קיצוניות במקום עמימות

מדוע אנשים שאין להם רקע אלים או דעות קיצוניות מצטרפים לארגוני טרור?
X זמן קריאה משוער: 2 דקות

עריפות ראשים ברבריות. מחבלים מתאבדים. רציחות עם מזעזעות. כנופיות אלימות. קנאים פונדמנטליסטים. תיאוריות קונספירציה. הקצנה פוליטית. נדמה שהעולמנו נגוע בקיצוניות שרוב האנשים נרתעים ממנה. סקר של מכון הסקרים Pew מצא ב-2014 ש-62% מהאמריקאים "מודאגים מאוד" מ"האסלאם הקיצוני ברחבי העולם" – ב-2011 חשו כך רק 37%. אילו נסיבות ונטיות מולידות שוליים שהם כה רדיקליים וריאקציונריים?

בשנים שלאחר הפשיזם הנאצי, חקרו פסיכולוגים, ובראשם תיאודור אדורנו (1950), את מקורות האנטישמיות הקיצונית. הם הסיקו שחוסר ביטחון ופחדים אצל סמכותניים מהימין פיתחו אצלם נטייה לחוסר סובלנות כלפי עמימות, כמו גם לדרך חשיבה קשיחה של נכון או לא נכון. לפי הניתוח שלהם, בעלי אישיות סמכותנית הם צייתנים כלפי בעלי כוח ואלימים כלפי אחרים ממעמד נמוך יותר. עבודתם של פסיכולוגים אחרים עוסקת בדוגמטיות רחב יותר, המתקיים הן בשמאל הקיצוני והן בימין הקיצוני, ובמכוונות לשליטה חברתית דורסנית המתאפיינת בהיררכיות חברתיות, שמתלוות אליהן אתנוצנטריות, לאומנות והומופוביה.

פסיכולוגים חברתיים שעסקו בחקר שורשיהן של העוינות והקיצוניות זיהו כוחות פועלים נוספים הראויים לחקירה בהם נטייתנו להתמקד בהבדלים בינינו לבין האחרים, ולא במשותף. וויליאם מקגוויר ועמיתיו הבחינו ב-1978 שאנו נוטים להיות מודעים לאופן שבו אנו שונים מאחרים סביבנו – בין אם בצבע השער, במוצא, בגזע, בנטייה המינית או בגובה. ב-1966, מוצפר שריף הראה כי אויב משותף מגביר את הסולידריות הפנים-קבוצתית ומפתח "תחושת אנחנו", פטריוטיות ואפילו נכונות למלחמה.

בשונה מסולדריות שנבנית על ידי סימון של אחר, דיון בקרב אנשים בעלי דעות דומות יכול להוביל לעתים קרובות להקצנה. ניתוח של ארגוני טרור העלה כי המנטליות הטרוריסטית מתפתחת מאנשים שמתקוממים כלפי אותו עניין, והשקפותיהם הופכות קיצוניות יותר ויותר ככל שהם משוחחים בינם לבין עצמם, בין אם פנים אל פנים או בפורומים סגורים באינטרנט.

מייקל א. הוג, עמית באגודה האמריקאית לפסיכולוגיה, מתאר במאמר חדש ב-Current Directions in Psychological Science תיאוריה שמסבירה מדוע אנשים שאין להם רקע אלים או דעות קיצוניות מצטרפים לקבוצות כאלה. הוג מניח ש"תיאוריית זהות של חוסר ביטחון" – התפקיד שיש לחוסר ביטחון בתור מניע להצטרפות לקבוצה חברתית במטרה לחוש מקובלים – יכולה להשפיע על אנשים להצטרף לקבוצות שוליים – בין אם הן אידאולוגיות, דתיות או פוליטיות. בנוסף לכך, ככל שחוסר הביטחון שאנשים חשים כלפי המרכיבים הבולטים בזהותם גדול יותר, כך גדל הסיכוי שיזדהו עם קבוצה – במיוחד אם הקבוצה מגובשת מאוד או מובחנת במיוחד. קבוצות כאלה מעודדות התקשרות באמצעות דעות, רגשות וצורות התנהגות משותפות, ומספקות אישור מצד החברים בקבוצת הפנים. בכך הן מפחיתות את חוסר הביטחון לגבי שאלות כמו מי אנחנו, איך עלינו להתנהג, מה הקשר שלנו לעולם שסביבנו. הוג מציין, בהתבסס על מחקרים בתחום, כי "חוסר ביטחון עצמי מעניק יתרון למערכות אמונה מגדירות זהות שהן מובחנות, לא עמומות, חובקות-כול, מסבירות ופסקניות מבחינה התנהגותית. הניתוח הזה שימש כדי להסביר את שכיחותה של הקנאות ואת המשיכה לאידאולוגיות פונדמנטליסטיות בזמנים של תהפוכות ושינוי חברתיים".

הוג אומר שגורם נוסף שתורם למשיכה לקבוצות קיצוניות הוא שעל פי רוב יש להן מנהיג סמכותני וחזק שמגדיר ומתווה באופן ברור את מטרתה של הקבוצה – חשבו על אדולף היטלר או על אוסמה בן לאדן. מחקרים מצאו כי חוסר ביטחון גורם לסטודנטים לתמוך יותר במנהיגים לא אופייניים, שמייצגים פחות את חברי הקבוצה, אך השליטה שלהם בה ברורה. נמצא כי גם בסביבות עבודה, רמות גבוהות יותר של חוסר ביטחון ועמימות גרמו לעובדים להעדיף מנהיגים סמכותניים על פני מנהיגים לא-סמכותניים.

מחשבה זו התפרסמה באלכסון ב על־ידי דיוויד ג׳ מאיירס,APS Observer .

תגובות פייסבוק

2 תגובות על קיצוניות במקום עמימות