מה ששנוא עליך, אל תעשה לעצמך

אם נלמד איך לסלוח לעצמנו כשאנחנו טועים, נהיה מאושרים יותר
X זמן קריאה משוער: רבע שעה

בני אדם הם היצורים היחידים שמאמללים את עצמם. אמנם גם בעלי חיים אחרים סובלים כשהם עוברים חוויות שליליות, אבל רק בני האדם מייצרים רגשות שליליים באמצעות תפישה עצמית, שיפוט עצמי, ציפיות, חרטות והשוואות שהם עורכים בינם לבין אחרים. מכיוון שלמחשבות שלנו יש השפעה אדירה על אושרנו ורווחתנו, פסיכולוגים משקיעים מאמצים רבים בהבנת האופן שבו אנשים חושבים על עצמם.

מידת החמלה העצמית שלנו משפיעה על רווחתנו הרבה יותר מאשר מידת ההערכה העצמית שלנו

במשך שנים רבות התמקדו המומחים בסוגיית ההערכה העצמית. המחקרים הראו באופן עקבי שהערכה עצמית משפיעה על רווחה נפשית, ומכאן שדימוי עצמי חיובי הוא רכיב חשוב במתכון לחיים מאושרים ומרובי הישגים. הורים רבים מבינים זאת, ולכן עושים כל שביכולתם כדי להבטיח שילדיהם יתפשו את עצמם באופן חיובי. מורים מנסים לתת משוב חיובי באופן שיגן על ההערכה העצמית של הילדים, ואנשים רבים השתכנעו שהערכה עצמית היא התרופה לבעיות אישיות ותחלואים חברתיים. תנועת ההערכה העצמית הגיעה לנקודת השיא שלה בשנות ה-80, כשבית הנבחרים של קליפורניה אישר השקעה כספית בשיפור ההערכה העצמית של תושבי המדינה. המטרה הסופית הנשגבת של מהלך זה הייתה לפתור בעיות חברתיות כמו התעללות בילדים, פשיעה, התמכרויות, הריונות בלתי רצויים ותלות בקצבאות. חלק מהמחוקקים בקליפורניה אף קיוו שההשקעה בהערכה העצמית תועיל בעקיפין לכלכלת המדינה.

בחורה יושבת לבד

"בדידות", תצלום: אלווין

במובן מסוים נדמה כי הדגש על הערכה עצמית מוצדק ומבוסס. מחקרים פסיכולוגיים מצביעים על קשר בין הצלחה ורווחה להערכה עצמית גבוהה, ומראים שאנשים בעלי הערכה עצמית נמוכה סובלים משיעור בלתי פרופורציונלי של בעיות רגשיות והתנהגותיות. אבל ההערכה העצמית לא עמדה בציפיותינו הרמות. לא זו בלבד שהקשרים בין הערכה עצמית לתוצאות חיוביות שונות הם חלשים יותר משחשבנו, אלא שבחינה מעמיקה יותר של הראיות מלמדת כי הערכה עצמית היא שנובעת מהצלחה ורווחה, לא להפך. אף על פי שאלפי ניסויים זיהו קשר בין הערכה עצמית למגוון דברים טובים, אין לנו בפועל ראיות לכך שהערכה עצמית מובילה להצלחה, אושר או כל דבר חיובי אחר.

אנשים שנוהגים בעצמם בעדינות מקבלים את העובדה שלכולם יש מגרעות ובעיות, ואינם מוכיחים את עצמם לשווא על כל תקלהלמרות כישלון תנועת ההערכה העצמית, אין ספק כי הלכי נפש אחדים עדיפים על אחרים. כולנו מכירים אנשים שמאמללים את עצמם מאוד באופן שבו הם חושבים על אירועים בחייהם ומגיבים להם. אנשים רבים מציבים לעצמם ציפיות בלתי סבירות, גוערים בעצמם על טעויות וכישלונות ומנפחים את הקשיים הניצבים מולם לממדים מוגזמים. אפשר לטעון, בעצם, שאנשים אלה מתייחסים לעצמם באופן מגעיל. יחסם לעצמם מחמיר הרבה יותר מאשר יחסם לאחרים. אבל כולנו מכירים גם אנשים שנוהגים בעצמם בעדינות. אולי הם אינם תמיד מרוצים, אבל הם מקבלים את העובדה שלכולם יש מגרעות ובעיות, ואינם מוכיחים את עצמם לשווא על כל תקלה שגרתית בחיי היומיום.

אולי תחשבו כי הגישות השונות האלה משקפות הבדלים במידת ההערכה העצמית, אך בפועל ההבדל העיקרי ביניהן אינו קשור להערכה עצמית, אלא לחמלה עצמית. כלומר ההבדל אינו טמון באופן שבו אנשים מעריכים את עצמם (ההערכה העצמית שלהם), אלא באופן שבו הם מתייחסים לעצמם (החמלה העצמית שלהם). מסתבר שמידת החמלה העצמית שלנו משפיעה על רווחתנו הרבה יותר מאשר מידת ההערכה העצמית שלנו. מובן שאנשים מעדיפים להעריך את עצמם לחיוב ולא לשלילה, אבל חמלה עצמית משפיעה על רגשותינו והתנהגותנו אחרת מאשר הערכה עצמית.

כדי להבין מהי חמלה עצמית, חשבו על החמלה שאנו מפגינים כלפי אחרים, ואז הפנו אותה כלפי עצמכם. בדיוק כפי שחמלה משקפת רצון למזער את סבלו של הזולת, חמלה עצמית משקפת רצון למזער את סבלנו אנו, וכן למנוע אומללות ומצוקה מיותרות לעצמנו. אנשים בעלי חמלה עצמית נוהגים בעצמם באכפתיות, באדיבות ובתמיכה, כפי שאנשים בעלי חמלה נוהגים בחבריהם ובני משפחתם כשהם סובלים. כאשר אנשים בעלי חמלה עצמית נתקלים בבעיות, הם מגיבים בחום ובדאגה במקום להגיב בשיפוטיות ובביקורתיות. בין שהבעיות האלה הן באשמתם ובין שלא, הם מבינים שקשיים הם חלק מהחיים. לכן הם ניגשים לבעיות שלהם בשלוות נפש, בלי לזלזל בחומרתן מחד גיסא ובלי לכרוע תחת עומס של מחשבות ורגשות שליליים מאידך גיסא.

קריסטין נֶף (Neff), פסיכולוגית התפתחותית מאוניברסיטת טקסס באוסטין, הציגה את מושג החמלה העצמית בפני עולם הפסיכולוגיה ב-2003. מאז מצאו מחקרים קשר חזק בין חמלה עצמית לכל מדדי הרווחה הנפשית שנבדקו. אנשים בעלי חמלה עצמית רבה מפגינים יציבות רגשית רבה יותר, כושר התאוששות רב יותר והשקפה אופטימית יותר, ומדווחים על שביעות רצון רבה יותר מהחיים. נוסף לכך, מתגלים אצלם פחות תסמינים של בעיות פסיכולוגיות כמו דיכאון וחרדה כרונית.

אנשים בעלי חמלה עצמית גבוהה מתמודדים בהצלחה רבה יותר מאחרים עם אירועים שליליים, כמו כישלון, דחייה או אובדן. גמישות התגובה שלהם רבה יותר, בין אם מדובר במטלות מרגיזות ובין אם מדובר באירוע טראומתי. יחס חם ומבין מאנשים אחרים עוזר לנו להתמודד עם מהמורות החיים, ואותו דבר נכון גם ליחס חם ומבין שאנו מעניקים לעצמנו.

נשים בלבוש ימי הביניים, אבלות

שחזור מנהגי אבלות מימי הביניים. תצלום: הנס ספלינטר

באחד המחקרים שערכנו ביקשנו מהנבדקים לענות על שאלות לגבי הדברים הגרועים ביותר שקרו להם בארבעת הימים הקודמים. אף על פי שמידת החמלה העצמית לא השפיעה על מידת החומרה שהנבדקים ייחסו לאירועים השונים שקרו להם, הרי שלאנשים בעלי חמלה עצמית רבה היו פחות מחשבות שליליות ופסימיות לגבי האירועים האלה, והם גם ביקרו את עצמם פחות וחוו פחות רגשות שליליים. אנשים בעלי חמלה עצמית אמרו שניסו לנהוג בעצמם בעדינות לנוכח הקשיים הניצבים בפניהם, בדיוק כפי שהיו נוהגים בחבר שמתמודד עם אותן בעיות.

חמלה עצמית יעילה במיוחד כשאנחנו מתמודדים עם אירועים המחוללים שינויים משמעותיים בחיינו. לדוגמה, מחקר שנערך לאחרונה הראה כי אנשים שחוו פרידה לאחר מערכת יחסים ארוכת טווח, התמודדו איתה טוב יותר אם הייתה להם חמלה עצמית רבה.

הזקנה מביאה עמה שינויים בלתי רצויים המובילים לעתים קרובות למעידות או כשלים, כמו בעיות זיכרון או קשיים בביצוע מטלות יומיומיות. אנשים רבים המתייחסים בחום ובחמלה לחבריהם המזדקנים, נוהגים בעצמם בכעס ובחוסר סבלנות, ומבקרים את עצמם על חוסר יכולתם לתפקד כבעבר. אך יש מי שמתמודד עם הבעיות האלה בשלווה רבה יותר ומתייחס לעצמו ברכּות גם בימים קשים.

המחקר שלנו מלמד שאנשים בעלי חמלה עצמית רבה מתמודדים בצורה טובה יותר עם אתגרי הזקנה מאשר אחרים: הם נהנים מרווחה רבה יותר, חווים פחות בעיות רגשיות, חשים שביעות רצון רבה יותר מהחיים ומרגישים שהם מזדקנים בהצלחה. מצאנו כי חמלה עצמית הועילה במיוחד לזקנים במצב בריאותי רע. למעשה, רמות הרווחה ושביעות הרצון מהחיים שעליהן דיווחו, היו גבוהות לא פחות מאלה שדווחו על-ידי זקנים ללא בעיות בריאותיות.

בדומה לכך, מצאנו קשר בין חמלה עצמית רבה לרמות נמוכות של לחץ, חרדה ובושה בקרב נשאי HIV. זו הסיבה שלנשאים בעלי חמלה עצמית רבה היה קל יותר לחשוף את מצבם בפני אחרים. משהו בחמלה העצמית עזר לאנשים הסובלים מהבעיה הרפואית המסובכת הזו להסתגל למצבם ביתר קלות.

אם ברצוננו להבין כיצד החמלה העצמית משפיעה עלינו, עלינו להבין כיצד אנו מגיבים לאירועים שליליים. כשמשהו מרגיז או מטריד אותנו, התגובות שלנו נובעות משלושה מקורות שונים. ראשית, הבעיה עצמה והאופן שבו אנו תופסים את האיום שהיא מציבה לרווחתנו. פסיכולוגים מכנים זאת "הערכה ראשונית" (primary appraisal). בין שמדובר בכישלון, דחייה, בעיה בריאותית, פיטורים, דו"ח מהירות, ובין שסתם איבדנו את המפתחות, חלק מהמצוקה הרגשית שלנו הוא תגובה להשלכות השליליות של האירוע.

שנית, אנשים מנתחים את יכולתם להתמודד עם השלכותיה של הבעיה. מי שחושב שאינו מסוגל להתמודד עם הבעיה מבחינה רגשית, יהיה טרוד יותר ממי שחושב שיצלח אותה היטב.

לבסוף באה האשמה. כשאנו נתקלים בבעיה, אנו מנסים להבין אם אנו אחראים לה ומה היא אומרת עלינו. אם נחשוב שהבעיה נובעת מאי-יכולת, טיפשות, או היעדר שליטה עצמית שלנו, המצוקה שלנו תגבר. אמנם כדאי שנעריך את מידת האחריות שלנו לבעיות השונות בחיינו, אבל אנשים רבים אינם מעריכים את עצמם באופן אובייקטיבי, אלא מבקרים ואף מענישים את עצמם שלא לצורך.

חמלה עצמית עוזרת לשכך את כל שלושת מקורות המצוקה האלה. אם נרגיע את עצמנו, נשכך את החרדה הראשונית שאנו חווים, בדיוק כפי שאנו יכולים להרגיע אדם אחר באמצעות יחס חם ואכפתי.

פול גילברט, פסיכולוג בריטי שחקר את התועלות הטיפוליות של החמלה העצמית, טוען בספרו The Compassionate Mind (ראה אור ב-2009) כי החמלה שאנו מפנים כלפי עצמנו מפעילה אותן מערכות פיזיולוגיות כמו החמלה שמעניקים לנו אחרים. יחס עצמי חם משפיע עלינו בדומה ליחס חם מצד הזולת.

יתרה מזו, חמלה עצמית משככת את המצוקה המיותרת שאנשים חשים כשהם מבקרים ומאשימים את עצמם. גם כאן חשובה ההקבלה בין חמלה לחמלה עצמית. אולי לא אצליח לגרום לחבר שפוטר ממקום עבודתו להרגיש טוב יותר, אבל אני בהחלט לא מתכוון לומר לו שהוא כישלון ולגרום לו להרגיש רע יותר. אבל, הנה, אנשים בעלי רמה נמוכה של חמלה עצמית נוהגים בעצמם בגסות כזו בדיוק.

לפי קריסטין נף, אחד המאפיינים המרכזיים של החמלה העצמית הוא "אנושיות משותפת". אנשים בעלי רמה גבוהה של חמלה עצמית מבינים שלכולם יש בעיות ומצוקות. מיליוני אנשים עוברים אירועים דומים, ורבים מהם מתמודדים עם בעיות דומות ברגע זה ממש. אמנם ההכרה בחוויה האנושית המשותפת לא תשכך בהכרח את עוצמת התגובה שלנו לבעיה המקורית, אך היא תזכיר לנו לא "לקחת אישית" את מה שקרה ולא להסיק שהבעיות שלנו גרועות יותר משל אחרים. ההכרה בכך שכולנו אנושיים מפחיתה גם את תחושת הבידוד שאנשים חשים לעתים בשעת סבל. היא עוזרת לנו לזכור שכולנו באותה סירה אנושית.

חשוב להבין שחמלה עצמית אינה חשיבה חיובית ותו לא. למעשה, חמלה עצמית מאפשרת לנו להעריך באופן מציאותי יותר את מצבנו ואת מידת האחריות שלנו למצב זה. כשאנשים אינם מעמיסים על עצמם האשמות מיותרות, וכשאינם מפריזים לשווא בחומרת המצב, הם מסוגלים לבחון את החיים במבט שקול. אנשים בעלי חמלה עצמית מגיבים באופן מדויק ומאוזן יותר לאירועים שהם חווים, ועושים זאת בלי להתגונן.

רוב המחקרים העוסקים בחמלה עצמית בודקים את הקשר בינה לבין רגשות, אך יש לזכור שהיא משפיעה גם על מוטיבציה והתנהגות. רגשות עזים עלולים לשבש את התנהגותינו כיוון שהם מאלצים אותנו להתמודד עם מצוקתנו במקום להתמקד בבעיה המקורית. אצל אנשים נטולי חמלה עצמית, רגשות שליליים מובילים להכחשה, להימנעות ולקושי להתמודד עם הבעיה (ואף לחוסר נכונות להתמודד איתה). כך נולדות התנהגויות דיספונקציונליות בעת משבר. מכיוון שאנשים בעלי חמלה עצמית מגיבים למשברים בשלוות נפש רבה יותר, הם מסוגלים לנהל את המשברים שהם עוברים ביעילות רבה יותר מאשר אחרים.

במחקר שבחן סטודנטים, לדוגמה, נבדקים שקיבלו ציון רע מהצפוי במבחן, השיגו ציון טוב יותר במבחן הבא אם הייתה להם חמלה עצמית גבוהה. נדמה שסטודנטים בעלי מידה מועטה של חמלה עצמית הלקו את עצמם והגיבו בהגזמה, וכתוצאה מכך נמנעו מהתמודדות עם הבעיה. סטודנטים בעלי מידה רבה של חמלה עצמית בחנו את מידת אחריותם לכישלון ואז פעלו כדי להשתפר. במחקר שערכנו עם נשאי HIV, נבדקים בעלי מידה מועטה של חמלה עצמית אמרו שהבושה שלהם הפחיתה את נכונותם לפנות לטיפול רפואי ופסיכולוגי, בעוד שאנשים בעלי מידה רבה של חמלה עצמית היטיבו לדאוג לעצמם. מצאנו קשר בין חמלה עצמית גבוהה לכושר הסתגלות פסיכולוגי והתנהגותי.

שולחנות באולם בחינות

"אולם בחינות", תצלום: ריצ'רד לי.

יש המתנגדים לעצם המחשבה שהם אמורים לנהוג בעצמם בחמלה. הם מניחים שחמלה עצמית משקפת חשיבה אופטימית חסרת תקנה, התכחשות למציאות, ואף התפנקות מופרזת. לפי גישה זו, חמלה עצמית משמעה התעלמות מבעיות, מזעור אחריות, אמות מידה נמוכות וותרנות. אנשים החושבים שיחס עצמי מחמיר מוביל לעבודה קשה, משמעת והצלחה, חוששים שחמלה עצמית תפגע בביצועיהם.

החששות האלה נובעים מחוסר הבנה של מושג החמלה העצמית. אין מדובר באדישות, או בהשקפה חיובית עיוורת, או בתירוץ לעצלנות והתנערות מאחריות. להפך, חמלה עצמית נובעת מהרצון להשיג את הטוב ביותר עבור עצמנו. כמו שחמלה לזולת נובעת מדאגה לרווחתם ורצון להקל את סבלם, חמלה עצמית מעודדת אותנו להגיב לאירועים המתרחשים בחיינו באופן שיקדם את רווחתנו. נכון שאנשים בעלי חמלה עצמית רוצים לצמצם את הקשיים הניצבים בפניהם ברגע זה, אך הם רוצים גם להגדיל את רווחתם בהמשך הדרך, וסביר להניח שעצלנות והיעדר מוטיבציה לא יעזרו להם בכך. הם מכירים בכשלים ובטעויות שלהם, ואף עלולים להרגיש רע עם עצמם או עם הדברים שקורים להם. אך באופן פרדוקסלי, דווקא ברגעים כאלה, חמלה עצמית עוזרת לנו לשמור על מוטיבציה ולשפר את ביצועינו.

במחקר שבו התבקשו הנבדקים להפגין חמלה עצמית רבה יותר בעודם חושבים על התנהגויותיהם השליליות, הם קיבלו אחריות אישית רבה יותר על התנהגותם. גישה עדינה וחמה יותר מאפשרת לאנשים להתמודד ביעילות עם הקשיים שמולם בלי להקל בהם ראש. הם יודעים שיש צורך במידה של שיפוט עצמי כדי לא לאבד את הראש, אבל הביקורת העצמית שלהם אינה מוגזמת. אנשים הרוצים את הטוב ביותר עבור עצמם מבינים שהם לא צריכים להעניש את עצמם כדי לדעת שהתנהגות טובה וחריצוּת הן חשובות.

חמלה עצמית היא מיומנות שניתן לרכוש. מחקרים מראים שגם תרגולים קצרים בחמלה עצמית עשויים להניב תוצאות חיוביות. מחקרים אחרים מראים שכאשר פסיכולוגים עוזרים למטופליהם ללמוד את הטכניקות האלה, הם מתייסרים פחות מהטעויות שהם מבצעים ומהקשיים שהם חווים.

הצעד הראשון לטיפוח חמלה עצמית הוא זיהוי המקרים שבהם אינכם נחמדים לעצמכם. האם אתם גוערים בעצמכם? האם אתם מלקים את עצמכם, דוחקים בעצמכם יותר מדי או מונעים מעצמכם הנאה בכל פעם ש"לא הולך לכם"? האם הייתם מתייחסים כך לחבר המצוי במצב דומה?

בכל פעם שאתם תופסים את עצמכם מתייסרים, שאלו את עצמכם מדוע אתם נוהגים כך. האם אתם עושים זאת מפני שזה תורם למוטיבציה שלכם, עוזר לכם לפעול ביעילות או משפר את הישגיכם? ייתכן שבמידה מסוימת אתם צודקים: מחשבות ותחושות שליליות עוזרות לנו לנהל את התנהגותנו. אבל השאלה היא כמה רע אתם צריכים להרגיש כדי להניע את עצמכם. אנשים בעלי חמלה עצמית מעטה מתייסרים הרבה יותר מהנדרש. מעט ביקורת עצמית מניבה תועלת רבה.

כשדברים רעים קורים לכם, או כאשר אתם טועים, הזכירו לעצמכם שכולם נכשלים, מועדים, חווים דחייה או אובדן ועוברים השפלות ומגוון אירועים שליליים אחרים. זה לא אומר שהדברים האלה טובים, אלא רק שאינם חריגים. אדם בעל חמלה עצמית מכיר בבעיה, מתקן אותה במידת האפשר, מתמודד איתה ברמה הרגשית ועובר הלאה בלי הרבה דרמה.

לבסוף, למדו להיות נחמדים לעצמכם. היו רכים עם עצמכם, הן בצורת החשיבה והן בצורת ההתנהגות. אנשים רבים מופתעים לגלות שהם נחמדים לאחרים הרבה יותר מאשר לעצמם.

למרבה השמחה, אנשים מסוגלים להפגין חמלה עצמית בכל מצב, גם אם באותו רגע הם מרגישים רע עם עצמם. בניגוד להערכה עצמית, חמלה עצמית אינה מבוססת על תפיסה עצמית חיובית. למען האמת, חמלה עצמית עשויה להיות יעילה יותר דווקא כאשר אירועים חיצוניים פוגעים בתחושת המיומנות, הנחשקוּת, השליטה העצמית, או הערך העצמי שלנו. הרבה יותר קל לנו להיות נחמדים לעצמנו, מאשר להעריך את עצמנו באופן חיובי.

חמלה עצמית אינה תרופת קסם, אבל היא יכולה לשמש כתרופת נגד לאכזריות שאנו מפנים כלפי עצמנו. רובנו רוצים להיות נחמדים לזולת, אז למה שלא נהיה נחמדים לעצמנו בה במידה?

 

מארק לירי הוא פסיכולוג וחוקר מוח מאוניברסיטת דיוק. הוא מחבר הספר The Curse of the Self (ראה אור ב-2004).

AEON Magazine. Published on Alaxon by special permission. For more articles by AEON, follow us on Twitter.

תורגם במיוחד לאלכסון על ידי תומר בן אהרון

Save

Save

Save

Save

Save

מאמר זה התפרסם באלכסון ב על־ידי מרק לירי, AEON.

תגובות פייסבוק

> הוספת תגובה

16 תגובות על מה ששנוא עליך, אל תעשה לעצמך

01
שחק

היכולת הנרכשת והמיומנות לסלוח לעצמי על הכול, תמיד ובאופן מידי ומלא שינתה את חיי.
אחד ממנגנוני ההגנה הנפוצים והמצוינים שרבים מאתנו מפתחים בגילאים צעירים מאוד הוא היכולת לבקר את עצמנו פנימית לפני שנקבל ביקורת חיצונית, או במידה קשה מכל ביקורת חיצונית שניתן לקבל. זה מתרחש מפני שאנחנו רוצים להרגיש אהובים. כילדים חיינו תלויים באהבה של הורינו ואנו מוכנים לעשות בשבילה הכול.
מרגע שהתחלתי לשים לב, "רק" לשים לב לביקורת העצמית שלי, לכעס שלי על עצמי, לציפיות הלא ריאליות שאני מציב לעצמי ומולן שופט את עצמי, התחיל השינוי העמוק שלי בהתייחסות אל עצמי ואל חיי.
הבנתי שעצם הענקת ציון "טוב" או "רע" לאירועים, מחשבות, רגשות ותחושות פוגעת ביכולת שלי לפגוש את עצמי, לחוות את מחשבותיי ורגשותיי.
מבחינה מעשית פשוט התחלתי לשים לב יותר ויותר לביקורת העצמית שלי ולכל התייחסות שאינה חומלת אל עצמי, ולסלוח לעצמי, גם אם לפעמים זה מרגיש טיפה מאולץ או טכני, לאהוב את עצמי ואת המחשבות, הרגשות או התחושות שלי בלי לקטלג אותן כחיוביות או שליליות, בלי לשפוט אותן.
מאמר נפלא על נושא כל כך חשוב, רלוונטי ופרקטי. תודה רבה על התרגום, תומר.

    03
    עברי

    יופי של תגובה שחק,
    אצלי השינוי התחולל לפני מספר שנים לאחר שקראתי בספריו של דניאל גולמן
    ”אינטילגנציה רגשית“ ו”רגשות הרסניים“ (בספר ”רגשות הרסניים“ הדלאי לאמה נדהם לגלות שאנשים במערב אינם חומלים על עצמם). אין ספק ששינוי הגישה הנ”ל תרם המון לרווחה הנפשית שלי.

04
שם מלא

לא הגדרה ולא ביאור: "אולי תחשבו כי הגישות השונות האלה משקפות הבדלים במידת ההערכה העצמית, אך בפועל ההבדל העיקרי ביניהן אינו קשור להערכה עצמית, אלא לחמלה עצמית. כלומר ההבדל אינו טמון באופן שבו אנשים מעריכים את עצמם (ההערכה העצמית שלהם), אלא באופן שבו הם מתייחסים לעצמם (החמלה העצמית שלהם)."

05
Mosheshy

נפלא.

ציטוט:""חמלה עצמית יעילה במיוחד כשאנחנו מתמודדים עם אירועים המחוללים שינויים משמעותיים בחיינו. לדוגמה, מחקר שנערך לאחרונה הראה כי אנשים שחוו פרידה לאחר מערכת יחסים ארוכת טווח, התמודדו איתה טוב יותר אם הייתה להם חמלה עצמית רבה."

החמלה העצמית עוזרת לי כיום ללמוד אהבה חדשה לאחר הפרידה.

06
נגה

מאמר חשוב ומעורר מחשבה. ועדיין, במקרים מסוימים הגבול בין חמלה עצמית לבין ויתור לעצמך והתפשרות (במיוחד לאנשים בעלי סטנדרטים גבוהים, כמו פרפקציוניסטים) הוא קשה עד בלתי אפשרי, לדעתי. ועוד דבר, כאשר הביקורת היא לגיטימית ומגיעה מבחוץ (מבוס שאינו מרוצה, למשל) הרבה יותר קשה לחמול על עצמך ולהרגיש שזה בסדר, כי ה״עונש״ שבכעס על עצמך הוא מוצדק והויתור עליו יכול להיתפס בעיני העצמי כסוג של זלזול. כלומר, המנגנון הזה הוא הכרחי כדי לשמור על ערכים מסוימים.
(גילוי נאות - אני הפרפקציוניסטית...)

    07
    ניצן

    נגה, רק לגבי מה שכתבת על ביקורת לגיטימית שמגיעה ממקור חיצוני (כמו בוס, בדוגמא שלך). אני לא מסכים שהיא יותר קשה להתמודדות. כי השאלה איך את לוקחת את הביקורת, אולי את לוקחת את הביקורת הזאת בצורה אישית מדי? נסי לעשות עם עצמך עבודה ולהגיד לעצמך "אני בסדר גמור, זה רק משהו מסוים בעבודה שאני צריך לשנות".

11
שחק

אני לא מכיר קישורים לדרכים לתרגל חמלה עצמית. אולי יש כאלה, ובכל מקרה זה רעיון נהדר.
הזדמנויות לתרגל חמלה עצמית יש בשפע. עד שהרגשתי מחובר לעצמי זכיתי לאינסוף כאלה. בכל פעם שאני מרגיש כעס על עצמי, אכזבה, בושה, תסכול או כל סוג של ביקורתיות אני שם לב ועוצר. דרך שעבדה עבורי נהדר היא קודם כל לטפוח לעצמי על הכתף על זה ששמתי לב בכלל. אחר כך אני מתחיל בלקבל את מה שחשבתי או הרגשתי לגבי עצמי או אחרים, וממשיך בלסלוח לעצמי ולהם בכל לב ונפש. זה חלק מהדרך בעיניי. חלק חשוב ממנה אפילו, ויפה. כל הרגשות הם טובים והתייחסות אליהם באופן חומל היא כלי עוצמתי להתקרב אל עצמנו ואל חוויית החיים.

13
עדייה

אני עברתי עם עצמי בשלוש השנים האחרונות תהליך יפה ומעניין של קבלה עצמית. כאשר אתה לומד לקבל את עצמך באופן מלא החמלה כבר מגיעה מעצמה. החיים שלי השתנו מאוד לטובה עקב כך. היום אני לא מבקרת את עצמי כל יום והרבה הרבה פחות מבקרת אחרים. למדתי לקבל אחרים בבחירות שהם עושים ולא לשפוט ויחד עם זה הגיעה הקבלה העצמית. זהו שינוי עצום ושווה להתאמץ ולהגיע אליו.