העולם מתחמם, הפרפרים בסכנה

כאשר מגיע האביב לצפון, חומו גורם למינים מסוימים להתחיל את מעגל חייהם. מינים אחרים מופעלים על ידי אותות אסטרונומיים כמו מספר שעות האור ביממה. הבעיה מתחילה כאשר מין אחד המופעל על ידי אותות מסוג אחד נטרף על ידי מין המופעל על ידי אותות מסוג אחר. במאות קודמות הברירה הטבעית והאקלים שהיה יציב יחסית, אפשרו למעגל החיים של המינים להסתנכרן, גם אם הם הופעלו באמצעות אותות שונים. במאה הנוכחית, בגלל ההתחממות הגלובלית, האביב מגיע מוקדם יותר, אבל הדבר לא משפיע על מספר שעות האור ביממה הנקבע על ידי סיבוב כדור הארץ. כך קורה שמעגל החיים של מינים המגיבים לטמפרטורה מתנתק ממעגל החיים של המינים המגיבים לאורך היום.

דוגמא שלאחרונה צדה את תשומת ליבי הם פרפרי גלימת האבל (Mourning Cloak butterfly) ועלי עץ הערבה שמשמשים כמזונם. בבריטניה הפרפר נקרא תפארת קמברוול (Camberwell Beauty), בשבדיה Sorgmantel (פרושו גם בשבדית גלימת האבל), ובלטינית Nymphalis antiopa. מוטת כנפיו של הפרפר גדולה והן יכולות לכסות את כל כף היד. שורה של נקודות כחולות וססגוניות מפרידה את שוליו הצהובים והמשוננים של כל כנף מחלקה הפנימי החום קטיפתי. אין עוד פרפר שידמה לו.
פרפר גלימת האבל הוא הראשון להופיע באביב של צפון מינסוטה, שם אני חי. הפרפרים הבוגרים מבלים את החורף בתוך גזעי עץ חלולים או תחת קליפות עץ רופפות. באמצע אפריל, כאשר הם מתעוררים עקב ההתחממות, הם מופיעים ומזדווגים. הנקבות מטילות את ביציהן במעגלים המכתרים את ענפי הערבה. הזחלים בצבעי שחור-לבן ונקודות אדומות על גבם, בוקעים בתוך כשבוע וניזונים מעלי הערבה שמתחילים ללבלב עם קבלת הסימן להתארכות היום.

האביב, שהפך חם יותר במאה הנוכחית, גרם לפרפרי גלימת האבל בצפון מינסוטה להקדים את הופעתם, יחסית לתקופה המקבילה אשתקד, אז הם הופיעו במחצית הראשונה של חודש מרץ. באמצע אפריל כבר יש 14 שעות אור ביממה בעוד שבתחילת מרץ יש רק 12 שעות אור, מעט מדי אור מכדי לעורר את פריחת עלי הערבה. לא מן הנמנע שאותם ששה או שבעה שבועות המפרידים בין בקיעת הפרפרים לבין פריחת הערבה הביאה לגוויעת גלמי הפרפר ברעב. אוכלוסייתם הצטמקה מאוד; פרפרי גלימת האבל הפכו מאז לנדירים. לשנה הבודדת, שבה מעגל החיים של פרפרי גלימת האבל ומעגל החיים של הערבה לא היו מסונכרנים, הייתה השפעה ארוכת טווח.

חוסר התיאום בין שני מעגלים החיים הללו ושל מעגלי חיים נוספים, הנגרם בעטיה של התחממות כדור הארץ, עלול לפגוע אנושות בשרשרת המזון. האינטראקציות בין מינים הניזונים מצמחים ובין הצמחייה שהם אוכלים הם הצמתים בשרשרת המזון שדרכן עוברת אנרגיה וחומרי הזנה. רוב המינים הללו, דוגמת פרפרי גלימת האבל ועלי הערבה, הם קטנים, קשה להבחין בהם ואין להם ערך מסחרי. אך בעתיד חוסר התיאום בין מעגלי החיים שלהם עלול לבשר על התפרקות שרשרת המזון בטבע.

אין לנו כל מושג מה עומד לקרות.

ג'ון פסטוֹר הוא פרופסור לביולוגיה באוניברסיטת מינסוטה, דולות'.

ספרו What Should a Clever Moose Eat? Natural History, Ecology, and the North Woods, יתפרסם בפברואר 2016, בהוצאת Island Press

AEON Magazine. Published on Alaxon by special permission. For more articles by AEON, follow us on Twitter.