קולות נשיים מקהיר

חמש עשרה נשים מקהיר יוצרות את המעגל המיוחד הזה. הן קוראות לו קליידוסקופ והוא עשוי מסדרה של ראיונות מאוד מאוד אישיים.

כל הנשים הללו הן נשים יוצרות, כותבות, מוזיקאיות ,שחקניות או חוקרות, וכל אחת מהן מכירה וקשורה לפחות לעוד אישה אחת בפרויקט. כך נולד המעגל המהודק הזה, שהחברות בו מדברות בפתיחות יוצאות דופן על נושאים שונים הקשורים למגדר בקהיר ובשאר העולם. ויש גם נתונים.

בחרו אות ממסך הפתיחה (באנגלית או בערבית), וקבלו שורת מושגים: כוח, נישואים, עירום, לאומיות, יופי, תשוקה, שוויון, דימוי גוף. כל אחד מאלה יוביל אתכם לסרטון וידיאו שבו הנשים החכמות הללו משוחחות על הנושא, וחולקות אתכם את מה שלמדו, ראו, חווה וחלמו.

קראו עוד או צפו בסרטון על הפרויקט. 

 

 

 

זיקוק זה התפרסם באלכסון ב

תגובות פייסבוק
אולי תאהבו גם
אולי תאהבו גם

אני עוזב לפָּסָארְגָדָה

אני עוזב לפסארגדה
שם אני חבר של המלך
שם יש לי אישה שאני אוהב
במיטה שאבחר

אני עוזב לפסארגדה
אני עוזב לפסארגדה
פה אני לא מאושר
שם הקיום הוא הרפתקה
באופן כל כך מופרע
שחואנה המשוגעת מספרד
מלכה ומטורפת מדומה
מסתבר שהיא קרובה רחוקה
של המחותנת שמעולם לא הייתה לי

ואיך שאני אעשה התעמלות
ואסתובב באופניים
וארכב על חמור פראי
ואטפס על עמוד חלקלק משומן
וארחץ לי בים!
וכשאהיה עייף
אשכב על גדת הנהר
ואקרא לאם-המים מקור המעיינות
לספר לי את הסיפורים
שכשהייתי ילד
רוזה הייתה באה לספר לי
אני עוזב לפסארגדה

בפסארגדה יש הכול
זוהי תרבות אחרת
יש הליך בטוח
למנוע הריונות
יש טלפון אוטומטי
ואלקלואידים כמה שתרצה
יש זונות יפות
לעשות איתן אהבה

וכשאהיה עצוב יותר
אבל עצוב ככה ללא מוצא
כשבלילה יבוא לי החשק
להרוג את עצמי
- שם אני חבר של המלך -
תהיה לי האישה שאני רוצה
במיטה שאבחר
אני עוזב לפסארגדה.

מנואל בנדיירה (Bandeira), שנולד ב-1886 והלך לעולמו ב-1968, היה משורר, מבקר ספרות ומתרגם ברזילאי, יליד העיר רסיפה.

תרגם מפורטוגזית: יורם מלצר

אולי תאהבו גם