כותבת אמילי אן אפשטיין ב״אטלנטיק״:
במשך כמעט מאה שנה, הממשלה הקנדית עקרה קנדיים־ילידיים [״אינדיאנים״, או ״אומות ראשונות״ כפי שהם נקראים בקנדה] ממשפחותיהם והעבירה אותם לפנימיות שנוהלו על ידי הכנסייה, כדי להטמיע אותם בכוח בחברה המערבית. ילדים בגיל שנתיים או שלוש נלקחו מבתיהם, שפתם חוסלה, תרבותם הושמדה.
הצלמת דניאלה זלצמן תיעדה את ההשפעה המתמשכת של הטראומה הזו בספרה החדש, Signs of your identity, שזכה השנה בפרס FotoEvidence Book Award.
״תלמידים נענשו אם הם השתמשו בשפתם הילידית, או שמרו על מסורות ילידיות, הותקפו פיזית ומינית, ובמקרים קיצוניים עברו ניסויים רפואיים ועיקור״, מספרת זלצמן. ״לפחות 6,000 ילדים מתו כשהיו בתוך מערכת החינוך הזו - רבים כל כך, שלבתי ספר רבים היו בתי קברות משלהם.
תצלומי החשיפה הכפולה של זלצמן משלבים פורטרטים של תלמידים לשעבר יחד עם מקומות או חפצים שקשורים לחווייה שעברו. בית הספר האחרון במערכת נסגר בשנת 1996. הממשלה פירסמה את התנצלותה הראשונה ב־2008.
תגובות פייסבוק
מלנכוליה של אבדן נעורים
מעין גולדמןנשים מזדקנות לא נחשפות לייצוגים ראויים של נשיות מבוגרת וחוות מלנכוליה ספוגה...
X רבע שעה
החתול
אָנָּא קְרַב חֲתוּלִי אֶל לִבִּי הַחוֹמֵד;
הִזָּהֵר מֵחֲשׂף צִפָּרְנֶיךָ,
הַבָּרֶקֶת לַפֶּלֶד הֵיטֵב תִּצָּמֵד,
עֵת אֶצְלֹל לְתוֹךְ זֹהַר עֵינֶיךָ.
כִּי אָמוּשׁ אֶת גֵּוְךָ הַגָּמִישׁ לְמִשְׁעִי
וְיָדִי אֶת רֹאשְׁךָ תְּלַטֵּף,
אֶשְׁתַּכֵּר עַד חֶמְדָּה מִגּוּפְךָ הַמִּשְׁיִי
הָרוֹטֵט מִכַּפָּה עַד כָּתֵף.
אָז אֶרְאֶה בֶּחָזוֹן יָפָתִי, מֶבָּטָהּ
כְּשֶׁלְּךָ, יְצוּרִי הָאָהוּב,
אַף עֵינָהּ כְּסַכִּין עֲמֻקָּה וְחַדָּה.
מִכַּף רֶגֶל עַד רֹאשׁ בְּנִגּוּן הוּא אָפוּף,
בָּאֲוִיר רֵיחַ דַּק, מְסֻכָּן וּמְלַטֵּף
סְבִיב גּוּפָהּ הַשָּׁחוּם הוא רוֹחֵף.
מתוך "פרחי הרוע" מאת שארל בודלר (1821-1867), מגדולי המשוררים הצרפתים במאה ה-19.
תרגמה מצרפתית: פרופ' זיוה שמיר. תרגומיה לשירי בודלר התפרסמו בחלקם בספרה "המיית ים" (West Wind) על שירת האהבה האירופית והספרות העברית, שיצא בהוצאת הקיבוץ המאוחד בשנת 2008.
אלה שמשתדלים מדי
מארי לופטוסהתכונות הנחשבות לטובות ביותר בתרבות שלנו - למשל שאיפה למצוינות, נחמדות ותקשורתיוּת...
X רבע שעה