הבור הכחול

פייסבוק שווה מיליארדים רבים? כן. אבל מה היא שווה? הרשת החברתית הבעייתית היא רק דוגמא לשבר חברתי כלכלי. האם בנפילתה היא תגרום לנו לחשוב על בני האדם ועל ערך אמיתי?
X זמן קריאה משוער: 8 דקות

יום אחד, בעתיד הלא מאוד רחוק, ישתמשו בפייסבוק כדוגמה, כמקרה מבחן. פייסבוק תשמש כדוגמה איך לעשות הכול רע. מניהול, דרך מנהיגות וכלה בחדשנות ובאחריות חברתית. בבתי ספר לעסקים, בקורסים למנהלים בכירים, בלימודי כלכלה באוניברסיטאות ובבתי ספר לעיתונאות. אז בואו נקדים את כולם ונערוך כאן בחינה קטנה של מקרה, ונשתמש בפייסבוק כדי להראות עד כמה הכלכלה שבורה, ועד כמה עלינו לחשוב עליה מחדש באורח רציני ועמוק.

מצד אחד, המובן מאליו. פייסבוק מרוויחה מיליארדים – ליתר דיוק, ב-2017 היא הרוויחה 41 מיליארד דולר. כתוצאה מכך, ערכה הכולל בשוק אסטרונומי – כ-450 מיליארד דולר. אלו רק נתונים פיננסיים – ואחד הלקחים הגדולים של התקופה שלנו הוא שמספרים פיננסיים הם חסרי כל משמעות כלשעצמם, עד שאנחנו משקיעים את העבודה הקשה הדרושה כדי להבין האם הם באמת מיתרגמים לתועלת אנושית ממשית – או שמא הם רק מכבידים על בני-אדם, על חברות אנושיות ועל כוכב הלכת בשל עלויות סמויות, מוסחות וכאלה שלא הובאו בחשבון.

פייסבוק גורמת לנו להיות יותר בודדים, יותר טיפשים, יותר מרושעים, יותר קנאים ופחות מאושרים

האם פייסבוק עושה כך? כמובן. ראשית, יש לקחת בחשבון את המחיר האנושי. פייסבוק גורמת לנו להיות יותר בודדים, יותר טיפשים, יותר מרושעים, יותר קנאים ופחות מאושרים. מדובר בממצא ששוחזר בערימות גדולות של מחקרים. (אני בטוח שברגע זה ממש תגידו "אבל לא במקרה שלי!", אבל קרוב לוודאי, ותסלחו לי, שאינכם בוחנים את רגשותיכם באורח מלא, או שאתם בגדר חריגה מהסטטיסטיקה). אז אני לא רוצה להפריז במלים גדולות, אבל האמת היא שאי-אפשר לומר זאת אחרת, כי המציאות מדברת בקול רם: ברמה כלכלית בסיסית מאוד, מה שקורה הוא שפייסבוק צומחת על ידי כך שהיא הופכת אנשים לאומללים (במובן המילולי ממש).

האם אתם יכולים לחשוב על מוסד אחר בהיסטוריה שהדברים הללו נכונים לגביו? אני יכול. סדנת יזע. פייסבוק היא מין סדנת יזע דיגיטלית. אתם דופקים שעון, מבצעים עבודה רגשית ללא תמורה – וכתוצאה מכך פייסבוק מרוויחה. עוד נשוב לאנלוגיה הזאת. ראשית, האם מצבה של חברה אנושית מוטב כתוצאה מדבר כזה, באיזושהי דרך?

פייסבוק, פליקר, רשתות חברתיות, פלסטלינה

רשתות חברתיות: איפה התועלת הממשית? תצלום: אנסי קוסקינן

לימודים עשויים לגרום לכם להיות מתוסכלים, כעוסים ונטולי שינה – אך הם משפרים את האינטליגנציה שלכם, מוסיפים לכם כוחות נפש, מטפחים את האמפתיה שלכם ותורמים לכם חוכמה

כיצד יתכן שחברה אנושית תשתפר בנסיבות כאלו? אדם אחר מרוויח, אבל אחר מפסיד. ולא מושגת כל התקדמות. אז מה שחשוב להבין הוא, שלא נוצר כך שום ערך כלכלי ממשי. למעשה, ערך ממשי נהרס ועלה בעשן. ערך ממשי נוצר – ורק נוצר – כשמצבם של בני-אדם משתפר באיזשהו אופן. לימודים עשויים לגרום לכם להיות מתוסכלים, כעוסים ונטולי שינה – אך הם משפרים את האינטליגנציה שלכם, מוסיפים לכם כוחות נפש, מטפחים את האמפתיה שלכם ותורמים לכם חוכמה. אותו הדבר נכון ביחס לצפייה בסרט טוב או אם תצאו לריצה מדי יום. אך פייסבוק לא עושה שום דבר כזה. נראה שאין בה כל תועלת אנושית שהיא, לאדם הממוצע.

וזהו רק קצה הקרחון באשר ל"השפעות החיצוניות השליליות" – מונח כלכלי שמתייחס לעלויות סמויות. עד כה, דיברנו מעט על העלויות האנושיות. אך יש גם סוג נוסף של עלויות, שנעשו מוכרות יותר בתקופה האחרונה: העלויות החברתיות.

היום כבר ידוע שפייסבוק "שיתפה" נתוני פרופיל של מיליארדי משתמשים. ייקח שנים לפצח את הסיפור המשונה והעצוב הזה. מה שברור הוא, שהשימוש המסיבי בפייסבוק מותיר חברות פגיעות לפעולות של האקרים, למניפולציות ולתרמיות. ראינו כיצד מאמצי תעמולה מעוצבים בקפידה הנדסית, בקנה מידה גדול, הבנויים כמבצע צבאי, יכולים לקרוע חברות בתוך זמן קצר יחסית. דבר כזה לא היה מתאפשר ללא הסכמה, שלא לדבר עידוד של ממש מצד מי שמחזיקים בנתונים. וכך, העלויות החברתיות של פייסבוק כוללות רשימה שבה אפשר למנות את הדמוקרטיה, את האפשרות לאמנה חברתית יעילה וקרוב לוודאי גם את הריבונות הלאומית עצמה. ואלו רק הפריטים הידועים לנו בשלב זה.

ובכן, בואו נבחן את סך כל העלויות הללו. עלויות אנושיות: פייסבוק הופכת אותנו לבני-אדם גרועים יותר – טיפשים יותר, עצובים יותר, בודדים יותר, מרושעים יותר. עלויות חברתיות: היא שוחקת ומשחיתה את הדמוקרטיה, את הריבונות ואת החברה באמצעות דיסאינפורמציה, מידע שקרי ותעמולה, שגורמים מצדם לאי-אמון, לזעם ולייאוש.

מה כל זה שווה? האם כל זה שווה 41 מיליארד דולר בשנה? 450 מיליארד דולר בערך שוק? ובכן, כמה אתם סבורים שווה הדמוקרטיה? כמה שווה האינטליגנציה, החוכמה והאמון של חברה אנושית? אין תשובות מדויקות לשאלות האלו – אם כי יכולנו לנסות לכמת אותן – כי לא אמורות להיות תשובות כאלו. התפקיד שלנו אינו להיות מעין אנליסטים פיננסיים בבנק השקעות, המכניסים מספרים לנוסחאות. התפקיד שלנו הוא להיות בני-אדם חושבים, יצורים השוקלים בדעתם.

אז בואו נחשוב על כך בדרך אחרת. יש שני סוגים של "עלויות". עלויות טווח-קצר (כמו לשלם חשבון), ועלויות טווח-ארוך, כלומר התחייבויות, כמו מצב שבו יש לנו חוב. דוגמה לעלויות מהסוג הראשון היא חשבון החשמל, ולעלויות מהסוג השני: הצורך לנקות כתם נפט בים.

לאיזה סוג של עלויות גורמת פייסבוק?

ובכן, תחושת הסיפוק היומיומית שלכם מתאוששת אם אינכם משתמשים בפייסבוק במשך ימים אחדים – אך הבדידות, חוסר האמון וחוסר האושר הכללי שלכם אינם מתאוששים. באורח דומה, הדמוקרטיה, לאחר שהיא נשחקת, אינה מתקנת את עצמה באורח פלא. היא נותרת שבורה, עד שעבודת הניקוי והתיקון, עבודה קשה בהחלט, מבוצעת בפועל. וכך, פייסבוק דומה לכתם נפט ענק, המקיף את כדור הארץ כולו, כתם נפט העשוי מפיסות רעילות החודרות למי התהום של החברה, ולמים של שכלנו.

לכן, העלויות האנושיות והחברתיות הכרוכות בפייסבוק אינן פשוט "מקזזות" את ה"פרודוקטיביות" הנוכחית, על פי הגישה המקובלת של עיתונאים ופרשנים, המבצעים ניתוח כלכלי פשטני ("בוב, גלישה באינטרנט עולה לנו מיליארד דולר בשנה!"). זה לא כל כך פשוט, או קל, ולמעשה מדובר בצרה צרורה. העלויות האנושיות והחברתיות של פייסבוק דומות יותר להון שלילי (מה שג'ון רסקין כינה בשם "illth"), אשר דורש עבודה קשה ותובענית על פני תקופת זמן ארוכה רק כדי לשוב לרמות השגשוג שהיו לנו אתמול – ממש כמו לשלם חוב, או לנקות כתם נפט בים.

שיווק דיגיטלי, רשתות חברתיות

מיקס של שיווק דיגיטלי. מה הוא שווה למין האנושי? תצלום: אלן או'רורק

התפקיד היחיד שהיא ממלאת הוא לכוון מודעות פרסומת באורח מעט יותר יעיל. אך זה לא יוצר שום ערך ממשי עבור אף-אחד

בואו נחבר את כל זה ביחד. מצד אחד, פייסבוק מרוויחה מיליארדים, וערך השוק שלה משקף זאת. אך מצד אחר, נראה שאין לפייסבוק כל השפעה חיובית. אין לה שום השפעה חיובית שאפשר להבחין בה בניתוח כלכלי, כעובדה אמפירית, כתוצאה אפשרית של ניתוח הגיוני. בוודאי לא השפעה חיובית על בני-אדם. גם לא על החברה ולא על הדמוקרטיה. התפקיד היחיד שהיא ממלאת הוא לכוון מודעות פרסומת באורח מעט יותר יעיל. אך זה לא יוצר שום ערך ממשי עבור אף-אחד, אלא אם כן אתם מבלים שעות ביום בחיפוש אחר המודעה המושלמת, ובמקרה כזה אתם כנראה צריכים ללכת לרופא המתאים.

אם-כן, זוהי המשוואה: 450 מיליארד דולר בערך שוק – והמחיר הוא פגיעה בתפקוד הדמוקרטיה, בתפקוד מוחותיהם הפעילים של בני-האדם, והעובדה שחברות אנושיות בריאות יורדות לטמיון. פייסבוק גורמת לעלויות גבוהות ביותר, ולא רק בטווח הקצר, אלא גם בחובות ארוכי טווח, חובות שנוטים להישאר זמן רב, בדיוק כמו זיהום אוויר, עופרת במים (והרי בסופו של דבר מידע שקרי, דיסאינפורמציה וחוסר אמון הם צורות של זיהום מנטלי וחברתי). בדיוק כמו כל סוג אחר של זיהום, זמן רב לאחר שמי התהום יזוהמו, עוד נמצא את עצמנו מנקים ומנקים, בניסיון להגיע למאזן סביר. כלומר, פייסבוק היא מוסד טורפני, שצמיחתו באה על חשבון שגשוג אמיתי. והרי שגשוג אמיתי עשוי מכל אותם דברים שאותם אנו מקריבים בגלל פייסבוק: אמון, שכל, קירבה, שיקול דעת, אמת ואף הדמוקרטיה עצמה. את כל אלו קל מאוד להחריב, וקשה מאוד ליצור אותם מחדש.

הנקודה היא לא ש"דמוקרטיה שווה יותר מ-450 מיליארד דולר", אף כי גם זה נכון. הנקודה היא שאותם 450 מיליארד דולר (או הסכום הנוכחי, לאחר עדכונים נוכח עליות וירידות שאירעו בינתיים), אינם משקפים ולו בדל, קמצוץ, רסיס או חלקיק של תועלת לאף-אחד מחוץ לפייסבוק, ככל שהעין יכולה לראות. למעשה, המספר הזה משקף רק עלויות לטווח הארוך, עלויות מתמשכות, אכן – בדיוק כמו שפיכת מזהמים לנהר שאת מימיו אנחנו שותים.

וזה עניין מוזר ביותר, נכון? אתם זוכרים את סדנאות היזע? בדיוק. מוסדות שאינם יוצרים שום ערך ממשי הם חסרי כל ערך לחברה האנושית. והם מנועים של הרס-עצמי, הגורמים להם להיזכר רק כסטיות וגחמות מטורפות של ההיסטוריה.

בחרתי בפייסבוק כי היא דוגמא קיצונית לאופן שבו הכלכלה הפכה לקיצונית. הכלכלה מנותקת באורח קיצוני מן המציאות, חסרת כל משמעות, עמוסה להתפקע במלל פיננסי – אך ריקה בתכלית ממציאות כלכלית, שעניינה הוא שגשוג אנושי אמיתי, או היעדרו, כלומר גירעון ושלילה.

הנה: אחד התאגידים הגדולים ביותר בכלכלה של זמננו מסוגל לזנק ולהזניק איתו את שוק המניות. הוא יכול לגרוף מיליארדים. הוא יכול לזכות במחיאות כפיים ודברי הלל מפרשנים והוגי דעות גם יחד.  אך הוא יכול לעשות את כל זה לא רק בלי לתרום דבר לשגשוג אמיתי, משמעותי ובר-קיימא עבור אנשים ממשיים ועבור החברה, אלא אפילו על חשבון בני-האדם והחברה האנושית.

זהו מקום עגום ומסוכן מאוד להיות בו. משמעות הדבר היא שהאופן שבו אנחנו חושבים על "הכלכלה", על אופן הפעולה שלה ואפילו על הסיבות לכך שהיא בכלל קיימת, מנותק מהמציאות באורח עמוק וחמור.

התפקיד האמיתי שלנו אינו רק להתריע ביחס לפייסבוק, אלא לחשוב מחדש על כל אלו: על הכלכלה, על בני-האדם, על החברה האנושית ועל הקשר ביניהם. כי האמת היא שפייסבוק היא רק דוגמא לכלכלה השבורה של זמננו.

 

עומייר חק הוא הוגה דעות, פרשן, בלוגר ודמות ציבורית, המרבה לכתוב על כלכלה, חברה, עסקים, חדשנות ותרבות עכשווית. הוא מחברם שלספרים אחדים ומחלק את זמנו בין לונדון וניו יורק.

תורגם במיוחד לאלכסון על ידי אדם הררי.

תמונה ראשית: "כחול שבור", תצלום: ליסה סורנסן.

מחשבה זו התפרסמה באלכסון ב על־ידי עומייר חק.

תגובות פייסבוק

> הוספת תגובה

9 תגובות על הבור הכחול

      מוצרי הקידמה תמיד נזרקים לפח ראשונים כשמגיעים מוצרים חדשים. ועומר חייק בתור אדם אופנתי במיוחד (אך לא רק אופנתי אני מקווה) כבר זיהה את הטרנד נגד פייסבוק והצטרף אליו. על הדרך הוא שכח כיצד פייסבוק בנה אותו בזמנו (בדיוק כמו ששר המשקים שכח את יוסף בבור).

      אינני חסיד של פייסבוק אך גם לא פוסל אותו. הפרוגרסיבים שלמכתחילה קידשו את פייסבוק צריכים עכשיו להסביר מדוע הם עכשיו מחללים אותו. הם ימלמלו תירוצים שחוקים כיצד הוא נוצל על ידי כל מיני אנשים שפשוט חושבים אחרת מהם, או יזכירו כיצד תאוות הבצע מניעה את פייסבוק. אני מסכים שתאוות הבצע מניעה את פייסבוק אבל את זה כבר ידעו לפני כן כל מי שעיניו בראשו.

      באשר לטיעון המרכזי שלו לדעתי הבדידות קדמה לפייסבוק. פייסבוק בתור רשת חברתית אולי הסווה אותה תקופה מסוימת אבל הוא לא יצר אותה. המציאות המודרנית שבה אנשים מרשים לעצמם לכתוב מאמרים בשבח הזנות והבגידה והאתר הנוכחי מרשה לעצמו לפרסם אותם תורמת הרבה יותר לתופעת הבדידות מאשר המוצר פייסבוק שרק מנסה להרוויח יותר. כאשר מושגים כמו ברית, נאמנות, הכרת הטוב, ושליטה ביצרים נדחים כלאחר יד לכאורה בלי מחשבה יתרה תוך גיבוב של מילים המנסה לשכנע כיצד מציאות זו בעצם היא חיובית לא פלא שאנשים מוצאים את עצמם בודדים. כדי לא להיות בודדים הם צריכים להתחייב, להתנקות, לרסן את עצמם, ולהימנע מכל מה שהתרבות הנוכחית מקדשת. הם לא עושים זאת ואחרי זה הם מלאים תלונות. לתלות את הבעיות בפייסבוק זה כמו כלב המתרכז במקל במקום באדם שמאחוריו.

06
מירון א

המאמר מציג תמרור אזהרה חשוב. נפח המידע בעולם גדל, אך איכותו מדרדרת (אמת? מוסר? עובדות?) אין ספק שהרשתות החברתיות הן המנוע העיקרי להשטחת השיח. אך באופן מופלא הן מצליחות לסחור במידע ולבצע באמצעותו מניפולציות על ההמונים. צודק עומייר שהכלכלה מתרחקת מהמציאות והופכת לפגומה. ואת המחיר רק אנחנו, האנשים הפשוטים, נשלם.. טוב לראות תמרורי אזהרה שכאלו וחשוב להבינם. לייק.

    08
    עמית

    כלומר מלים שמבטאות דעה יכולות לגרום לאפקט כזה במציאות, שכלכלת העולם תתרחק מהמציאות? כנראה שעומייר חק הוא לא סתם קוסם אלא אפילו אל. הוא הביע דעה, נימק אותה לשיטתו, ואפשר להסכים או לא, או לענות לו בנימוקים אחרים. אני למשל חושב שהוא צודק ואפילו סלחן כלפי פייסבוק, שאדוארד סנאודן אמר עליה דברים גרועים פי כמה.

09
Rvc1

כן דעות של אנשים משפיעות על הכלכלה. כלכלה היא סכום הבחירות של כל האנשים במערכת כלכלית. אנשים שחושבים שפייסבוק גורמת לבעיות חברתיות לא מבינים שהבעיות היו שם קודם ופייסבוק רק הציגה אותם. ויש הרבה אנשים כמו עומייר חק שמציעים שהבעיות שלנו יפתרו אם ניתן לממשלה לשלוט על יותר תחומים בחיינו ושזכות בסיסית כמו חירות לא רלוונטית. זה מפחיד מאוד והם הרסו והורסים את החיים של כולנו.