הנותרים מאחור

כל מהפכה של קידמה בתולדות האנושות גבתה מחיר כבד. האם יש דרך טובה יותר להתכונן לעתיד?
X זמן קריאה משוער: 12 דקות

סיפורה של האנושות הוא סיפור של מהפכות טכנולוגיות וחברתיות, אך מהפכות אלה אינן מקדמות את העולם באופן שוויוני. כל מהפכה כזו עוברת על קבוצות קטנות בלבד, בעוד רוב האנושות נותר מאחור. המהפכה החקלאית שהתחוללה לפני כ-13 אלף שנה הייתה מוגבלת לסהר הפורה. ג'ארד דיימונד ("רובים, חיידקים ופלדה") מסביר זאת בהבדלי הפוטנציאל לביות חיות וצמחיה: בדרום אמריקה היו מינים מעטים של דגן, פרי וירק לביות, וחיות קשות לאילוף כגון למה ואלפקה; באפריקה שמדרום לסהרה היו בעלי חיים פראיים ובלתי אפשריים לביות, כגון הזברה; בסהר הפורה, לעומת זאת, בעלי החיים וסוגי הצמחייה היו מגוונים ורבים, וקלים בהרבה לביות. הקרקע הפורייה והאקלים הממוזג אפשרו את פרוץ המהפכה החקלאית באזור זה.

הקרקע הפורייה והאקלים הממוזג אפשרו את פרוץ המהפכה החקלאית באזור הסהר הפורהככל הידוע, תושבי אמריקה החמיצו את המהפכה החקלאית של הסהר הפורה בכמה אלפי שנים. אבותיהם עברו מאסיה לאמריקה דרך מיצרי ברינג מכוסי הקרח, במספר גלי הגירה, לפני כ-15 אלף שנה, כאלפיים שנה לפני המהפכה החקלאית בסהר הפורה. ועם זאת, לפי מחקרים חדשים התרחשה מהפכה חקלאית גם באמריקה, אם כי כ-3,000 שנה לאחר זו שקרתה בסהר הפורה. החוקרים משערים שהתרבויות החקלאיות שהתפתחו באמריקה היו בסיס לחברות ענק של מיליוני תושבים ובמידת מורכבות כמו זו שהפגינו חברות הסהר הפורה, אם לא למעלה מכך.

פרו, אינקה, חקלאות, טרסות

חקלאות טרסות מסורתית בפרו. תצלום: שון הרקול

החברות החקלאיות של אמריקה פעלו בתנאים קשים בהרבה: מחקרי גולגולות מעידים על כך שאוכלוסיות אמריקה השונות חיו בבידוד יחסי זו מזו. חברות הענק השונות (לפחות במרכז אמריקה) מיעטו לשתף פעולה, הגם שלא עמדו בדרכן תנאי אקלים קשים או מכשולי קרקע כגון נהרות, מדבריות והרים, אולי עקב עוינות בין-שבטית ומאבק על מקורות המחיה. לרשותן עמדו מגוון מצומצם יותר של צמחים אכילים, בעלי חיים קשים יותר לביות ותנאי קרקע קשים יותר. עקב תנאי השטח בדרום אמריקה ובמרכזה, לא היה יתרון בשימוש בגלגל ולכן לא היה תמריץ לפתח כלי רכב וכלי משא על גלגלים, כגון מריצות ועגלות. במקום זאת השתמשו תושבי אמריקה במזחלות ומשטחי שינוע. ולמרות כל הקשיים האלה הפיקו בני אמריקה תוצרים חקלאיים שהתפשטו בכל העולם – עגבנייה, קפה, קקאו, תירס, פלפל, תפוח אדמה, בטטה ועוד – גם לאחר שהיצרנים עצמם, תושבי אמריקה המקוריים, נכחדו עקב המחלות שהביאו הכובשים האירופיים ועקב מדיניות השמדה מסיבית.

טנוצ'טיטלן, אצטקים, טלטלולקו, שוק

שוק Tlatelolco בבירה האצטקית טנוצ'טיטלן, מקסיקו. תצוגה במוזיאון פילד בשיקגו. תצלום: ג'ו ראווי

המהפכה החקלאית אפשרה הקמת יישובי קבע, ויישובי קבע הם שהובילו להתפתחותן של חברות ענק, לשיתוף פעולה רחב ולניצול של טכנולוגיה וקדמהאין פירוש הדבר שהמהפכה החקלאית הקלה על חיי המעורבים בה והזניקה את רמת חייהם. יובל נח הררי ("קיצור תולדות האנושות") טוען שחיי לקט-צייד לא היו רעים יותר מחיי חקלאי. החקלאי התפרנס ממגוון מצומצם בהרבה של מזונות בהשוואה לצייד-לקט, עבד קשה יותר, במשך שעות רבות יותר, וסבל ממחלות הנובעות מתזונה לקויה ומדפוס תנועה המאפיין עבודה חקלאית, שהוא חדגוני ומזיק לגוף. אבל המהפכה החקלאית היא ככל הנראה התהליך שאפשר הקמת יישובי קבע, ויישובי קבע הם שהובילו להתפתחותן של חברות ענק, שקיימו שיתוף פעולה חברתי בממדים רחבים בהרבה מכפי שזה התקיים בחברות הלקטים-ציידים ונהנו מהיתרונות הפוליטיים והטכנולוגיים שמעניק שיתוף פעולה בממדים אלה.

המהפכה החקלאית הייתה מוגבלת לאזורים מצומצמים בסהר הפורה ובמרכז אמריקה. העמים נטולי החקלאות – באפריקה שמדרום לסהרה, באירופה וברובה של אסיה – המשיכו לקיים אורח חיים נוודי ולהתפרנס מציד וליקוט, עד שהשתלטו על שטחיהם החברות שהתבססו על חקלאות, בדרך של התפשטות טריטוריאלית, הטמעה ומלחמות. באזורים אלה נותרו בני האדם כבולים לשיתוף הפעולה המצומצם שאפשרה חברה שבטית קטנה.

בימי הביניים הייתה זו אירופה שנותרה בצד הדרך. אם היה עליך להמר בימי הביניים מי יפרוץ קדימה, לא היית שם את הכסף על אירופהבימי הביניים הייתה זו אירופה שנותרה בצד הדרך. אם היה עליך להמר בימי הביניים מי יפרוץ קדימה, לא היית שם את הכסף על אירופה אלא על סין, אפריקה, הודו, המזרח התיכון ואולי מרכז אמריקה. פריצות הדרך התרבותיות, המדעיות והטכנולוגיות של ימי הביניים לא התחוללו באירופה: במזרח התיכון פיתחו הערבים את האלגברה וגם העתיקו וכך שימרו את אפלטון ואת הפילוסופיה היוונית; ההודים המציאו את המושג "אפס" והעבירו אותו לערבים; הסינים החזיקו צי ענק ושלחו משלחות כיבוש ומסחר עד אפריקה; במערב אפריקה וכן במרכז אמריקה ובדרומה התקיימו אימפריות מסחר ענפות בנות מיליוני תושבים. אירופה הייתה מוכה במגפות, שחיסלו שליש מאוכלוסייתה בתוך פחות ממאה שנה – יבשת עניה ושוממת, מלאת יערות פרא וביצות, נתונה לפלישות, מפולגת ומסוכסכת מבחינה פוליטית ומפגרת מבחינה טכנולוגית, שטרם גילתה את המדע ואת החשיבה המדעית. כיצד פרצה המהפכה המדעית והטכנולוגית דווקא באירופה?

יריבות בין ממלכות לא הייתה קיימת בסין כמו באירופה. לו היה קולומבוס חי בסין, סירוב של בית המלוכה היה קולע אותו למבוי סתום

המבנה הפוליטי התחרותי הייחודי שהתקיים באירופה, בדמות מאות נסיכויות וממלכות, הוא תחילתו של ההסבר. כשפנה קולומבוס לפורטוגל וביקש אניות כדי לגלות את הדרך הימית להודו, זרקה אותו פורטוגל מכל המדרגות. אך קולומבוס פנה לפרדיננד ואיזבלה, מלכי הממלכה השכנה, ואמר: "פורטוגל סירבה לי. אם תתמכו בי, תביסו את פורטוגל בגילוי הדרך להודו וכל אוצרות הודו יהיו שלכם." מלכי ספרד התפתו, קולומבוס יצא לגלות את נתיבי המסחר להודו, וכך גילה את אמריקה ואת אוצרותיה – אם כי חי ומת משוכנע שהגיע להודו. יריבות כזו, בין ממלכות, לא הייתה קיימת בסין. לו היה קולומבוס חי בסין, סירוב של בית המלוכה היה קולע אותו למבוי סתום. בסין הייתה טכנולוגיה לבניית אניות והיה ידע לגבי ניווט, אבל בסין הועדף הציות על פני המחקר, החידוש, הערעור על המוסכמות. הציות היה מעוגן בדת הקונפוציאנית, ההיררכית והאוטוריטרית, ובמשטר המונוליטי. אותם גורמים שאפשרו את צמיחת האימפריה הסינית בממדים אסיאתיים – אחידות, צייתנות, שיתוף פעולה, היעדר תחרות – הם שבלמו את הפוטנציאל התחרותי שלה בממדים גלובליים.

וסקו דה גמה

וסקה דה גמה עוזב את ליסבון למסעו, 1497. ציור קיר של ג'ון הנרי אמשביץ, באדיבות אוניברסיטת Witwatersrand, יוהנסבורג. תצלום: ויקיפדיה

אך לשם פריצתה של אירופה, לא היה די במבנה פוליטי ייחודי. יוזמתו של קולומבוס לא הייתה מתממשת לולא עלייתה של החשיבה המדעית, שהייתה ייחודית לאירופה גם היא. בבסיס החשיבה המדעית עמדה ההנחה שידע חדש עדיף על ידע ישן. כתוצאה מכך הועדפו התצפית והמחקר על פני הידע שהתגלם בכתבי הקודש. המהפכה המדעית נבלמה אמנם בראשיתה על ידי כוחות הדת, ומדענים הוצאו להורג ככופרים, אבל באירופה התקיים שילוב ייחודי: פילוסופיות הרציונליזם והאמפיריציזם החליפו את הדת כהסבר לתופעות הטבע. התפתחה סביבה אינטלקטואלית בדמות האוניברסיטאות ומשאבים חומריים החלו להצטבר בקצב חסר תקדים, כפי שבא לידי ביטוי בעליית ערי המסחר האיטלקיות ברנסנס של המאה ה-12. כך, עוד לפני עלייתה של החשיבה המדעית באירופה, ובמקום שסין או ממלכות אפריקה ישלחו משלחות מחקר וכיבוש לאפריקה ולאירופה, מעצמות אירופה – בתחילה ספרד ופורטוגל, בהמשך הולנד ולאחר מכן אנגליה וצרפת – הן שכבשו את העולם והתעשרו. יתר העולם נשאר מאחור: אפריקה ודרום מזרח אסיה סיפקו חומרי גלם לתעשיות האירופאיות, יבשות אמריקה סיפקו עבדים למושבותיהן של מעצמות אירופה הקולוניאליסטיות, וכשנכחדו כמעט כל תושביהן המקוריים של יבשות אלה עקב מחלות, תנאי עבודת הכפייה ומלחמות השמדה, במהלך המאה ה-17, החלו הסוחרים והתעשיינים של מעצמות אירופה לייבא למושבותיהם באמריקה מיליונים מתושבי אפריקה כעבדיהם.

עבדים, וירג'יניה

עבדים בחווה בווירג'יניה. ציור מים (1785-1795), מוזיאון רוקפלר, וירג'יניה. תצלום: ויקיפדיה

כל פריצת דרך תעשייתית, ארגון חברתי חדשני, תגלית או המצאה מהפכניים – גבה מחיר, וחלק ממנו הוא הידרדרותן של חברות שלא חוו את פריצת הדרך

כל פריצת דרך תעשייתית, ארגון חברתי חדשני, תגלית או המצאה מהפכניים – כל אחד מאלה גבה מחיר, וחלק ממנו הוא הידרדרותן של חברות שלא חוו את פריצת הדרך, או הנצחת מצבן הנחות, וזאת בדרך של שעבוד או גזל משאבי טבע. לגבי הנשארים מאחור, התוצאה קשה: ברבות ממדינות אפריקה שמדרום לסהרה תוחלת החיים הממוצעת נמוכה מ-40 שנה. מאות מיליונים חיים בעוני ומתים ממחלות שניתנות למניעה או לריפוי באמצעים בסיסיים כגון חיסונים, כילות נגד יתושים, אמצעי טיהור מים, ייבוש מקורות מים מזוהמים וטיפולים תרופתיים. אחדות מהתרופות האלה עולות דולר לנפש או פחות, אבל אינן זמינות בחלק גדול ממדינות אפריקה.

עם התפתחות הרפואה הציבורית, ההיגיינה, החיסונים והניתוחים הקיסריים, סיכוייו של תינוק באירופה או בצפון אמריקה לשרוד מחלות ילדות ופגעי טבע ולהגיע לגיל בגרות, לרמת חיים גבוהה ולמיצוי הפוטנציאל היצירתי שלו, גבוהים בהרבה מאשר סיכויי תינוק באפריקה או בדרום אמריקה, בלי קשר לכישוריו, חכמתו או חריצותו. וורן באפט ייחס את הצלחתו לא לכשרון כלשהו שחונן בו, אלא לעובדה שנולד גבר, לבן, פרוטסטנטי, ובארצות הברית. החינוך שהתאפשר לו לקבל, התחבורה, התקשורת והטכנולוגיות שלתוכן נולד, כמו גם חברת הידע והכלכלה הקפיטליסטית, הן שאפשרו לו להגיע להישגיו הכלכליים. עני בארצות הברית הוא עשיר מופלג יחסית לעני בבנגלדש. תושב אוקלהומה שבארצות הברית הסביר מדוע הצביע לטראמפ: עקב מדיניות המיסוי הדמוקרטית הגיעו שכניו לפת לחם, עד כדי כך שהם תולים כביסה במקום לייבש במייבש הכביסה. אם תרצו, זהו שיעור מאלף על יחסיותו של העוני.

אפריקה, סיירה לאון, בריאות

ילד בסיירה לאון מקבל טיפול מציל חיים: עירוי של נוזלים. תצלום: DFID, המשרד לפיתוח בינלאומי של בריטניה

אך תהליך זה אינו חד כיווני. הגלובליזציה משטחת את העולם, כמימרתו של תומס פרידמן: משרות נודדות למדינות שבהן נמוכים יותר חסמי המס והמכס ועלויות השכר והייצור. במהפכה החדשה, מהפכת ההשכלה, החלוקה בין המתקדמים לבין אלה שיישארו מאחור אינה תחומה לגבולותיהם של לאומים ואינה נקבעת לפי מוצא אלא לפי כישורים. כדי להוזיל עלויות, מעביר המערב לדרום-מזרח אסיה משרות שירותים ותעשייה. כך נוצרים איי עושר בבנגלדש ובהודו העניות. תושבי ניו דלהי שעושים ממשרדיהם בניו דלהי ומומביי צ'ק-אין ומנפיקים כרטיסי עלייה למטוס באינטרנט לתושבי המערב, נחשבים מיליונרים, יחסית לשכניהם שלא חוננו בכישורים המתאימים. איי עושר אלה גדלים כל העת: מספר בוגרי האוניברסיטאות הגבוה ביותר בשנים האחרונות לא נמצא במערב אלא בהודו ובסין. ריכוזי המתקדמים מתחילים להתפזר על פני העולם באופן שונה, אבל כך גם ריכוזי הנשארים מאחור.

אלגוריתמים מנתחים את דפוסי הצריכה והגלישה שלנו וכך יודעים יותר טוב מאיתנו, לא רק מה השוק צריך אלא גם מה אנחנו רוצים

האם קרוב היום שבו ניוותר כולנו מאחור? לתחרות בשוק העבודה מצטרפת בהדרגה שותפה חדשה: הבינה הממוחשבת. יותר ויותר משרות מסורתיות של ניהול, ידע, מחקר, ייצור ושירותים עוברות לשליטת אלגוריתמים, שמנתחים את דפוסי הצריכה והגלישה שלנו וכך יודעים יותר טוב מאיתנו, לא רק מה השוק צריך אלא גם מה אנחנו רוצים. רבים מבני האדם – אולי רובם – יאבדו את עבודותיהם עקב עלייתם של האלגוריתמים, המחשבים והמיכון. משרות פקידוּת, תחבורה ותקשורת עוברות לידי המחשבים. גם משרות של השכלה ועיבוד ידע אינן בטוחות. גם מחשבים יכולים לכתוב מאמרים מדעיים. מבחינת שוק העבודה, יותר ויותר אנשים הופכים למיותרים.

מסות האדם הופכות למיותרות לא רק מבחינת צרכיו של שוק העבודה, אלא גם מבחינתם של מספר זרמים פילוסופיים-מדעיים. המחקר הרפואי והביו-טכנולוגי מכוון כיום לא רק לטיפוח רפואה ציבורית, ייצור המוני, הפצה המונית של חיסונים, טכנולוגיות לטיהור מים ושיפור החקלאות בעולם השלישי, אלא גם לשדרוגו של האדם – השתלות רכיבים מלאכותיים לשם שיפור הזיכרון והיכולות הגופניות, והארכת תוחלת החיים. עקב עלותם, זמינים תוצרי המחקר הזה רק לאליטות העשירות. עבור תרבות טכנולוגית-מדעית כזו, מיליארדי בני אדם אינם שימושיים. האם בהדרגה תיצור תרבות זו, בעזרת תוצריה הביו-טכנולוגיים, מעמד ביולוגי חדש  –אדם עליון, משודרג – ומולו מיליארדי אנשים, שלקובעי המדיניות לא ישתלם להשקיע בחינוכם, בבריאותם ובקדמתם הטכנולוגית? מה יעלה בגורלם של אנשים אלה? האם יהיו עדרי אדם תחומים במכלאות ענק בתנאים נחותים, כמו בסרט חורבן הציוויליזציות "כוכב הקופים"? האם יהיה זה עולם המכונות של "שליחות קטלנית" ו"מטריקס"? ואולי עולם המסמם את האדם בבידור, משחקי וידיאו ומסכים, כמו בחזונם של אלדוס הקסלי ("עולם חדש, אמיץ") וניל פוסטמן ("בידור עד מוות")?

טוקיו, סופרמרקט, פירות

פירות בסופרמרקט בטוקיו. תצלום: Marco40134

הפיזיקאי מיצ'יו קאקו טוען שחשש כזה "מנוגד להיסטוריה של הטכנולוגיה. רבות מטכנולוגיות העבר אכן היו בתחילה נחלתם של העשירים ובעלי ההשפעה, אך בסופו של דבר ייצור המוני ושיפורים בטכנולוגיה הורידו את עלותן עד שהיו בהישג ידו של אדם ממוצע." כדוגמה מביא קאקו, בספרו "העתיד של המוח" את העובדה שכיום, "בכל סופרמרקט אפשר לרכוש מעדנים מרחבי העולם, שהיו מביאים עלינו את קנאתו של כל מעמד האצולה בתקופה הוויקטוריאנית".  אם כך, אולי יהיה עולם העתיד המשך העידן המודרני, אבל בגרסה מוגברת, שבה יהיה יותר מכל דבר? תוחלת חיים גבוהה יותר, רפואה וטכנולוגיה מתקדמות – אבל כל אלה תחומות לאיי עושר בלב אוקיינוסים גלובליים של התפוצצות אוכלוסין, עוני, רעב ומלחמות נואשות על משאבי טבע מידלדלים בין אלה שנותרו מאחור, אלה שלא השתלם להשקיע בהם? בעולם כזה, מי ישתייך לבני המזל ומי יישאר מאחור?

בעולם העתיד תיסמך ההתקדמות יותר ויותר על השכלה, אך לא כל סוג של השכלה מבטיח לבעליה שלא יישארו מאחור. שוב ושוב נשמעת במרחב הציבורי האמירה שבבתי הספר של היום מכינים את הילדים למקצועות שלא יהיו קיימים בעוד עשר או עשרים שנה. יוצאים מהכלל הם כנראה מדעי המחשב ומדעי הטבע. מתמטיקה, מחשבים, פיזיקה וכימיה נלמדים לא רק למען התענוג האינטלקטואלי (המפוקפק, יאמרו אחדים), אלא כדי להכין את הלומדים לפתח את האלגוריתמים הממוחשבים, הרכיבים הטכנולוגיים והחומרים הכימיים שיקבעו את עתיד העולם. טראמפ מדבר על חומה נגד מקסיקנים, אבל בעשרים השנים הקרובות יתכן שאלגוריתמים ייקחו מאמריקנים יותר משרות משייקחו מקסיקנים. מקסיקנים ומהגרי עבודה אחרים "מאיימים", אם זו המילה הנכונה, לקחת עבודות כפיים (שבהן ממילא לא כל אמריקאי מוכן לעבוד), אך אלגוריתמים מאיימים לקחת גם עבודות כפיים וגם עבודות הקשורות בחשיבה, בניתוח ובעיבוד נתונים –  ונגדם, טוען הררי, לא תעזור אף חומה (דקה 13 בקישור זה). הררי אף טוען, שמכיוון שאיננו יודעים אילו משרות עדיין יתקיימו בעוד עשרים שנה, אין לנו מושג מה עלינו ללמד את ילדינו. ובכל זאת, מי שמתקשה במתמטיקה, פיזיקה, כימיה וננוטכנולוגיה, שלפחות ילמד אנגלית. כך לפחות יוכל לתקשר עם אלה שיקבעו את עתיד העולם. אולי גם זו תהיה דרך לא להישאר מאחור.

תמונה ראשית: כלי נגרות במספנה לסירות מסורתיות בעומאן. תצלום: Aldo Pavan, אימג'בנק / גטי ישראל

מאמר זה התפרסם באלכסון ב

תגובות פייסבוק

> הוספת תגובה

6 תגובות על הנותרים מאחור

01
צבי

יתכן בהחלט ואני טועה.

אבל לעניות דעתי בכל נקודת זמן שתהיה אי פעם בעתיד. תמיד תמיד יהיה צורך באדם שיודע להקשיב לאחר.
"האחר" יכול להיות נערה צעירה שייסורי תופת מענים את נפשה בגלל בגידה של בן זוג. "האחר" יכול להיות קשיש על ערש דואי שחושש למריבות משפחתיות שתפרוצנה לאחר מותו. "האחר" יכול להיות אדם בוגר בעל משפחה שרוצה לפרוץ ממסגרת עיסוקו כשכיר ולהפוך לבעל עסק בעצמו.
תמיד יהיה צורך באדם שיודע להקשיב, להזדהות, להבהיר, ולתת מפתח וכוון לדרך חיים נכונה יותר.

לעניות דעתי אפילו בעתיד כשמחשבי על יתלוו לילדים מגיל הינקות שום מחשב לא יהוה תחליף לאדם המקשיב.

    02
    אחד שיודע

    לצערי צבי, אתה כל כך טועה. להפך. המחשב יהיה חברו הטוב ביותר של האדם, כי לא רק שהוא ידע להקשיב ולנתח פסיכולוגית, רגשית ונפשית אותך, יותר טוב מכל בן אנוש אחר, הוא גם ידע לייעץ, לעזור ולענות הרבה יותר טוב. למעשה, זו טכנולוגיה שכבר קיימת, גם בפייסבוק האלגוריתם מנתח אותך הרבה יותר במהירות על בסיס הנתונים שאתה מכניס כמו לייקים, אמירות שלך והדברים שאתה עוקב אחריהם. וכן, גם קיים רק רובוט פסיכולוג. אז איזו סיבה יש לי להשתמש ברובוט עורך דין שמחשב עלויות, דרכי טיפול ומשמש לך גם כמייעץ אישי? אין שום סיבה. בוודאי אם בעתיד המחיר צפוי להיות זול יותר. הרי זו תוכנה.

03
סמדר זאבי

בס"ד
אין כאן מי צודק ומי לא, מדובר בתעוזה ונחישות. אנשים שלא ויתרו על חלומותיהם והגיעו רחוק.
אפשר וניתן לבחון טכנולוגיה הגורמת להטיה, אך לא הכל כתוב בספר ולעיתים צפויות הפתעות, כמו בנסיון מדעי שאינו מובן ועד שסוף סוף מצליח לא ניתן להבין כיצד פעל(א. אנשטיין)

04
שלמה בוקלין

היי אהוד. מעניין לקרוא - כמו תמיד אתה יודע שכתוב |משחררב המקדש ניתנה נבואה לשוטים כך שאני לא מהמר על אף סוס .אני גם יודע שתקופות מסתיימות כי הגיעו זמנים אחרים - תמיד טענתי שתקופת האבן לא הסתיימה כי נגמרו האבננים...
אבל מכוניות אוטומטיות בלי נהג יפחיתו את תאונות הדרכים , שילוב נשים בעמדות הנהגה יפחיתו את המלחמות בעולם וחינוך נכון יכול לעזור בצמצום סבל אנושי
זה יכול לבוא לידי ביטוי בפחות מילת נשים או ברצח על רקע חילול כבוד המשפחה \ ברכה סינית עתיקה מאחלת לחיות בתקופה מעניינת . מהבחינה הזו אנו ברי מזל

05
בועז שוורץ

מאוד מכבד את האתר והכותב, אך המאמר הזה שגוי לחלוטין. זו דוגמא מצוינת לטעויות הנפוצות היום במערב המשכיל. ולפרטים:

1) "התפתחה סביבה אינטלקטואלית... עליית ערי המסחר האיטלקיות ברנסנס של המאה ה-12". מן המחקר הנרחב בתחום, ברור שהכיוון הפוך - המסחר האיטלקי הוא שיצר עושר, שאיפשר את ההשכלה והרנסאנס. ראו הספר של יואל מוקיר בתחום ההיסטוריה של הטכנולוגיה שמסכם את המחקר בנושא. הכיוון מסחר-מוביל-למדע נכון לפיניקים, למוסלמים, לרנסאנס ולמהפכה התעשייתית.

2) "איי עושר" במזרח הרחוק, יחד עם אוכלוסיה ש"נותרה מאחור". בעשורים האחרונים, איכות החיים במזרח עלתה באופן חסר תקדים, וזה הוביל לצמצום פערים ברמה העולמית. כן! הפערים הגלובאליים הצטמצמו! רק כאנקדוטה - סינים בשנות ה 60 מתו ברעב, מילולית. היום הם עובדים קשה, אבל סובלים מהשמנה. תבדקו אותי!

3) אין לי זמן להתמודד עם כל השגיאות, אך אלו מובילות למסקנה השגויה שהתפתחות טכנולוגית נוגעת רק למעטים, והרוב נשארים מאחור. אחר כך גם מתייחסים ברצינות לתחזיות בסרטי מדע בדיוני. זה לא נכון. ממליץ על ספר של כלכלן בשם קלארק המנתח את ההיסטוריה של הכלכלה, ומראה שבמאתיים השנים האחרונות יצאנו מ"מלכודת מאלטוס" ששיטחה כל מהפכה טכנולוגית. היום הטכנולוגיה משפרת את איכות החיים.

השגיאות הללו ושכמותן מביאות להבנה המוטעית שהטכנולוגיה והשוק החופשי מזיקים לחברה. זו טעות הרסנית, ובעיקר כיוון שזו שגיאה נפוצה באליטות משכילות. גם כאן - ממליץ לבדוק את הספרות המקצועית.

הערה אחרונה: יובל נח הררי כתב ספר היסטוריה פופולארי. לא כדאי להסתמך על ספרים כאלו כעובדות, יש ספרות מדעית עשירה בנושאים שבכתבה. הררי אשם יותר מאחרים, כיוון שהוא איש מדע שמטעה את הציבור בתמורה לכסף ופרסום.

    06
    אהוד אמיר

    1) זה מה שכתבתי בעניין קולומבוס. התהליך הוא לא חד כיווני אלא דו כיווני.
    2) זה מה שכתבתי בפסקה שלפני האחרונה.
    3) המסקנה היא שלך בלבד. קרא שוב את מה שכתבתי בפסקה הלפני אחרונה. את הסברה שהעושר יהיה תחום בין איי עוני שמתי בסימן שאלה.