חזאי-העל: אמני החיזוי המדויק

האם ונצואלה תקצץ בסובסידיות הנפט שלה? האם הבנק הפדרלי האמריקאי יעלה את הריבית לפני תום השנה? הניחוש שלך לא יהיה טוב יותר משלי אלא אם אתה נמנה על הקבוצה שהפרופסור לפסיכולוגיה פיליפ טֶטְלוֹק (Tetlock), מאוניברסיטת פנסילבניה, מכנה "חזאי-על" (superforcaster). כאשר אנו מחליפים מקום עבודה, משקיעים כסף או מחליטים לפתוח עסק אנחנו מקבלים החלטות על סמך מה שאנו משערים שיקרה. הבעיה היא שיכולת חיזוי העתיד שלנו מאוד מוגבלת. אנו נתונים להשפעת הטיות קוגניטיביות כגון, 'הערכה בדיעבד' (נימוק בדיעבד להתרחשותו של אירוע). לרוב אנו מגלים בטחון מופרז בידע שיש לנו והתחזיות שלנו מוטות כך שאנו נוטים לאשש את היכולת והידע שברשותנו. "חזאי-על" לעומת זאת מסוגלים להתגבר על רבים מהמכשולים הקוגניטיביים האלו ויכולת זו מסייעת להם לחזות אירועים גלובליים ברמת דיוק מפתיעה.
"אני מכנה אותם "חזאי-על" מכיוון שזה מה שהם. קיימות ראיות מוצקות המוכיחות זאת", כותב טטלוק בספר החדש: "האמנות והמדע של החיזוי"( The Art and Science of Prediction). כדי להבין מה מאפשר ל"חזאי-על" לדייק, טטלוק ועמיתיו ברברה מֶלֶרְס מאוניברסיטת פנסילבניה ודון מוּר מאוניברסיטת ברקלי, קליפורניה, גייסו אלפי מתנדבים להתחרות בטורניר חיזוי שהתקיים בחסות האגף הממשלתי למחקרי מודיעין מתקדמים (IARPA). תוצאות המחקר התפרסמו בכתב העת, "Psychological Science".
צוות החוקרים קיים את תחרות החיזוי הראשונה בשנת 2011 , וקרא לה "פרויקט השיפוט הטוב". קבוצה בינלאומית של כ-3000 חזאים גוייסה באמצעות אגודות מקצועיות, ארגוני בוגרים ומפה לאוזן. רוב המתנדבים היו אנשים רגילים כגון במאי סרטים מברוקלין, שרברב בגמלאות ורקדן בדימוס. אולם לא כל אחד יכול היה להשתתף בתחרות. החזאים היו צריכים להיות בעלי השכלה תיכונית ומעלה, לעבור מבחנים פסיכולוגים ולהפגין ידע פוליטי. 83% מהמשתתפים היו גברים , 74% היו אזרחי ארה"ב והגיל הממוצע של המשתתפים היה 40.
החזאים התבקשו לדרג מגוון שאלות לפי מידת הסבירות שהאירועים יתרחשו (0%, הסתברות אפסית להתרחשות– 100%, הסתברות ודאית להתרחשות). חשוב לציין שהשאלות נוסחו באופן שלא ניתן יהיה להטיל ספק בהתרחשותם; או שהאירוע התרחש או שלא. בסיום הדרוג מוינו ההחזאים לפי מידת הדיוק של תוצאותיהם. 60 המשתתפים שקיבלו את הציונים הגבוהים ביותר סומנו כ"חזאי- על". הסתבר שמידת הדיוק של קבוצת "חזאי-העל" הייתה גבוהה ב30% ממידת דיוק החיזוי של סוכני ביון מקצועיים.
במאמר שפורסם בכתב העת "The Art and Science of Prediction", שאלו מלרס, טטלוק ועמיתיהם, "האם "חזאי-העל" הם אנשים שונים במהותם או שהם אנשים שפועלים בדרכים שונות? ממצאי מחקרם הצביעו על תוצאות מעורבות. ל"חזאי-העל" היו תכונות בולטות שאפיינו אותם. הם קיבלו ציונים גבוהים במספר ממדים של מבחן האינטליגנציה: "אינטליגנציה נוזלית" (היכולת לפתור בעיות, להתמודד עם מצבים חדשים ומשתנים) ו"אינטליגנציה גבישית" (היכולת להשתמש בידע ומיומנויות שנצברו). כמו כן הם אובחנו כשאפתנים, תחרותיים, ובעלי נכונות לשנות את דעתם בתגובה לנתונים חדשים. אולם נראה שמעורבים כאן גורמים נוספים מעבר לאינטליגנציה גבוהה, מיומנויות מוּלדות, או אישיות מסוג מסוים. שלושת הגורמים הנוספים שזוהו כמספקים ניבוי מדויק היו: אימון, עבודת צוות ושיבוץ לקבוצות המתאימות.
"חזאי-העל" שאומנו להתגבר על הטיות קוגניטיביות היו מדויקים יותר מאלו שלא אומנו. כל שלב בהדרכה שהם עברו היה אינטראקטיבי וכלל שאלות ותשובות שבחנו האם המשתתפים מבינים את ההסתברות ומזהים מלכודות שיפוט כגון בטחון מופרז, הטיית אישור (הנטייה לייחס משקל רב יותר לממצאים המאשרים את השערותיך תוך התעלמות ממצאים הסותרים זאת), ונטייה נמהרת להסיק מסקנות.
"חזאי-על" סיפקו תוצאות מדויקות יותר כאשר הם עבדו בצוות תוך שיתוף פעולה. עבודת הצוות אפשרה לאנשים לדון בהנחות העומדות בבסיס תפיסותיהם ואמונותיהם. הצורך להציג הוכחות לתשובות סייעה לצוותים להתגבר על ההטיות הקוגניטיביות.
המשתתפים שהשיגו את תוצאות החיזוי הטובות ביותר בטורניר התחרויות הראשון ( דהינו 2% העליונים), קובצו יחד בקבוצות עילית. תוצאות החיזוי של קבוצות אלו העפילו לאין ערוך על תוצאות שאר הקבוצות. המשתתפים בקבוצות העלית נטו באופן מובהק יותר לשתף במידע רלבנטי לדון ולשאול שאלות את עמיתיהם לקבוצה.
לסיכום טוענים מלרס טטלוק ועמיתיהם שרמת דיוק המפתיעה שגילו "חזאי-העל", טומנת בחובה עוד הפתעות רבות שצפויות להתגלות בהמשך.

Copyright © Association for Psychological Science