אם ריח מסוים מעורר בכם אי-נוחות ואתם לא מבינים למה, אולי כדאי שתשאלו את סבא וסבתא. עכברים שהוריהם, ואף סביהם, קישרו בין ריח פריחת הדובדבן לשוק חשמלי, נעשים עצבניים יותר כשהם נתקלים באותו ניחוח, ומגיבים לריכוזים נמוכים יותר שלו מאשר העכבר הממוצע. המחקר הזה מספק ראיות מצוינות לכך שאפשר לרשת זיכרונות או תכונות שהתפתחו לאורך החיים.
מחקרים קודמים רמזו לכך שאירועים מלחיצים עלולים להשפיע על התנהגות או חילוף חומרים בדורות עתידיים, אולי על-ידי שינויים כימיים בדנ"א שמכבים ומדליקים גנים. תחום המחקר שעוסק בשינויים אלה נקרא אפיגנטיקה.
עם זאת, אף על פי ששינויים אפגינטיים כבר זוהו בעבר, קשה לדעת אילו מהם רלוונטיים, בגלל העובדה שגנים רבים שולטים בהתנהגות או מחלה מטבולית מסוימות. כמו לחפש מחט בערמה של שחת.
ריח הוא עניין שונה. ניחוחות בודדים קשורים לקולטנים מסוימים בפקעת הריח, הממשק שבין האף למוח. אצטופנון, למשל, שמריח כמו פריחת הדובדבן, קשור לקולטן M71. "מכיוון שאנו מכירים את הגן המקודד את הקולטן הזה, אנחנו יכולים לבחון אותו, וערמת השחת נעשית קטנה יותר," אומר בריאן דיאס (Dias) מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת אמורי באטלנטה, ג'ורג'יה, שהוביל את המחקר.
הצוות שלו השתמש בעכברים זכרים שהותנו לקשר בין הריח של אצטופנון לשוק חשמלי, מה שגרם להם לפחד ממנו. העכברים האלה פיתחו קולטני M71 חדשים, כך שהם יכלו לזהות רמות נמוכות ביותר של התרכובת הזו. דיאס וקרי רסלר, גם כן מאמורי, הזריעו נקבות עם זרע מהעכברים האלה. כשהצאצאים נחשפו לאצטופנון, הם נעשו עצבניים יותר מאשר כשהריחו ריח ניטרלי. אותו הדבר היה נכון גם לנכדים. לצאצאים היו גם קולטני M71 רבים יותר מאשר לעכברי הביקורת. "יותר נדל"ן הוקדש לקולטן הריח הזה, מה שמרמז כי משהו בזרע אפשר ירושה של המידע הזה," אומר דיאס.
ריצוף דנ"א של זרע מעכברים ונכדיהם גילה גם סימנים אפיגניים בגן המקודד את M71, סימנים שלא נראו בעכברים רגילים. עכברות שהותנו לפחד מהכימיקל העבירו גם הן את הפחד לצאצאיהן, אבל השינויים האפיגניים בביציות שלהם עדיין לא נותחו (ראו את המאמר ב-Nature Neuroscience).
משה שיף מאוניברסיטת מקגיל במונטריאול, אומר כי התוצאות חסרות תקדים. "משמעותן היא שיש מעבר מידע בין-דורי ספציפי ומאורגן מאוד," הוא אומר.
אבל לא כולם משוכנעים. יש לציין שלא כל הצאצאים נבהלו בקלות רבה יותר מאשר עכברים רגילים – ולא ברור מדוע. ודיאס ורסלר לא סיפקו ראיות לכך שהשינויים בזרע היו אחראים ישירות לשינויים התפקודיים במוח. "הרעיון שאפשר להעביר רגישות למשהו שהרחת לדורות הבאים הוא מדהים, אבל אני חושבת שעוד חסרים נתונים כדי לאשש אותו," אומרת איזבל מאנסואי מאוניברסיטת ציריך שבשוויץ. "זו שאלה כל כך חשובה - היא נוגעת בקונספטים יסודיים בגנטיקה ואפיגנטיקה – ולכן חשוב לפרש את הנתונים כראוי."
@2013 New Scientist Magazine, Reed Business Information Ltd. All rights reserved. Distributed by Tribune Media Services, Inc.
תגובות פייסבוק
תגובה אחת על זיכרון בין-דורי
אם יתברר כנכון זה יהיה אישוש לתורתו של למארק (שהרבו ללגלג עליהם).
בתפקיד המשנה: המתמטיקה
ליאו קוריהקולנוע והספרות מלאים בסיפורים דרמטיים על המתמטיקאים הגדולים שתגליותיהם שינו את העולם....
X 36 דקות
שנת הבולען
האקדמיה ללשון עברית פרסמה את "מילת השנה" לשנת 2023. המילה לא נבחרה על ידי האקדמיה, אלא על ידי הציבור שנענה לקריאתה ברחבי השופרות העומדים לרשותה להציע מילים "המסמלות בצורה הטובה ביותר את השנה החולפת".
תשע המילים הסופיות, כלומר אלה שזכו למספר המצביעים הגדול ביותר היו: אקלים, בולען, חמלה, הזיה, מגדר, משילות, משכנתה, על מלא, רוגלה. הרשימה היא מסמך המעיד על החברה הישראלית, על הדאגות והשסעים, על השפעתו של השיח הפוליטי-תקשורתי ואולי גם על תחושה מסוימת של אין אונים הפושה בקרב דוברי העברית עם המעבר מ-2022 ל-2023. באורח מוזר, שתי המילים שזכו למספר הבוחרים הגדול ביותר הן "בולען" ו"משילות". ציניקנים יאמרו שמדובר בפחדים מאותו סוג, או בשאיפות הרסניות שדומות זו לזו יותר ממה שהיינו רוצים לפרט כאן. 25% בחרו ב"בולען" ו-21% ב"משילות".
אחריהן מדורגת "הזיה" עם 14%, ואז נוצרת מדרגה משותפת, פחות או יותר, הכוללת את "חמלה", "אקלים", "מגדר" ו"על מלא" - בין 7 ל-9 אחוזים. מתחתן עם 4 ו-5 אחוזים ניצבות "משכנתה" ו"רוגלה".
לפני שנפנה למילה הנבחרת, יש מקום לציין שהרשימה כולה מייצגת התרכזות רבה בענייני פנים, במה שמקומי, קרוב ונוגע ישירות, בוודאי בשתי המילים המובילות. על פי תשע המילים, למשל, אין מלחמה באוקראינה. נעיר גם כי האופציה להציע שתיקה או "ללא מילים" או הרמת גבות מלאת פליאה, זעזוע או תדהמה, לא נכללה במנעד האפשרויות מבחינת הקהל המציע. גם לא רגע של דילוג על נשימה או מועקה בחזה. ובכל זאת, אולי "הזיה" איגדה את הרגשות הללו. תשע המילים ביחד מייצגות 100% מההצבעה. אמנם אין לדעת אם האחוזים חושבו לאחר בחירת תשע המילים או שמא אף מילה אחרת לא התעלתה מעבר לשברירי אחוזים. יתכן שהציפיות למתודולוגיה סטטיסטית מוצקה, במקרה של האקדמיה ללשון עברית, צריכות להיות צנועות.
וכך נותרנו עם מילת השנה מטעם האקדמיה ללשון עברית, מלכת המילים העבריות מבחינת הסמלים לשנת 2022: "בולען". בחירה הגיונית כמטפורה, אבל משונה אם מתייחסים למובן הקונקרטי שלה, כלומר של היפערות באדמה הבולעת את מה שנמצא על פני השטח. אבן שושן מגדיר כך: "חלל תת-קרקעי הגורם לבליעה של עצמים המצויים מעל פני הקרקע", מציין שמדובר במילה מתחום הגיאולוגיה ומוסיף: "תופעת הבולענים התגלתה בעיקר באזור ים המלח". מובן נוסף, משני, הוא מתחום הביולוגיה, שם "בולען" הוא "פָגוֹצִיט", "תא (כמו תא דם לבן) שתפקידו לעטוף חלקיקים זרים או חיידקים מזיקים ולעכל אותם".
יש טעם לנתח את "בולען": מבחינה לשונית תשומת הלב מופנית לסיומת -ָן, שמשמשת לגזירת שמות עצם ותכונות. שמות העצם נוטים לא פעם להיות מקצועות או תפקידים: "להטוטן", "מוכרן", "תצפיתן", "כרטיסן", "שחקן", "חלילן", "פסנתרן", "כלכלן". קשה להצמיד לאלו את "בולען", שכן אין מדובר באדם ואפילו מטפורית לא סביר לטעון שהבור באדמה תפקידו לבלוע עצמים שמצויים מעל פני הקרקע. הסיומת משמשת לגזירת שמות של תכונות ובעליהן, כמו במקרים של "גרגרן", "זללן", "טרחן", "דקדקן", "דברן", "רגזן" ועוד. כל המילים הללו הן תכונות שמיוחסות לבני אדם, וככאלה הן גם שמות עצם המציינות את בעלי התכונות הללו.
מבחינת הניתוח השיטתי יתכן מאוד שלפנינו שתי סיומות זהות צורה, "-ָן", אחת למקצועות ותפקידים ואחרת לתכונות או לבעלי תכונות ונטיות. ההבדל ביניהן דק אך קיים וחשוב. אך היכן משתבץ הבולען? אין מדובר בתפקיד או במקצוע. גם לא בתכונה של אדם. במידה רבה, "בולען" הוא האנשה של החור שנפער באדמה, חור שנוטה להיפער בסלע מסיס בשל פעולתם של מים מתחת לפני הקרקע. הפחד מפני הבולען הנפער בבת אחת והמסכן את חיי מי שנמצאים מעליו, הולכי רגל או נוסעים, והדינמיות של היפערותו המזיקה, גורמת לכך שמייחסים לו כוונה, נטייה כמו רצון לבלוע, מה גם ש"בליעה" היא בעיקר תכונה של בעלי חיים שיש להם פה שהם יכולים לפעור. וכפי שאדם זללן אינו יכול לעמוד בפיתוי ולנהוג במתינות, וכמו חייב לזלול ככל יכולתו, וכפי שאדם דברן אינו יכול לסכור את פיו, כך הבולען "חייב" לבלוע, ואינו יכול לנהוג אחרת.
אלא שלבולענים אין רצון. הם תופעה גיאולוגית. יתרה מכך, בניגוד לטרחנים, לדברנים, לרגזנים ולדומיהם, בולענים פועלים פעם אחת בלבד ולא שוב ושוב באורח אובססיבי. מרגע שהאדמה נפערת ונוצר בולען, הבור פעור, הנזק נעשה או לא נעשה, והבולען איננו עוד. הוא לא ייפער שוב.
ודווקא יתכן שכאן טמונה הסיבה העמוקה יותר לבחירתה ב"בולען" כמילת השנה ל-2022: הפחד. יִחוס הכוונה לדבר דומם, לתופעת טבע, החשש המפעם מפני האיום האורב לנו בלי שנדע עליו דבר ובלי שנוכל לפעול כדי למנוע את נזקו. רבע מכל מי שהציעו מילה לסמל את השנה בחרו ב"בולען". מילה שאינה מאוד מוצלחת מבחינה לשונית, אבל הנה היא כאן, קיימת ומשמשת. בור של תדהמה אפלה נפער בתודעתנו. נביט בו, הוא כבר שם, ואולי אכן כמו הבולען – נזקו יהיה מוגבל והוא לא ייפער שוב.
מקום טוב באמצע
אורליאן קראיוטובעידן של הקצנה, קל לשכוח את היתרונות של המתינות. כיצד נוכל לשוב...
X 7 דקות