהלך חיים מסוג זה בכלל- אך מה איתי ועם שכמותי? שבין האופציות הקיימות לא נמצא משהו שמתאים להן? מעבר לכך, אני לא מסכימה איתך בדבר אחד- זה לא יעזור קצת לשוויון. זו מציאות שאנחנו כרגע לא יכולות להעלות על הדעת כי ההריון והלידה כל כך אינהרנטיים לאיך שנתפסת הנשיות ככלל שאי אפשר לדמיין את הגבולות שיפרצו. כך לדעתי. אני גם לא חושבת שהטבע הוא כוח פרימיטיבי אפל או טיפש. אני פשוט מרימה גבה אל הפעמים שממהרים לשלוף אותו ואל הפעמים בו הוא פתאום לגמרי לא רלוונטי. ולא חושבת שיש ערך מוחלט כזה- טבע. אלא רק משמעויות שהתרבות מזריקה לתוכו. אי אפשר לחשוב עליו כעומד בפני עצמו.