לאן הולכים מכאן

האם גירוי חשמלי של המוח יכול לשפר את חוש הכיוון?
X זמן קריאה משוער: 2 דקות

ייתכן שקבוצה של חוקרים בתחום הפסיכולוגיה מאוניברסיטת טאפטס וצבא ארה"ב גילתה דרך לשפר חוש כיוון משובש אצל מטופלים. צוות המחקר, שבראשו עומד טאד ט. ברוניה (Brunyé), מצא כי מתנדבים שהתחילו את הניסוי עם כישורי התמצאות וניווט חלשים הציגו שיפור משמעותי לאחר שקיבלו מינון מסוים של זרם חשמלי במתח נמוך אל הקרקפת שלהם, טכניקה המכונה גרייה גולגולתית באמצעות מתח ישיר (tDCS).

במחקרים קודמים שבהם נעשה שימוש ב-tDCS נמצא כי יכולות להיות לו מספר השפעות זמניות וביניהן שיפור זיכרון, הגברת יצירתיות, שיפור קשב ואף הקלה בתסמיני דיכאון. מדעני פסיכולוגיה אמנם לא מבינים עדיין איך tDCS משפיע באופן שבו הוא משפיע, אך הם מאמינים כי גירוי חשמלי עשוי לגרום לעוררות יתר של מעגלים עצביים ובכך להפוך את העברת האותות החשמליים מתא עצב אחד למשנהו לקלה יותר.

במחקרים של העשורים האחרונים זוהו מבנים ספציפיים בהמיספרה הימנית של המוח כאחראיים העיקריים להתמצאות וניווט ולזיכרון מרחבי, ובהם ההיפוקמפוס והפרה-היפוקמפוס. ברוניה ועמיתיו משערים כי גירוי חשמלי של האזורים הללו באונה הרקתית הימנית יכול להביא להגברה של יכולות ניווט, כלומר, לשיפור בחוש הכיוון ובזיכרון המרחבי. במסגרת המחקר, התנדבו 32 סטודנטים גברים לקבל tDCS בזמן בחינה של כישורי הניווט שלהם. למחצית מהנבדקים ניתן גירוי חשמלי באונה הרקתית הימנית בלבד, איזור שמקושר לרכישה ולשליפה של מידע מרחבי, בעוד שלמחצית השנייה ניתן גירוי באונה הרקתית השמאלית בלבד.

בביקור הראשון שלהם במעבדה, השלימו המתנדבים שורת מדידות של כישורי הסקת מסקנות מרחבית ושל חוש כיוון. לאחר מכן הם השלימו משימת ניווט ללא גירוי חשמלי גולגולתי, שבה נדרשו למצוא את דרכם בעיירה וירטואלית על מסך מחשב כשהם צריכים לנווט בין 10 ציוני דרך שונים, למשל, למצוא את הדרך מהבנק אל הספרייה. בביקור השני והשלישי, המתנדבים נדרשו להשלים את המשימה בזמן שהם מקבלים גירוי חשמלי במינון נמוך ("לא אפקטיבי"), או במינון גבוה יותר ("אפקטיבי") של tDCS אנודלי (גירוי חיובי).

במטרה לבחון שינויים בזיכרון המרחבי, החוקרים ביקשו מהנבדקים להשלים מגוון משימות, ובהן גם שרטוט מפה של העיר הווירטואלית על נייר לאחר השלמת המשימה במחשב. כפי שציפו החוקרים, המתנדבים שקיבלו tDCS במינון נמוך – בצד שמאל של המוח – לא הציגו כל שיפור משמעותי בחוש הכיוון שלהם או בזיכרון המרחבי שלהם. נבדקים בעלי חוש כיוון ירוד שקיבלו מינון אפקטיבי של גירוי חשמלי – בצד ימין של המוח – הציגו שיפור משמעותי וניווטו בין נקודות הציון בצורה יעילה בהרבה.

"גרייה מוחית באנשים עם חוש כיוון ירוד עשויה להביא להורדת סף הגירוי של רשתות עצביות שאחראיות על רכישת מידע מרחבי בעת ביצוע פעולות ניווט, ובכך לשפר את כישורי הניווט שלהם", כתבו החוקרים. ייתכן שהפעלת האזורים הללו של המוח מקדמת אסטרטגיות אלוצנטריות ללמידה מרחבית (כאלה שכרוכות בקידוד המיקום של אובייקטים ביחס זה לזה ולא ביחס למיקום של הסובייקט), אסטרטגיות שאנשים עם חוש כיוון מדויק במיוחד נוטים להשתמש בהן.

עם זאת, הנבדקים שהיו בעלי חוש כיוון טוב מלכתחילה הציגו כישורי ניווט נמוכים יותר אחרי שעברו tDCS. לפי החשד, גירוי של רשת עצבית האחראית לניווט שעובדת בצורה אופטימלית עשוי לגרום לירידה בביצועים של אותה מערכת עצבית. החוקרים מציינים כי דרוש מחקר נוסף בהיקף רחב יותר כדי לגלות יותר על tDCS; למשל, על האופן שבו הוא משפיע על אזורים מסוימים של המוח בעת ביצוע משימות מסוימות. למעשה, קיימים חוקרים רבים שמטילים ספק בהשפעה של tDCS: בניתוח של עשרות מחקרים, שערך ג'ארד קוני הורבאט (Horvath) יחד עם עמיתיו באוניברסיטת מלבורן, לא נמצא שיש לגרייה מוחית השפעה משמעותית. ממצא זה מגבה גם את טענותיהם של חוקרי פסיכולוגיה אחרים.

מחשבה זו התפרסמה באלכסון ב על־ידי אלכסנדרה מישל, APS.

תגובות פייסבוק