פרויקט המחילה הליצן הסלחן שביקש מחילה

קַארְסְטֶן מָתְיָאסֶן הוא ליצן ומספר סיפורים דני המשתף כאן את סיפורו האישי, סיפור של ריפוי ומחילה לאחר משבר זוגי מר. קארסטן הוא מנהל קרקס בֶּלָה דוֹנָה שהוא אחד הקרקסים הקטנים בדנמרק. הוא משתמש באמנות מספרי הסיפורים בעבודה סוציאלית ובפעילות "בניית שלום" – tilgivelse.dk.

האסון התרחש לפני שנים אחדות. נסעתי ליוּטלנד כדי להביא את הפוני האיסלנדי הצעיר שלי למאמן סוסים מפורסם. בילינו יחד מספר ימים נהדרים, אך בערב האחרון לפני חזרתנו הביתה צפינו המאמן ואני בנפילת מגדלי התאומים. באותו רגע לא ידעתי שגם חיי עומדים לקרוס.

כשהגעתי הביתה אשתי הודיעה לי שהיא התאהבה בגבר אחר ושהיא מתכוונת להתראות עמו פעם בשבוע. מכיוון שגדלתי בתקופה ההיפית לא ידעתי איך לעצור בעדה. בכיתי הרבה אך השתדלתי שבני ובתי הצעירים לא ירגישו חסרי בטחון כיוון שגם כך הם תהו מדוע אימם יוצאת מהבית מדי ערב.

יום אחד אשתי שאלה אותי האם אני מעוניין לשמוע את האמת. עניתי בשלילה כיוון שידעתי שלא אוכל לעמוד בכך.

המצב החמיר ובחג המולד נאלצנו לבשר לילדים שאימם עוזבת. מעולם לא שמעתי ילדים בוכים בצורה כה קורעת לב. הלכתי לשכנים הקרובים שלי וסיפרתי להם על הגירושים. הם סיפרו לי שהם מכירים שני סיפורי גירושים. זוג אחד שנפרד בהבנה והם הפכו למעין משפחה גדולה הכוללת את בני הזוג החדשים וילדיהם. הזוג השני רב על כל דבר והם בזבזו כסף רב על נקיטת אמצעים משפטיים במסגרת המאבק בן הצדדים. לא היה לי ספק איזו דרך עדיפה.

ביום השנה החדשה הצער שלי הפך לכעס. הוא לא הופנה ישירות כלפי אשתי לשעבר אלא כלפי בן זוגה החדש, טוֹרבֶּן, שפנטזתי שאני הורג אותו. כאשר הלכתי לפסיכיאטר בגלל המחשבות הרצחניות הללו הוא הציע לי שנגלגל יחד שמיכה ונכה בה במקל ונדמיין שאנו מכים את טורבן.

תשוקתי לפגוע בטורבן התעצמה. רציתי להפחיד אותו באמת, וכך יום אחד התקשרתי אליו ואמרתי לו שאני רוצה להרוג אותו. הוא היה שקט מאוד בטלפון. בשבוע לאחר מכן צלצלתי אליו שוב ואמרתי לו, "לא אהרוג אותך אבל מתחשק לי לתלוש אחת מזרועותיך! אני פצוע כאילו שגוררים אותי קשור בחבל לאחורי משאית!" קיוויתי שהוא יחשוב שהוא האדם שמחזיק בחבל.

בשלב זה ילדיי החלו לבקר את אימם והם אמרו לי שטורבן הוא בחור נחמד. שבוע לאחר מכן התקשרתי אליו שוב ואמרתי לו, "לא אפגע בך אך אני רוצה לבוא למשרד שלך ולנפץ את המחשב שלך בגרזן". דמיינתי את התמונה בהנאה גדולה, והוא עדיין שתק.

חודש לאחר מכן הכעס שלי החל להתפוגג וכתבתי לו מכתב שבו הבטחתי שלא אטריד אותו יותר. הייתה זו הפסקת אש ולא הסכם שלום. כשחג ההודיה הגיע גיליתי עד כמה הפסקת האש שבירה. כמשפחה חגגנו תמיד את חג ההודיה עם חברים, אך השנה לא יכולתי לשאת את מראה זוג האוהבים. הדבר הדאיג את בתי בת השבע שידעה עד כמה אני אוהב את החגיגות הללו. הדאגה שלה גרמה לי להתקשר לטורבן ולהזמין אותו לקפה ימים אחדים לפני החגיגה.

הוא בחר בית קפה בקופנהגן ואני הגעתי ראשון. כשהוא נכנס לבית הקפה ראיתי שהוא נאה מאוד וידידותי. הייתה לו הופעה חיצונית כמו-צוענית ואהבתי את זה. באותו הרגע ידעתי שנהיה חברים. במסיבת חג ההודיה ישבנו יחד וניהלנו שיחה מעניינת.

לאחר מכן הזמנתי את טורבן למסיבת הגן שנערכה לכבוד יום ההולדת של בתי. לא רק שהוא הגיע, אלא שהוא אף הביא את אמו. הייתה זו דרך מצוינת להתחיל לבנות משפחה גדולה יותר.

שכני הוותיק הפך ממש רגשן ואמר לי, "קארסטן, הגיבור הכובש את יצרו גדול מהגיבור הכובש עיר שלמה".

טורבן ואני טיפחנו חברות נהדרת. בילינו יחד שעות בשתיית בירה ושיחות. הוא אפילו התנדב לנהל את אתר האינטרנט שלי העוסק במחילה.

לסיפור הזה יש מספר סופים. שנים אחדות מאוחר יותר בתי ואני טיילנו ביער והבחנתי שהיא כועסת. שאלתי אותה מדוע היא כועסת והיא ענתה: "שאלתי את אימא כיצד היא יכלה להתאהב בגבר אחר והיא אמרה שזה בגלל שכאשר הייתי בת שנה היה לך רומן עם אישה אחרת. היא הבטיחה לעצמה שהיא לא תעצור את עצמה אם תזדמן לה פרשת אהבים. איך יכולת לבגוד בי, ילדה קטנה רק בת שנה?"

הדבר היכה בי כמכת פטיש. לפתע הבנתי עד כמה פרשיית האהבה הישנה הזו שלי שכבה כמו שלד בארון, על אף שנדמה היה שאשתי סלחה לי. איך אוכל להסביר לנערה בת שבע עשרה איזה שגעון אחז בי? המשכנו לצעוד בדממה ואז שאלתי אותה, "האם תוכלי לסלוח לי?" היא ענתה בחיוב וצעדנו הביתה יד ביד. בתחילה חשבתי שאני הסלחן הגדול אך לבסוף אני הייתי מי שביקש מחילה!

חיינו בשלווה כמשפחה מורחבת עד שטורבן חלה בסרטן. זה היה קשה מנשוא לראות את האדם החכם והנדיב הזה מתכווץ ודועך. כשהוא היה על ערש דווי, ישבתי לצדו וסיפרתי לו סיפור על מחילה בין אב לבנו. ידעתי שלטורבן היו יחסים בעיתיים עם אביו. לאחר הסיפור הוא כרך את ידו בחוזקה על ידי. הייתה זו הפעם האחרונה שראיתי אותו. כשהוא עזב את עולמי בכיתי כפי שבכיתי כשהוא נכנס אליו.

© The Forgiveness Project

״פרויקט המחילה״ הוא ארגון עטור פרסים ללא מטרות רווח שאוסף סיפורים אמיתיים על סליחה ומחילה כדי לעודד הבנה והתבוננות ולאפשר לאנשים להשלים עם כאב ולהתגבר על טראומות בחייהם.

תורגם במיוחד לאלכסון על-ידי סימונה באט

תצלום ראשי:  © Karsten Mathiasen