מדוע אתם לא זוכרים את ילדותכם?

אתם זוכרים איך הרגשתם כשהייתם בני שלוש? רוב הסיכויים שלא. הסיבה לשכחה זו אינה קשורה בהכרח למרחק הזמן מאותו גיל תמים. למעשה, סביר להניח שאם תשאלו ילד בן תשע מה הוא זוכר מגיל שלוש, תשובתו תהיה: לא הרבה. למעשה, רוב הילדים בני תשע זוכרים רק 35% משנותיהם הקודמות. מדענים מאמינים שהאמנזיה הזו לגבי ילדותנו המוקדמת מתחילה להתרחש בסביבות גיל שבע, אז זיכרוננו מתחיל להשתנות.
פרופסור פטרישה באוור, מאוניברסיטת אמורי, ערכה מחקר שבחן מתי בדיוק אנחנו מתחילים לשכוח את הילדות. לשם כך בדקה באוור 83 ילדים במשך כמה שנים. הילדים הגיעו למעבדה בגיל שלוש ותיארו שישה אירועים מעברם, לדוגמה: חגיגה משפחתית, חופשה, נסיעה לגן החיות והיום הראשון בגן. כעבור שנתיים עד ארבע שנים, שבו הילדים למעבדה והתבקשו לשחזר כמה שיותר פרטים מאותם אירועים שעליהם סיפרו במפגש הראשון. הילדים בגילאים 7-5 הצליחו לזכור בין 72%-63% בממוצע מהפרטים מאותם אירועים ואילו הילדים בני 9-7 זכרו עד 36% מהפרטים. ההבדל העיקרי בתוכן הזיכרונות של הילדים הצעירים יותר לעומת הבוגרים  היה קשור לנרטיב. מסתבר שילדים בני 9 זוכרים פרטים שרלוונטים לזהות שהם מגבשים, ואילו הילדים הצעירים, שזכרו הרבה יותר פרטים, לא קישרו את האירועים לסיפור חייהם, לזמן או למרחב. באופן פרדוקסלי, ממצאיה של באוור מצביעים על כך שלילדים יש זיכרון הרבה פחות טוב מאשר לרוב המבוגרים, וזו אחת הסיבות לכך שזיכרונות רבים נאבדים בדרך לבגרות. אך יש גם חדשות טובות: אם אירוע שרד את האמנזיה של הילדות, סביר להניח שנזכור אותו במשך רוב חיינו.

פרט מעניין זה התפרסם באלכסון ב
§ מעניין למדי |