אם לא עכשיו

סובלים מדחיינות? אתם לא לבד, ויש מה לעשות בעניין
X זמן קריאה משוער: 5 דקות

בכל פעם שדחיתי קבלת החלטה, לחצתי על כפתור ה"נמנום", דילגתי על ביקור בחדר כושר, או לא השלמתי את אחת המטלות שלי כי לא התחשק לי, תמיד היה לי הסבר לדחיינות המתמשכת שלי.

אמרתי לעצמי שאני עייף. או שזה יכול לחכות למחר. למי אכפת אם אתם דוחים משהו, נכון?

אז העניין הוא, שלכם כן צריך להיות אכפת.

כי אתם אחראים לחיים שלכם. לעתים קרובות מדי, אנחנו רואים בעצות לעבודה פורייה, אפליקציות או כלים פתרון קסם לבעיות שלנו. ובגלל זה אנחנו גם מרשים לעצמנו להאשים גורמים חיצוניים כשאנחנו לא פוריים.

  • 'לא, זה לא אני, זה המחשב הישן שלי. הוא דפוק, אני לא יכול לעבוד ככה'.
  • 'המשרד הזה רועד מדי'.
  • 'אנשים כל הזמן מצלצלים או שולחים לי מייל'.
  • 'אף פעם אין לי זמן'.

המלחמה בדחיינות היא מלחמה פנימית. יש לי יותר מדי דוגמאות כאלה מחיי האישיים. בשנת 2013, הרגשתי שהקריירה שלי תקועה. שנתיים קודם לכן, פתחתי ביחד עם אבא שלי חברה. אבל כעבור שנתיים, נהייתי חסר מנוחה, כי רציתי לעשות יותר וללמוד יותר.

לכן עשיתי כל מיני פרויקטים כפרילאנס. בניתי אתרים, עבדתי כקופירייטר, עבדתי בשיווק תכנים ועשיתי עבודות עיצוב. אבל זה לא התרומם. למה? אף פעם לא ביצעתי את המטלות הלא נעימות. במקום זה, מצאתי משהו אחר לעשות וברחתי מהמשימות הקשות.

כולנו בורחים לפעמים.

בניית עסק או קריירה היא עניין קשה. היא תובעת לבצע משימות קשות, מייגעות ולא מספקות. אם אתם רוצים יותר לקוחות או יותר עבודה, איש לא יגיש לכם את זה על מגש. אתם חייבים לעבוד בשביל זה. לשווק תכנים, לבצע מכירות אישיות, לקשור קשרים או כל דבר אחר שעשוי להגדיל את העסק.

ואם אתם רוצים להתקדם בעבודה, אתם חייבים ליצור מערכת של נאמנויות, לבנות אסטרטגיה, להשיג יותר מהיעדים שנקבעו לכם ולהפגין ביצועים מעולים במיוחד.

זה מה שאתם אמורים לעשות. נכון? רובנו יודעים את זה. ואם אתם לא, אתם עוד תגלו. אין שום סוד שיאפשר לכם להצליח בעבודה.

ולמרות זאת, אנחנו מעדיפים להימלט מעבודה. וזה בעייני מה שעומד בלב הדחיינות.

אתם יודעים מה אתם צריכים לעשות, אבל אתם לא עושים את זה. במקום זה, אתם פותחים אתר חדשות ומתחילים לקרוא ידיעות מטופשות. או שאתם מדפדפים באינסטגרם בלי להקליק 'לייק' לאף תמונה, כי אתם שונאים את החיים שלכם. ואולי אתם משוטטים באתרים של זארה, H&M או איזושהי חנות מקוונת אחרת שאתם מעדיפים.

זה היה, ובמידת מה זה עדיין, סיפור חיי. למשל, אני עובד בימים אלה על ספר חדש. אני יודע על מה הוא וגם מצאתי כותרת. אבל הכתיבה קשה לי.

לכן אני מחפש הקלה. אני עונה למיילים, קורא מאמרים, יוצא לשתות קפה, עורך קניות ברשת ועובד על משימות שגרתיות שקשורות לניהול העסק שלי. זה לא שאני לא מאורגן. זה בגלל שאני נאבק בעצמי.

סטיבן פרספילד (Pressfield), בספרו הקלאסי The War Of Art קורא לאויב הפנימי הזה 'התנגדות'. וזה מה שהוא אומר על זה:

"התנגדות תמיד משקרת ותמיד מבלבלת את המוח".

עשו את זה היום, לא מחר

אני מוכרח תמיד להזכיר את זה לעצמי. כשדוחים דברים, תמיד רוצים לעשות אותם מחר. אני עדיין כזה. אני חושב שאנחנו מחווטים ככה.

ההבדל בין חיי עכשיו לבין מה שהיה בהם לפני שלוש שנים הוא קטן אבל פשוט: אני משתמש בשיטה שמאפשרת לי לחיות חיים פוריים, שמחים ומלאי משמעות.

אז לא היה לי מושג איך לבצע דברים. התייאשתי במהירות והרגשתי תקוע, לא מאושר ומתוסכל.

אבל היום מצאתי דרך להתגבר על המכשולים האלה. זה מה שעשיתי:

  • אני מתרגל מדי יום עמידות מנטלית. פעם נהגתי להזניח את המוח שלי. הייתי חלש מבחינה מנטלית, חשבתי יותר מדי ולא סמכתי על עצמי. זה לא קרה בגלל היעדר כישורים. זה קרה משום שלא בטחתי ביכולת שלי לפתור דברים. לכן התחלתי לקרוא על הסטואים, על פרגמטיזם ועל קשיבות (Mindfulness); על כל מה שיכול לעזור לשלוט במחשבות ולשפר את העמידות המנטלית. אני לא רוצה להיות עבד למחשבות שלי. אני רוצה להיות בדיוק ההפך מזה.
  • מדי יום אני מבצע אימון גופני. כשאני לא מתאמן, אני חסר מנוחה, חסר ריכוז, חסר אנרגיה וביטחון עצמי. תרגול המוח והגוף בכל יום מאפשר לי להיות נכון לקרב. למדתי שהתגברות על הדחיינות מתחילה לפני שנלחמים במלחמה. גם חיילים לא יוצאים לקרב מבלי להתאמן, נכון? שמרו על כושר טוב, מנטלי וגופני. תמיד.
  • אימצתי שורה של הרגלים יומיים שעוזרים לי לשלוט בחיי. אני כותב יומן, קורא, קובע סדרי עדיפויות מדי יום, ולא צורך מידע לא נחוץ. אני גם מקפיד ליצור קשר מדי יום עם חברים ובני משפחה. קשרים אנושיים חשובים מאוד. הם מאפשרים לי לשמור את הרגליים על הקרקע. אין לי ציפיות גדולות מהחיים ואני נהנה מכל יום. אני אף פעם לא מביט אל מעבר לזה.
  • יש לי תמיד רשימה של מטלות קטנות (אבל חשובות) שאני חייב להשלים. בואו ניקח לדוגמה את הקורס החדש שלי. כשאני רוצה להתחמק מדברים קשים, כמו הקלטת שיעורים בווידיאו, אני עובד על דברים חשובים אחרים שקשים לי פחות. אני כותב מערכי שיעור, תכנים לאתר, מיילים לתלמידים, מאמרים וכו'. בכול פעם שאני חושב לעצמי 'את זה תעשה מחר', אני פותח את רשימת המטלות הקטנות ועובד על אחת מהן היום.
  • אני לומד ומתרגל את אומנות השכנוע, כדי להעביר את המסר שלי. המנחה שלי לימד אותי: "אתה יכול להיות הכותב והמורה הכי טוב בעולם, אבל אם איש לא ידע על זה, לא תוכל להשפיע". מדע השכנוע עוזר לי לכתוב הצעות, מכתבים נלווים, כותרות באתר ומיילים טובים יותר.

זה, כמובן, לוקח זמן לפתח יסודות ואסטרטגיה כאלה. וזה יותר מורכב מזה. אבל זה לא קסם.

מצד שני, גם לא קל לחיות חיים פוריים. וזה בוודאי לא קשור לטכנולוגיה או לפתרונות קלים. זה מצריך פיתוח של שיטה בת קיימא, שעליה תבנו את החיים, הקריירה והעסק שלכם.

מהי השיטה שלכם לחיים פוריים?

כך או אחרת: עבדו על זה היום. לא מחר.

דריוס פורוּ (Darius Foroux) הוא מחבר הספר  Massive Life Success, הוא מלמד ב-Procrastinate Zero ומפרסם מאמרים באתר שלו: כאן.

תורגם במיוחד לאלכסון על ידי דפנה לוי

 

 

מחשבה זו התפרסמה באלכסון ב על־ידי דריוס פורו.

תגובות פייסבוק

תגובה אחת על אם לא עכשיו

01
איתי

אני מת על כל מיני "גורו"אים שכאלו שכל העסק שלהם מבוסס על "התובנות" שלהם מבלי שיש להם עשיה אמיתית. כלומר זה לא שמדובר במעצב/מתכנת/משהו חשוב, אלא מדובר בבחור ש"מלמד" על איך לעבוד על עצמך/לשווק את עצמך וכו'.
אז המסר שלו הוא למעשה, תחרטט כי אני האמנתי בחרטוט שלי וכך נעשתי מוצלח