מגדר אינו ספקטרום

תפישת המגדר כספקטרום אמורה לשחרר אותנו מקיבעונות מחשבתיים, אך היא בלתי הגיונית ובעייתית מבחינה פוליטית
X זמן קריאה משוער: רבע שעה

מה זה מגדר? השאלה הזאת שוכנת בלב התיאוריה הפמיניסטית והפרקטיקה הפמיניסטית, והיא בעלת חשיבות מכריעה עבור פעילי צדק חברתי לאור השפעתה על סוגיות של מעמד, זהות ופריבילגיה. ביומיום, המילה "מגדר" משמשת לעתים קרובות כמילה נרדפת ל"מין", אך שימוש זה אינו מדויק. ייתכן שאחדים נרתעים במידת מה מהשימוש במילה המתייחסת גם לסקס, ולכן הם בוחרים במילה "מגדר" כלשון נקייה לתיאור מינו של אדם, קרי נקביותו או זכריותו. כך הם חוסכים מאיתנו את המבוכה הקלה שבאזכור, עקיף ככל שיהיה, של האיברים והתהליכים הגופניים הנגזרים מן הדואליות הביולוגית האנושית.

המלה "מגדר" עזרה לנו להכיר בכך שחלק מההבדלים בין גברים לנשים הם ביולוגיים, בעוד שאחרים נובעים מסיבות הקשורות לסביבה, לתרבות, לחינוך ולאופן הגידוללמילה "מגדר" הייתה במקור משמעות דקדוקית בלבד בשפות המסווגת את שמות העצם שלהם כזכריים, נקביים או ניטרליים. אבל לפחות מאז שנות ה-60, קיבלה המילה משמעות נוספת המאפשרת לנו להבחין בין "מין" ל"מגדר". מבחינת התנועה הפמיניסטית ההבחנה הזאת הייתה חשובה, כי היא עזרה לנו להכיר בכך שחלק מההבדלים בין גברים לנשים הם ביולוגיים, בעוד שאחרים נובעים מסיבות הקשורות לסביבה, לתרבות, לחינוך ולאופן הגידול – או ה"חִבְרוּת מגדרי" בעגה הפמיניסטית.

על כל פנים, זהו התפקיד שהמילה "מגדר" מילאה באופן מסורתי בתיאוריה הפמיניסטית. בעבר, ההנחה הפמיניסטית הבסיסית, היסודית, אמרה שמין מתייחס לביולוגיה, ולכן במובן כלשהו הוא "טבעי" ולעומתו, מגדר מתייחס לתופעות חברתיות. לפי תפישה זו, שאותה נכנה כאן לשם הפשטוּת "התפישה הפמיניסטית הרדיקלית", מגדר מתייחס לשורה של נורמות חיצוניות כפויות שמגדירות לפרטים התנהגות רצויה בהתאם לתכונות ביולוגיות נטולות מהות מוסרית.

מחאה נגד אי-שוויון מגדרי, הפרלמנט האירופי

חברות הפרלמנט האירופי מוחות נגד אי-שוויון מגדרי. תצלום: European Parliament

ההנחה הפמיניסטית הבסיסית אמרה שמין מתייחס לביולוגיה, ולעומתו, מגדר מתייחס לתופעות חברתיות

לא זו בלבד שהנורמות האלה חיצוניות לפרט ונכפות עליו, אלא שהן מייצגות מערכת קַסְטות בינארית, או היררכיה בינארית, סט של ערכים בעלי שתי עמדות בלבד: זכריוּת מעל נקביוּת, גבריוּת מעל נשיוּת. כל פרט ופרט נולד עם הפוטנציאל למלא אחד משני תפקידים רבייתיים, שנקבע בעת הלידה או לפני כן, על-ידי איברי המין החיצוניים של התינוק. מאותו רגע ואילך, התינוקת או התינוק משובצים באחד משני מעמדות בהיררכיה: במעמד העליון, אם איברי המין שלהם מובלטים, או במעמד התחתון, אם איברי המין שלהם משוקעים.

מרגע הלידה, קרי מרגע השיבוץ המעמדי, רוב נקבות בני האדם מחונכות להיות פסיביות, כנועות, חלשות, אוהבות ודואגות, בעוד שרוב הזכרים שבבני האדם מחונכים להיות אקטיביים, דומיננטיים, חזקים ותוקפניים. כאשר הפמיניזם הרדיקלי מדבר על "מגדר", הוא מתכוון בדיוק למערכת הערכים הזאת ולתהליכי החִבְרוּת שמשרישים אותה בתפישותינו. לפיכך, לא קשה להבין מדוע מגדר הוא קונספט דכאני המעורר התנגדות, שהרי הוא מגביל את הפוטנציאל האישי של גברים ונשים גם יחד ומשמר את עליונות הזכרים על-פני הנקבות. לכן מטרתו של הפמיניזם הרדיקלי היא חיסול מוחלט של המגדר: להפסיק להכניס אנשים למשבצות ורודות וכחולות ולעודד את התפתחותה של האישיות ושל מערכת ההעדפות האינדיבידואלית של כל פרט ופרט, ללא הכפייה שמערכת הערכים החברתית הזאת טומנת בחובה.

מגדר הוא קונספט דכאני המעורר התנגדות, שהרי הוא מגביל את הפוטנציאל האישי של גברים ונשים גם יחד ומשמר את עליונות הזכרים על-פני הנקבות

גישה זו מעוררת אי-נוחות בקרב אנשים החווים את המגדר כמאפיין פנימי ומולד, ולא כתוצר חברתי הנכפה עלינו מבחוץ. לא רק שאנשים אלה חולקים על היותו של המגדר תוצר חברתי, אלא שהם דוחים את הטענה של הפמיניזם הרדיקלי כי המגדר הוא מבנה היררכי מיסודו ובעל שתי עמדות בלבד. לשיטתם, שלצורך המאמר אכנה בשם "התפישה הפמיניסטית הקווירית", הדיכוי המגדרי אינו נובע מכפייה חברתית, אלא מהאמונה הרווחת שישנן שתי קטגוריות מגדריות בלבד.

בני אדם משני המינים ישתחררו משלשלאותיהם אם נבין שהמגדר הוא אכן מאפיין פנימי, מולד וחיוני לזהותנו, ושישנן קטגוריות מגדר נוספות מלבד "אישה", או "גבר". והצעד הבא בדרך לשחרור הוא ההכרה בטווח חדש של זהויות מגדריות: לכן כעת יש אנשים המתייחסים לעצמם כ"ג'נדרקְוויר", או "לא-בינארי", או "פּאן-ג'נדר", או "פּוֹלי-ג'נדר, או "אָ-ג'נדר", או "דֶמיבּוֹי", או "דֶמיגירְל", או "נוּטְרוּאַה" (neutrois), או "אַפּוֹרַג'נדר" (aporagender), או "לוּנה-ג'נדר", או “קְוַונטום-ג'נדר”, ועוד ועוד. מנטרה קבועה בקרב חסידי גישה זו היא "המגדר אינו בינארי, המגדר הוא ספקטרום". פועל יוצא של גישה זו הוא שאיננו צריכים לנפץ את המשבצות הוורודות והכחולות, אלא רק להכיר בכך שיש משבצות נוספות רבות.

במבט ראשון זה נשמע כמו רעיון מוצלח, אבל יש בו בעיות קונספטואליות ופוליטיות עמוקות.

רבים מחסידי הגישה הקווירית מתארים את הקטגוריה המגדרית שלהם כ"לא-בינארית", כלומר הם מעמידים את עצמם בניגוד לרובם המכריע של האנשים, שזהותם המגדרית היא בינארית. על פניו ישנו מתח מידי בין הטענה שהמגדר אינו חלוקה בינארית אלא ספקטרום, לבין הטענה שחלק קטן בלבד מהאנשים הם בעלי זהות מגדרית לא-בינארית. אם מגדר הוא ספקטרום, כולנו לא-בינאריים, לא? ואם זה המצב, הרי שהתווית "לא-בינארי" המשמשת לתיאור זהות מגדרית מיותרת, מכיוון שאינה מגדירה תת-קבוצה של פרטים.

קוויר, וגינה, טרנסג'נדר

"לא צריך וגינה כדי להיות אישה", תצלום: trouble_x

כדי להימנע ממצב זה, אין לחסידי מודל הספקטרום ברירה אלא להניח שמגדר הוא גם חלוקה בינארית וגם ספקטרום. אפשרי לחלוטין לתאר תכונה כלשהי כרצף וכחלוקה בינארית בעת ובעונה אחת. דוגמה לכך היא גובה: ברור שגובה הוא רצף, ואנשים עשויים לעמוד לכל אורכו, אבל יש לנו גם תוויות בינאריות כמו "גבוה" ו"נמוך". האם המגדר יכול לתפקד באותו אופן?

הדבר שיש לשים אליו לב בכל הקשור לחלוקה הבינארית של גבוה/נמוך, הוא שאנו משתמשים במושגים האלה בתיאור יחסי, או השוואתי. מכיוון שגובה הוא ספקטרום, או רצף, איש אינו גבוה או נמוך אבסולוטית. כולנו גבוהים יותר מאחדים ונמוכים יותר מאחרים. כאשר אנו אומרים שמישהו גבוה, אנחנו מתכוונים לומר שהוא גבוה יותר מהאדם הממוצע בקבוצה כלשהי שאנו מעוניינים לבחון. ילד עשוי להיות, בה בעת, גבוה יחסית לבני שש אחרים ונמוך יחסית לכלל הזכרים. לכן הדבקת התווית "גבוה" או "נמוך" היא פעולה השוואתית המתייחסת לממוצע. ייתכן שאנשים הקרובים בגובהם לממוצע יכולים לטעון שהם ב"גובה לא-בינארי".

אבל קשה להאמין שהפרשנות הזאת למודל הספקטרום תספק את מי שמגדירים את עצמם כבעלי מגדר לא-בינארי. הטענה שמגדר הוא תכונה השוואתית או יחסית, ממש כמו גובה, סותרת לחלוטין את העמדה שגורסת כי רק הפרט עצמו קובע את המגדר שלו. כתכונה יחסית, המגדר שלנו ייקבע ביחס לחלוקת הזהויות המגדריות בקבוצה שאליה אנו משתייכים באותו רגע, ולא על-ידי הגדרה עצמית. לי עצמי לא תהיה סמכות לטעון שאני לא-בינארית. הדבר יוגדר אך ורק על-ידי בחינת הזהות המגדרית שלי ביחס לפיזור הזהויות המגדריות בקבוצה. ואף על פי שאני עשויה לתפוש את עצמי כאישה, מישהו אחר עשוי להיות קרוב יותר ממני לקצה הנשי של הספקטרום, כלומר "יותר אישה" ממני.

יתרה מזו, כאשר אנו בוחנים את אנלוגיית הגובה, אנו רואים שיחסית לכלל האוכלוסייה, ישנו מיעוט קטן בלבד שניתן להגדיר במדויק כ"גבוה" או "נמוך". מכיוון שגובה הוא באמת ספקטרום, ושהתוויות הבינאריות האלה הן השוואתיות, הרי שרק את האנשים הנמצאים ממש בקצותיו של הספקטרום אפשר להגדיר מהותית כגבוהים או נמוכים. כל השאר, העומדים בין לבין, הם בעלי גובה לא-בינארי, אנשים טיפוסיים. למעשה, הגבוהים והנמוכים שבקצוות הם הנדירים והחריגים. ואם נחיל את האנלוגיה הזאת על תחום המגדר, נראה שמגדר לא-בינארי הוא הכלל, לא היוצא מן הכלל.

אם מגדר הוא ספקטרום, משמעות הדבר היא שמדובר ברצף בין שתי נקודות קיצון, ושכולנו ממוקמים בנקודה כלשהי על גבי הרצף. אני מניחה ששני קצוות הספקטרום הם גבריות ונשיות. מה עוד הם יכולים להיות? ברגע שנבין זאת, יהיה לנו ברור שכולנו לא-בינאריים, כי אף אחד בעולם אינו גברי במאה אחוז או נשי במאה אחוז. מובן שיש אנשים הממוקמים קרוב לאחד הקצוות, בעוד שאחרים נמצאים קרוב יותר למרכז, בנקודה פחות חד-משמעית. אבל גם לאדם המתאפיין בנשיות קונבנציונלית לחלוטין יהיו תכונות שאנו נוהגים לייחס לגבריות, ולהיפך.

הגישה הזאת תשמח אותי באופן אישי, כי אף על פי שהביולוגיה שלי נקבית ואני מתייחסת לעצמי כאל אישה, איני תופשת את עצמי כסטריאוטיפ של חלוקה מגדרית דו-ממדית. איני התגלמות הנשיות, ולכן אני לא-בינארית. אבל סביר להניח שמי שמגדיר את עצמו כעת כלא-בינארי, לא יסתפק במסקנה הזאת, כיוון שזוהי הגדרה התלויה בקיומה של קבוצה גדולה הרבה יותר של "סיסג'נדרים" בינאריים, כלומר אנשים שאינם מסוגלים לחרוג מהחלוקה המגדרית השרירותית שהחברה מכתיבה לנו.

זוהי הנקודה האירונית לגבי חלק מאותם אנשים המתעקשים שהם וקומץ מהפכני-מגדר אחרים הם לא-בינאריים: בהתעקשותם זו, הם יוצרים חלוקה בינארית כוזבת בין כל מי שמיישר קו עם הנורמות המגדריות של המין הביולוגי, לבין כל מי שאינו מיישר קו עם הנורמות המגדריות. בפועל, כולנו לא-בינאריים. כולנו משתפים פעולה באופן אקטיבי עם אחדות מהנורמות המגדריות, משלימים באופן פסיבי עם אחרות, ומתרעמים על השאר. לכן מי שמגדיר את עצמו כלא-בינארי יוצר, בפועל, חלוקה בינארית כוזבת חדשה. לא זו בלבד, אלא שלעתים קרובות משתמע מכך שהלא-בינאריים נמצאים בצד המעניין והמורכב יותר של החלוקה, עמדה המאפשרת להם לטעון כי הסיסג'נדרים הבינאריים לא מבינים אותם ואף מדכאים אותם.

אם אתם מזדהים כפאן-ג'נדרים, האם אתם מתכוונים לומר שאתם מייצגים כל נקודה אפשרית על הספקטרום? בעת ובעונה אחת? כיצד זה ייתכן, הרי נקודות קיצון מייצגות בהכרח הפכים סותרים. נשיות טהורה היא פסיביות, חולשה וכניעות, בעוד שגבריות טהורה היא תוקפנות, כוח ודומיננטיות. אי אפשר להיות כל הדברים האלה יחד. אם אינכם מסכימים עם הגדרות הגבריות והנשיות האלה, אם אינכם מקבלים את הטענה שגבריות מתאפיינת בדומיננטיות ונשיות מתאפיינת בכניעות, אתם מוזמנים להציע הגדרות אחרות. אך כל זוג הגדרות שתציעו יְיַצג , בסופו של דבר, הפכים.

מסתבר שמתי מעט רשאים לצאת מהספקטרום כליל ולהגדיר את עצמם כ"א-ג'נדר", כלומר הם חשים שהם אינם גבריים או נשיים, שאין להם חוויה פנימית של מגדר. אף אחד אינו מסביר לנו מדוע אנשים מסוימים יכולים לסרב להגדיר את האישיות שלהם במונחים מגדריים בעוד שאחרים אינם יכולים לעשות זאת, אך דבר אחד ברור לגבי ההגדרה "א-ג'נדר": היא אינה זמינה לכולם, מאותן סיבות שההגדרה "לא-בינארי" אינה זמינה לכולם. אם כולם ייטענו שאין להם זהות מגדרית יסודית, טבעית, התווית "א-ג'נדר" תאבד את משמעותה, כיוון שהיעדר מגדר יהפוך לתכונה אוניברסלית. "א-ג'נדר" היא הגדרה שתלויה בקיומו של "ג'נדר", כלומר מגדר. על כן, מי שמגדיר את עצמו כנטול מגדר טוען בהכרח שלרוב האנשים יש מגדר יסודי וטבעי, אך לו עצמו, משום מה, אין מגדר.

טרנסג'נדרים, מצעד

"מצעד הטרנס" בטורונטו, הפתוח לכל ההגדרות המגדריות ולהיעדרן. תצלום: אריק פרקר

ברגע שאנו טוענים כי הבעיה בתפישה המגדרית היא שיש לנו שתי קטגוריות מגדריות בלבד, עולה השאלה המתבקשת הבאה: בכמה קטגוריות מגדריות עלינו להכיר, כדי שעצם קיומו של מגדר לא יהיה דכאני? כמה זהויות מגדריות אפשריות קיימות בעולם?

התשובה הקונסיסטנטית היחידה היא: שבעה מיליארד, פחות או יותר. מספר הזהויות המגדריות בעולם הוא כמספר בני האדם על פני כדור הארץ. לפי Nonbinary.org, אחד מאתרי האינטרנט המרכזיים למידע על קטגוריות מגדריות לא-בינאריות, הזהות המגדרית שלכם יכולה להיות "כפור", או "השמש", או "מוזיקה מהים", או "יופיטר", או "עלטה מוחלטת". יכול להיות שהמגדר שלכם הוא "פיצה".

אבל לא ברור מדוע הגיוני או מועיל לקרוא לכל הדברים האלה "מגדר". למה לא לקרוא להם "אישיות אנושית", או "דברים שאני אוהב"? המילה "מגדר" אינה סתם מונח מתוחכם לתיאור האישיות, או הטעמים, או ההעדפות שלנו. היא אינה רק תווית שאנו משתמשים בה כדי להראות שיש לנו דרך ייחודית לתאר כמה אנו רחבי אופקי ומעניינים. מגדר הוא מערכת ערכים שקושרת בין התנהגויות רצויות (ולעתים בלתי רצויות?) לבין מאפיינים רבייתיים. אם ננתק את ההתנהגויות האלה מהמאפיינים המיניים – וראוי שנעשה זאת – ואם נדחה את ההנחה שישנם שני סוגי אישיות בלבד ושאחד מהם נמצא נעלה ביחס לאחר – וראוי שנעשה זאת – איזו משמעות תהיה להמשיך לקרוא לכל הדברים שציינתי כאן "מגדר"? איזו משמעות תהיה למילה "מגדר", שאינה טמונה כבר במילה "אישיות"?

לפי Nonbinary.org, מסתבר שהמגדר שלכם יכול להיות:

(שֵׁם)ג'נדר: "קטגוריה מגדרית המתוארת בצורה הטובה ביותר על-ידי השם שלכם. היא מתאימה לכל מי שעדיין אינו בטוח כיצד להזדהות, אך יודע בוודאות שאינו סיס... אפשר להשתמש בה כמונח מקיף או כמזהה ספציפי, לדוגמה, ג'וןג'נדר, ג'ייןג'נדר, (הכניסו את השם שלכם כאן)ג'נדר, וכולי".

הדוגמה של (שֵׁם)ג'נדר ממחישה באופן מושלם כיצד זהויות מגדריות לא-בינאריות פועלות, ואיזה תפקיד הן ממלאות. הן מתאימות לאנשים שאינם בטוחים כיצד להזדהות, אבל יודעים בוודאות שאינם סיסג'נדרים, ככל הנראה מכיוון שהם מעניינים ומהפכניים וחריגים מדי בשביל הגדרה שגרתית וקונבנציונלית כמו "סיס".

הרצון לא להיות סיס הוא רציונלי ומובן לחלוטין, בייחוד אם את נקבה. גם אני מאמינה שהמחשבות, הרגשות ונטיות האופי שלי הן מעניינות, מגוונות ומורכבות מדי בשביל ההגדרה "אישה-סיס". גם אני רוצה להתעלות מעל לסטריאוטיפים החברתיים לגבי הגוף הנקבי שלי ומעל להנחות שאחרים מניחים לגביי כתוצאה מהם. גם אני רוצה שלא יתפשו אותי אך ורק כאֵם/משרתת/אובייקט לסיפוק מיני. גם אני רוצה שיבינו כי אני בן אדם, שיש לי חיים פנימיים עשירים ועמוקים, ושאני מסוגלת להגשים בחיי דברים שהחברה אינה חושבת שנשים מסוגלות להגשים.

אבל הפתרון אינו להגדיר את עצמי כ"אָ-ג'נדר", לנסות לחמוק מבעד לסורגי הכלוב ולהשאיר את הכלוב עצמו תקין, כשכל שאר הנשים כלואות בתוכו. זאת, בין היתר, מכיוון שאי אפשר לחמוק מבעד לסורגים. גם אם אכריז בראש כל חוצות שאני א-ג'נדר, העולם לא יפסיק לראות בי אישה ולהתייחס אלי בהתאם. אני יכולה להציג את עצמי כא-ג'נדר ולהתעקש על אוסף של כינויי גוף מיוחדים משלי כשאני מגישה מועמדות לעבודה, אבל המראיינים ימשיכו לראות בי יצרנית תינוקות בפוטנציה ויעדיפו לקבל לעבודה גבר בעל כישורים מעטים יותר רק מכיוון שתפקידו הרבייתי אינו מכביד עליהם באותה מידה.

כאן אנו מגיעים למתח העיקרי השוכן בלב הפוליטיקה של הזהויות המגדריות, מתח שרוב חסידיה אינם מבחינים בו, או בוחרים להתעלם ממנו, כי הדרך היחידה לפתור אותו היא לדחות כמה מעמודי התווך בדוקטרינה שלהם.

אנשים רבים מניחים בצדק שהמילה "טרנסג'נדר" נרדפת ל"טרנסקסואל", ומשמעותה היא משהו כמו: תחושת מועקה ומצוקה של אדם לגבי הגוף הביולוגי שלו, והרצון לשנות את גופו כך שיהיה דומה יותר לגוף של המין האחר. אבל לפי הטרמינולוגיה הנוכחית של הפוליטיקה של הזהויות המגדריות, היות אדם טרנסג'נדר אינו קשור כלל לרצון לשנות את גופו מסיבות של מין. משמעות הדבר היא שהזהות המגדרית הפנימית שלכם אינה תואמת את הקטגוריה המגדרית שבה שובצתם בעת הלידה. ייתכן שכך אתם מרגישים אפילו אם אתם שמחים ומרוצים בגופכם הנוכחי. כדי להיות טרנסג'נדר, די שתזדהו כמגדר מסוים, אך החברה תייחס לכם קטגוריה מגדרית אחרת.

אחד מעמודי התווך של הדוקטרינה הוא שאת רובם המכריע של בני האדם אפשר לתאר כ"סיסג'נדר", כלומר הזהות המגדרית הפנימית שלהם תואמת את הקטגוריה המגדרית שבה שובצו בעת הלידה. אך כפי שראינו, אם זהות מגדרית היא ספקטרום, הרי שכולנו לא-בינאריים, מכיוון שאף אחד מאיתנו אינו נמצא באחת מנקודות הקיצון. כל אחד מאיתנו קיים ויתקיים בנקודה ייחודית על גבי הספקטרום, שנקבעת על-פי טבעה האישי והאידיוסינקרטי של זהותנו ועל-פי החוויה המגדרית הסובייקטיבית שלנו. לאור זאת, נראה שאף אדם לעולם לא יוכל להיות סיסג'נדר. הרי בלתי אפשרי לשבץ אותנו לקטגוריה המגדרית הנכונה בעת הלידה. אף אחד אינו יכול לדעת ברגע לידתי שבהמשך חיי אגלה שהזהות המגדרית שלי היא "כפור-ג'נדר", שהיא, מסתבר, זהות "קרה מאוד ומושלגת".

ברגע שנבין שמספר הזהויות המגדריות האפשרי הוא אינסופי, ניאלץ להודות שאף אחד אינו באמת ובתמים סיסג'נדר, כיוון שאף אחד אינו משובץ בעת הלידה לקטגוריה המגדרית הנכונה. למעשה, אף אחד מאיתנו לא שובץ לשום קטגוריה מגדרית בעת הלידה. אנחנו משובצים לאחד משני מעמדות מיניים, על בסיס התפקיד הרבייתי הפוטנציאלי שלנו, על סמך איברי הרבייה החיצוניים שעמם נולדנו. לאחר מכן מגדלים אותנו בהתאם לנורמות המגדריות המוחלות עלינו על-פי המין הביולוגי שלנו. מחנכים אותנו ודוחקים אותנו לאחד משני תפקידים, זמן רב לפני שאנו מסוגלים להביע את תחושותינו לגבי הזהות המגדרית האמיתית שלנו, או לקבוע בכוחות עצמנו את הנקודה המדויקת שבה אנו נמצאים על-גבי הרצף המגדרי. לכן כאשר אנו מגדירים טרנסג'נדר כמי ששובץ בעת הלידה במקום הלא נכון על-גבי הספקטרום המגדרי, משתמע מכך שכולנו טרנסג'נדרים, ואף אחד אינו סיסג'נדר.

ברוס ג'נר, קייטלין ג'נר

קייטלין/ברוס ג'נר. תצלום: אלברטו פרנק

לסיכום, המסקנה ההגיונית היא זו: אם מגדר הוא ספקטרום, ולא חלוקה בינארית, כולנו טרנסים. או, להיפך, אין דבר כזה, "טרנסג'נדר". כך או כך, זוהי מסקנה מאוד לא מספקת. יתרה מזו, היא מסווה את הדיכוי הנשי ואף מבטלת את החוויה הקיומית של הטרנסקסואלים.

כדי להימנע מהמסקנה הזאת, עלינו להבין שמגדר אינו ספקטרום. הוא אינו ספקטרום, מכיוון שהוא אינו מהות או תכונה פנימית מולדת. מגדר אינו עובדה קבועה ויסודית לגבי בני אדם, שסביבה יש לבנות מוסדות חברתיים. המגדר הוא קביעה חברתית למהדרין, היררכיה דו-מעמדית שנכפית עלינו מבחוץ ובה יחס אחד בלבד: זכר עליון על נקבה, גבר עליון על אישה.

אם יש אמת באנלוגיית הספקטרום, הרי היא טמונה בעובדה שמידת הקונפורמיזם ההיררכי, קרי מידת ההשלמה עם התפקידים שהחברה מקצה לנו, משתנה מאדם לאדם. אחדים משלימים בקלות עם הנורמות המגדריות המוחלות על המין הביולוגי שלהם, ואחרים מרגישים שהתפקידים המגדריים שהוקצו להם על-פי מינם דכאניים ומגבילים כל כך, שהם אינם מסוגלים לשאת זאת ומחליטים לחיות בהתאם לתפקיד המגדרי ההפוך.

למרבה השמחה, האישיות האנושית היא אכן ספקטרום מגוון ומורכב (למען האמת, גם היא אינה ספקטרום יחיד כיוון שאינה נעה בין שתי נקודות קיצון. היא דומה יותר לכדור גדול רוטט של חומר אנושי). מגדר הוא מערכת ערכים שאומרת כי ישנם שני סוגי אישיות הנקבעים על סמך איברי הרבייה שעמם נולדנו. אחד הצעדים הראשונים בדרך לשחרור בני האדם מהכלוב המגדרי, הוא לקרוא תיגר על הנורמות המגדריות המושרשות, להשתעשע, לחקור ולהתנסות באופני הביטוי המגדריים שלנו. אף אחד, בוודאי ובוודאי לא חסידי הפמיניזם הרדיקלי, אינו רוצה למנוע מאנשים אחרים להגדיר את עצמם באופן שמתאים להם, או למנוע מהם להביע את אישיותם באופנים שמסבים להם הנאה ותחושת חופש.

לכן אם אתם רוצים לקרוא לעצמכם "ג'נדרקוויר במופע דמי-גירל", לכו על זה. הביעו את זהותכם איך שתרצו. עופו על זה. הבעיה היחידה מתעוררת כאשר אתם מתחילים להציג טענות פוליטיות על בסיס התווית הזאת, כשאתם מתחילים לדרוש מכל האחרים לכנות את עצמם סיסג'נדר כי אתם צריכים שיהיה קהל גדול של סיסג'נדרים קונבנציונאליים-בינאריים שכנגדם תוכלו להגדיר את עצמכם. הבעיה מתעוררת כאשר אתם מתעקשים שלסיסג'נדרים האלה יש פריבילגיה מבנית ופוליטית שלכם אין, כי הם מתקבלים בחברה כקונפורמיסטים בינאריים, בשעה שאיש אינו מבין ממש עד כמה הזהות המגדרית שלכם מורכבת ומפותחת ורבת-פנים וייחודית. כאשר אתם קוראים לעצמכם לא-בינאריים או בעלי מגדר "נזיל" ובה בעת דורשים מכל השאר לקרוא לעצמם סיסג'נדרים, אתם מתעקשים שרוב בני האדם צריכים להישאר במשבצות שלהם, כי אתם מזדהים כחסרי-משבצת.

הפתרון אינו לחזק את מושג המגדר על-ידי הוספת עוד ועוד קטגוריות מגדריות המתארות את המורכבות האנושית בדרכים נוקשות ומהותניות. הפתרון הוא לחסל את מושג המגדר כליל. ייטב לנו בלעדיו. המגדר, כהיררכיה דו-מעמדית, משריש ומנציח את הכפפת הנקבות לזכרים ומגביל את פוטנציאל ההתפתחות של פרטים משני המינים. הצגת המגדר כספקטרום זהותי אינה בבחינת שיפור.

אינכם זקוקים לחוויה מגדרית פנימית עמוקה כדי שתהיו חופשיים להתלבש איך שאתם רוצים, להתנהג איך שאתם רוצים, לעבוד איך שאתם רוצים ולאהוב את מי שאתם רוצים. אינכם צריכים להראות שהאישיות שלכם היא נשית כדי שיהיה מותר לכם ליהנות מקוסמטיקה, בישול ורקמה. אינכם צריכים הגדרה עצמית חריגה כדי לחרוג מהנורמות שהחברה מחילה עליכם. הפתרון למערכת של דיכוי המכניסה אנשים בכוח למשבצות ורודות וכחולות אינו ליצור עוד ועוד משבצות בצבעים אחרים. הפתרון הוא לנתץ את כל המשבצות הכפויות באשר הן.

 

רבקה ריילי-קופר היא פילוסופית פוליטית מאוניברסיטת ווריק (Warwick) בבריטניה. היא עוסקת בליברליזם פוליטי, תיאוריה דמוקרטית, פסיכולוגיה של המוסר ופילוסופיה של הרגש. בימים אלה היא כותבת ספר על אודות סקס, מגדר וזהות.

AEON Magazine. Published on Alaxon by special permission. For more articles by AEON, follow us on Twitter.

תורגם במיוחד לאלכסון על ידי תומר בן אהרון

תצלום ראשי: רוב רוקסי במצעד הגאווה בטורונטו 2016. תצלום: רוברטו מצ'אדו נואה, אימג'בנק/גטי ישראל

מאמר זה התפרסם באלכסון ב על־ידי רבקה רַיילי-קוּפֶּר, AEON.

תגובות פייסבוק

> הוספת תגובה

14 תגובות על מגדר אינו ספקטרום

02
זלמן פסבינדר

1. חפרת
2. מאמר מעגלי שנופל לתוך עצמו בערך בפסקה השניה
3. כדי לפתור לך מלא בעיות - מדוע ההנחה הבסיסית היא שבחלוקה הבינארית גבר הוא מעל אישה, אברי רביה חיצוניים הם מעל פנימיים וכו?
נשמע שכל הממבו-ג'מבו הזה הוא כדי להתנגד לחלוקה הזו ולא כדי באמת להבדיל בין מגדר והספקטרום עליו הוא יושב

כלומר
פרקי את השטות שאת מניחה בהנחה הבסיסית הראשונה (גבר מעל אישה וכו') ומפה כבר לא יהיה צורך במגדר בינארי או ספקטרום.

אלוהים תחזירי לי את 10 הדקות שבזבזתי על המאמר הזה.

03
שחר

מאד ברור לי שכותבת המאמר אינה יודעת על מה היא מדברת, כי מעולם לא דיברה עם אנשים ג'נדר קויר פנים אל פנים.
יש תחושה כזו, של לקום בבוקר ולהסתכל בראי ולא להבין אם מי שמולך הוא איש או אשה. של להתמקד לתוך הגוף ולהרגיש אשה, וכמה שעות אחר כך גבר.
ההתאגדות הפוליטית לא מנסה להדיר את הסיס ג'נדרים. היא מנסה לומר שיש לגיטימציה לתחושת חוסר הנוחות שנחווית בנסיון לנסח בעברית משפטים חסרי זהות מגדרית, או בחוסר האונים שנחווה מול שאלון תמים שדורש מגדר ומציע זכר או נקבה בלבד.

04
גל

האם סיס-ג'נדר הוא cis-gender?
אם כן, אינני יודע איך מקובל לתעתק זאת בתחום המגדר, אבל בתחומים אחרים מקובל ש- cis=ציס (ההפך מטרנס). לקח לי דקה להבין שזו הכוונה כשהכותבת אומרת שהיא לא סיס

09
אלם מש

ראשית, לעניות דעתי, צריך לבחון את הספקטרום לא כרציף, אלא בבחינה של הסתכלות מודרנית של מודל קוונטי. ואז הכל יהיה הרבה יותר מסודר, היות ובהסתכלות הזו יש מספר מצבים בדידים שמעבר ביניהם הוא דיי ברור ודורש השקעה כלשהי (אנרגטית, תפיסתית או כלכלית... וואטאוור).
שנית, עדיין לא ניתן לוותר על המגדר היות וצריך להחליט לאיזה תא שירותים ציבוריים ללכת ומה למלא בשדה חיפוש פרטנר לחיים/סקס

10
שקד

אני מחאתי כפיים מול המחשב בעוד שאני אומרת "כל הכבוד" . לא יכולת לתאר את מחשבותיי בצורה יותר ברורה ומפורטת , כל הכבוד לך , מצדיעה לך!

13
עלמה

תגובות הזויות. מדובר במאמר מתורגם של הפילוסופית הפוליטית Rebecca Reilly Cooper. היא לא מבינה עברית ולא צפויה לקרוא את התגובות שלכם.