סקרנות יקומית

אין סוף לחינוך. זה לא שאתם קוראים ספר, עוברים בחינה וגומרים עם העניין. כל החיים, מרגע הולדתכם ועד רגע מותכם, אתם בתהליך של למידה."

ג'ידו קרישנמורטי

כמה דברים יש בעולם שאתם פשוט יודעים בלב שהם נכונים? כשכל האינסטינקטים שלכם אומרים לכם שככה זה מוכרח להיות? או כאשר העובדות שלפניכם מובילות אתכם למסקנה בלתי נמנעת שאין כאן אפשרות לטעות?

זה בסדר להאמין שמשהו הוא כנראה  – או כמעט בטוח – נכון, או אפילו לבסס את חייכם על ההנחה שיש 99.9991% אחוז שהדבר הזה שאתם מרגישים הוא נכון. אבל ברגע שאתם מסירים מלבכם כל ספק – ברגע שאתם פוסלים את עצם האפשרות שאתם טועים – עשיתם את הדבר הגרוע מכול: הרסתם לכם את הסיכוי ללמוד משהו חדש. תקשיבו לשיר של ריי למונטאן, Lesson Learned, בזמן שאספר לכם על משהו שקרה לי בעבר. כששמעתי לראשונה על המפץ הגדול, חשבתי שזה אחד הרעיונות המדהימים ביותר – אחד הרעיונות המדהימים ביותר שיש להם תימוכין – ששמעתי אי פעם.

הרעיון שהיקום התחיל ממצב חם, צפוף ומתרחב, ושההתרחבות הזו מואטת בהדרגה בגלל כוח הכבידה מהחומר והאנרגיה ביקום, ושאנחנו יכולים לצפות בראיות לכך, פשוט העיפו לי את המוח. היקום בקע מתוך – למיטב ידיעתנו אז – נקודה אחת ויחידה, מצב של אנרגיות, דחיסויות וטמפרטורות מדהימות, ושל סימטריה מדהימה.

זה הוביל לאפשרות מרתקת: שבסופו של דבר היקום יגיע לגודלו המקסימלי, יפסיק להתפשט ויתחיל לחזור לאחור לאותו מצב של "נקודה יחידה": לאותן אנרגיות, דחיסויות, טמפרטורות ורמות סימטריה שהיו לו בהתחלה. יכול אפילו להיות שכל העניין יחזור על עצמו מההתחלה.

בעיניי הרעיון הזה היה יפהפה, אלגנטי, מושך ותואם את כל הראיות הקיימות. ואז, ב-1998/9, החלה להופיע ראיה ראשונה נגד התמונה הזו.

ערפילית הטבעת, M57. צילום: נאס״א

אפילו לאדם שאינו מומחה בסופרנובות מסוג 1a קל היה לפקפק בראיה ההיא (או לא לפטור אותה כליל), מסיבות רבות:

• אולי סופרנובות אינן אינדיקציה אמינה למרחק;
• אולי קורה משהו שחוסם את האור במרחקים כאלה גדולים;
• אולי הסביבות שבהן התרחשו הסופרנובות משתנות אורך זמן;
• אולי האור עצמו מגיב לחלקיקים יסודיים אחרים ביקום;
• ואולי תחזיות משופרות יראו לנו שזו לא הייתה תוצאה מוצקה למרות הכול.

אבל למרות שהתמונה המועדפת הייתה חקוקה עמוק בראשי, כשראיה חדשה ערערה על תמונת העולם הזו, עמד לרשותי כלי ייחודי בזכות ההבנה שלי את המדע הן כתהליך והן כגוף ידע. יכולתי לנסח לעצמי בדיוק אילו הוכחות יידרשו כדי לגרום לי לשנות את דעתי בעניין.

ואני רוצה לטעון שזהו הכלי החשוב ביותר העומד לרשותו של כל אדם בכל תחום מבוסס-ידע: היכולת להכיר, לזהות, לבחון ולקבל רעיון או שיטה טובים יותר, כשאלה עומדים לפניהם. היו לי התנגדויות לראיה החדשה; היו לי הטיות שגרמו לי לפקפק בה ולבחון אותה בקפידה; הצבתי לעצמי שורה של אמות מידה נוקשות שהרעיון החדש יצטרך לעמוד בהן כדי לשכנע אותי.

אבל בסופו של דבר הוא הצליח לשכנע אותי. בסופו של דבר השתכנעתי, למדתי משהו חדש, התגברתי על ההטיות שלי ושיניתי את התמונה שהייתה לי בראש לגבי היקום. לא הייתי הראשון שאימץ את הפרדיגמה החדשה, כי לקח לי שנים להגיע למסקנה הזו. אבל הגעתי אליה. אם לצטט את הדברים המפורסמים שאמר קרל סייגן לפני עשורים רבים:

"כשאתה מגלה משהו בעצמך – אפילו אם אתה האדם האחרון על פני כדור הארץ שרואה את האור – לא תשכח אותו לעולם."

מדע רחוק מלהיות התחום היחיד שבו המשפט הזה תקף, ולכן אני גאה להיות חלק ממה שמסתמן כאחד האירועים החיים המרגשים של הקיץ!

אחד העקרונות של מועדון הסקרנות, הפועל מפורטלנד שבאורגון ומשתייך ל-Hand-Eye Supply / Core 77 אומר: "אנחנו מכירים בכך שבלתי אפשרי לדעת הכול על הכול, ולכן אנחנו נשארים סקרנים לנצח וטירונים לנצח". ואני – לצד שישה דוברים אחרים – אעלה לבמה כדי לחלוק עם העולם דוגמאות מתוך החיים והחוויות שלנו שבהן היה עלינו להתמודד עם השדים שהתעוררו כשהעדויות שלפנינו קראו תיגר על תפיסת העולם שלנו. זה אתגר קשה לכל אדם, אבל אני מאמין שאם נישאר סקרנים ופתוחים לראיות חדשות ולמסקנות מעודכנות, נוכל ללמוד את כל האמת על היקום שרק נרצה לחקור.

במהלך חייהם נתקלים בני אדם ב"אמיתות" מקובלות שהן למעשה שגויות לחלוטין. ה"אמיתות" הלא-אמיתיות האלה יכולות לנבוע מי-הבנות בתוך התרבות, לפעמים הן נמסרות דרך מערכות מוסדיות כמו חינוך, ממשלה או דת, ולפעמים הן מגיעות היישר מסמכות שאנו בוטחים בה, כמו הורינו. הן יכולות להיות גדולות או קטנות; בכל מקרה, יש להעמיד אותן בשאלה!

לעתים קרובות קל יותר לחיות בשקר מלהתמודד עם האמת, אבל כשאנו עושים זאת, ונהנים מזיווה, אין דבר טוב מזה ביקום כולו. כולנו זוכרים את ה-"cogito ergo sum" (אני חושב, משמע אני קיים) של דקארט, אבל יכול להיות שניסוח טוב יותר הוא "dubito, ergo cogito, ergo sum" – אני מפקפק, משמע אני חושב, משמע אני קיים.

תבטחו בעצמכם, אבל לעולם לא במאה אחוז, וכל הידע שבעולם – ומעבר לו – יחכה רק לכם.

 המחשבה זו התפרסמה לראשנה באנגלית באתר Medium.