על שלושה מכשפים שבאו לחצר הקיסר
הקיסר פדריקו היה אדון אצילי מאוד, ומי שהיו בעלי כישורים נהגו לבוא אליו מכל עבר, כיוון שהאיש נהג לתת בנדיבות ולהראות סבר פנים יפות למי שהייתה לו איזו מיומנות מיוחדת. באו אליו מוזיקאים, משוררים ומספרי סיפורים יפים, אנשי אמנות, להטוטנים, אמני סיף, אנשים מכל סוג.
בשעה שהקיסר פדריקו ישב ליד השולחן והורה למזוג את המים כשהכלים היו ערוכים לארוחה, באו אליו שלושה מומחים לכשפים, לבושים בשלושה מעילי מסע עבים בצבע שחור. הם מיהרו לברך אותו לשלום והוא שאל אותם:
"מי הוא העומד בראשכם, השלושה?"
אחד מהם פסע לפנים ואמר:
"אדוני, אני הוא".
והקיסר ביקש שהוא ישחק לפניו, אם טוב בעיניו.
וכך הם עשו את כשפיהם והפגינו את יכולתם. מזג-האוויר החל להיות סוער, והנה ירד גשם פתאומי, ורעמים וברקים והבזקים, ונדמה שיורדת מכת ברק, שנראתה כעשויה מחודים של פלדה, והאבירים נמלטים לחדרים, מי למקום אחד ומי למקום אחר. ומזג האוויר התבהר.
המומחים ביקשו רשות לעזוב, וביקשו גם פיצוי. אז אמר להם הקיסר: "בקשו".
והם ביקשו מהרוזן של סן בוניפציו, שהיה קרוב יותר לקיסר, ואמרו לו:
"אדוני, בקש ממנו לבוא לעזרנו, נגד אויבינו".
והקיסר הורה על כך בחום רב. הוא שלח את הרוזן יחד איתם, והם לקחו אותו לעיר יפה. הם הראו לו אבירים רבי יחוס, והעניקו לו סוסי קרב יפים וכלי נשק נאים, ואמרו לרוזן:
"אלו שלך, סרים למרותך".
האויב בא להילחם. הרוזן הביס אותו ושחרר את האזור. ולאחר מכן ניהל שלושה קרבות סדורים בשדה מערכה. הוא זכה בארץ. נתנו לו אישה והוא הוליד ממנה ילדים. ולאחר מכן, היה שליט על המקום במשך תקופה ארוכה. הם הותירו אותו במקומו זמן רב מאוד, ולאחר מכן שבו. בנו של הרוזן היה כבר בן לפחות ארבעים שנה. הרוזן עצמו היה זקן. המכשפים שבו ואמרו שהם רוצים ללכת לפגוש את הקיסר ואת החצר. והרוזן השיב להם:
"הקיסרות תהיה כעת שונה מאוד. האנשים יהיו כעת חדשים כולם. לאן תשובו?"
והמכשפים אמרו:
"אנחנו רוצים לקחת אותך בכל מחיר".
הם יצאו לדרך, והלכו זמן רב, עד שהגיעו לחצר. הם מצאו שם את הקיסר ואת את הברונים שלו, ומצאו שעדיין מוזגים את המים שמזגו כשהרוזן הלך עם המכשפים. הקיסר גרם לו לספר את הסיפור, והוא סיפר אותו: ונשאתי אישה, והיו לי ילדים שהם בני ארבעים. ולאחר מכן ניהלתי שלושה קרבות בשדה מערכה. העולם הפוך כולו: כיצד יתכן דבר כזה?
הקיסר גרם לו לשוב ולספר את הסיפור, בחגיגה גדולה שערך לברונים ולאבירים.
על נץ שנמלט בעת המצור על מילנו
כשהקיסר פדריקו הטיל מצור על מילנו, נמלט ממנו הנץ שלו. הוא שלח שליחים וביקש שישיבו לו את הציפור. שליט העיר קיים התייעצויות. נאומים נישאו די והותר. הכול אמרו שהנימוס מחייב להשיב את הנץ, ולא להחזיק בו. איש מילנו בא בימים נתן עצה לשליט וכך אמר:
"היות שהנץ בידינו, כאילו מדובר בקיסר, אנחנו נגרום לו לחזור בו ממה שהוא עושה נגד מילנו. לכן אני ממליץ שלא יושב לו הנץ".
שבו השליחים וסיפרו לקיסר כיצד התנהל הדיון. הקיסר, בשמעו את הדברים, אמר:
"כיצד יתכן כדבר הזה? לא היה במילנו ולו אדם אחד שיתנגד להצעה?"
השיבו לו השליחים:
"כן, אדוני".
"ומי היה האיש הזה?"
"אדוני, היה זה זקן אחד".
"בלתי אפשרי", השיב הקיסר, "שאדם בא בימים יאמר דבר מרושע שכזה".
"אדוני, ובכל זאת – כך היה".
"אמרו לי", ביקש הקיסר, "מה היה מראהו וכיצד הוא היה לבוש?"
"אדוני, הוא היה בעל שיער שיבה ולבוש בפסים".
"בהחלט יתכן", אמר הקיסר, "מי שלובש כותונת פסים, הרי ידוע הוא שהוא מבין המשוגעים".
תורגם מאיטלקית, במיוחד לאלכסון, על ידי יורם מלצר
הסיפורים לקוחים מתוך Il Novellino, אוסף של מאה סיפורים איטלקיים, בלשון טוסקנית, שנכתבו ברבע האחרון של המאה ה-13. שני הסיפורים המובאים כאן שייכים לחטיבת סיפורים שהדמות הראשית בהם היא הקיסר פרידריך השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, מלך סיציליה ומלך ירושלים, בן שושלת הוהנשטאופן, שחי בשנים 1194 עד 1250. הקיסר פרידריך השני חלש על האימפריה הרומית הקדושה בשיא היקפה הגאוגרפי. הוא היה אויב האפיפיורות, פטרון המדעים והאמנויות, ושלט בשש לשונות, בהן גם עברית, ערבית וסיציליאנית. השירה הסיציליאנית שנכתבה בחצרו השפיעה רבות על התפתחות השפה האיטלקית ועל הפיכתה לשפת ספרות וכתיבה.
תמונה ראשית: מתוך "משעול החיים", נוף באזור סיינה. תצלום: דריו ורונזי, unsplash.com
Photo by Dario Veronesi on Unsplash
תגובות פייסבוק
3 תגובות על שני סיפורים על הקיסר פדריקו
יפה מאוד שמתרגמים יצירות ספרתיות עתיקות כאלה אבל השירים האלה כמעט בלתי קריאים. לא יודע אם זה בגלל התרגום או הסגנון
הם מרגישים מלאכותיים קצת כמו תרגום אוטמטי..
נכון מאד.
בניגוד למגיבים הקודמים, אני קראתי ושוב קראתי וקראתי שוב, והתענוג רק גדל. האירוניה הדקה, הקיפול המתוחכם של הזמן. לקלווינו היה ממי ללמוד. ויש תחושה ברורה של ימי הביניים, זה כן - משהו מחוספס, עוד לא מלוטש. סיפורים חילוניים מאוד, בטח חתרניים לתקופה. אלמד את הסיפורים בסדנה (שלא אקדם כאן כדי שלא ימחקו לי את הגובה...). החיים באלכסון!
אהבה זה לא מספיק
יונתן הירשפלדשורשי האנטישמיות נטועים באמונה הפאולינית שהאהבה נעלה מהאמת והחוק, המזוהים עם היהדות....
X 23 דקות
העיניים רואות, המוח נדלק
ג'ין טרייסיהנה הפרדוקס: אם אנחנו רואים את מה שאנחנו מצפים לראות ומבחינים במה...
X 18 דקות
כסף ביד לא מספיק
סצ'ין וויקארכדי לחלץ אוכלוסייה מעוני קשה, דרושה גישה משולבת, קשובה, רגישה לתרבות וגם...
X 7 דקות